חזרה לדף הראשי של מכון מעלה אדומים tornar a la pajina prinsipal
del Instituto Maale Adumim
חזרה לדף הראשי של אוצר הלשון הספניולית tornar a la pajina prinsipal del Trezoro de la Lengua Djudeoespanyola
מילון הניבים וצירופי הלשון של הלאדינו
האות A בלבד
|
אוצר הלשון הספניולית (לאדינו) לדורותיה – המילון המקיף ההיסטורי מילון הניבים וצירופי הלשון לפי סדר אלפביתי |
|
Trezoro
de la Lengua Djudeoespanyola (ladino) a traves de las
Epokas - Diksionario amplio istoriko
Diksionario de lokusiones i ekspresiones Segun el orden alfabetiko |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
10 |
a prep. |
ל-, אל, ב- |
|
a mi/ti/el/eya |
לי/לך/לו/לה |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
190 |
abandonar v. |
עזב, נטש, זנח; הזניח, הפקיר; ויתר על; דחה; התפטר, הסתלק |
|
abandonar su relijión |
המיר דתו, כפר בדתו |
|
abandonar las mitsvot |
לפרוק עול מצוות |
|
abandonar su lugar |
עקר ממקומו |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
220 |
abarabar (t.) adv. |
ביחד |
|
azer abarabar (t.) |
לחבר, לעשות יד אחת עם |
|
azerse abarabar (t.) |
להתחבר,לעשות יד אחת (עם אנשים מדרגה נמוכה יותר) |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
260 |
abash- no sale abash (t.) |
לא לצאת ראש עם מישהו |
|
salir abash (t.) kon |
הצליח, גבר על, הכניע; עמד על דעתו |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
320 |
abashamiento m. |
ירידה; הורדה |
|
abashamiento de tensión |
הפגת מתח |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
330 |
abashar v. |
ירד, פחת; הוריד, הפחית, הנמיך; העמיק (בשאלה/נושא) |
|
abashar de valor |
ירד ערכו, פוחת |
|
abashar el komer |
הוריד את התבשיל המוכן מעל האש |
|
abashar eskalon |
ירד ממעלתו, נסוג |
|
abashar al charshi |
הלך לעבודת יומו |
|
abashar de novia |
יציאתה החגיגית של הכלה מלווה במשפחתה מביתה אל החופה |
|
abashar livros |
לעיין לעומק (בהסתמך על המקורות) בשאלה שעל הפרק - נאמר לעתים באירוניה |
|
va abashar la ley |
"התורה תרד שוב משמים" - נאמר בלעג על מישהו השקוע בהגזמה בתפילתו |
|
le abasho la bovedad |
השתטה, נהג כשוטה |
|
le abasho la nevua (ebr.) |
זכה לגילוי משמיים, זכה לרוח נבואה - נאמר בלעג על מי שמנסה להתנבא על העתיד לקרות |
|
abashar kalambre |
נתקף בעווית |
|
abasho la derusha |
ירד ערפל על הארץ |
|
abasho sekera |
החלה תקופת יובש, החלה בצורת |
|
abashar kon fuersa |
ניתך |
|
abashar la luz |
לעמעם/לעמם את האור |
|
abashar de grado |
להוריד בדרגה |
|
abashar la bandiera |
להרכין את הדגל, להוריד את הדגל (לחצי התורן) |
|
abasho piedra del korason |
נגולה אבן מעל ליבו |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
360 |
abasho adv. |
מטה, למטה |
|
abasho! interj. |
מטה! |
|
abasho del ombligo |
מתחת לטבור, מתחת לחגורה |
|
de arriva abasho |
בערבוביה |
|
irse abasho |
להתקלקל |
|
irse de abasho arriva |
להתהפך |
|
los de abasho |
שדים, רפאים (''שוכני מטה'', ''דרי מטה'') |
|
traer los sielos abasho |
להגזים, לתת ערך מופרז לדבר פחות ערך |
|
echarselo abasho |
לבלוע בחופזה (מאכל, משקה) |
|
echar abasho |
לצמצם, לבצע הפחתה (בחשבון/בחשבונית) |
|
mirar mas abasho de si |
להצטנע, להפחית בערך עצמו, להיות משולל שאיפות |
|
abasho abasho |
המרתף, החלק הנמוך ביותר |
|
abasho! |
אַרְצָה! |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
490 |
abastar v. |
הספיק |
|
mos abastava! |
דיינו! |
|
le abasto |
מצאה ידו |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
550 |
abastesimiento m. |
הספקה, אספקה, צידה |
|
dar abastesimiento |
לספק, לספק צרכים |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
580 |
abasto m. |
הספק; כמות מספקת |
|
dar abasto |
מסוגל לבצע, יש לו היכולת לבצע/לספק דרישות העבודה |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
630 |
abatir v. |
דיכא, השפיל העיק על; פגע ב- הלם, היכה, המם; הפיל, הפיל ארצה, מיגר; התיש; פחת |
|
abatir de kanseria |
לעייף, לייגע |
|
abatir la fambre, la sed, el eskarinyo |
להרגיע את הרעב/הצמא/הגעגוע |
|
abatir la kolada |
להשרות את הכביסה במים צלולים כדי להסיר לכלוך |
|
abatir las kartas |
להציג את הקלפים על השולחן (במשחק) |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
660 |
abatisión f. |
דכאון, תשישות |
|
abatisiones |
עלפון, אבדן הכרה |
|
estar kon abatisiones |
לשקוע בדכאון, בדכדוך פיזי ונפשי |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
730 |
abech (t.) adv. |
לחינם, לשוא, בלי תועלת |
|
aferrar abech (t.) |
לרדוף אחר צל, להשיג הצלחה מדומה, להיות באשליית הצלחה |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
750 |
abediguar v. |
תמך, סעד, סייע, חיזק; החיה |
|
abediguar almas |
פיקוח נפש |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
890 |
abismo m. |
תהום |
|
echar al abismo |
לזרוק לתוהו, להרוס, לזרות לרוח |
|
kaer al abismo |
להתנוון, להדרדר |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
940 |
abitasión f. |
מגורים, בית, דירה |
|
abitasión provizoria |
דירת עראי |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
1070 |
ablandar v. |
ריכך |
|
ablandar a uno |
להביא מישהו לידי ויתור |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
1170 |
abokar v. |
היטה, כפף, הרכין |
|
abokar kavesa |
הרכין ראש, נכנע |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
1190 |
abokarse v. refl. |
גחן, התכופף, רכן, היטה עצמו, השתחווה; נעתר; נכנע, השפיל עצמו |
|
abokarse kon el kliente, sin korredor |
להוועד עם הלקוח ללא מתווכים |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
1330 |
aboltar v. |
סובב, הקיף; הפך; חזר, שב, הלך בחזרה; החזיר; הפנה; החליף; השתנה |
|
aboltar la kara |
להסב ראש; להפנות עורף, לסרב לכל הצעה |
|
aboltar la nave, el kavayo, la karrosa |
להפנות את כלי התעבורה ולשנות כיוון |
|
aboltar d'idea |
לשנות דעה |
|
aboltar foja |
"להפוך דף" - להתחיל להתעסק בעניין אחר |
|
aboltar kaleja |
להחליף עיסוק |
|
aboltar marro |
לשנות את הטקטיקה |
|
aboltar de polítika |
לשנות את המדיניות |
|
aboltar aver |
להחליף אווירה, לצאת לנופש |
|
aboltar savor |
לשנות את הרגלי האכילה, לשנות באופן קיצוני את אורח החיים |
|
aboltar a shaká |
לפרש את הדברים הנאמרים כבדיחה |
|
aboltar palavra |
לשנות את נושא השיחה |
|
abolta lashón, abolta lakirdi |
חדל לדבר על כך, זה אינו ראוי |
|
abolta facha |
חדל להחמיץ פנים, שנה את מצב הרוח |
|
aboltar las kozas |
לשנות את העובדות הרלבנטיות באופן המעוות את משקלן |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
1340 |
aboltarse v. refl. |
התהפך; הסתובב; חזר מנסיעה; שינה טעמו; המיר דתו |
|
aboltarse kontra uno |
להתייצב כנגד מישהו, להיות לו לאוייב |
|
se aboltan los dientes |
הדבר עולה הון, הוא עובר את גבולות התקציב |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
1480 |
abonarse v. refl. |
חתם/נעשה מנוי (על כתב עת וכו'); "נתקע"; הפחית, עשה הנחה |
|
abonarse al banyo, al kabiné |
"חתם קבע" על האמבטיה/על השירותים - תפס אותם לזמן מופרז |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
1590 |
aborreser v. |
שנא, תעב, בחל ב-, מאס |
|
azer aboreser |
השניא |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
2040 |
abrigarse v. refl. |
תפס מחסה, חסה בצל,התגונן |
|
abrigarse a la solombra |
לחסות בצל .. |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
2050 |
abrigo m. |
מקלט, מחסה |
|
al abrigo de |
בחסות, בהגנת |
|
ayar abrigo |
למצוא מקלט |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
2240 |
abstener/abstenerse v./v. refl. |
נמנע |
|
abstenerse de los plazeres de la vida |
מדיר עצמו מהנאות החיים, מסתגף |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
2550 |
achake m. |
תירוץ, אמתלה, תואנה; סיבה, גורם |
|
achakes ke |
מאחר ש-, בגלל ש- |
|
achakes de |
בשל, בגלל, בעטיו של, מאחר ש-, בגלל ש- |
|
bushkar achakes |
לחפש תרוצים, לבקש אמתלה, לבקש עילה (לריב) |
|
kon achakes |
בתרוצים |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
2700 |
acheto (it.) m. |
הסכמה, הסכם |
|
tomar el acheto |
לקבל הסכמת |
|
dar el acheto |
להסכים, לתת הסכמתו |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
2720 |
achik (t.) adv. |
בבהירות, בבירור |
|
achik dalavera (t.) |
זיוף, רמיה |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
2760 |
achikyozluk (t.) m. |
תחבולה ערמומית; "חריפות" (באירוניה) |
|
El achikyozluk lo mata! |
הוא טיפש גדול! |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
2870 |
achunkarse (vulg.) v. refl. |
ישב בכבדות - מכוון למי שהתיישב שלא לרצון; התישב בכריעה; נהפך לנכה |
|
achunkarse en kaza |
נשאר בבית |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
2930 |
adalet (t.) m. |
שמחה, עליזות; גיבוב כלים וחפצים |
|
estar en el adalet |
להיות שרוי בשמחה |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
2980 |
adanearse v. refl. |
עצר עצמו, נמנע, התאפק |
|
adaneate! |
עצור! |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
3040 |
adar (ebr.) m. |
אדר, חודש אדר |
|
Adar shení (ebr.) |
אדר ב' (בשנה מעוברת) |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
3130 |
adelantado adj. |
מתקדם, מתקדם בדעותיו; מוקדם; כשרוני |
|
de adelantado |
מראש |
|
pagar adelantado |
לשלם מראש |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
3170 |
adelantarse v. refl. |
התקדם; קידם פני הרעה, מנע |
|
adelantarse a un konkorente |
להקדים את המתחרה, לשמוט את השטיח מתחת רגליו |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
3200 |
adelantre adv. |
קדימה, לפנים, הלאה |
|
adelantre! |
קדימה! |
|
de agora adelantre |
מכאן ואילך, מעכשיו והלאה |
|
de aki adelantre |
מפה והלאה |
|
la ora va adelantre, la ora esta adelantre |
השעון מקדים |
|
adelantre vaya! |
בראוו! |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
3450 |
adet (t.) m. |
מנהג |
|
tener adet |
להחזיק במנהג |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
3530 |
adientro adv. |
בפנים, בתוך, בקרב; פנימה |
|
adientro de |
בתוך |
|
meter adientro |
רימה, הונה, הערים |
|
no salir de adientro |
לא לצאת מהסבך |
|
koza de adientro adientro |
ידיעה מבפנים/מן המקור המוסמך ביותר |
|
ambezar de adientro adientro |
לקבל את המידע מן המקור הראשוני |
|
no manar de adientro |
זה אינו נובע אצלו מבפנים, אינו עושה זאת מתוך רצון וחשק |
|
estar adientro de un echo |
להיות בסוד העניינים |
|
tomárselo por adientro |
לקחת את הדברים ללב מבלי להראות זאת החוצה |
|
adientro de un punto |
כהרף עין |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
3570 |
adío (it.) m. |
שלום, להתראות |
|
el adío |
ברכת פרידה |
|
dar adío |
לתת ברכת פרידה |
|
estar en los adíos |
עומד לעזוב |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
3590 |
adió! interj. |
הו אלהים! |
|
Adió Sinyor del Mundo! |
הו רבונו של עולם! |
|
Adió Santo! |
אלהים! ריבונו של עולם! |
|
Adio Santo i Piadozo! |
אלהים הרחמן והרחום! |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
3700 |
adjabá? (t.) interog. |
האמנם? היתכן? |
|
adjabá (t.) ken sera? |
מי זה יכול להיות? |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
3720 |
adjaib (t.) adj. |
מפתיע, מוזר, מעורר השתאות |
|
adjaib shey! (t.) |
דבר מוזר! |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
3780 |
adjem (t.) m. |
פרסי |
|
adjem pilav |
אורז מוכן בסגנון פרסי מעורב בחתיכות קטנות של בשר |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
3810 |
adjenimol! (t.) interj. |
לעזאזל! |
|
Adjenimol (t.) de akí! |
הסתלק לך! לך לעזאזל! |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
3870 |
adjidear (t.) v. |
ריחם |
|
de adjidear (t.) |
מעורר חמלה, מעורר רחמים |
|
adjidear pará |
לחסוך בהוצאות כספיות |
|
adjidear el tiempo |
לא להשחית זמן |
|
no adjidear su tiempo kuando se trata de fazer plazer |
אינו חס על זמנו כשמדובר במתן שירות |
|
adjidear esforsos |
אינו משקיע מאמצי שווא |
|
no adjidear pará |
אינו חס על הכסף, מוציא בלי היסוס או חרטה |
|
sin adjidear |
ללא הגבלה, כנדרש |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
3940 |
adjilé (t.) adv. |
בדחיפות, במהירות |
|
kaminar adjilé |
ללכת במהירות/בחיפזון |
|
adjilé adjilé |
בכל המהירות |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
3950 |
adjilé (t.) f. |
חפזון, פזיזות, מהירות |
|
kon adjile adv. |
במהירות, בחיפזון, בזריזות |
|
dar adjilé |
לזרז, לדחוף, לדרבן |
|
darse adjilé |
להזדרז, למהר, לחוש |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
4020 |
adjorno (it.) adv. |
בו ביום, באופן מעודכן |
|
estar adjorno |
להיות מעודכן |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
4070 |
adjuntar v. |
חיבר, איחה, איחד, צרף, הוסיף, הצמיד, עשה אגודה אחת; כינס, אסף, הפגיש; שידך בין אנשים, הפגיש |
|
adjuntar paras (t.) |
לחסוך כסף |
|
adadjuntar timbros |
לאסוף בולים |
|
adjuntar kueshkos/botones/peninikas |
אצל הילדים: לאסוף גלעיני משמש (עג'ו)/כפתורים/ציפורני עט - כ"מטבע עובר לסוחר" ביניהם |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
4140 |
adjusto m. |
הסכם; תוספת, השלמה |
|
por adjusto |
בנוסף על כך, חוץ מזה, לא זו בלבד אלא |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
4170 |
admeter v. |
קיבל, הסכים, הודה |
|
admeter su kulpabilidad |
להודות באשמה |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
4270 |
admirasión f. |
הערצה |
|
tener en admirasión f. |
להעריץ |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
4950 |
adula f. |
שמחה גדולה |
|
adula grande/preta! |
שמחת זקנתי! |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
4980 |
adulsar v. |
המתיק, ריכך, הקל; הגיש דברי מתיקה |
|
adulsar la mano de un servidor |
לתת דמי שתיה לאדם ששירת אותך |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
5110 |
aedado m. & adj. |
זקן, קשיש, בא בימים; מבוגר |
|
persona aedada |
אדם מבוגר |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
5290 |
afalagarse v. refl. |
התנחם; הגיעו לידי הסכמה |
|
se afalagaron de parte a parte |
הגיעו להסכמה מלאה ביניהם |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
5410 |
afanar v. |
עייף, הרעיב; השלה |
|
afanar a uno kon palavras |
להשלות מישהו במלים יפות, להשיא ליבו של מישהו בדיבורים חסרי יסוד |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
5450 |
afartar v. |
השביע |
|
komer a afartar |
אכל לשובע |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
5460 |
afartarse v. refl. |
שבע |
|
no se lo afarta el ojo |
נפש לא תדע שובעה |
|
afartarse de todo lo bueno de este mundo |
ליהנות מכל מנעמי העולם הזה |
|
no afartarse de pan |
אינו משתכר אפילו כדי פת חריבה |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
5670 |
afeite m. |
קישוט, עיטור; איפור |
|
afeites . |
איפור, פוך |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
5870 |
aferrado adj. |
תפוס; נטרף מאהבה; שהודבק במחלה |
|
está aferrado kon una |
הוא מאוהב במישהי |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
5880 |
aferrar v. |
תפס, אחז, החזיק; תפס (שכלית), הבין; הגיע |
|
aferrar por la yaká |
לאחוז מישהו בדש הבגד - לא להרפות ממנו |
|
aferrar a uno por el garón (ebr.) |
לאחוז מישהו בגרון - תחת איומים |
|
aferrar por la palavra |
לתפוס מישהו במלה |
|
aferrar kon la mentira |
לתפוס מישהו בשקר |
|
aferrar peshe godro |
העלה בחכתו "דג שמן" |
|
aferrar hazinura |
"תפס" מחלה |
|
le aferró ashlamá (t.) |
החיסון "תפס" (הצליח) |
|
no me aferra el meoyo |
אינני מסוגל לתפוס זאת |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
5890 |
aferrarse v. refl. |
נתפס, נאחז; התאהב; התעמת עם; ''תפס'' מחלה |
|
aferrarse kon uno |
נכנס למריבה עם מישהו |
|
no se aferra ni al padre ni a la madre |
לא למצוא ידיים או רגליים (בחשבון) |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
6100 |
afikomín/afikumín (ebr.) |
אפיקומן |
|
kitar fin el afikomin (ebr.) |
הקיא את נשמתו |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
6150 |
afilú (ebr.) conj. |
אפילו |
|
afilú ke (ebr.) |
אפילו ש-, אף על פי ש- |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
6305 |
afirmado adj. |
חתום |
|
el afirmado abasho |
החתום מטה |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
6330 |
afirmar v. |
אישר, אימת, קיים, חיזק, חתם, נתן תוקף; טען/הצהיר בתוקף |
|
afirmar una prometa, un neder |
למלא הבטחה, לקיים נדר |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
6450 |
afito m. |
מקרה; קלקול קיבה; עצירות (סלוניקי); צרה, בעיה |
|
por afito |
במקרה |
|
afito de masapan! |
סיכוי מקרי |
|
afito de bilibiz |
עצירות קשה |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
6530 |
aflamante adj. |
מזהיר, נוצץ; חדש |
|
muevo aflamante |
חדש לגמרי, חדש ונוצץ |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
6690 |
afogar v. |
חנק, הטביע; העיק על |
|
afogar a uno |
לחנוק מישהו; לתפוס מישהו במילה |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
6710 |
afogarse v. refl. |
טבע, השתנק; השתעמם עד מוות |
|
se afoga en un kopo d'agua |
הולך לאיבוד מול הקושי הזעיר ביותר הנקרה על דרכו |
|
ya se afoga por un kopo d'agua |
חש צמא גדול |
|
ya se afoga ke |
השתוקק ל- |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
7070 |
afrentar v. |
העליב; פגע ב-; יצא לקראת, התמודד עם, עימת |
|
afrentar la muerte |
להתגרות במוות |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
7100 |
afreskar v. |
רענן, קרר; התקרר, נעשה קר; התרענן |
|
afreskar la memoria |
לרענן את הזכרון |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
7190 |
afriisionado adj. |
מעונה, סובל, מחוסר |
|
estar afriisionado por komer |
שהרעיבוהו באכזריות |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
7350 |
aftahá (ebr.) f. |
תקווה |
|
aftahá (ebr.) to spiti (gr.) |
תקווה מפוקפקת |
|
no ay aftahá (ebr.) |
אבדה תקווה |
|
pedrer aftahá (ebr.) |
לאבד תקווה |
|
tener aftahá (ebr.) en el Dio/en el Todo Piadozo/meter la aftahá en el Dio |
שם מבטחו בשם |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
7430 |
aftira (t.) f. |
דיבה, רכילות, עלילה |
|
echar aftira (t.) |
הוציא דיבה, העליל, ''ליכלך'', הוציא שם רע |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
7450 |
afuera adv. |
בחוץ; חו"ל; בהשאלה: בבית הקברות |
|
afuera de |
חוץ מ-, להוציא, מלבד, זולת |
|
afuera de nos |
חוץ מאתנו,''שלא נדע'' |
|
afuera las karas |
''שלא נדע''; במחילה מכבודכם |
|
arriva afuera |
בית קברות, בית עלמין |
|
de afuera |
מבחוץ |
|
ir por afuera |
השתקע בחו''ל |
|
lo de afuera |
החוץ, מה שבחוץ |
|
afuera de la Puerta |
מחוץ לחומות העיר, בפרברים |
|
komer afuera |
אכול במסעדה (מחוץ לבית) |
|
deshar todo por afuera |
להותיר ערבוביה וחוסר סדר בבית |
|
se le ve todo por ahuera |
לבוש באופו מוזנח/בצורה חושפנית |
|
estar ahuera de perikolo |
להיות מחוץ לתחום הסכנה |
|
tomarselo solo por ahuera |
לקחת את הדברים בקלילות, בלי התרגשות יתר |
|
estar ahuera de si |
לצאת מן הכלים |
|
kaer ahuera |
לטעות בתחזית, ליפול מחוץ לתחזית |
|
salir ahuera |
לצאת לשירותים |
|
kitar ahuera |
להפסיק את העצירות (בעזרת תרופה משלשלת/פרי) |
|
ir ahuera |
לפקוד את המתים, לעלות על קבר |
|
favlar d'ahuera |
לנקוט עמדה בסכסוך מבלי להכיר את עמדות הצדדים |
|
estar d'ahuera |
לא להכיר את פרטי העניין |
|
saver las kozas d'ahuera |
להכיר את הדבר רק מתוך דברי אנשים |
|
por ahuera se sono |
עברה שמועה, "אנשים אומרים" |
|
tener entradas d'ahuera ahuera |
יש לו הכנסות מהצד |
|
kedar d'ahuera de un fecho |
לעמוד מן הצד, לא להכנס לתוך העסק |
|
dechidete o ahuera o adientro |
תחליט סוף סוף - כן או לא, האם אתה בעד או נגד |
|
viajar por ahuera |
לנסוע לחו"ל |
|
ahuera de mi vista!, ahuera de mis ojos! |
הסתלק לך, עוף מהעיניים שלי |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
7530 |
afuerte adv. |
בחוזקה |
|
venir afuerte |
להעלב, להפגע |
|
tomarse ahuerte |
לחוש טינה |
|
venir ahuerte, venir ahuerte a la muerte |
לחוש טינה עמוקה ביותר (ד מוות) כלפי מישהו |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
7560 |
afumado adj. |
מעושן, מלא עשן |
|
un komer afumado |
תבשיל המריח מעשן |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
7680 |
agayas f. pl. |
שקדים (בגרון) |
|
se abolían las agayas |
המחיר גבוה מדי (קשה לבלוע אותו) |
|
apretar las agayas a uno |
לדחוק מישהו אל הקיר, ללחוץ עליו |
|
apretarse las agayas |
להיות לחוץ מבחינה כספית |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
7740 |
ágila f. |
נשר, עיט |
|
azerse ágila, bolar komo la ágila |
ללכת מהר, לפעול במהירות, לרוץ אל המטרה |
|
ágila te lo do |
אני יכול להבטיחך שהוא עושה הכל במלוא המהירות |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
7750 |
agir (t.) adj. |
חזק |
|
kavé agir (t.) |
קפה חזק |
|
agir mushterí |
"לקוח רציני" - נאמר באירוניה על לקוח קמצן ועקשן שאינו מותיר לסוחר שולי רווח |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
7860 |
agora adv. |
עכשיו, כעת, עתה |
|
de agora endelantre |
מכאן ואילך |
|
agora o nunka! |
עכשיו או לעולם לא |
|
ya pasó agora |
שכח ממה שהיה, לך קדימה! |
|
mas agora/agora agora |
עוד מעט/מיד |
|
k'es agora?! |
ומה עכשיו?! אתה מנסה לנצל עכשיו לרעה את ההזדמנות שנקרתה לך? |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
8030 |
agradar/se v./v. refl. |
נשא חן, מצא חן |
|
le agradó la sena |
העיסקה הינה לטעמו |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
8330 |
agreado adj. |
שהחמיץ, חמצמץ |
|
vino agreado |
יין חמוץ |
|
los kos.huegros estan agreados |
המחותנים מחמיצים פנים זה לזה |
|
estar agreado kon uno |
להראות למישהו פנים חמוצות |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
8350 |
agrear/agrearse v./v refl. |
החמיץ; קלקל את היחסים; התרגז |
|
se le agreo el estómago |
''התהפכו מעיו'' |
|
agrear el estómago |
לגרום למצב רוח רע |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
8580 |
agro adj. |
חמוץ; כינוי לאדם מחוספס, רגזן, מחמיץ פנים, ממורמר |
|
agro i dulse |
חמוץ-מתוק |
|
agro por agro |
חמוץ מאוד |
|
agro vinagre |
חמוץ מאוד, חמוץ כחומץ |
|
responder agro |
לתת תשובה חמוצה, לענות בחמיצות פנים |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
8690 |
agrura f. |
דברים חמוצים, ירקות כבושים בתחמיץ; חמיצות, מרירות, עוינות |
|
agruras f. pl. |
צרבת |
|
favlar kon agrura |
לדבר במרירות |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
8710 |
agua f. |
מים |
|
agua arrovada |
מים גנובים |
|
agua borikada |
מי בורית |
|
agua de Nisan |
מי ניסן (''תקופה'') |
|
agua de azar |
מי פרחי הדר |
|
agua de boda |
מי קידושין |
|
agua de kastanyas |
''מי ערמונים'' - קפה דלוח |
|
agua de kolonia |
מי קולון |
|
agua de la sota |
מים מאררים, מי סוטה |
|
agua de la tinaja |
''מי כד'' - קפה דלוח |
|
agua de lishía |
מי כיבוס (מרוככים באפר) |
|
agua de milisa |
מי תרנגון (תה צמחים) |
|
agua de pozo |
''מי בור'' - קפה דלוח |
|
agua de trushí |
מי כבושים |
|
agua de vidas |
מים חיים |
|
agua de vinagre |
מי חומץ |
|
agua dulse |
מים מתוקים |
|
agua manadera/agua manan |
מי מעיין |
|
agua manida |
מים עומדים, מים עכורים |
|
agua milizinuda |
מי מרפא |
|
agua rozada |
מי ורדים |
|
agua salada |
מי מלח, מים מלוחים |
|
bever la agua de la sota (ebr.) |
לסבול נוראות (''לשתות מי סוטה'') |
|
dar agua v. |
נתן מים, השקה |
|
komo la agua |
בקלות, בשטף |
|
pasar por la agua |
לשטוף במים, להדיח |
|
saver komo la agua |
לדעת בוודאות (''כמו מים'') |
|
se izo agua |
נמס, נעשה מים |
|
verter aguas |
הטיל מימיו, השתין |
|
ni agua por melezina |
חסר תועלת - כמים פשוטים הניתנים כתרופה |
|
agua churra |
משקה תפל, חסר טעם, מים פשוטים |
|
agua del franko |
מים זורמים (מרשת המים העירונית) |
|
abasharon las aguas |
יורד מבול |
|
vaziar las aguas |
לרוקן את המים מכלי הבית - כאשר נפטר מישהו מבני הבית |
|
ya kortó aguas/ya rompió aguas/está kon las aguas |
ירדו לה המים - קרבה שעת הלידה |
|
agua Dio! |
תפילת הילדים לגשם בשנה שחונה |
|
agua le parese |
נאמר באירוניה על שיכור המפריז בשתיה כאילו היו אלה מים |
|
estar enriva de agua |
נאמר על אדם שטחי המרפרף על הכל |
|
toparse en aguas pokas |
להתפס פתאום בלתי מוכן, חסר אונים |
|
toparse en malas aguas |
להקלע למאבק במצב קריטי |
|
en talas aguas mos topemos; en talas aguas mos veamos |
שנזכה לאושר כזה! |
|
en ke aguas está? |
מה כוונותיו? למה הוא חותר? |
|
en aguas de |
בסביבות, בערך |
|
...i agua |
... ועוד משהו, ... ומעט יותר |
|
traer aguas de mil derés |
מן הגורן ומן היקב; לדבר על דברים רבים בלי סדר, להעלות טיעונים מכל סוג |
|
estar entre dos aguas |
לפסוח על שתי הסעיפים |
|
traer agua a la mar |
להשקיע מאמצים מיותרים |
|
echar agua a los piojos |
לחפוף ראש באופן שטחי ("להשקות את הכינים") |
|
echar agua a las meyinas |
להוריד את הלהבות, להשקיט את הרוחות הסוערות (בריב/בוויכוח) |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
9140 |
agudez f. |
חדות, חריפות |
|
agudez de meoyo f. |
חריפות מוח |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
9210 |
aguelo cf. avuelo |
|
|
aguelos cf. avuelos |
|
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
9460 |
ah! interj. |
אהה!, קריאת צער |
|
ah i uh |
אוי ואבוי, צרה צרורה |
|
echar un ah |
להאנח, לגנוח, להתאנח, להשמיע גניחה |
|
los ahes |
צרות וצערים |
|
estar en ah uh |
להיות שרוי בצער ונוחם, להתלונן בלי הרף |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
9590 |
aharayú(d) (ebr.) m |
אחריות; סיכון, סכנה |
|
aharayu de muerte |
סכנת מוות |
|
meterse en aharayu |
להסתכן |
|
kitar d'aharayu |
לחלץ מסכנה |
|
aharayu de kitar una palavra de la boka ke |
מסוכן להוציא מילה מהפה פן ... |
|
en este aharayu ke |
הלוואי ש.. |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
9680 |
aharvar (ebr.) v. |
היכה, הלקה, חבט, עינה; צלצל, דפק |
|
aharvar de mala manera |
להכות מכות נאמנות |
|
kale aharvar el fierro en kayente |
להכות בברזל בעודנו חם |
|
aharvar tapetes |
לחבוט שטיחים (להסרת האבק) |
|
aharvar a la puerta |
לדפוק על הדלת |
|
aharvar a buena puerta |
להגיע אל האדם הנכון (זה שביכולתו לסייע) |
|
no me aharva el ojo fin ayi |
ראייתי אינה מרחיקה כדי כך |
|
aharvar sovre un punto en una diskusión |
להדגיש נקודה מסויימת בעת הדיון |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
9720 |
ahchí (t.) m. |
טבח |
|
komer de ahchi |
אוכל עתיר שומן |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
9860 |
ahlata f. |
אגס פרא |
|
agua de ahlata |
משקה תפל |
|
savor de ahlata |
חריף |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
9910 |
ahor (ebr.) m. |
עכוז, אחוריים |
|
por el ahor le pasa |
לא "מזיז" לו |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
10000 |
ahtí (gr.) m. |
דאבון לב |
|
deshar kon el ahtí/kedar kon el ahtí |
להשאיר מישהו/להשאר מתוסכל |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
10060 |
ahuzat/d enayim (ebr.) m. |
אחיזת עינים |
|
fazer por ahuzat enayim |
לאחז עיני מישהו |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
10140 |
aijado adj. |
אב/אם לילדים |
|
ser aijado |
להיות הורה |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
10200 |
aínda adv. |
עוד, עדיין; בכל זאת |
|
ainda oy |
עוד היום |
|
ainda ayer |
רק אתמול |
|
ainda ay poko tiempo |
רק לפני זמן קצר |
|
ainda no kamina |
התינוק עדיין אינו הולך |
|
ainda se pisha |
עודנו עול ימים (עדיין עושה במכנסיים) |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
10220 |
airada f. |
מראה, הופעה, דמיון |
|
tener una airada de |
לדמות למישהו/משהו במראה |
|
no me da la airada ke |
לא נראה לי ש- |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
10270 |
aire m. |
רוח, אוויר, הבל, דברים בטלים; מנגינה, נעימה, לחן; מראה, דמיון |
|
aire bolador |
רוח חזקה |
|
aire de indriz (t.) |
רוח פרצים |
|
aires de marina |
מגדל פורח באוויר, דברים בלי בסיס, תכניות שאין מקיימים |
|
aire yelado |
רוח צפונית |
|
amasar/arekojer aires |
לרעות רוח, לבנות מגדלים פורחים באוויר |
|
dar aire de |
נראה ש-, נראה מוכן ל- |
|
darse aires |
''לעשות רוח'', להתנפח מרוב חשיבות |
|
echar al aire |
לזרות לרוח, לבזבז |
|
es un aire bolado |
שראשו בעננים |
|
favlar al aire |
''קול קורא במדבר'', לדבר אל העצים והאבנים |
|
ganar de los aires |
להתפרנס מתשרים ושירותים קטנים |
|
kedar en el aire |
''לפסוח על שתי הסעיפים'', להשאר תלוי באוויר |
|
la notisia tomó aire |
הידיעה פשטה ופרשה כנפיים |
|
no me tiene aire |
אינו מוצא חן בעיני |
|
tener el aire |
לדמות ל- |
|
tener el aire de un rubí/honachí |
נראה עלוב ומסכן, לבוש סחבות |
|
deshar todo al aire i al sol |
להזניח הכל (בית, עסק, עבודה) |
|
tener el aire a pupa |
ליהנות מרוח גבית (עזרה) |
|
se lo yeva el aire |
הוא כה קטן וצנום עד כי הרוח יכולה לשאת אותו |
|
embabukarse de/kon aires |
הונה/השלה את עצמו בדברי הבל |
|
mantenerse kon aires |
"לחיות מהאוויר" |
|
tener aire de/dar aire de |
נראה שהוא מוכן ל- |
|
tener el aire de uno |
לדמות למישהו/משהו |
|
sin tener el aire |
בסתר, לא בגלוי |
|
tener aire |
להיות נעים למראה |
|
el aire de una kantiga |
לחן השיר |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
10460 |
airear v. |
אוורר |
|
deshar airear |
לא לטפל בזמן, להזניח דבר מה (מחלה) שימשיך להתפתח, לתת לשמועה רעה להתפרסם |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
10540 |
aireziko m. |
רוח צחה, משב קל |
|
aireziko de luvia |
רוח קלה המבשרת גשם |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
10670 |
ajeno n. & adj. |
זר, נוכרי |
|
irse al ajeno |
לנסוע לחו"ל |
|
traer ropa del ajeno |
ליבא סחורה מחו"ל |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
10690 |
ajiko m. |
שן שום - סגולה כנגד עין הרע |
|
meter/yevar ajikos |
להחזיק שן שום כסגולה נגד עין הרע |
|
métete ajikos a la faldukuera! |
אל יגבה לבך יותר מדי! |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
10790 |
ajo m. |
שום |
|
ajos i pajas i medra de grajas |
דבר פעוט, עניין של מה בכך |
|
sin komer ajo me se fedyó la boka |
אני סובל מעניין שאין לי בו שום חלק! |
|
atar ajos kon barajos |
לערב מין בשאינו מינו |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
10920 |
akadir (t.) cf. kadir |
|
|
no ser akadir (t.) |
אינו מסוגל (במובן חיובי: לא מסוגל להרע) |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
10940 |
akaeser v. |
קרה, התרחש, ארע |
|
akaesió ke |
קרה ש... |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
10990 |
akantidar v. |
העריך (כמות), כימת |
|
akantidár a uno |
להסב תשומת ליבו של מישהו |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
11160 |
akavado (de) adj. |
זה עתה הסתיים/נגמר |
|
akavado de kanseria |
מותש מרוב עייפות, ''גמור''/''הרוג'' מעייפות |
|
akavado de naser |
זה אך נולד; רך נולד |
|
akavado de salir del martiyo |
חדש לגמרי |
|
estar akavado por komer/ por dormir/por favlar |
"מת" לאכול/לישון/לדבר |
|
es un akavado |
הוא "גמור" |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
11220 |
akavar v. |
סיים, כילה, גמר; חפר; הרעיב |
|
akavar de |
זה עתה גמר ל- |
|
akavar de kanseria |
להתיש מעייפות |
|
akavar por komer |
לרעוב |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
11260 |
akavarse v. refl. |
הסתיים; התייגע; הותש מרעב |
|
se le akava presto el mundo |
מתייאש במהירות |
|
no se akavó el mundo |
"זה לא סוף העולם" - העניין אינו חשוב כל כך |
|
aki se akavó el mundo! |
זה שיא השיאים - לא יכול להיות גרוע מזה |
|
se le akavó l'azeite |
מת |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
11380 |
akayar v. |
השתיק, השקיט, הרגיע |
|
akayar las bozes |
להשתיק את השמועות/הרכילות |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
11480 |
akel pron. dem. |
ההוא |
|
kom'akel ke dize |
כמו שנאמר (כשמצטטים מן המקורות) |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
11540 |
akerensiarse v. refl. |
התחבב |
|
akerensiarse de parte a parte |
להתחבב זה על זה |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
11600 |
akeyar v. |
פועל המביע פעולה בלתי מוגדרת |
|
loke estas akeyando? |
מה אתה עושה? |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
11630 |
aki adv. |
כאן, פה |
|
aki aya |
פה ושם |
|
por aki |
מכאן, סמוך לכאן |
|
de aki dos oras |
בעוד שעתיים |
|
de aki endelantre |
מכאן ואילך |
|
fin aki hue! |
עד כאן! (אי אפשר להמשיך במצב הזה) |
|
kitame de aki méteme para ay |
חלץ אותי מן הצרה הזו ואני כבר אסתדר בעצמי |
|
de ayer aki/del otro anyo aki |
מאז אתמול ועד עתה/מאז לפני שנה ועד היום |
|
mas para aki |
יותר קרוב לכאן |
|
no puederse manear de aki para ay |
אינו מסוגל להזיז עצמו - אינו מסוגל ליטול יוזמה |
|
de kuando aki? |
מה פתאום? מה קרה? |
|
aki esto yo |
אני ערב/לוקח עלי את האחריות |
|
ir de aki ayí |
לשוטט בלי מטרה |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
11690 |
akistar v. |
רכש, השיג, קיבל; זכה; הרוויח |
|
akistar ventura |
להשיג אושר, להגיע לאושר |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
11760 |
aklarar v. |
האיר; הבהיר, הסביר, באר |
|
aklarar a uno |
להאיר למישהו את הדרך |
|
aklarar la lampa, la luz |
להגביר את התאורה |
|
el tiempo, el sielo va aklarar |
יתבהר (מזג האוויר) |
|
aklarar la vista |
לסלק את אי הוודאות/החששות |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
11870 |
akojer v. |
אסף, ליקט, קיבץ, אגר |
|
echarse a akojer |
לצאת לחזר על הפתחים |
|
salir a akojer |
לצאת להתרמה |
|
akojer minian |
לאסוף מניין |
|
akojer la Ley |
לצאת לבילוי בחיק הטבע ביום ראשון של שבועות |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
11960 |
akometa f. |
הבטחה |
|
mantener la akometa |
לעמוד בהבטחה, לקיים |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
11970 |
akometer v. |
הבטיח |
|
akometer kampos i vinyas |
להבטיח הרים וגבעות |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
12040 |
akomodar v. |
תאם את, התאים, סיגל, סידר, הכין, התקין, הסדיר; עיבד |
|
akomodar las diferensias |
הסדיר את חילוקי הדעות |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
12050 |
akomodarse v. refl. |
הסתגל, התאים עצמו, הסתדר |
|
saverse akomodar de todo |
לדעת להסתדר בכל מצב |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
12080 |
akomodo m. |
תפקיד, משרה, פרנסה |
|
akomodos |
הכנות, סידורים |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
12130 |
akompanyar v. |
ליווה; הגיע לאותה רמה, השתווה בהישג |
|
akompanyar la levayá |
ללוות למנוחת עולמים |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
12140 |
akompanyarse v. |
נלווה, התלווה |
|
akompanyarse de parte a parte |
התחבר עם, נעשה בן זוג |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
12270 |
akonantar v. |
הקדים, היה בעל הקדימות, היתה לו זכות בכורה; ידו היתה על העליונה |
|
yo akonanto |
לי זכות הקדימה |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
12290 |
akonchar v. |
הכניס סדר, סידר ערך (חדר) |
|
akonchugar un fecho/ un kazamiento/ un kontrato |
להביא עסק/שידוך/חוזה לידי מימוש |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
12380 |
akonsejar v. |
ייעץ |
|
akonsejar al novio, a la novia |
ליידע את החתן/כלה על העתיד לקרות בליל הכלולות |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
12400 |
akontentar v. |
השביע רצון |
|
el Dio ke la akontente! |
איחול לאשה חשוכת ילדים: שאלוהים יזכה אותה בפרי בטן! |
|
es malo de akontentar |
לעולם אין להשביע רצונו |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
12410 |
akontentarse v. refl. |
הסכים, הגיע להסכמה; הסתפק |
|
akontentrse de poko |
להסתפק במועט |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
12420 |
akonteser v. |
קרה, התרחש |
|
le akontesió |
עשה במכנסים, ברח לו |
|
akontesio maasé |
קרה דבר מה מוזר |
|
lo ke kiere ke akonteska |
יהיה אשר יהיה .. |
|
akontesio lo ke akontesio |
קרה מה שקרה (אין להחזיר את הגלגל אחורה) |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
12570 |
akordo m. |
הסכמה, הסכם, חוזה, התאמה |
|
de akordo adj. |
מסכים |
|
estar de akordo |
להסכים עם, הסכים ל-, אישר |
|
kaer de akordo |
להגיע לידי הסכמה |
|
kedar de akordo |
בא לידי הסכמה, הסכים |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
12640 |
akorrer (f.) v. |
חש, מיהר ל-, נחלץ |
|
venir akorrer/ echarse akorrer |
לרוץ להשיג מציאה מזדמנת |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
12650 |
akorrido adj. |
נחפז, אץ, רץ |
|
estar akorrido i asigiyido |
למהר כאילו רודפים אחריך |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
12720 |
akostar v. |
התקרב, ניגש אל; הגיע אל המזח; היטה |
|
akostar oreja |
היטה אוזן, הסכית |
|
akostar el din (ebr.) |
להטות דין, להטות משפט |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
13030 |
aksí/ía (t.) adj. |
כעסן, רגזן; מטריד, מרגיז; עויין |
|
todo le viene aksí (t.) |
הכל מטריד ומרגיז אותו |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
13190 |
akto m. |
מעשה, פעולה; רישום; מערכה (במחזה) |
|
akto de nasimiento |
רישום לידה |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
13340 |
akudirse v. refl. |
התאושש; נחלץ לעזרה |
|
akudirse kon |
נעזר ב- |
|
akudirse kon los suyos |
לבקש עזרה אצל הקרובים |
|
akudiendo! akudiendome! |
הצילו! |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
13360 |
akuento m. |
מקדמה, מפרעה |
|
dar un akuento |
לתת מקדמה על חשבון |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
13450 |
akumplir v. |
ביצע, הגשים, הוציא לפועל, מילא (בקשה); השביע רצון |
|
akomplir un dover, una prometa, una savá de padre |
למלא חובתו/לקיים הבטחתו/לקיים צוואת האב או בקשתו |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
13660 |
akurtarse v. refl. |
התקצר |
|
se le akurto la vista |
ראייתו נחלשה |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
13670 |
akuturú (t.) adv. |
בקבלנות; בלי שים לב לכמות |
|
avlar akuturú (t.) |
לדבר בלי לחשוב |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
13720 |
akuzasión f. |
האשמה, תביעה, אישום |
|
akto de akuzasión f. |
כתב תביעה, נאום תביעה, האשמה |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
13770 |
ala (gr.) interj. |
קדימה, ''יאללה''; יאללה הסתלק מכאן אינני מאמין למילה אחת שלך |
|
kuando ala ala, kuando nada nada |
לעתים נלהב כולו ולעתים אפאטי ושפוף; לעתים נדיב ונותן ולעתים קמצן וקפוץ יד |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
13780 |
ala f. |
כנף; סנפיר |
|
tomar debasho de sus alas |
פרש חסותו, פרש כנפיו על, גונן |
|
me kresieron alas |
פרשתי כנפיים! - נמלאתי תקוות |
|
le kortaron las alas |
קצצו את כנפיו - ריפו את ידיו |
|
dame alas por onde bolar |
לו רק היו בידי אמצעים להחלץ מן הצרה הזו ... |
|
dar alas a uno |
לתמוך במישהו ולדרבן אותו לעשות מעשה |
|
las alas del korason |
היכולת ליהנות הנאה חושנית |
|
kortar las alas a uno |
לקצץ כנפיו של מישהו - לסכל יכולתו לפעול |
|
dado en la ala |
שנחלש (פיזית/נפשית/כספית) |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
13870 |
aladinán adj. |
מדבר בשפה מדוברת |
|
puevlo aladinán |
עם לועז, עם דובר ספרדית/לשון לאטינית |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
13960 |
alahá (ebr.) f. |
היכל, ארון קודש; הלכה |
|
alahá kon melahá (ebr.) |
לצרף מעשה להלכה |
|
avrir la alahá (ebr.) |
לפתוח את ההיכל (ארון הקודש) |
|
avrir las puertas de la alaha |
לבקש רחמי שמיים |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
13970 |
|
|
|
avrir las puertas de la alahá |
לבקש רחמי שמים (לפתוח את דלתות ההיכל) |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
14020 |
alak bulak (t.) adv. |
באנדרלמוסיה, בלי סדר, בבלבול |
|
meter todo alak bulak (t.) |
לגרום לאנדרלמוסיה |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
14040 |
alakrán m. |
עקרב |
|
tener alakranes en las tripas |
צופן בחובו מזימות ומחשבות רעות |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
14230 |
alargar v. |
האריך; השהה, משך את הזמן |
|
alargar los gastos |
הגדיל את ההוצאות |
|
alargar la mano |
נתן ביד רחבה |
|
alargar los fechos |
להתפשט עסקית, להרחיב את העסקים |
|
alargar el fiado |
להגדיל את היקף המכירות באשראי |
|
por no alargar |
בקיצור |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
14250 |
alargarse v. refl. |
האריך בדיבור; הרחיב עסקיו; נח, התרווח |
|
alargarse el paso |
החיש צעדיו |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
14260 |
alarma f. |
אזעקה |
|
ke son estas alarmas? |
על מה כל הרעש?? |
|
grito de alarme |
קריאת אזהרה |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
14360 |
alat (t.) m. |
כלי, מכשיר |
|
tomar a uno por alat (t.) |
להשתמש במישהו כ''איש קש'' |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
14440 |
alavar v. |
שיבח, הילל, פאר |
|
de alavar adj. |
ראוי לשבח והלל |
|
es de alavar al Dio! |
דבר כה יפה שאין כמוהו ליופי! |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
14470 |
alavasión f. |
שבח, תשבחות, הלל, תהילה |
|
azer las alavasiones |
הילל ושיבח, מילא פיו שבחים |
|
guay del dia de las alavasiones |
אוי מיום הדין! אוי מפני יום המוות! |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
14500 |
alay (t.) m. |
קהל; כנופיה; פמליה; חבורה,להקה; גדוד; לעג, קלס; חגיגה |
|
alay bozan (t.) |
מקלקל את מצב הרוח |
|
azer alay (t.) |
התלוצץ, לעג |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
14540 |
alayna (a la una) adv. |
ביחד, מתוך תמימות דעים |
|
azerse alayna |
להתאחד |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
14580 |
albadra f. |
אוכף, מרדעת |
|
es una albadra/tiene albadra |
הוא טיפש מטופש! |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
14590 |
albadrado adj. |
מאוכף, חבוש |
|
azno albadrado |
"חמור גרם" - טיפש מטופש! |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
14690 |
alberka f. |
בריכה; תנור, כבשן |
|
alberka de pisikultura |
בריכת דגים |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
14860 |
alborotado adj. |
מבולבל, נטרד, נסער |
|
un dia alborotado |
יום בלתי שקט ומלא טירדה |
|
dormir alborotado |
לישון שינה טרופה |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
14920 |
albrisias f. pl. |
שי בשורה (שי הניתן למביא הבשורה); תודות |
|
dar las albrisias |
להודות למביא הבשורה הטובה |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
14960 |
albúmina/albumín f. |
חלבון |
|
traer albúmina |
להציק בטרוניות/ קינות (''להעלות למישהו את רמת החלבון'') |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
15070 |
alderedor prep. |
סביב, מסביב |
|
alderedor de |
סביב ל- |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
15100 |
aldikera f. |
כיס, ארנק |
|
meter a l'aldikera |
שם בכיס |
|
meter la mano en la aldikera |
שילם, הכניס ידו לכיס |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
15250 |
alear v. |
נופף בכנפיו, נופף זרועותיו; החליף כח; ''לקח נשימה'' (הפסקה); ''תפס במילה'' |
|
no deshar alear |
"לא לתת לנשום" - לא להרפות |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
15320 |
alef (ebr.) |
אל''ף (האות הראשונה בא''ב) |
|
no save ande mora la alef (ebr.)/no save ni ale ni bet |
בור, אנאלפבית (לא יודע איפה גרה האל''ף) |
|
de la ale fin a la taf |
שלם מבלי כל חסר |
|
ale deshites, ya se hue a la taf |
הוא פיקח ובעל תפיסה מהירה |
|
empesar de la ale |
להתחיל מבראשית |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
15400 |
alegrado adj. |
שמח (ששמחוהו) |
|
alegrado ke te vea/alegrado ke te vea el korason y el alma |
נאמר למי שגרם עונג לזולתו |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
15460 |
alegre adj. |
שמח, עליז, תוסס, מאושר |
|
alegre i kontente |
שמח ושבע רצון |
|
tu alegre i yo kontente |
נאמר כאשר שני שותפים נפרדים ברוח טובה ובלא טענות |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
15480 |
alegría f. |
שמחה, גיל, חדווה, עליזות,ששון, צהלה |
|
alegría kon biskochos de raki |
עליזות מדומה (עליזות של כעכי אבל) |
|
alegrías f. pl. |
שמחות, חגיגה, הילולה |
|
bolado de la alegría |
קופץ מרוב שמחה |
|
saltar de la alegría |
צהל, קפץ מרוב שמחה |
|
tomar alegría |
לחוש שמחה |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
15700 |
alerta f. |
אזעקה |
|
alerta! interj. |
זהירות! שימו לב! |
|
estado de alerta |
מצב הכן |
|
estar alerta |
להיות ער, לגלות עירנות |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
15780 |
aleshado adj. |
רחוק, מרוחק; מבודד, מתבודד |
|
aleshado del mundo |
מתבודד ומתבדל מחברת בני אדם |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
15800 |
aleshar v. |
הרחיק, דחה |
|
aleshar el kamino |
לבחור בדרך הארוכה |
|
aleshar la boda |
לדחות את מועד החתונה |
|
aleshar al kliente |
להבריח לקוחות |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
15870 |
alevantado adj. |
עומד |
|
alevantado de hazino |
שקם מחוליו |
|
alevantado de frios |
שהחלים זה עתה מקדחת (נאמר באירוניה על אדם שמן ובריא) |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
15920 |
alevantar v |
הרים, הקים, העלה, זקף, הגביה, הניף; קומם, המריד; שיקם; העתיק; אסר |
|
alevantar a uno |
לשבח בפומבי |
|
alevantar askier |
לגייס צבא |
|
alevantar bandiera |
להניף דגל; לקרוא לחירות; להכריז מרד |
|
alevantar de hazino |
קם מחוליו |
|
alevantar el pie, la pachá (t.) |
להרים רגל, ללכת מהר; |
|
alevantar el kuerio |
להשבית את השחיטה |
|
alevantar el nombre |
לתת שם לרך הנולד על שם קרוב שנפטר |
|
alevantar fierro |
'להרים עוגן'' – להסתלק |
|
alevantar la kavesa |
להרים ראש, למרוד |
|
alevantar la leche |
לגמול (מִינִיקָה) |
|
alevanto hazán (ebr.) |
נשא קולו ברמה, הרים קול |
|
alevantar mano |
להרים יד (על מישהו) |
|
alevantar paredes |
לבנות |
|
no alevantar la kavesa/los ojos del livro |
להיות שקוע בספר |
|
alevantar al puevlo |
להמריד את העם |
|
alevantar ulamá (t.) |
לעורר ולהלהיב את ההמון |
|
alevantar alila (ebr.) |
להעליל עלילה |
|
alevantar las manos |
להכחיש, לסרב לכל; להרים ידים - להודות בכשלונו; לפשוט רגל |
|
alevantar al muerto |
להוציא את המת (בידי החברה קדישא) |
|
alevantar los ombros |
למשוך כתפיים (במבע של אדישות ובוז) |
|
alevantar la boz |
להרים קול |
|
alevantar en un pelishko |
לצבוט באכזריות |
|
alevanta lo ke te kayo! |
נאמר באירוניה למי שמרבה בשבחים עצמיים |
|
alevanta todos los muertos del bedahey |
"מעיד עליו כל שוכני קבר" - נאמר באירוניה על אדם בלתי אמין המנסה לשכנע בצדקתו |
|
alevantar a uno de la kama |
להכריח מישהו לקום |
|
akavado de alevantar |
זה עתה קם מן המיטה |
|
alevantar la karne/la leche/los guevos |
לאסור אכילת בשר/חלב/ביצים (מסיבות רפואיות) |
|
alevantar la palavra/el saludo |
לנתק קשרים חברתיים עם מישהו |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
16030 |
alevantarse v. refl. |
קם, התרומם; קם ממיטתו; מרד, התמרד; הפסיק; (על השמש/היום:) זרח; סמר; יצא לדרך |
|
alevantarse del echo |
להפסיק לעבוד; לצאת לגמלאות |
|
alevantarse de siete |
לקום משבעה |
|
si me alevanti d'aki! |
אוי ואבוי לך אם אקום (להעניש אותך)! |
|
alevantarse antes de otro |
להקדים מישהו בעשיה/ביוזמה |
|
no se alevanta de en basho/no se alevanta ni kon romana |
שקר כה גדול שאין להסוותו; בחורה כה מכוערת שאין סיכוי שמישהו ירצה אותה |
|
no se alevantan los ojos |
אני מת מעייפות |
|
no me se alevanta el ojo para mirarlo |
ביטי לזלזול: אפילו מבט לא אעיף בו |
|
alevantarse kon holendi/kon la tarkiza |
להתעורר במצב רוח רע |
|
alevantarse de hazino |
להחלים |
|
alevantarse komo el gayo |
למחות בקולי קולות |
|
se alevantan los kaveyos de la kavesa |
סמרו שערותיו |
|
alevantarse del echo |
לצאת לגמלאות |
|
ya s'alevanto la nave/el vapor |
נאמר על אנשים איטיים ומסורבלים: "סוף סוף הסתיימו ההכנות ואפשר לצאת לדרך!" |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
16220 |
alfinete (port.) m. |
סיכה; דבר פחות ערך; אטב |
|
a las siete alfinetes |
לבוש בדקדקנות |
|
alfinete ingleza |
פריפה (סיכה סגורה) |
|
apuntar kon alfinetes |
להדק בסיכות |
|
kuanto una kavesa de alfinete |
גדלו כראש סיכה |
|
no manka ni una alfinete |
הכל מושלם! |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
16360 |
algo m. |
משהו, דבר מה; מעט |
|
algo akontesio |
קרה דבר יוצא דופן |
|
ay algo o me embralgo? |
האם יש טעם לחכות - אחרת אסתלק לי! |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
16470 |
alguaya f. |
אנחה |
|
alguayas f. pl. |
קינות, זעקות |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
16500 |
alguazil m. |
שוטר, קצין |
|
alguaziles |
שוטרים (במובן המקראי) |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
16520 |
alguenga f. |
לשון (בפה) |
|
tener una alguenga piko i medio |
''יש לו לשון בארך אמה וחצי'' - נאמר על חצוף |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
16550 |
alguja f. |
מחט; סיכת קישוט |
|
alguja de churap |
מסרגת גרביים |
|
el burako de la alguja |
קוף המחט |
|
estar en algujas |
'לשבת על סיכות'', להיות נרגש/נרגז |
|
la alguja |
'המחט'' - כינוי לבריטניה בעקבות מדיניות ''הפרד ומשול'' אחרי מלה''ע השניה |
|
ojo de alguja |
קוף המחט |
|
alguja de ojo siego |
מחט בעלת קוף-מחט זעיר |
|
el podjiko de las algujas |
בור צר בגהינום, שקירותיו מכוסים במחטים, שבו החוטאים הקשים ביותר מוחזקים |
|
un punto d'alguja |
חוד המחט |
|
alguja de oro |
תופרת מוכשרת מאוד |
|
tiene algujas en el asyento |
יש לו קוצים בישבן - חסר מנוח |
|
es alguja; alguja te lo do |
הוא נבון ביותר ויודע לחדור ולתקוע עצמו בכל מקום |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
16650 |
alhad/alhá/alhat (arab.) m. |
יום ראשון |
|
noche de alhad (arab.) |
מוצאי שבת |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
16750 |
alhasara f. |
ריפוט, התבלות |
|
alhasaras |
תככים |
|
vieja de las alhasaras |
זקנה בלה, מכשפה |
|
papas i alhasaras |
רכילות ותככים |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
16780 |
alhasarear v. |
קלקל, בזבז, עשה ברשלנות |
|
alhasarear una ninya |
ליטול את בתולי הנערה |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
16840 |
alhenya f. |
חינה, כופר (צבע אדום) |
|
noche de alhenya |
ליל החינה |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
16960 |
aliansa f. |
איחוד, ברית |
|
aniyo de aliansa |
טבעת נישואין |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
17020 |
aliento m. |
נשימה |
|
tomar aliento |
לקחת אוויר, לשאוף רוח |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
17060 |
alikodear/alikudear (t.) v. |
עיכב (הזמין) לארוחת ערב; עיכב, גרם לו לאחור |
|
alikudear la levayá |
לעכב את הלוויה (נאמר על השלטונות) כדי לגבות חובות שהותיר הנפטר |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
17080 |
alilá (ebr.) f. |
עלילה, השמצה, דיבה; הוצאת דיבה, הוצאת שם רע |
|
alevantar/kitar alilá (ebr.) |
הוציא דיבה, העליל,''ליכלך'', הוציא שם רע |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
17260 |
alimpiar v. |
ניקה, טיהר, מרק; ''גילח'' ממישהו את כל רכושו |
|
alimpiar kákas |
לכבס בסתר (הרחק מעיני הבריות) את הכביסה המשפחתית המלוכלכת |
|
alimpiar devdas |
לפרוע את כל החובות |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
17270 |
alimpiarse v. refl |
התנקה, ניקה עצמו; הצדיק עצמו; איבד רכושו; השתלט על רכוש; מת, נפטר; באירוניה: נפטרנו ממנו |
|
alimpiarse la boka |
לקח קינוח |
|
alimpiarse los mushos |
ליהנות על חשבון מישהו אחר |
|
alímpiate la boka! |
שטוף את הפה! - נאמר למי שהשמיע דבר מכוער |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
17480 |
alishar v. |
החליק (עשה חלק), הקציע, יישר, צחצח, מירק, ליטש |
|
alishar una diferensia |
ליישר את ההדורים |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
17540 |
alishik (t.) m. |
קשר חברתי או מסחרי |
|
no tengo alishik kon este ombre |
אין לי שום עסק עם האדם הזה |
|
no tengas alishik |
התרחק מן העניין הזה! |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
17570 |
aliskureser v. |
החשיך, ירד ערב |
|
al aliskureser |
לעת ערב, עם השקיעה,לעת ערביים |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
17620 |
aliste adj. |
נכון לכל קריאה, עומד הכן |
|
estar aliste |
פינק, מילא כל מבוקשו של |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
17690 |
alivianar v. |
הקל, נקט בגישה דתית מקלה |
|
alivianar el aver |
להיטיב את האווירה (ע"י סילוקו של מי שמכביד עליה בנוכחותו) |
|
es de los ke alivianan |
הוא רב ליברלי הנוקט בגישה מקלה |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
17860 |
alkansada f. |
השג יד |
|
a la alkansada de |
בהשג ידו של |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
17920 |
alkanzía f. |
קופת חסכון ביתית |
|
echar a la alkanzia |
לחסוך, לשים כסף בצד |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
17950 |
alkavo adj. |
אחרון |
|
al punto de alkavo |
ברגע האחרון |
|
de alkavo |
האחרון, סופי |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
18200 |
alkuza f. |
פך, כד שמן, אסוך; ''שערה'' בעין |
|
alkuza de azeite f. |
פך שמן, כד שמן |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
18230 |
Allah (t.) m. |
אלהים |
|
Allah belaní versin! (t.) |
שאלהים יקלל אותך! |
|
Allah bin bereket versín! (t.) |
שאלהים יברך אותך! |
|
Allah kyerim!/Allah kyerí! (t.) |
אלהים גדול! (נקווה שאלהים יעשה זאת) |
|
Allah versin!/Allah verdisá! (t.) |
אלהים יעזור לך! (נאמר לקבצן); כן יהי רצון |
|
Allah bilir! (t.) |
אלהים לבדו יודע! |
|
Allah buyuktur! (t.) |
אלהים גדול! |
|
Allah shukyur! (t.) |
תודה לאל! |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
18320 |
alma f. |
נשמה, נפש |
|
alma de kántaro |
חומד בצע, תאותן |
|
alma del Dio |
'נשמה טובה'' |
|
de alma i korasón/kon toda mi alma |
בלב ונפש |
|
meter alma |
לעודד, לנטוע תקווה |
|
meterse la alma en la palma |
נטל נפשו בכפו, הסתכן |
|
no ay alma nasida/biva |
אין נפש חיה |
|
salir la alma |
עבד עד כלות הכוחות, הוציא את הנשמה (מרוב עייפות) |
|
tener la alma en la palma |
הסתכן, טרף נפשו בכפו |
|
me demanda el alma |
נפשי מתאווה, יש לי חשק |
|
ver la alma de una koza |
קילקל |
|
ke su alma repoze en paz/ke su alma repoze en Ganeden |
עליו השלום/נוחו עדן |
|
no tiene alma |
הוא רזה וחלוש |
|
no le kedo ni alma |
הוא נחלש מאוד |
|
kitar el alma; kitar el alma por el garón |
להוציא למישהו את הנשמה |
|
kedar sin alma |
לא נותרה בו נשמה - מת מעייפות |
|
kitar el alma kon ganchos/kon ganchera |
להוציא למישהו את הנשמה לאט לאט |
|
vengarse del alma de uno |
לגרום למישהו סבל (לענות את נשמתו) |
|
dar el alma al Dio |
לחוש עייפות רבה |
|
por mi alma/por el alma de mi padre |
בחיי!ת בחיי אבי! |
|
aki van a bolar almas! |
הזהרו, הריב הזה עוד יפיל חללים! |
|
alma piadoza |
אדם רחום (נאמר גם באירוניה על מי שמנצל חולשתם של אחרים) |
|
fazer por su alma/ por el alma de su padre |
לעשות צדקה וחסד למען נשמתו/לנשמת אביו המנוח |
|
echarse al alma |
עושה הון באופן בלתי חוקי |
|
el alma es dulse! |
מה לא עושים בשביל להוותר בחיים! |
|
se amarga el alma |
נכמרים רחמיי |
|
alma tiene! |
גם לו יש נשמה! - הבן אותו, התחשב בצרכיו |
|
tu solo no tienes alma, i yo tengo alma |
אל תהיה אנוכיי כל כך, גם לי יש נשמה! |
|
se angustia el alma |
מגעיל, מעורר גועל נפש |
|
alma estrecha |
כינוי לאדם פסימי הרואה תמיד שחורות |
|
se estreca el alma |
הדבר מצער |
|
entiznar el alma |
לומר דברים הגורמים עצב וחרדה |
|
un alma en pena |
נשמה דואבת ונכאבת |
|
le sale el alma |
נשמתו יוצאת מקנאה |
|
amargo de alma i peor de korason |
"בנפש דואבת ובלב נשבר" - סיומת במכתבו של אדם אבל |
|
el alma ke le salga |
שתצא נשמתו מרוב קנאה! |
|
alma de perros |
"נשמה של כלב" - מצליח להחלץ מכל צרה ונגע |
|
a la fin alma no es aki, alma no vas a dar |
אין כאן עסקי נפשות, שלם וגמור בזה! |
|
ke demandas de mi alma? |
מה נטפלת אלי, עזוב את נשמתי! |
|
alma d'ani, alma de prove |
נשמה קטנה - אינו מסוגל לפעול ברחבות |
|
alma de nyudos |
קמצן גדול מקמץ על כל פרוטה |
|
el alma l'está saliendo detras de los fijos |
מוציא נשמתו על (טיפול ב)ילדיו |
|
el alma l'está saliendo detras de esta ninya |
נשמתו יוצאת אחרי הבחורה הזו |
|
tener el alma en los fechos |
משקיע את כל נשמתו רק בעסק |
|
es el alma del fecho |
הוא הדמות המרכזית בעסק |
|
estar kon uno alma i vida |
להיות בקשר אמיץ ועמוק עם מישהו |
|
dar el alma por uno |
נכון לתת נשמתו בעבור מישהו |
|
dar el alma por |
להשתוקק מאוד; לרצות מאוד בקרבתו של מישהו |
|
un Dio solo i mi alma lo saven |
רק אלוהים יודע איזה סבל עובר עלי |
|
kae el alma a los pies |
הלב יוצא נוכח הסבל/העוני וכו' |
|
me se deskayó del alma |
איבדתי את אהדתי והוקרתי אליו |
|
este komer toma el alma |
התבשיל הזה דוחה במתיקותו |
|
entrar en el alma |
מענג ומוצא חן מאוד |
|
tomar en el alma |
מושך מישהו (בעצות/דיבורים/לחץ) לתוך הבוץ |
|
tratar a uno kon alma i bien |
לנהוג במישהו בכפפות משי |
|
no me arreyeva el alma |
איני יכול לשאת עוד |
|
traer el alma al garón en un filo de kuzir |
לעורר גועל; להלחיץ, לגרום מועקה |
|
tiene el alma por adientro |
יש לו כוונות נסתרות להרע ולהזיק |
|
akorar el alma/tener el alma akorada/ el alma arrankada |
לחוש מועקה/חרדה בעקבות המתנה ממושכת |
|
me se arresentó el alma |
נרגעתי, הדאגה חלפה |
|
no me esta dando el alma |
יש לי תחושה רעה בנוגע לכך ואני מבקש להמנע מן המעשה |
|
meter el alma en el puerpo |
להרגיע, להשקיט, לאמץ רוחו של מישהו |
|
un alma tengo, me vo a atrivir, lo ke kiere ke sea |
לא מתים פעמיים, אעשה זאת וכאשר אבדתי אבדתי |
|
sin tomar alma, alma no da |
לא ייכנע בקלות |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
18430 |
almada f. |
כר, כרית |
|
almadas de aparar |
כר מקושט |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
18530 |
almario m. |
ארון; כינוי לטיפש |
|
almario de tel (t.) |
ארון רשת |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
18630 |
almástiga f. |
מסטיק, שרף |
|
apegado kon almas.ha |
מודבק בצורה גרועה ורופפת |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
18690 |
almendra f. |
שקד; טבעת דמוית שקד |
|
almendras de oro |
מטילי זהב קטנים בדמות קליפות שקד |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
18740 |
almenos/al menos adv. |
לפחות, לכל הפחות, למצער |
|
almenos ke |
אלא אם כן |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
18790 |
almirez m. |
מכתש קטן, מדוכה; בסיס, אדן |
|
la mano de l'almirez |
עלי (זרוע המכתש) |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
18980 |
almoranas f. pl. |
טחורים |
|
le salieron/le kresieron almorranas |
עבד בפרך עד שיצאו לו טחורים .. |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
19080 |
alokado adj. |
שנטרפה עליו דעתו, מעורער,מטורף; נבעת, נדהם, מבוהל |
|
una vida alokada |
חיים טרופים |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
19180 |
alondjarse v. refl. |
התרחק, ניצב מרחוק; התארך |
|
alongarse de todo |
התרחק מכל מעורבות |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
19220 |
alongar v. |
האריך, האריך את הזמן |
|
alongar la boda |
לדחות את מועד החתונה |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
19240 |
alora (it.) adv. |
ובכן |
|
alora (it.) ke |
מאחר ש-, הואיל ו-, היות ש- |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
19330 |
alsar v. |
העלה, הרים, הניף, נשא |
|
alsar la mano |
הניף יד |
|
alsar la oreja |
כרה אוזן |
|
alsar sakrifisio |
הקריב קורבן |
|
alsar los ombros |
משך בכתפיו |
|
alsar los ojos |
נשא עיניו |
|
alsar bandiera |
הניף דגל |
|
alsar los brasos al sielo |
לבקש רחמי שמיים |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
19380 |
altanto adv. |
כמספר הזה, כזאת, באותה מידה |
|
altanto mas ke |
ועוד ש-, בפרט ש- |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
19510 |
altereo m. |
התנהגות בלתי סדירה, הוללות |
|
k'es este altereó? |
מהי המהומה הזאת?? |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
19700 |
alto adj. |
גבוה, רם, נישא, מרומם, תמיר |
|
en alto |
למעלה |
|
mares altas/altas mares |
לב ים |
|
ser de alto linaje |
להיות בעל ייחוס/מיוחס |
|
mirar en alto |
לשאת עיניו למעלה - לשאוף לגדולות |
|
echarse en alto/echarse mucho en alto |
לבקש מחיר מופקע |
|
suvir a uno en alto |
להרעיף שבחים על מישהו |
|
tomarlo de alto/de mucho alto |
להביט עליו מגבוה, לזלזל |
|
alto i vano |
גבה קומה וקצר דעה |
|
ni alto ni basho ni vidro pizado |
נוסחה המקדימה חידה (במשחקי ילדים) |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
19850 |
altura f. |
גובה; גבעה, תל |
|
alturas |
מרומים |
|
estar en las alturas |
להיות בעל מעמד בכיר וגבוה בחברה |
|
estar a la altura |
להיות בעל יכולת לבצע את המשימה |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
20100 |
alvear v. |
הלבין |
|
alvear la ropa/la kaza |
לנקות ניקוי יסודי |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
20270 |
alvores m. pl. |
איילת השחר, אור שחרית; מועקת ציפיה |
|
alvores del amaneser |
הנץ החמה |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
20510 |
Amalek (ebr.) |
עמלקי; איש אכזר; אדם המשתמש בתבונתו לרוע |
|
korason de Amalek |
לב קשה |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
20590 |
Amán (ebr.) |
המן; ערום |
|
fuersa de Amán (ebr.) |
חזק כמו המן |
|
meoyo de Amán (ebr.) |
'מוח של המן'', ערום, ערמומי |
|
trokarse de Aman a Modrohay |
מאויב לאוהב |
|
ojo d'Aman |
"עין" בלוח עץ |
|
orejas d'Aman |
אוזני המן |
|
dar Aman |
להרעיש בעת השמעת השם המן בקריאת המגילה |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
20620 |
amán! (t.) interj. |
בקשת חנינה: רחמים!; קריאה חסרת סבלנות: הלוואי! |
|
amán amán! (t.) |
רחמים! למען השם!אוי לי! |
|
amán efendi! (t.) |
באמת!, אלהים אדירים! אל תאמר!; רחמנות! |
|
estar amán (t.) |
להיות חסר סבלנות; להיות מוכן לקראת |
|
aman zeman yok |
אין ברירה, אין אפשרות אחרת |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
20700 |
amaneser m. |
שחר, הנץ החמה |
|
al amaneser |
בעלות השחר, עם שחר |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
20720 |
amaneser v. |
האיר/הנץ השחר; השכים קום |
|
kon bueno ke te amaneska! |
איחול: יקיצה טובה! |
|
tadrezika te amanesyó |
איחרת מעט |
|
onde te amanesyó? |
באיזה מקום מפוקפק בילית את הלילה? |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
20790 |
amanyana/aminyana adv. |
מחר |
|
amanynaa amanyna |
לדחות מישהו בקש |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
20910 |
amar v. |
אהב |
|
amar a |
נהנה מ-, התענג על |
|
amar mejor |
העדיף |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
20960 |
amargado adj. |
נעצב, ממורמר |
|
amargado de alma i triste de korasón |
"בנפש דואבת ובלב נשבר" - סיומת במכתבו של אדם אבל |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
20980 |
amargar v. |
ציער, מרר |
|
amargar la vida |
הקשות על החיים, לענות |
|
amargar el alma |
להעציב |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
20990 |
amargarse v. refl. |
הפך מריר; חש מרירות |
|
s'amarga el alma/me s'amarga el alma |
נפשי נעצבת |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
21030 |
amargo adj. |
מר, מריר; עגום; זריז, מוכשר, ערום; כינוי לקפה |
|
amargo fiel |
מר מאוד, מר כמרה |
|
la amarga/un amargo |
הקָּפֶה |
|
amargo komo la fiel |
מעציב, מעורר טינה |
|
lo amargo faze dulse! |
נאמר לחולה (או ילד) המתבקש לבלוע תרופה |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
21110 |
amargura f. |
מרירות; עצב, עוגמה; מרור |
|
kon amargura de alma |
"בלב מר ודואב" - סיומת במכתבו של מי שפקדו אסון |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
21280 |
amasado adj. |
שנלוש |
|
amasado kon mentira |
שקרן כפייתי |
|
amasado kon vinagre |
בעל אופי חמוץ |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
21310 |
amasador m. |
הפועל הלש את הבצק |
|
amasador de aires |
רועה-רוח |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
21340 |
amasar v. |
לש |
|
amasar aires/handrajos |
לרעות רוח |
|
paila/pastera de amasar |
כלי ללישת הבצק |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
21370 |
amaskanta(r) (ebr.) m. |
משכנתא |
|
tomar lugariko amaskanta |
לתפוס את השירותים למשך זמן ארוך |
|
meter el meoyo amaskanta |
להכניס את ראשו לצרות |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
21430 |
amatar v. |
כיבה; הרגיע; מחץ בין האצבעות |
|
amata kandelas |
חיוור וחסר אישיות |
|
amatar la ambre/la set |
לשבור רעב/צמא |
|
ni amata ni asiende |
חיוור וחסר אישיות |
|
amatar el fenel |
לאחר להגיע לעבודה |
|
estar amata i asiende |
נאמר 1. על הפוסח על שתי הסעיפים 2. על גוסס |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
21660 |
ambezado adj. |
משכיל, מחונך, מלומד, בעל השכלה; מורגל ב-, מלומד ב-; שנלמד; מורגל |
|
esta ambezado a lo bueno |
מורגל לחיי רווחה |
|
bien ambezado |
מחונך כראוי |
|
sehel ambezado |
נאמר על חידוש/דעה שמישהו משמיע והלקוחים למעשה ממקור אחר |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
21680 |
ambezar v. |
לימד, הורה; למד |
|
ambezar de kavesa |
ללמוד בעל פה |
|
Sinyor, venga le ambezare! |
הטירון מבקש ללמד את הבקי והיודע |
|
ambezar komo viene el pan del trigo |
החיים אינם פשוטים יש לעמול קשה להביא לחם |
|
ya le va ambezar |
אני אלמדו לקח! |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
21700 |
ambezarse v. refl. |
למד |
|
ambezarse uno kon otro |
להתרגל זה לזה, ללמוד לחיות בהרמוניה |
|
ambezarse el ojo |
ללמוד להעריך נכונה את הכמות הנדרשת |
|
embezarse kon uno |
להתרגל לחיות עם מישהו |
|
embezárse a lo bueno/a lo negro |
להתרגל לחיי רווחה/לחיי מצוק |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
21870 |
ambre f. |
רעב, כפן; בולמוס, רעבון |
|
akavado de ambre |
מת מרעב |
|
enganyar la ambre |
לאכול מעט כדי להרגיע את הרעב |
|
morir a la ambre |
להיות שרוי בעניות |
|
tener ambre |
לרעוב, להעשות רעב |
|
muerirse de ambre |
לסבול חרפת רעב |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
21990 |
ambulante adj. |
נייד, נודד, נווד; רוכל |
|
merkansía ambulante |
מסירה עד הבית |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
22140 |
amén! (ebr.) m. |
אמן! |
|
por un amén ke no kede |
אם צריך להוסיף דבר מה אעשה זאת - העיקר שלא ייאמר שבגלל דבר פחות ערך נכשל העניין |
|
no dezir amen de baldes |
לא לעשות את הדבר הפעוט ביותר בלי לקבל על כך גמול |
|
dezir amen en todo |
לענות אמן על כל דבר, להסכים לכל |
|
en un dezir amen |
כהרף עין |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
22200 |
amenguado adj. |
מופחת, מוחלש, מקוצץ |
|
salir amenguado |
לצאת בשן ועין מן העסק, להפסיד |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
22290 |
amezurar (fr.) v. |
מדד; ניסה |
|
amezurar las kayes |
לשוטט ברחובות |
|
amezurar el tavlado |
ליפול ולהשתטח מלוא אפיו ארצה |
|
amezurar la eskalera |
להתגלגל למלוא אורך המדרגות |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
22390 |
amigavle adj. |
ידידותי |
|
a la amigavle |
בדרכי נועם |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
22410 |
amigo m. |
חבר, רע, עמית, ידיד |
|
amigo karonal |
חבר אינטימי |
|
amigo del vazo |
ידיד רק לבילויים ותענוגות |
|
al amigo fin al ombligo |
לנצל את החברות עד תום (חברות מדומה ונצלנית) |
|
kara de pokos amigos |
אדם בלתי חברותי |
|
amigo te topates! |
הקדמה לפניה לחבר בבקשה מיוחדת המצריכה מסירות ומאמץ |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
22520 |
amistad/amistá f. |
ידידות, רעות, חיבה |
|
mos pasa amistad |
יש בינינו יחסי ידידות |
|
ya me pasa l'amistad kon fulano |
אני יכול לקבל את הטובה ממנו בשל יחסי הידידות שבינינו |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
22740 |
amojado adj. |
רטוב, לח |
|
biskocho amojado/masa amojada |
עוגיה טבולה/מצה שרויה |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
22920 |
amor m. (Sal.)/f. (Izm./Ist.) |
אהבה,חיבה; אהוב |
|
amor pasajero |
אהבה חולפת |
|
amor platonik |
אהבה אפלטונית |
|
amor propio |
כבוד עצמי |
|
por amor |
בגלל |
|
tener amor |
להיות מאוהב |
|
por amor del Dio! |
למען השם! |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
23130 |
amosí/amotsí (ebr.) |
ברכת המוציא |
|
esto no pasa ni por amosí |
קטן מדי,לא מספיק |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
23150 |
amostrar v. |
הראה; הוכיח |
|
amostrar kara |
כיבד, הראה פנים יפות |
|
amostrar braso |
חשף זרועו באיום |
|
amostrar grasias |
להפגין לראווה את כל כישוריו (ביטוי אירוני) |
|
el tiempo amostra yelado/luviozo |
צפויה קרה/צפוי גשם |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
23360 |
amudeserse v. refl. |
השתתק, נאלם |
|
amudesete! |
בלום את פיך! |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
23390 |
amudisión f. |
אלם, השתתקות (בכח או בכח הכסף: ''לא יחרץ'') |
|
amudisión! interj. |
שקט! |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
23490 |
amurchado adj. |
כמוש, נבול, קָמֵל |
|
diskorso amurchado |
הרצאה שדופה וחסרת ברק |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
23550 |
anado adj. |
ניצל (מסכנה גדולה או מעוני) |
|
kitar a uno anado |
להיות המושיע של מישהו |
|
salir anado |
להינצל מסכנת מוות,מטביעה; להתעשר, להחלץ מעוני |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
23800 |
anasonlú (t.) adj. |
בעל טעם אניס |
|
mastika anasonlú |
משקה בטעם אניס |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
24100 |
anchear v. |
הרחיב, הגביר |
|
anchear el gasto, la mano |
להגדיל את ההוצאה, להפוך לבזבזן |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
24120 |
anchearse v. refl. |
התרחב, התפשט על מקום רחב; "התנפח", התרברב |
|
anchearse entero |
להיות מדושן עונג |
|
anchearse en una karta/en una avla |
להכביר מילים במכתב/בדיבור |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
24150 |
ancho adj. |
רחב; נח לבריות |
|
ancho amerikana |
לא איכפתניק |
|
ancho i pancho |
רחב ובעל כרס |
|
avlar en ancho |
מדבר בהרחבה, נותן אתכל הפרטים |
|
kontar en largo i ancho |
לספר בהרחבה ובפרטי פרטים |
|
tener una mano ancha |
להיות נדיב ורחב לב |
|
venir ancho i pancho |
להופיע חסר דאגה ובושה |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
24220 |
anchor m. |
רוחב, רחבות |
|
dar anchor |
להרחיב בגד צר |
|
tomarlo kon anchor |
לקחת באורך רוח |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
24270 |
anchura f. |
רוחב, רחבות; רווחה |
|
anchura de hase |
חוסר דאגה |
|
tomar el echo a la anchura |
להשהות, לדחות |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
24430 |
andar v. |
הלך, צעד, פסע, התהלך; עשה בלהט |
|
andar a kavayo |
לרכב על סוס |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
24500 |
ande/andi adv. |
איפה, היכן? לאן?; אצל |
|
ande la da, ande la toma |
שטויות! דברי הבל! לא היה ולא נברא! |
|
d'ande par ande |
למה, לכל הרוחות? על מה ולמה? |
|
de ande? |
מאין? מאיפה? מהיכן? |
|
de ande para ande/donde parande? |
מה הקשר? (מה ענין שמיטה להר סיני) |
|
-onde? onde vas? -ende konde konde |
-לאן אתה הולך? -אין זה עניינך! |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
24560 |
andena f. |
קושי, בעיה, צרה |
|
toparse en las andenas |
להכנס לצרות |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
24600 |
andjélo /ánjel/ándjel/ándjeli/ándjel |
מלאך |
|
es un ándjel |
הוא אדם טוב ורחום |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
24660 |
andrá (gr.) m. |
גבר, בעל |
|
no ser ni andra ni yineka |
חסר אישיות, חסר אופי |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
24780 |
anén! interj. |
אויי! |
|
anén de mi! interj. |
אויי לי! |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
24800 |
anenu! (ebr.) interj. |
'עננו!'', מילת ציפיה |
|
anenu está por tornar |
היה שמח לחזור, רק יאמרו לו והוא יחזור |
|
anenu 'stá ke le digan |
רק יאמרו לו והוא רץ לבצע |
|
estar anenu (ebr.) |
לכסוף ל-, להיות להוט לעשות |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
25060 |
angajé (fr.) adv. |
יד ביד, בשילוב זרועות |
|
tomar a l'angajé |
לקחת מישהו בשילוב זרועות |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
25120 |
angina f. |
אנגינה, דלקת גרון |
|
a la anglé (fr.) |
בסגנון אנגלי |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
25160 |
angro (fr.) adv. |
בסיטונאות |
|
avlar angro |
להתפאר, להתרברב |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
25370 |
aní (ebr.) m. & adj. |
עני, דל, רש, דלפון;רעב ללחם |
|
aní (ebr.) del Dio |
עני מרוד |
|
alma de aní (ebr.) |
'נשמה של עני'' -מתקמצן |
|
aní shebaaní (ebr.) |
עני שבעניים, ענימרוד |
|
aniyim (ebr.) de Roma |
עני מרוד, עני שבשפל המדרגה, בתכלית העניות |
|
kitar aniyim (ebr.) al mundo |
להביא עניים לעולם (נאמר על חתונת עניים) |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
25470 |
anilin m. |
אנילין (נוזל המשמש להכנת צבעים, תרופות ועוד) |
|
boyás de anilin |
צבעי אנילין |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
25510 |
animal m. |
חיה; אדם חסר מצפון |
|
pedaso de animal! |
חתיכת חיה! |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
25590 |
ánimo m. |
עוז, אומץ |
|
animo ke tenga! |
שרק יעז! אני כבר אראה לו |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
25700 |
aniyim (ebr.) m. pl. |
עניים |
|
aniyim (ebr.) kon ayin chatlak (t.) |
עניים מרודים |
|
aniyim (ebr.) kon kola |
עניים חסרי פרוטה |
|
aniyim (ebr.) varaklí (t.) |
עניים, חסרי פרוטה |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
25740 |
aniyo m. |
טבעת |
|
el aniyo de kidushim (ebr.) |
טבעת קידושין |
|
el aniyo al dedo! |
נשלם למתווך (לשדכן)רק לאחר שיושלם העסק |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
25760 |
aniyut/aniyud/aniyú (ebr.) m. |
עוני, דלות, מחסור, עניות |
|
aniyut kon kola (ebr.) |
עניות מרודה(''עם זנב''), עוני גדול, דלות נוראה |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
25825 |
-anko, -anka |
סיומת מגדילה (במשמעות שלילית ומזלזלת) |
|
mezanka |
שולחן גדול ומבולגן |
|
kopanko |
גביע מגושם |
|
livranko |
ספר גדול ומגושם |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
25830 |
ánkora f. |
עוגן |
|
alevantar l'ánkora |
להרים עוגן, להתכונן לצאת |
|
echó ánkora |
הטיל עוגן, לא זז מהמקום |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
26170 |
ansí adv. |
כך, ככה |
|
ansí ke |
כך ש- |
|
ansi komo ansi |
בכל אופן |
|
ansi ke sea! |
כן יהי רצון! |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
26190 |
ansia f. |
צער, סבל, ענות; דאגה, חרדה; קמצנות, אהבת בצע |
|
las ansias |
ביטויי התמרמרות על מחסור |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
26240 |
ansiano m. |
זקן, ישיש, קשיש |
|
muy ansiano |
עתיק; ישיש, בא בימים |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
26290 |
ansina/ansine/ansín adv. |
כך, ככה |
|
ansina es |
כך טוב; הצדק אתך |
|
ansina ke sea |
שיהיה כדבריך - נמאס לי לריב אתך |
|
ansina i ansina |
מלים סתמיות המשורבבות אל תוך המשפט ("כאילו") |
|
ansina ke no huera! |
לא עלינו! |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
26460 |
antepasado m. |
אב קדום (אבות אבותינו) |
|
antepasados |
אבות, אבות קדמונים |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
26530 |
antes adv. |
קודם, פעם, לפני כן |
|
antes tiempo |
לפני זמן רב |
|
el día de antes |
יום קודם |
|
de antes |
מראש |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
26540 |
antes prep. |
לפני, קודם |
|
antes kuanto? |
מתי היה זה? |
|
antes ke |
לפני ש- |
|
antes muncho |
מזמן |
|
antes por antes |
לפני הכל (ביטוילדחיפות) |
|
antes tiempo |
לפני זמן מה |
|
antes tres anyos |
לפני שלוש שנים |
|
de antes |
הקודם |
|
mas antes |
לפני כן |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
26670 |
antiguo /antigo adj. |
עתיק, עתיק יומין;מיושן |
|
los antiguos |
הוותיקים; הקדמונים |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
26710 |
antika f. |
עתיקוֹת; כינוי למי/למה שמפגר אחר האפנה, דבר שאבד עליו הכלח,''ענתיקה'' |
|
es muy antika |
הוא מלא נכלים |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
26970 |
antiyer/antiayer adv. |
שלשום |
|
antiyer la noche |
שלשום בלילה, בלילשלשום |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
27310 |
anyada f. |
תקופת השנה, יום השנה; משכורת שנתית |
|
anyada buena! |
שנה טובה! |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
27370 |
anyir m. |
אינדיגו |
|
dar al anyir |
לצבוע בגון כחול את הכביסה |
|
desfazedor de anyir |
מפזר כספו, זורק כספו מבעד לחלון |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
27410 |
anyo m. |
שנה |
|
a los eluengos anyos |
אחרי מאה ועשרים |
|
al anyo |
שנה אחר כך |
|
al anyo el vinien |
'לשנה הבאה'' (לעולם לא) |
|
anyos ay ke |
כבר שנים ש-, כבר עבר זמן רב מאז |
|
anyos i anyos |
במשך שנים רבות |
|
anyos i panyos |
הרבה שנים |
|
de mil i haleshentos anyos |
עתיק יומין, ישן נושן |
|
el anyo del mabul |
ימות המבול, תקופה נשכחת |
|
entrar en anyos |
להזקין, לבוא בימים |
|
pan para mil anyos |
יחזיק שנים רבות |
|
por anyos |
במשך שנים |
|
tener anyos en kutí (t.) |
להיות מבוגר ממה שנראה כלפי חוץ |
|
un anyo kon otro |
שנה רעה שנה טובה |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
27910 |
apanyamiento m. |
תפיסה, אחיזה, לכידה; אסיפה, התכנסות; הכנסה; תיקון; המאסף |
|
apanyamiento de aguas |
אגירת מים,מאגר מים |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
27930 |
apanyar v. |
תפס, אחז, החזיק, לפת; חטף;כינס, אסף; תיקן |
|
apanyar en kalejika estrecha |
דחק לפינה/לסמטא ללא מוצא, שיתק |
|
apanyar moshkas |
לשבת בטל, ''ללכודזבובים'', לבטל זמן |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
27960 |
apanyarse v. refl. |
נתפס; נאחז ב-, דבקב-; נפל בפח; הוציא המרצע מן השק, נאסף |
|
apanyarse del aver |
חיפש סיבות לריב,ביקש ריב, התרגז על לא דבר |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
28010 |
aparar v. |
הציג, הראה בפומבי; חידד (עפרון) |
|
aparar el Sefer Tora (ebr.) |
הגבהת ספר תורה |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
28040 |
aparat m. |
מכשיר, מנגנון, כלי, אפראט |
|
aparat fotográfiko |
מצלמה |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
28140 |
aparensia f. |
חזות, צורה, הופעה, מראה |
|
a la aparensia |
למראית עין |
|
sovre la aparensia |
במסווה של |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
28270 |
aparesido adj. |
בעל הופעה, נאה, לבוש יפה; לילד: נראה גדול מגילו |
|
el Aparesido |
הנגלה (אלהים) |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
28300 |
aparey (fr.) m. |
מכשיר |
|
aparey (fr.) de televizión |
מקלט טלויזיה |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
28480 |
apartar v. |
הפריש, הבדיל, שמר בצד, הקדיש; הפריד, הבחין; ניתק, הרחיק; גישש באפילה; חסך |
|
apartar para |
ייעד, ייחד ל- |
|
no apartar de ombre a chimeneya |
לא ידע בין ימינו לשמאלו |
|
saver apartar |
לדעת להבחין |
|
saver apartar todo |
לשכוח את הצרות והמצוקות כדי לפעול |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
28540 |
aparte adv. |
לחוד, בנבדל, בנפרד |
|
aparte de |
חוץ מ-, מלבד, לבד מ- |
|
aparte de esto |
חוץ מזה, בנוסף לכך |
|
aparte de todo |
מלבד זאת, חוץ מכל זה |
|
meter aparte |
הפריד; שם בצד; חסך |
|
salirse aparte |
לצאת לחיות בנפרד, לחדול לחיות יחד |
|
aparte de res.hodés i sabá |
הרווח הרגיל בלי להביא בחשבון טיפים ומתנות |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
28790 |
apatronamiento m. |
השתלטות, רכישה |
|
apatronamiento sin derecho |
תפיסה שלא כדין, עושק |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
28820 |
apatronarse v. refl. |
השתלט על, נטל בעלות, השתרר, החרים, הפקיע, רכש; עשק |
|
apatronarse de muevo |
תפס בחזרה |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
28940 |
apegado adj. |
דבוק, קשור |
|
apegado el uno al otro |
צפוף, מחוברלבלי הפרד |
|
apegado kon el Dio |
חסיד, אדוק, חרד, דבק באלהיו |
|
apegado kon moko |
מודבק בצורה עלובה (''מודבק בריר'') |
|
apegado kon moko de kandela |
נוטה להתקלקל (''מודבק בשעוות נר'') |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
28990 |
apegador/dera n. |
מדביק (מודעות, טפטים) |
|
apegador de avizos |
מדביק מודעות |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
29030 |
apegar v. |
הדביק, איחה; הדביק במחלה; סטר |
|
aki me apego mi madre |
'כאן תקעה אותי אמי'' - עקשן שאינו זז מדעתו |
|
apegar a uno a la pared |
לדחוק מישהו לפינה (לא לתת לו לחמוק מהחלטה/דעה/תשובה) |
|
apegar kon moko de graja |
להדביק בריר של עורב - להדביק בצורה רופפת |
|
apegar kon mokos |
לתקן באופן שטחי (''להדביק בליחת האף'') |
|
lo apego ey |
אמר זאת כתרוץ |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
29090 |
apegarse v. refl. |
נדבק; דבק ב-, נקשר ל-; נדבק (שאריות אוכל לסיר) |
|
apegarse de uno |
להדבק ממישהו (במחלה או בהתנהגות) |
|
apegarse kon un komer |
נדבק למאכל מסויים |
|
lo ke s'apega |
לא להזניח את המעות הקטנות |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
29190 |
apenado adj. |
קשה, מצער, רב טורח; ענוש, נענש; מתייסר; מוטרד; קשה |
|
vidas apenadas |
חיים מלאי סבל |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
29220 |
apenar v. |
העניש; גרם סבל, גרם עצב |
|
apenar matando |
גזר דין מוות |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
29470 |
apetite/apetito/apetit m. |
תאבון, חשק, התאווּת; כשרון, נטיה; יֵצֶר |
|
apetites |
מתאבנים |
|
azer apetites |
להכין מבחר תבשילים טעימים לכבוד אורח |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
29530 |
apezgar v. |
הכביד, החמיר; הנהיג חומרה דתית; הלאה |
|
apezgar el aver |
האוייר נעשה מעיק בעטיו של מישהו בלתי נסבל |
|
es de los ke apesgan |
הוא מן הרבנים המחמירים |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
29580 |
apiadar v. |
נחלץ לעזרה, סייע ל-, עזר ל- |
|
asi mos apiade el Dio! |
למען השם! |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
29590 |
apiadarse v. refl. |
חמל, ריחם |
|
ya se apiado el Dio |
באירוניה, כאשר משהו מושג באיחור: סוף סוף ריחם אלוהים! |
|
apiadate de mi alma! |
רחם על נשמתי! (לילד או למישהו מטריד: תפסיק כבר!) |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
29670 |
apimintado adj. |
מפולפל, מתובל בפלפל |
|
karo i apimintado |
יקר מאוד, שמחירו מפולפל |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
29690 |
apio m. |
סלרי, כרפס |
|
kavesa de apio! interj. |
'ראש כרפס''- שוטה, מטומטם |
|
apio hado |
כרפס ברוטב לימון |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
29960 |
aplegar v. |
קיפל, הצליב |
|
aplegar manos |
שילב ידים, הצליב ידיים; נותר פאסיבי |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
30200 |
apoko adv. |
לאט |
|
apoko apoko |
לאט לאט, בהדרגה |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
30280 |
aporey adv. |
לשווא, באופן מבוזבז |
|
echar aporey |
להשליך לאשפה, להפטר מדבר מה חסר תועלת |
|
esto es para aporey |
זה דבר מה חסר ערך - ניתן להשליכו לפח |
|
partir y echar aporey |
כל מה שפיצחנו רקוב - הכל חסר ערך ואינו ראוי לשמירה |
|
no es de echar aporey |
יש בו בכל זאת ערך מסויים |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
30550 |
apotropós/ripós (gr.) m. |
אפוטרופוס |
|
apotropos mío no sos tu! |
אתה לא תחליט עבורי! |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
30600 |
apozada f. |
תחנה, שלב; אכסניה, פונדק; מגורים |
|
serka es la apozada! |
עוד מאמץ קטן והגענו! |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
30650 |
apozar v. |
שם, קבע, הציב, הניח; נח, קבע מקומו, ישב, התישב; עצר, עיכב; עצר את ההתקדמות; שאב, שאב מים מהבור |
|
apozar aynará (ebr.) |
לסבול מעין הרע |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
31070 |
aprestar v. |
הועיל, היה לתועלת |
|
aprestar para algo |
מתאים ל-, מועילל- |
|
echar tierra onde no apresta |
להסתיר מה שאינו נעים או עלול להזיק |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
31160 |
apretada f. |
לחץ; מצב קשה/לחוץ/מסוכן |
|
una apretada de mano |
לחיצת יד |
|
tenerla apretada |
להיות במצב קשה ולחוץ |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
31200 |
apretado adj. |
לחוץ, דחוק, הדוק, מהודק; קמצן, קפוץ יד; ביישן, נחבא אל הכלים |
|
oras apretadas |
עיתות מצוקה |
|
estar apretado |
להיות לחוץ מבחינה כספית, העדר אמצעי מחיה |
|
dormir apretado |
לישון שינה עמוקה |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
31280 |
apretar v. |
הידק, לחץ, דחק; בלם; הכביד על, העיק; הפעיל לחץ, הכריח, כפה; איית; לחץ, עינה, נגש, דיכא, הכניע; הטריד; גרר, החזיק בכח |
|
djugar a apreta i asolta |
להותיר מישהו בחוסר ודאות, לשחק עימו ב''תפוס ושחרר'', לרמות מישהו |
|
apretarlo de adientro |
לחץ, הכביד על, העיק על |
|
apretar en un kantón |
דחק לפינה |
|
apretar el pie |
להדגיש |
|
apreta i asolta |
'תפוס ושחרר'' – שם משחק ילדים; מכאן: לומר דבר והיפוכו |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
31360 |
apreto m. |
לחץ, מועקה; עינוי, ענות, מצוקה, רעב, דוחק, ייסורים |
|
yevar apreto |
לסבול, לדעת ענות וסבל |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
31380 |
apretón m. |
לחיצה, לחץ |
|
apretón de mano |
לחיצת יד |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
31400 |
apretura f. |
ענות, מצוקה, עוני |
|
pasar apretura |
לעבור תקופת מצוקה |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
31540 |
aprimirse v. refl. |
התענה, עינה עצמו |
|
aprobasión f. |
אישור, ייפוי כח, הרשאה, הסכמה, סמיכה |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
31640 |
aproksimarse v. refl. |
התקרב, קרב |
|
aproksimasión f. |
קירוב; התקרבות |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
31680 |
aprometer v. |
הבטיח; הציע |
|
aprometer kampos i vinyas |
להבטיח הרים וגבעות |
|
ke apromete? |
איזה נדוניה מביאה הכלה? |
|
la azeite de resinya apromete presto |
פעולת שמן הקיק היא מהירה (כחומר משלשל) |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
31770 |
apropiado adj. |
מתאים, הולם; מיועד |
|
ser apropiado |
התאים, הלם |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
31840 |
aprovado adj. |
מוכח, מאושר; מנוסה, בדוק, שנוסה; מוסכם |
|
visto y aprovado |
שריר ובריר |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
32000 |
apto adj. |
מוכשר, מסוגל |
|
apto a |
כשיר ל-, מתאים ל-; עלול ל- |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
32150 |
apunto adv. |
מייד; זה אך, לפני רגע; בדיוק; בזמן, ברגע ש- |
|
por apunto |
בשלימות, לחלוטין |
|
estar apunto |
מוכן כהלכה (על אוכל) |
|
apunto por esto |
בדיוק בגלל זה; אכן,בגלל זאת |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
32190 |
apunto m. |
ראיון, פגישה, רנדה-וו; התחייבות |
|
tomar un apunto |
לקבוע פגישה, לקבוע תור |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
32320 |
arabá (t.) f. |
עגלה, מרכבה; תכולת עגלה |
|
venir kon arabá de búfanos |
להגיע מאוחר מאוד (''להגיע בעגלת שוורים'') |
|
travar arabas |
לנחור (''למשוך עגלות'') |
|
arabá de búfanos |
עגלת שוורים; כינוי לרכב איטי |
|
arabá (t.) de muertos |
עגלת מתים |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
32550 |
arahar (t.) v. |
השביע רצון, המתיק, פינק |
|
arahar (t.) la alma |
לפנק עצמו בממתק |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
32590 |
araíz adv. |
עד השורש |
|
pasar araíz |
חלף קרוב מאוד |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
32690 |
aranya f. |
עכביש; רשת קורי עכביש; בהשאלה: מיזם חסר יסוד, אמצעי זניח, כלי בלתי מתאים, קיבעון (אובססיה) |
|
lavorar kon aranyas |
לעבוד בלי אמצעים מתאימים |
|
ilos de aranyas |
קורי עכביש; נוכל, טווה מזימות |
|
entrarse una aranya al meoyo |
להכנס לקיבעון (אובססיה) |
|
enramarse por las aranyas |
להשען על קורי עכביש; לחפש עילה למריבה |
|
desvanar/tesher aranyas |
לתעות אחר הבלי שוא |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
32760 |
arap (t.) m. & adj. |
ערבי, אדם שחור |
|
la kamiza del arap (t.) |
בכותונת לגופו - רכושו היחיד של אדם, האמצעי האחרון |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
32800 |
arás m. |
מכה בעורף |
|
komer/dar un arás |
לקבל/לתת מכה בעורף |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
32880 |
arbaamot/arbamot/arbamó (ebr.) n. |
זמן קצר, "מהלך ארבע אמות" |
|
no deshar arbamot (ebr.) |
לזרז, להחיש |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
33100 |
ardiente adj. |
לוהט, יוקד, בוער, מתלקח; נלהב, להוט, קנאי |
|
agua ardiente |
ערק, יי''ש |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
33190 |
aregá (ebr.) f. |
סכנה גדולה, סכנת חיים |
|
meterse a la aregá (ebr.) |
להכנס לסכנת חיים |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
33350 |
arepelada (port.) m. |
רמיה, עושק |
|
fue buena arepelada (port.) |
סחטתי אותו, חלבתי ממנו כל מה שיש לו |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
33620 |
arina f. |
קמח |
|
Va a abashar la arina |
יירד מן מן השמים - באירוניה כלפי מי שמפריז בתפילה ותחנונים לשמיים |
|
traer la arina en kaza |
חובתו של בעל הבית בימים עברו: להביא ביום חמישי בערב את הקמח לאפיית לחם לשבת ולכל השבוע |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
33820 |
arka f. |
תיבה, ארון (הברית) |
|
la arka de Noah |
תיבת נוח; כינוי לערב רב של בריות |
|
la arka de la Aliansa |
ארון הברית |
|
el arka del firmamiento |
ארון הברית |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
33830 |
arká (t.) f. |
אחוריים, עגבות; תמיכה, סיוע; מטען גב |
|
tener arká |
להנות מתמיכה/הגנה מעולה |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
33890 |
arkalí (t.) adj. |
מוגן, שחש בטחון בהגנתו |
|
djudio arkalí (t.) |
יהודי חוסה/מוגן |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
34060 |
arlilik (t.) m. |
מכאוב; מרירות (בשל אכזבה, כשלון) |
|
morirse de arlilik (t.) |
לחוש מרירות |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
34100 |
armado adj. |
חמוש, מצוייד |
|
armado de bilibiz |
'חמוש בתורמוסים'' - מאיים בלי אמצעים |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
34170 |
armarse v. refl. |
התחמש, הצטייד |
|
armarse de pasensia |
להתאזר בסבלנות |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
34240 |
armi m. |
צלי בבצל; תבשיל עגבניות באורז |
|
armi de gayina |
תרנגולת בבצל (מאכל); צלי של פנימו של העוף |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
34380 |
arnaút (t.) adj. & m. |
אלבני, כינוי לאדם בעל שער פרא |
|
inat de arnaút (t.) |
עקשן גדול |
|
kavesa de arnaút (t.) |
עקשן גדול |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
34430 |
aro m. |
חישוק |
|
aros de bota |
חישוק של חבית |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
34530 |
aropi cf. arope |
|
|
dulse aropi |
מתוק מאוד |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
34630 |
arrankado adj. |
עקור, תלוש; טיפש, מטומטם, נאיבי |
|
estar kon el korasón arrankado |
להיות בלב קרוע, לחרוד למשהו רע |
|
arrankado en vedre |
נעקר בעודו ירוק |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
34680 |
arrankar v. |
עקר, עקר מן השורש; קטף, תלש בכח, קרע, שבר |
|
arrankar del kiok (t.) |
עקר מהשורש |
|
arrankar las yervezikas |
לקטוף ירק לכבוד ''סאנת איל חאדרה'' (סיום הפסח) |
|
arrankar del arvoliko |
קטף פירות; נהנה מפירות הכנסה פיננסית (בלי לעבוד) |
|
arrankar un sekreto |
להוציא ממישהו סוד (בחקירה/בכוח) |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
34720 |
arrankarse v. refl. |
נעקר, נקרע מעל; נכסף, השתוקק; נעצב |
|
siente i arránkate entero/arránkate los kaveyos de la kavesa |
שמע וייעקרו שערותיך! - נאמר כנגד דברי שטות שהשמיע מישהו |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
34730 |
arranko (port.) m. |
עווית, כאב בטן; עקירה, תלישה; געגוע, כיסוף; עצב |
|
estar kon arrankos (port.) |
לחוש עווית, כאבי בטן; לחשוש מפני דבר רע;לחוש געגוע וכיסופים; להעצב |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
34760 |
arrankón m. |
התכווצות, הצטמקות (הבטן מרעב) |
|
tener arrankones |
להיות רעב מאוד (הבטן מצטמקת מרעב) |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
34790 |
arrapado adj. |
מסופר למשעי, גלוח ראש;מגולח; שהסתפר זה עתה |
|
los Arrapados |
המגולחים – אחת משלוש הכיתות של הדונמה |
|
arrapado de mamá |
מסופר בצורה רשלנית/חובבנית |
|
Moshoniko arrapado |
מסופר למשעי, גלוח ראש |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
34840 |
arrapadura f. |
תספורת, סידור שער |
|
la primera arrapadura |
חלאקה, תספורת ראשונה (ל''ג בעומר) |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
34860 |
arrapar v. |
גילח, סיפר (תספורת); שעמם |
|
arrapar a Yambol |
'לספר את יאמבול''- להשחית מאמצים לשוא |
|
arrapa esta kavesa |
'תשכח מזה'' |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
34900 |
arraparse v. refl. |
הסתפר, התגלח, הסתרק |
|
arraparse en kavesa de otro |
ללמוד להתגלח על זקנם של אחרים |
|
onde se arrapa el guerko |
"במקום שבו מסתפר השטן'' – ''קצה העולם'' |
|
m'arrapo el mostahco |
"אגלח את שפמי" (אם לא יקרה כדבריי) |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
34940 |
arrasgado adj. |
קרוע |
|
tener el ojo arrasgado |
לחיות חיי בזבוז ופאר; לא להתרשם מן הפאר |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
34970 |
arrasgar v. |
קרע |
|
arrasgar la pita (gr.) |
לשבור צום רמאדאן; לזלול אחרי צום |
|
arrasgar el korasón |
לקרוע את הלב, לעורר רחמים |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
35030 |
arraskadero m. |
גרדת (מחלה); גירוד |
|
ya basta kon este arraskadero! |
די להתגרד! |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
35070 |
arraskadura f. |
גירוד; גירוד תחתית הצלחת |
|
no kedó ni arraskadura |
לא נותר זכר |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
35110 |
arraskina f. |
גירוד, גרוי |
|
tener arraskina |
גירד (לו), היה (לו) גרוי |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
35170 |
arrastado (port.) adj. |
נסחב; מָשוּך;מסכן, עלוב |
|
arrastado(port.) de Inderné! |
בזלזול: נסחב הנה מאדירנה (אנדרינופול) |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
35230 |
arrastar (port.) v. |
גרר, סחב, סחף, משך אחריו; נשרך, נהג בעצלתים; החריב, הרס |
|
la fruta/el pesh estan arrastando (port.) |
הפירות/הדגים מצויים בשפע |
|
kedar arrastando (port.) |
להשאר חסר אמצעים, לאבד כל אמצעי מחיה |
|
deshar todo (port.) arrastando |
להזניח הכל |
|
arrastar (port.) vedre i seko |
להרוס עד תום |
|
arrastar (port.) por kayes i plasas |
לשוטט ברחובות ובככרות |
|
arrastar (port.) el pie |
גרר רגלים |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
35300 |
arrastarse (port.) v. refl. |
זחל, התרפס, השתרך, הלך בכבדות, נסחב, נגרר |
|
arrastarse (port.) en basho |
לזחול על האדמה; להשפיל עצמו |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
35370 |
arraviado adj. |
כועס, כעוס, נרגז; נדהם |
|
parese un arraviado |
הוא נראה נדהם ומבולבל |
|
lo tengo arravyádo |
הוא שרוי איתי ברוגז |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
35480 |
arrazgar v. |
קרע, שיסע; בילה |
|
arrazga gatos |
מתפאר במעשי גבורה שלא היו ולא נבראו (''משסע חתולים'') |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
35500 |
arrazgarse v. refl. |
קרע לעצמו (בגד); נקרע |
|
arrazgarse de yamar |
לקרוא למישהו בצעקות (עד צאת הנשמה) |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
35620 |
arrebivir v. |
החיה, החזיר לתחיה, עורר מחדש; רענן, אושש, דירבן, המריץ |
|
es para arrebivir a los muertos |
"מחיה מתים" - נאמר על ריח טוב או מטעמים |
|
el raki arrebive al peshe |
העראק מקל על עיכול הדג - נאמר כתירוץ למי שמרבה בשתיה |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
35700 |
arreboltonearse v. refl. |
התרגש |
|
arreboltonearse las tripas |
לחוש ברע, להרגיש חולה |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
35730 |
arrebolver v. |
הפך, בילבל; הזכיר, רמז; החיה מריבה ישנה; חש ברע; טילטל, נפנף |
|
arrebolver las tripas/la komida |
להפוך את המעים |
|
arrebolver la sangre |
לעורר גירוד חזק |
|
arrebolver eskarinyo |
לעורר געגוע למשהו/מישהו אהוב |
|
arrebolver el alma |
להגעיל, לגרום גועל נפש |
|
arrebolver yagas viejas |
להעלות מתהום הנשיה מכאובים ישנים וצרות נשכחות |
|
no konviene de arrebolvér |
אין זה מן הראוי לרמוז על .. |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
35830 |
arredondeado adj. |
מעוגל, עגול |
|
un numero arredondeado |
במספר עגול, בעיגול |
|
un echo arredondeado |
עניין המוצג בפשטות/בפישוט ללא פרטים מסבכים |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
35990 |
arrefregarse v. refl. |
השתפשף, התחכך |
|
arrefregarse las manos |
לחכך ידים(מהנאה); לשפשף ידים (להתחממות) |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
36030 |
arrefreskar v. |
ריענן, קרר; התקרר, נעשה קר; התרענן |
|
arrefreskar la memoria |
לרענן את הזכרון |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
36240 |
arreglamiento m. |
כוונון, תיאום, כינון, סדור, התקנה; הסדר ברוח טובה; תקנות |
|
arreglamiento de kontos |
סגירת חשבון, הסדרת חשבונות |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
36300 |
arreinchir v. |
מילא |
|
arreinchir la prometa |
למלא הבטחה |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
36330 |
arreirse cf. arriirse. |
|
|
arreirse de |
לגלג על, לעג ל- |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
36450 |
arrekayentar v. |
חימם, הרתיח; חימם שוב |
|
arrekayentar los guesos |
להתחמם באווירה נעימה |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
36560 |
arrekojer v. |
אסף, כינס, ריכז, קיבץ, קבץ, צבר, ליקט; הקהיל; הלביש, כיסה; מיזגאוויר החדר; נתקף התכווצויות בפה |
|
arrekojer la sangre |
לנקום |
|
arrekojer la onor |
להחזיר את הכבוד למי שנעלב; לנהוג בזהירות מפני הביקורת |
|
arrekojer la nochada |
להתארגן לבילוי הערב |
|
arrekojer la mano |
להצטמצם בהוצאות, לנהוג בחסכנות |
|
arrekojer la boka |
לשים מעצור לפה, להזהר בדיבור |
|
arrekojer andrajos/aires/patranyas |
לכרות אוזן לפטפוטים |
|
arrekojer guerfanos/bivdas |
לפרנס יתומים ואלמנות |
|
arrekojer dasios v. |
לגבות מסים |
|
arrekojer el pie |
לאסוף רגליו, לצמצםיציאות/ביקורים/טיולים |
|
arrekojer a los fijos |
לאסוף את הילדים, לטפל בהם, להשכיב אותם לישון |
|
arrekojer una famiya |
לתת מקלט למשפחה נצרכת |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
36680 |
arrekojerse v. refl. |
הצטבר; התלבש; הלך הביתה; התחתן; נאסף |
|
arrekojerse enriva de si mismo |
התקפל, נסגר בתוך עצמו |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
36710 |
arrekojido adj. |
לבוש; מרוכז; חסכן בלי קמצנות; נקי ומסודר; שנאסף, שנאגר |
|
rijo arrekojído |
בית מאורגן בצורה נוחה ויעילה |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
36820 |
arrekozer v. |
אפה, צלה; שרף, צרב (גרונו) |
|
asukritos de arrekozer |
סוכריות מנטה |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
36860 |
arrelumbrado adj. |
מואר, מובהר, מאוייר; זוהר מאושר |
|
ombre arrelumbrado |
אדם נאור, מלומד, משכיל |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
36890 |
arrelumbrar/se v./v.refl. |
האיר, הבהיר, זהר, קרן; שפך אור; הואר; שימח |
|
komo se estanya el kovre, arrelumbra |
הנחושת מבהיקה אחרי ציפויה בבדיל - העונש ממרק את האדם |
|
el oro, onde se mete arrelumbra |
הזהב מבהיק בכל מקום - אדם בעל ערך יבלוט בכל מקום שאליו יגיע |
|
kien se tiene ke arrelumbrar en este kandil? |
מי יזכה באורו של הנר הזה? - מי יהנה מעושרו של הקמצן הזה? |
|
todo lo ke mete le arrelumbra |
יודע להתלבש באופן אלגנטי |
|
lo poko ke tiene le arrelumbra |
גם את המעט שיש לו הוא יודע להציג בצורה נאה |
|
arrelumbrarse kon kandela de otro |
לנצל רכושם של אחרים, ליהנות מרכוש אחרים, להתפאר במה שאינו שלו |
|
ninguno se arrelumbra kon su kandela |
אינו עוזר לאחרים |
|
arrelumbrarse kon su kandela |
להסתפק במה שיש לו בלי להזדקק לעזרת אחרים |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
36920 |
arremanear v. |
נענע, זעזע; החזיר/העלהלזכרון |
|
arremanear viejos suvenires |
להעלות זכרונות נושנים |
|
arremanear kuentos ulvidados |
לפתוח מחדש חשבונות ישנים ונשכחים |
|
arremanear yagas pasadas |
לחטט בלי הרף בצרות נושנות |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
36970 |
arremangarse v. refl. |
הפשיל שרווליו לצורך עבודה |
|
ya se arremango ... |
מעמיד פנים כמי שמבקש לעבוד |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
37040 |
arrematadero adj. |
איכותי, מחזיק מעמד |
|
ropa arrematadera |
סחורה איכותית, מאריכת ימים |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
37070 |
arrematar v. |
סילק; כילה, השמיד, הרס, נתן מכת מוות |
|
deshalo arrematar |
שילך לעזאזל! אל תשים לב לדבריו ומעשיו |
|
ya se arremató |
סוף סוף נפטרנו מן המנוול הזה |
|
arrematar a uno kon siete pares de diavlos |
לשלוח מישהו לכל הרוחות |
|
arremata! |
לך לעזאזל! |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
37090 |
arrematasión (port.) f. |
השמדה, כליה, אבדן; השתחררות ממישהו מטריד |
|
arrematasión! |
לך לעזאזל! הסתלק! |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
37170 |
arremendar v. |
תיקן, הטליא, איחה; בסיפור: השלמת פרטים לעשותו יפה ואמין |
|
kieres arremendar |
אתה מנסה לתרץ ולחפות על הכשלון |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
37200 |
arremetidiko adj. |
מעט יותר טוב (מבחינת הבריאות או מבחינה כלכלית) |
|
pareser mas arremetidiko |
נראה שחל שיפור מה במצבו |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
37280 |
arremojar v. |
הרטיב, הטביל, לחלח, ריכך במים |
|
arremojar la boka |
לשתות או לאכול משהו בין הארוחות |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
37370 |
arrempushar v. |
דחף בכוח, הדף; דירבן; דחה; דחה (דבר לא רצוי); הסיט/הזיז דבר מה ממקומו בדחיפה; בלע (דמעות צחוק) |
|
arrempushar para abasho |
לבלוע |
|
arrempushar a uno |
לדרבן מישהו בכוח |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
37420 |
arrepensar v. |
העמיק לחשוב, חשב פעמיים, חשב פעם נוספת; היסס |
|
penso i arrepenso i del penserio salgo loko |
מילות פתיחה הנאמרות בפי מי שחד חידה |
|
lo penso i lo arrepenso |
אני חושש לעשות זאת |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
37440 |
arrepentido n. & adj. |
מתחרט, מתנחם, בעל תשובה |
|
vino a toparse arrepentido |
חש חרטה על הדבר |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
37460 |
arrepentirse v. refl. |
התחרט, ניחם (על), חזר בו מהבטחתו/התחייבותו; סרב, ויתר |
|
arrepentirse mil vezes de |
להתחרט חרטה שלמה וגדולה |
|
arrepentir ke no me arrepiente manyana |
ובלבד שלא אתחרט על כך מחר |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
37530 |
arrepozadiko adj. |
רגוע |
|
estate arrepozadiko! |
לילד: הרגע! הפסק להתרוצץ! |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
37540 |
arrepozado adj. |
שקט, רגוע, רוגע |
|
kédate arrepozado! |
לילד: שב במקומך, הפסק להרעיש ולהתרוצץ! |
|
favlar arrepozado |
לדבר במתינות ובלי להט |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
37550 |
arrepozar v. |
נח, ישן, התרגע |
|
arrepozo la kaza |
חזר השקט למכונו |
|
arrepozaron los sielos |
הסערה שככה |
|
arrepozar los guesos |
לנוח, להתרגע |
|
arrepozar la kavesa |
להשתחרר מדאגות ומחששות |
|
arrepozar el meoyo |
לתת מנוחה לראש, לחדול להתעמק בבעיה |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
37610 |
arrepozarse v. refl. |
נח, התרגע |
|
arrepozarse sovre uno |
להטיל את האחריות על מישהו אחר |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
37690 |
arrés prep. & adv. |
קרוב מאוד, סמוך, לשפת, על פני |
|
venir arrés |
להגיע לגבול האמצעים |
|
traerse arrés arrés |
לנצל עד תום את האמצעים |
|
kortarse los kaveyos arrés arrés |
להסתפר קצוץ |
|
kaminar arrés de paré |
ללכת דבוק אל הקיר, לנהוג בזהירות מופלגת, לנסות להעלים את עצמו |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
37830 |
arresentar v. |
סידר, ארגן, ערך, עבר לחיים מסודרים; הביא מישהו לחיים מסודרים; השקיע את הפסולת; יישב; חיבר, כתב |
|
arresentar una karta |
לחבר מכתב |
|
arresentar korachas |
לסדר את שק הטלית (קוראג'ה); באירוניה: טורח הרבה בלי לעשות מאומה |
|
arresentar el sesto |
לארגן היטב את המצרכים; (באירוניה:) לאכול בהרווחה |
|
arresentar la kavesa |
להפטר מן הדאגות |
|
arresentar el meoyo |
לחדול לדאוג |
|
estava muy alokado, ya arresentó |
חי חיים מטורפים ועכשיו הסתדרו אצלו הדברים |
|
arresentó la kaza/el mundo |
שקט חזר לבית/לעולם |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
37870 |
arresentarse v. refl. |
הסתדר, הסתדר בחיים; התיישב; התמתן, נעשה מיושב; התחתן, הקים משפחה |
|
arresentarse a alguno algo |
כשמשהו מסתדר/נפתר מאליו |
|
arresentarse batal (ebr.) |
(אירוני:) להחליט לחיות חיי בטלה |
|
no me se arresenta |
אינני מצליח להרגע |
|
me se arresentó el alma |
אני שבע רצון עכשיו |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
38000 |
arresgatar v. |
שחרר, חילץ, גאל, פדה |
|
arresgatar un empenyo |
להשתחרר מן ההתחייבות על ידי פירעון החוב |
|
arresgatar una kaza |
להשתחרר מן המשכנתא על הבית |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
38060 |
arresivir v. |
קיבל, קיבל פני, השיג |
|
arresivir una parida |
לְיַלֵּד |
|
arresivir a la kriatura |
לְיַלֵּד, לתת ליִלּוֹד את הטיפולים הראשונים |
|
arresevir ropas |
לקבל אספקת סחורה |
|
arresevir djente |
לקבל אורחים |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
38350 |
arresvalada f. |
החלקה, גלישה |
|
dar una arresvalada |
להחליק |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
38380 |
arresvalado adj. |
שהחליק |
|
arresvalado del palo |
נמלט בעור שיניו, חומק מן הסכנה; כינוי לאדם חריף ובעל שכל |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
38490 |
arretornar v. |
החזיר להכרה; רענן |
|
es para arretornar a los muertos |
'המחיה'', מחיה מתים, משיב נפש |
|
arretornar el alma |
להשיב נפש |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
38530 |
arretorser v. |
פיתל, עיוות, כיווץ |
|
arretorser los kaveyos |
לסלסל שער |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
38550 |
arretorserse v. refl. |
התפתל |
|
arretorserse la oreja |
להתחרט מאוד |
|
arretorserse por en basho |
להסתבך בקשיים |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
38580 |
arretorsido adj. |
מפותל |
|
kaveyos arretorsidos |
שער מתולתל ומסולסל |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
38750 |
arrevatar v. |
חטף, שדד, גזל, לקח בכח; טרף; חטף אות (בדיבור); חטף כמו לחמניות טריות |
|
arrevatar una letra |
חטף עִצּוּר (אות) (בדיבור מהיר) |
|
arrevatar lo seko i lo vedre |
לחטוף הכל (את היבש והטרי) |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
38810 |
arrevato adv. |
כהרף עין |
|
en un arrevato de ojo |
כהרף עין |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
38850 |
arreventado adj. |
מת, מפוצץ, מנופץ |
|
arreventado del yoro |
מנופח מבכי |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
38870 |
arreventar v. |
פוצץ, ניפץ; זלל בבולמוס, טָרַף |
|
arreventar la fyel |
פוצץ מררתו מרוב פחד; מתח סבלנותו עד קצה גבול היכולת |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
38910 |
arreverter v. |
עלה על גדותיו, גלש |
|
arreverter la mezura |
לעבור את הגבול |
|
arreverter la sangre |
להרתיח את הדם, לגרום עלבון קשה |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
38970 |
arrevertimiento m. |
גלישה, עליה על גדות |
|
arrevertimiento de sangre |
העלבה פומבית |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
38980 |
arrevés adv. |
בהיפוך, באופן הפוך |
|
tomar arrevés los buenos días |
להתחיל את היום במריבות |
|
salir arrevés |
להגיע לתוצאות הפוכות מן המצופה |
|
meldar la Ley arrevés |
להיות מוטה, לשפוט בצורה מוטה |
|
arrevés de todo el mundo |
בניגוד לכל המקובל |
|
al arrevés |
במהופך, להפך |
|
arreves i al derecho |
פנים ואחור |
|
tomar las kozas arreves |
להבין בצורה מעוותת - ההפך מן הכוונה המקורית |
|
mirar arreves |
לשלוח מבט מן הצד |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
39050 |
arrevesar v. |
הקיא |
|
lo arrevesó la tierra |
'הארץ הקיאה אותו'' - לא הצליח להתערות בארץ שהיגר אליה ונאלץ לעזבה |
|
arrevesar el rovo/la ganansia |
לאבד את הגנבה, לאבד את הרווח |
|
lo arrevesó la mar |
הים פלט אותו (את הטבוע) |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
39110 |
arreyenado adj. |
ממולא |
|
kalavasas arreynadas |
קשואים ממולאים |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
39160 |
arreyevar v. |
סבל, עבר סבל; השלים עם; הכיל |
|
ya arreyeva |
'אפשר להעלות את המחיר, הוא לא ירגיש'' - לצחוק על מישהו, להונות מישהו בלי שירגיש |
|
no me arreyeva mas el alma |
אני מלא עד גדותי, אינני יכול לבלוע עוד נתח |
|
no me lo arreyeva el alma |
אני סולד מכך, אינני יכול לשאת זאת |
|
no me lo arreyeva el meoyo |
זה עולה על כל מה שביכולתי לדמיין |
|
no me lo arreyeva la salud |
מצב בריאותי אינו מאפשר לי זאת |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
39350 |
arrezvarter v. |
שפך, יצק, הערה, שפך מעל גדות הכלי; גלש, עלה על גדותיו |
|
arrezvarter la sangre |
לעלוב בפומבי, ''לשפוך דמיו של מישהו'' |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
39430 |
arrihar v. |
קימט, כיווץ |
|
arrijar la frente/las sejas |
קימט מצחו/גבותיו |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
39440 |
arriirse v. refl. |
צחק, הצטחק |
|
patleyar d'ariirse |
להתפקע מרוב צחוק |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
39460 |
arrimado adj. |
שעון, נשען, סמוך, נסמך |
|
estar arrimado en un lugar |
לגור זמנית במקום מסויים; למלא תפקיד באופןזמני בלי כוונה להתמיד בו |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
39500 |
arrimarse v. refl. |
נשען; חסה, מצא מחסה/מקלט זמני; הכין עצמו למנוחה קצרה |
|
arrimarse en pared rezia |
למצוא משענת בטוחה |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
39540 |
arrimo m. |
משען, משענת, תמך; תמיכה, סיוע; מקלט; תומך |
|
arrimo de kavesa |
'משענת ראש'' - כינוי לבית, למשפחה |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
39690 |
arriva adv. |
למעלה |
|
mirar de arriva abasho |
להביט על מישהו או משהו בהתנשאות |
|
los de arriva |
חלק המקהלה הפותח באמירת הפיוטים בביכ''נ |
|
lo de arriva por abasho |
הפוך |
|
la de arriva arriva |
המצה העליונה |
|
irse por arriva i por abasho |
סובל משלשול והקאות |
|
gastar/dar arriva de su boy |
לבזבז להוציא מעל ליכולתו |
|
echar de arriva abasho |
להשליך מלמעלה |
|
arriva de |
מעל ל- |
|
de arriva abasho |
אנדרלמוסיה, תוהו ובוהו; בערבוביה, בלי סדר |
|
arriva arriva |
למעלה למעלה, במקום הגבוה ביותר |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
39900 |
arrodeado adj. |
מוקף |
|
estar arrodeado d'espinos |
להיות מוקף בדורשי רעתו |
|
estar arrodeado de kulevros |
להיות מוקף באנשי רשע |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
39940 |
arrodear v. |
סובב, הקיף, סבב, חג, גלגל; תעה, שוטט ללא מטרה; חיפש בכל מקום |
|
arrodear por kayes i por plasas |
לשוטט בשווקים וברחובות - ללא מטרה |
|
arrodear las palavras |
לפרש את המלים מחוץ להקשרן, להעניק למלים משמעות שאינה מצויה בהם |
|
arrodear las fojas de un livro |
לדפדף, להפוף דף (בספר) |
|
arrodear la Seka i la Meka |
לשוטט בעולם |
|
arrodear el bastón |
לטלטל את מקל ההליכה |
|
arrodear al karro |
להמשיך את הפעילות, להחזיק את הפעילות |
|
arrodear a uno |
לחקור מישהו במיומנות |
|
arrodear la kavesa |
לתור זמן רב אחר משהו שלא הונח במקומו |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
40020 |
arrodearse v. refl. |
הסתובב, התגלגל, הסתחרר; הקיף עצמו ב-; חיפש משהו שלא נמצא במקומו; הִתְיַפָּה |
|
arrodearse el mostacho |
'לסלסל את השפם'' - להתבונן באדישות באחרים העובדים |
|
arrodearse en la kama |
להתהפך במיטתו, לסבול מנדודי שינה |
|
deshalo ke se arrodee |
הנח לו להסתדר לבד |
|
se arrodeó la nochada |
בלי לתכנן יצא ערב משעשע |
|
s'está arrodeando la luvia |
עומד לרדת גשם |
|
me s'está arrodeando de meoyo |
אני שובר את ראשי על פתרון הבעיה |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
40100 |
arrogador m. |
מתפלל; שתדלן |
|
el ke sea arrogadór! |
שיהיה הוא (הנפטר) מליץ בעבורנו! |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
40130 |
arrogar v. |
הפציר, התחנן, הפגיע, ביקש, התפלל |
|
a mi m'arrogan! |
נאמר כנגד בעל גאווה, המעמיד פנים שאין לו עניין ומחכה בה בעת לכך שיבקשו ממנו |
|
la fruta está a arrogar |
יש שפע של פרי (עד אשר המוכר מפציר בקונים לקנות) |
|
ke venga a arrogar! |
שיבוא הוא להתחנן לפני! (שיח ילדים שרבו ביניהם) |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
40150 |
arrojada f. |
חידוד; מענה קולע; רמיזה המפנה תשומת לב לפרט מסויים, ידיעהחדשה, סקופ |
|
echar una arrojada |
להשמיע חידוד |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
40160 |
arrojado adj. |
מושלך, זרוק; גולה, מגורש, מורחק, מסולק, מוחרם, מנודה; זנוח, דחוי |
|
luvia arrojada |
גשם זלעפות |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
40200 |
arrojar v. |
גרש, סילק; הדף, זרק, יידה, השליך, הטיל, דחה; פלט; גרש; שתה בלי להשתכר; פיטר |
|
arrojar pedos de boka |
'לנפוח מן הפה'' - להפיח איומים חסרי בסיס |
|
arrojar piedras a uno |
להטיח האשמות קשות |
|
arrojar piedras al kanyo |
'להטיל אבנים לביוב'' - להגיב מהמותן ולחטוף בתגובה חרפות וגידופים |
|
arrojar la pará |
לזרות כספו לרוח, לבזבז |
|
le agrada arrojar |
אוהב להתפאר בעושרו ולדבר על גדולתו |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
40240 |
arrojarse v. refl. |
השליך עצמו; הסתכן; הזדמן (הופיע במקום כלשהו לעתים רחוקות); השליך נפשו מנגד |
|
arrojarse en un fecho sin mucho pensar |
להכנס לעסק מסוכן בלי להרבות מחשבה |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
40370 |
arrovar v. |
גנב, חטף, הונה, רימה, גזל |
|
arrovar el korasón |
לגנוב את ליבו של מישהו, לחלץ סוד ממישהו |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
40390 |
arrovarse v. refl. |
גנב, סיפח (השתלט על שטח) |
|
arrovárse al sol |
מסוגל לגנוב אפילו לאור היום |
|
arrovárse una orika |
גונב מעט מזמנו כדי לעשות ... |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
40440 |
arroyo m. |
נחל, פלג, יובל, זרם |
|
todos los arroyos a la mar baten |
כל הנחלים זורמים אל הים - נאמר כנגד אדם שהכל מגיעים אליו בעת מצוקה |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
40450 |
arroz m. |
אורז |
|
arroz de boda |
אורז מבושל ברוטב עוף (הרבה שומן) (''אורז של חתונה'') |
|
arroz molido |
אורז טחון, קמח אורז |
|
arroz pizado |
אורז טחון עד דק |
|
arroz tané |
אורז מבושל שבו הגרגירים נפרדים ואינם דבוקים זה בזה |
|
es arroz ke yeva muncho kaldo |
'אורז שסופג הרבה רוטב'' - עניין שיכול להתמשך מאוד |
|
un arroz |
צלחת אורז |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
40670 |
Ársato m. |
אריסטו, אריסטוטלס |
|
meoyo de Ársato |
חריף מוח |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
40790 |
arte m. |
אמנות; נכל, הונאה; ערמה |
|
avlar kon arte |
לדבר בשום שכל/ בכשרון |
|
palavras de arte |
דברי רמאות, גניבתדעת, נְכָלִים |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
40900 |
artifisio m. |
פקחות, שנינות, כשרון; תחבולה, תכסיס; נכל, רמיה; אמצעי |
|
fuegos de artifisio |
זיקוקין די נור |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
40950 |
artik! (t.) interj. |
די, מספיק! איני יכול עוד! |
|
artik! ya se incho la mezura! |
די! הגיעו מים עד נפש! |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
40970 |
artíkolo m. |
מאמר; פריט; סחורה; סעיף; פרט; (בדקדוק:) תווית |
|
artikolo yerlí |
תוצרת מקומית, תוצרת הארץ |
|
artikolo de un kontrato |
סעיף בחוזה |
|
basho artikolo |
רשע, אדם שפל |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
41120 |
arto adj. |
שָּׁבֵעַ |
|
estar arto de bivir |
קץ בחייו |
|
tener ojo arto |
להסתפק במה שיש |
|
irse arto de todo lo bueno de este mundo/irse arto de días/de anyos |
להסתלק מן העולם שבע ימים |
|
ke? arto de bivir estás? |
מה? נמאס לך מן החיים? (באזהרה כלפי מישהו) |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
41170 |
artura f. |
שׂובע, רוויה |
|
bivir kon artura |
לחיות ברווחה |
|
dar artura a |
להרחיב |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
41230 |
arvid/arvit/arví (ebr.) m. |
ערבית, תפילת ערבית, מעריב |
|
dezir minha i arvit (ebr.) |
להיות אדוק בדת |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
41250 |
árvol m. |
עץ, אילן |
|
árvol de las vidas |
עץ החיים |
|
árvol sin solombra |
עשיר צייקן שאינו גומל טוב; אנוכיי |
|
árvoles kostrados |
עץ מקולף, בלי קליפה |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
41320 |
arvolera f. |
שפעת עצים; שדרת עצים; בוסתן |
|
arvoleras |
יערות |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
41360 |
arvoliko m. |
שיח, עץ רך |
|
arvoliko de parás (t.) |
עושה כסף רב |
|
tener arvoliko |
לבזבז בלי לדאוג מפחד התרוששות |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
41430 |
arzoal/arzuhal (t.) m. |
עצומה |
|
echar arzoal (t.) al Dio |
לבקש דבר מה מאדם רם מעלה/בלתי נגיש |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
41680 |
asamblea f. |
עצרת, בית נבחרים, מועצה,אסיפה |
|
asamblea de las nasiones unidas |
העצרת הכללית של האו''ם |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
41720 |
asar v. |
צלה, קלה |
|
asar en lumbre v. |
לצלות באש |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
41740 |
asará batlanim (ebr.) m. |
מִנְיַן לומדים תמורת תשלום (''עשרה בטלנים) |
|
asentarse a asara batlanim (ebr.) |
לשבת בטל, לחיות חיי בטלה על חשבון אחרים |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
41760 |
asarado (ebr.) adj. |
מפוחד, נפחד, נבהל,מבוהל, נדהם, חרד, אחוז חרדה, נבעת |
|
estar kon el alma asarada (ebr.) |
לדאוג מאוד, לחשוש מפני סכנה מיידית |
|
venir asarado asarado (ebr.) |
להזעק בדאגה וחרדה |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
41830 |
asarse v. refl. |
חש חום חזק; איבד ממון רב |
|
es de asarse bivo |
המחיר "שורף" - יקר ביותר |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
42100 |
asedjansa f. |
רמיה, מרמה, הונאה, כחש;מלכודת, פח |
|
enganyar kon asedjansa |
לכד ברשת,פיתה |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
42140 |
asegido adj. |
נרדף; עסוק מאוד, טובע בעבודה |
|
esto akorrido i asegiyido |
אני רץ וממהר מאוד |
|
parese asegiyido |
ממהר כאילו מישהו רודף אחריו ומדרבן אותו |
|
komer asegiyido |
לבלוע את האוכל בבהילות |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
42170 |
asegir v. |
רדף, דלק אחרי; הטריד, הציק בליהרף, לחץ מישהו לעבודת יתר |
|
asegir al guerko |
להיות על המשמר בלי הרף (''לעקוב אחר השטן'') |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
42240 |
asegún prep. |
לפי, כמו, בדיוק כמו, בו ברגע ש- |
|
asegún es |
כמות שהוא, כמו שהוא |
|
asegun ti ke sea |
שיהיה כרצונך, לו יהי כדבריך |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
42470 |
asembrado adj. |
זָרוּעַ; מזדקר, נגלה פתאום; בודד, גלמוד באין איש מסביבו |
|
onde no lo asembran lo akojen |
במקום שלא ציפית למצוא אותו, שם הוא מופיע |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
42510 |
asembrar v. |
זָרַע; פיזר דברים על כל עבר, זרע מהומה |
|
asembrar coles |
'לזרוע כרובים'' - (ביטוי אירוני:) לְדַבּר על מישהו שמת מכבר |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
42540 |
asemejado adj. |
דומה, מושווה, מוצב לשם השוואה; בר השוואה |
|
no seas asemejado! |
שלא תדע! |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
42600 |
asemejarse v. refl. |
התדמה, נדמה; השווה עצמו ל-, דימה עצמו ל- |
|
me se asemejó |
נדמה היה לי (בטעות) |
|
asemejarse a sus pares iguales |
להשוות עצמו לאנשים מאותו דרג ואותה רמה; להשלות עצמו |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
42620 |
asementado adj. |
מיוסד, נעוץ ב- (במובן שלילי), מבוסס על |
|
ke nunka fuera asementádo |
מוטב שלא היה בא הדבר לעולם |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
42680 |
asender (port.) v. |
הדליק; בהשאלה: נתן השראה, הלהיב |
|
asended ke ya es tadre |
הכרזה על כניסת השבת |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
42690 |
asenderse (port.) v. refl. |
נדלק, התלקח; התלהב, קיבל השראה |
|
asenderse de la kayentura |
עלה חום הגוף, קיבל חום |
|
ya se asendió todo/se asendió la plasa |
כל המחירים עלו |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
42720 |
asendido (port.) adj. |
דלוק, מודלק |
|
huego asendido |
'אש בוערת'' - אדם נלהב ומלא חיים |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
42760 |
asentada f. |
זמן ישיבה; ישיבה; משל, סיפור דמיוני שנועד לרמות או לשעשע |
|
dar la asentada |
להתעכב זמן רב באותומקום |
|
en una asentada |
בבת אחת, בפעם אחת |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
42790 |
asentadera f. |
עכוז, ישבן |
|
las asentaderas |
עגבות |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
42810 |
asentadero m. |
נטיה לשבת בכל מקום שנמצאים ולא לעמוד |
|
estar kon asentadero i |
|
|
alevantadero |
לקום ולשבת בלי הרף (לעצבן) |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
42850 |
asentado adj. |
יושב, ישוב, מיושב, עומד יציב במקומו; מסודר במקצועו |
|
deshar a uno asentado |
להתעלם ממישהו, לא להביאו בחשבון |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
42900 |
asentar v. |
הושיב, יישב; ארגן; חיבר (שיר, סיפור); הותיר משקע |
|
asentar trushí (t.) |
להניח לצרכי כבישה |
|
las paredes asentan |
קירות הבית שוקעים |
|
asentar un fecho |
להניח יסוד לעסק, לארגנו ולבססו |
|
asentar una konfafa |
לקשור קשר |
|
asento la nieve |
השלג יצר משטח חלק |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
42920 |
asentarse v. refl. |
ישב, התיישב; התיישב בכל כובד משקלו; שקע בשל כובד משקלו; נפל על הכסא; פשט רגל |
|
asentarse bene hurim (ebr.) |
להסב להתיישב בנוחיות |
|
asentarse de benahas |
להתיישב עלהברכיים |
|
asentarse de rodiyas |
לשבת בכריעה; יוצר רושם שאינו רוצה למוש ממקומו |
|
asentarse de kuklias |
ישב שפוף |
|
asentarse enriva |
לעשוק |
|
asentarse para parir |
לשכב במיטה כדיללדת |
|
asentar/se en siete |
לשבת שבעה |
|
aséntate en tu lugar |
שב במקום! אל תפעל מתוך כעס וריתחה |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
43180 |
aserko m. |
התקרבות, גישה |
|
al aserko/a los aserkos de |
לקראת, בקרבת |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
43580 |
ashikyaré (pers.) adv. |
בגלוי, בבהירות, בלי לחמוק |
|
avlar ashikyaré (pers.) |
לדבר בגלוי, בלי כחל ושרק, בצורה בוטה |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
43640 |
ashkavá (ebr.) f. |
אשכבה, השכבה,תפילת השכבה |
|
echar ashkavá (ebr.) |
לאבד תקווה(''לומר קדיש'' על משהו) |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
43710 |
ashlamá (t.) f. |
חיסון; השתלה, הרכבה; עץ מורכב |
|
azer ashlamá (t.) |
חיסן, עשה חיסון, הרכיב (חיסן בהרכבה), הרכיב (חקל.) |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
43820 |
ashugar m. |
נדן, נדוניה, מערכת לבוש לכלה |
|
demandar 'l ashugar de la madre |
לתבוע מראש בצורה מופרזת |
|
kortar ashugar |
להכין את הנדוניה (מלבושי הכלה) |
|
kostar un ashugar |
עולה הון תועפות |
|
le vino del ashugar de la madre |
(באירוניה:) זכה מן ההפקר, לקח מה שלא שייך לו |
|
venir a estar una ashugar |
עולה הון תועפות |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
43970 |
asid m. |
חומצה |
|
asid fenik |
חומצת פנול |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
44030 |
asiento m. |
מושב, כסא; בסיס, כן; מקום, משטח ישיבה; קרן; איתנות, יציבות; הסכם; בסיס כלכלי; עכוז; מצב צבירה; מעמד, תפקיד |
|
azer asiento |
התקשות חניכי התינוק לקראת צמיחת השיניים |
|
kulo de mal asiento |
'עכוז שאינו יושב כהלכה'' - כינוי למי שמתנועע בלי הרף |
|
tener agujas en el asiento |
יש לו קוצים בישבן, חסר מנוח |
|
asientos |
אבניים (מושב היולדת/כלי עבודת הקדר) |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
44110 |
asigir v. |
רדף, דלק אחרי; עקב אחרי, הלך בעקבות; היה ערני, היה על המשמר; דירבן, דחק; הציק ל-, הטריד |
|
asigiyir fechos |
לחפש עסקים מכניסים |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
44190 |
asiguramiento m. |
אבטחה |
|
asitiguamiento de mezuza |
קביעת מזוזה |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
44210 |
asiguransa f. |
הבטחה, בטחון, ודאות, בטחון עצמי, עמידות חזקה ומכובדת |
|
asiguransa nasional |
ביטוח לאומי |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
44510 |
asinyalado adj. |
מסומן, מועד לפורענות, ביש מזל; חשוד; נתון תחת השגחה; מצולק |
|
días asinyalados |
ימים מועדים לפורענות (ימי הספירה, תשעת הימים) |
|
tener a uno asinyalado |
לשמור טינה למישהו ולארוב להזדמנות להנקם ממנו |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
44590 |
asistensia f. |
סיוע, תמיכה, סעד, עזרה; מענק; ציבור נוכחים; נוכחות, מפגש |
|
onorada asistensia! |
קהל נכבד! |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
44690 |
asívar m. |
אהל, אלווי (סוג של צמח), אסיבר |
|
amargo komo el asívar |
מר כמו אסיבר |
|
venir amargo komo el asívar |
מותיר רגש חריף של טינה |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
44760 |
askear v. |
הגעיל, גרם גועל ושאט נפש; נגעל, חש גועל |
|
de askear |
מגעיל, מעורר גועל, מעוררקבס, מאוס |
|
askear el alma |
לגרום גועל, לעורר דחיה |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
44780 |
askearse v. refl. |
נגעל, מאס ב-, חש גועל ובחילה, דחה בבוז וזלזול |
|
askearse entero |
דחה בזלזול |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
44960 |
asko m. |
גועל, בחילה, מיאוס, קבס, גועל נפש, שאט נפש |
|
dar asko |
להגעיל, לעורר גועל/בחילה |
|
azerse asko |
לעתור (בלי תוצאות) |
|
azerse un asko |
להראות רגשי גועל בהעוויות פרצוף |
|
traer asko |
לגרום גועל |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
45070 |
aslahá (ebr.) f. |
הצלחה |
|
tener aslahá (ebr.) en los fechos |
להצליח בעסקים |
|
traer aslahá (ebr.) |
להביא ברכה |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
45100 |
aslahalí/aslahachí/aslahadjí (ebr.) adj. & m. |
בעל מזל, שמביא מזל והצלחה |
|
tener mano aslahalía (ebr.) |
להיות בעל יד ממוזלת; להיות בעל מזל והצלחה בעסקים |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
45130 |
aslanlik (t.) m. |
נימוס, אדיבות |
|
dar aslanlik |
להיות אדיב ומנומס |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
45510 |
asoltar v. |
שחרר; הפיץ, פלט לחות; החזיר; הניע; הפריד |
|
asoltar el presio |
להוריד את המחיר |
|
asoltar kushak (t.) |
'לשחרר את החגורה'' - לתת חופש תנועה; להראות נכונות ללחימה |
|
asoltar la boka |
להעז לדבר, להסיר את חרצובות הלשון |
|
asoltar la kuedra |
'לשחרר את הרצועה'' - לתת חופש ליוזמה |
|
asoltar la mano |
'לשחרר את היד'' - לבזבז הרבה כסף |
|
asoltar pedos de boka |
'להפיח מן הפה'' - להשמיע איומי סרק מגוחכים או הבטחות מגוחכות |
|
le agrada asoltar |
אוהב להרשים בדיבורים על סכומי כסף גדולים |
|
no asoltar de la yaká |
'להחזיק מישהו בצוארונו'' - להטריד בלי להרפות כדי לקבל משהו |
|
asoltar las urinas |
להשתין אחרי התאפקות ארוכה |
|
no asolta para/no es de los ke asoltan |
קפוץ יד, אינו מגלה נדיבות |
|
asoltar prometas |
לפזר הבטחות ("בלי כיסוי") |
|
asoltar ensultos |
להשמיע עלבונות |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
45600 |
asoltarse v. refl. |
השתחרר; התמוסס; נסדק, נפגם; הופיע לפתע; התגרש; נפרד |
|
asoltarse de la mano |
'להחליק מן הידיים'' - ידיים ''שמאליות'' |
|
se le asolo de la boka |
נפלט לו, פלט מפיו |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
45750 |
asoplada f. |
נשימה, נשיפה, משב, הבל פה |
|
una asoplada kiere |
דרושה רק נשיפה קטנה, והוא נופל - נאמר כנגד מישהו חלשלוש |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
45780 |
asoplar v. |
נשב, נשף, אוורר |
|
asoplar la polvorina |
לאבק, להסיר את האבק |
|
asoplar la lumbre |
ללבות את האש |
|
asoplar la lampa |
לכבות את המנורה בנשיפה |
|
está asoplando |
מתחילה לנשב רוח, חשים הקלה בחום |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
45790 |
asoplarse v. refl. |
התאוורר במניפה; גמע במהירות; השתלט בלי זכות |
|
asoplarse a uno |
להפקיע ממישהו את כל אשר לו |
|
asoplarse la sopa |
לגמוע במהירות את המרק, לבלוע במהירות את המזון |
|
asoplarsela a uno |
לרוקן מישהו מכל מה שיש לו, לרמות |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
45880 |
asosiado adj. & m. |
שותף, חבר, חבר בהתאגדות; נלווה |
|
miembro asosiado |
חבר נלווה |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
45980 |
asote m. |
שוט, מגלב, פרגול; הלקאה, הצלפה |
|
dar asotes |
להצליף בשוט |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
46060 |
aspaká (ebr.) f. |
משכורת, תגמול, תמלוגים |
|
no se pasa sin la aspaká (ebr.) |
אינו עושה דבר ללא קבלת תשלום |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
46110 |
asperar v. |
חיכה, המתין, ציפה; קיווה |
|
asperar kon ojos de papel |
לחכות בקוצר רוח |
|
sin asperar |
מיד, בלי שיהוי |
|
no asperar de ningunos |
להסתפק במה שיש לו |
|
asperar a la goterika del Dio |
לעבוד קשה ולהמתין בסבלנות לפרנסה צנועה |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
46240 |
aspro (gr.) m. |
פרוטה, מטבע שנהג במזרח (''לבן''); נדבה |
|
el aspro para el dia malo |
חסכון עבור ימי מצוקה |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
46260 |
asta prep. |
עד, עד ל- |
|
asta aki hue! |
עד כאן! לא נסבול עוד דבר שכזה! |
|
asta ke conj. |
מאחר ש- |
|
asta ke tu iyas, yo venia |
הבנתי את כוונתך הנסתרת |
|
asta muncho |
עד למאוד |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
46400 |
astret (t.) adj. |
השתוקקות, געגועים, ערגה,התאוות; הזדקקות |
|
estar astret (t.) |
להשתוקק, לחוש צורך, להזדקק |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
46620 |
asufriirse v. refl. |
טוגן; התענה; הסתדר לבד, נשען על עצמו בלי לבקש עזרה מאחר |
|
asufriirse en su azeite |
להתבשל במיץ של עצמו |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
46650 |
asuka/asúkar m. |
סוכר |
|
asúkar kandil/kandel |
סוכריה מסוכר גבישי |
|
asúkar kele |
חרוט סוכר |
|
asúkar kesmé |
קוביות סוכר |
|
asúkar minuda |
סוכר (בגרגירים, גבישים קטנים) |
|
es d'asuka |
הוא חלש מאוד, הוא שברירי ופגיע, בריאותו שברירית |
|
masá d'asuka |
מצה עשירה (שנאפתה בסוכר) |
|
tener asuka |
סובל מסכרת |
|
no kayó l'asuka al agua |
הדבר אינו חמור כל כך |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
46740 |
asukar v. |
המתיק, שם סוכר ב- |
|
asukar la boka |
להמתיק את הפה, לומר מלים אוהדות ונעימות |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
46780 |
asukareado adj. |
ממותק, מומתק |
|
dulse asukareado |
ריבה מגובשת |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
46860 |
asukri cf. asúkar |
|
|
asukri rozado |
עלי ורד בריבה |
|
pidrita d'asukri |
קובית סוכר |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
46900 |
asumar v. |
סיכם (בחשבון) |
|
no se asuma |
בלי שיעור, הרבה מאוד |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
47010 |
asuvida f. |
עליה, טיפוס; מקום תלול, מדרון, שיפוע, דרך תלולה |
|
a l'asuvida |
בעליה |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
47040 |
asuvir v. |
טיפס, עלה; העלה |
|
asuvir a sefer |
לעלות ל(ספר) תורה |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
47100 |
atabafar v. |
חנק, החניק, שינק; עמעם רעש (ע''י כסוי); כִּסָּה בבגדים עד מחנק |
|
atabafar al garón |
להטיל שקט בכוח; להשתנק |
|
de atabafar |
מחניק, לוהט |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
47140 |
atabafo m. |
חֶנֶק, חניקה, שינוק; מחנק, קוצר נשימה; חום גבוה |
|
atabafo de paron |
השתתקות/שיתוק מרוב אימה |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
47160 |
atadero m. |
קשר, אגד; שנצים (קישוטים) לסוס |
|
atadero de famiya |
קשר משפחתי |
|
en atadero kon |
בקשר עם |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
47200 |
atado adj. |
קשור, מחובר, מאוגד, צרור; מחוייב; אדוק |
|
atado kon el Dio/la Ley |
אדוק בדתו |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
47320 |
atagantar v. |
הטריד, הטריח, הפריע; ייגע, שעמם; עורר גועל, גרם בחילה |
|
atagentar el alma/atagentar la salú |
להטריד בבקשות סרק ובדיבורים שאין להם סוף |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
47330 |
ataganto m. |
מטרד, טורח; שעמום; גועל, בחילה |
|
atagento de salud/de alma |
הטרדה גדולה ומופלגת |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
47730 |
atar v. |
קשר, חיבר, צרף, אגד, איגד; סגר עיסקה; סמך על, נתן אמון ב- |
|
ata aká |
'תן כפך'' - בוא נסגור עסק, בוא נתקע כף |
|
atar a uno |
לקבל ממישהו התחייבות עם ערבות לביצוע |
|
atar amistad |
לקשור חיבה למישהו |
|
atar apretado |
כפת |
|
atar el gato kuando kome |
לקשור את החתול בעודו אוכל (נאמר על קמצן גדול) |
|
atar importansa |
לייחס חשיבות ל- |
|
atar kon espango v. |
קשר (בחוט) |
|
atar las manos |
'לקשור את ידיו'' - למנוע ממישהו אפשרות פעולה |
|
no se puede atar |
אין אפשרות להרגיעו |
|
se kiere atado |
'צריך לקשור אותו'' - הוא משוגע שצריך לכפות אותו |
|
atar a uno de pies i de manos |
להטיל על מישהו תנאים המגבילים את חופש הפעולה שלו |
|
no se save atar las bragas, los chikures |
בעל שתי ידיים שמאליות |
|
atar una koza kon otra |
לקשר בין דברים חסרי זיקה הדדית |
|
ata i ata, no se le ata |
מנסה לסדר דבר מה ומעלה חרס בידו |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
47840 |
atará (ebr.) f. |
התרת נדר; טקס התרת נדר |
|
tomar atará (ebr.) |
לקבל התרת נדר |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
47880 |
atardeser v. |
העריב |
|
al atardeser |
עם רדת הערב |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
47940 |
atarkar v. |
השכיב במיטה נגד רצונו |
|
atarka la pará! (t.) |
תן את הכסף! |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
47970 |
atarse v. refl. |
התחייב, קשר עצמו, נקשר; נעשה סמיך |
|
atarse las manos |
'קשר ידיו'' - ויתר על יכולת הפעולה |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
48100 |
atemado adj. |
חסר אונים, אפס כוח (שרוי באפיסת כוחות); הרוס, מושמד, מוכה |
|
atemado del espanto |
אחוז פחד, אחוז חרדה, נחרד |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
48140 |
atemarse v. refl. |
נבעת, נחרד, התייגע; כלה, נשמד; התאבד |
|
ande se ateman los buenos dias |
בקץ כל הימים, בסוף העולם |
|
ande se ateman los peros |
בקצה העולם, הרחק מכאן |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
48170 |
atemo m. |
קץ, סוף, גבול |
|
atemos |
גבולות |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
48230 |
atensión f. |
תשומת לב; התחשבות |
|
azer atensión (fr.) |
לשים לב |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
48250 |
atentado m. |
התנקשות, פגיעה אלימה, פיגוע; פעולה חתרנית |
|
atentado kontra la vida |
התנקשות בחיי |
|
atentado a mano armada |
התנקשות מזויינת |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
48320 |
atento m. |
תשומת לב |
|
dar atento |
לשים לב |
|
estar al atento |
לעמוד על המשמר |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
48440 |
aterseado adj. |
בן שלוש; משולש |
|
lagrimas aterseadas |
דמעות שליש |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
48470 |
atesh (t.) adj. |
נלהב, לוהט, זריז, ערני, מהיר הבנה, מהיר פעולה |
|
atesh te la do |
הוא מוחזק בעיני פיקח ומהיר הבנה |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
48525 |
atidot (ebr.) f. pl. |
עתידות |
|
saver atidot |
לקרוא עתידות |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
48570 |
atinarse v. refl. |
הבחין |
|
no me atinó |
לא חשבתי על כך, נעלם מתשומת ליבי |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
48590 |
atirar v. |
משך, משך את הלב, פיתה |
|
atirar la atensión |
משך את תשומת הלב |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
48740 |
atmósfera f. |
אווירה; חלל האוויר, אטמוספירה |
|
atmosfériko adj. |
אווירי, אטמוספרי |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
48920 |
atorgar v. |
הודה, הכיר ב-; התוודה; הצהיר; הבטיח; נעתר |
|
atorgar por uno |
לתמוך במישהו, לדבר בעדו, להצדיקו, להגן עליו |
|
atorgo ke .. |
מודה אני |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
48950 |
atorgarse v. |
התוודה, הצהיר על עצמו |
|
atorgarse vensido |
הודה בתבוסתו |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
48970 |
atormentado adj. |
מעונה; נעצב, מצטער |
|
un es.huenyo atormentado |
שינה טרופה |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
49000 |
atornada f. |
חזרה; חזרה לחיים, תחיה |
|
a la atornada |
זמן מה אחרי; בגלגול הבא (אעשה זאת) |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
49020 |
atornar v. |
חזר, חזר אחורה |
|
atornar en si |
חזר לעצמו, חזר להכרה |
|
atornar en teshuvá (ebr.) |
חזר בתשובה |
|
atornar las palavras |
הפך את כוונת הדברים |
|
atornar a la eskola |
לעשות מאמץ להשלים את הידע החסר |
|
atornar a la mansevez |
לחזור לעשות מעשים של שנות הנעורים |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
49300 |
atrás adv. |
אחורה, מאחורי; מלפני (זמן), אחרי |
|
atornar atrás |
לחזור אחורה |
|
atrás atrás |
ירכתיים, השורה האחרונה באולם |
|
atrás de mi! |
אחרי! |
|
atrás un mes |
לפני חודש |
|
dar atrás |
החזיר, השיב |
|
darse atrás |
הפך פניו, נרתע, התרחק |
|
de atrás adelantre |
מאחור לפנים |
|
echar atrás |
לגרום לאיחור |
|
embiar atrás |
לשלוח חזרה |
|
enkolgar atrás |
תלה שוב (לדוגמא החזיר שפופרת הטלפון למקום) |
|
irse atrás |
חזר, שב, נסוג, צעד אחורה |
|
kaminar atrás |
לסגת, לצעוד אחורה (עם הגב לכיוון ההליכה) |
|
la ora va atrás |
השעון מפגר |
|
no deshar atrás |
לא להחמיץ, לא לתת להזדמנות לחמוק |
|
no kedar atrás |
לא לפגר אחר האחרים, להתנהג כמו האחרים |
|
no mirar ni atrás ni adelantre |
לא להתחשב בדבר, מבלי שים לב לתוצאות |
|
tomar atrás |
לקחת בחזרה |
|
tomar atrás su palavra |
לחזור בו מדבריו, להתחרט |
|
tornar atrás |
חזר לאחוריו, שב, נסוג אחורה |
|
traer atrás |
להחזיר, להשיב אחורה |
|
travar atrás |
לחזור בו, לקחת בחזרה את דבריו |
|
venir atrás |
שב, חזר, הלך בחזרה |
|
yevar atrás |
לקח בחזרה |
|
avlar por atrás |
לדבר מאחורי גבו של מישהו |
|
aharvar/atakar por atrás |
לתקוף מישהו מאחור |
|
no deshar teatro/balo/paseo atrás |
לא להחמיץ שום מחזה/נשף/טיול |
|
kedar atrás |
לאחר, לפגר |
|
deshar atrás |
להקדים את האחרים |
|
todo lo ke te viene de la mano no lo deshes atrás! |
עשה כעולה על רוחך, אותי אינך מפחיד! |
|
kedar atrás del fecho |
להיות בפיגור בעבודה |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
49620 |
atrazamiento m. |
פיגור, דעות והתנהגות שאבד עליהם כלח, בורות |
|
atrazamiento de data |
דחיית המועד |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
49650 |
atrazar v. |
נסוג, פיגר, צעד אחורה, שקע, ירד; עיכב, השהה, דחה; הסיג אחורה |
|
atrazar la data |
דחה את המועד |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
49740 |
atribuir v. |
ייחס ל-, שייך; העניק; יעד |
|
atribuir a |
ייחס ל- |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
49910 |
atrivirse v. refl. |
העז, נאזר עוז; התחצף; הסתכן; החליט, קיבל החלטה; סמך על, בטח ב- |
|
no atrivirse |
אינו מעז |
|
atrivirse a la muerte |
להכנס לסכנב גדולה |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
50020 |
atú (fr.) adv. |
לכל |
|
estar atú (fr.) |
לשים לב לכל פרט; להשביע רצון הכל |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
50090 |
atuendo m. |
כלי, כלי מטבח; מי שמהססים להטיל עליו אחריות; סיר לילה |
|
atuendos |
(ישן:) הכנות לקראת הופעה עצמית מרשימה |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
50230 |
audensia f. |
קהל, ציבור |
|
sala de audensia |
אולם הרצאות |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
50290 |
augurar v. |
איחל; התנבא |
|
augorar todo bueno |
לאחל כל טוב |
|
augorar las del perro |
לאחל את כל הרע שבעולם |
|
augorar las de Koré |
לאחל למישהו רעת קורח ועדתו (רעה משמים) |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
50430 |
aún conj. |
למרות, בלי להתחשב ב- |
|
aún ke |
אף על פי ש-, למרות זאת, הגם ש- |
|
aún kon todo |
למרות הכל |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
50750 |
autoridad lokales |
רשויות מקומיות |
|
las autoridades |
הרשויות |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
50870 |
av (ebr.) m. |
אב; נשיא, יו''ר |
|
av bet din (ebr.) |
אב בית דין |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
50900 |
ava f. |
שעועית, פול; פריחה מגרדת |
|
ava freska f. |
פול |
|
avas sekas f. pl. |
שעועית לבנה |
|
inchirse de avas |
להתמלא בפריחה מגרדת בגוף |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
50940 |
avagar adv. |
לאט, בנחת, בשקט, במתינות |
|
avagar! |
זהירות! שים לב! |
|
avagar avagar |
לאט לאט; מעט, מעט |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
51000 |
avagariko adv. |
לאט, בנחת, בשקט, מתון |
|
dezirlas avagariko avagariko |
לומר לו את הדברים הקשים ברכות ובנועם |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
51020 |
avagarozo adj. |
איטי, חסר תנועה, לא פעיל, נרפה, עצלן |
|
fruto avagarozo |
פרי המאחר להבשיל |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
51120 |
avaná (ebr.) f. |
הבנה, משמעות |
|
kitar la avaná (ebr.) |
לפענח, לעמוד על המשמעות |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
51230 |
avansar v. |
התקדם, קידם; השתפר; חסך |
|
avansar de penar |
לחסוך במאמצים |
|
avansar marekías/engreshos/pleitos |
להמנע מעצב/מחלוקות/מריבות |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
51260 |
avanso m. |
קדימה, דמי קדימה; התקדמות, קדימות, עדיפות; הצלחה; הדבקה, האצה |
|
estar en avanso |
להיות בעל קדימות, להיות בעדיפות |
|
tomar avanso |
לקחת מקדמה |
|
tener avanso |
יש לו מקדמה על האחרים |
|
dar avanso |
לתת למישהו מקדמה על פני |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
51390 |
avante prep. & adv. |
לפני כן; ימי קדם |
|
de días de avante |
בעבר, אי אז |
|
travar avante |
לחיות על חשבון הזולת, לנצל מישהו |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
51550 |
ave f. |
עוף; כינוי לאדם חסר יוזמה, כבד ומסורבל |
|
ave de paso |
עוף נדוד |
|
ave de rapinya |
עוף דורס |
|
estar entero un ave/pareser un ave |
אדם פסיבי וחסר יוזמה |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
51610 |
avel (ebr.) m. |
אָבֵל; אבלות, שבעת ימי אבל |
|
el avel (ebr.) |
בית אבל |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
51680 |
avenir (fr.) m. |
עתיד; חזות, סיכוי |
|
por el avenir |
בעתיד |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
51710 |
avenirse v. refl. |
הסכימו זה עם זה, הסתדרו ביניהם, הגיעו להסכמה |
|
avenirse kon v. refl. |
הסתדר עם, הגיע להבנה עם |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
51790 |
aventar v. |
הפיח, השיב רוח (במניפה או כלי אחר); זרה |
|
pala para aventar |
מפוח |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
51880 |
aver (ebr.) m. |
אוויר, רוח; אווירה, אטמוספירה; אקלים, מזג אוויר, סבר פנים |
|
apanyarse del aver (ebr.) |
לבקש מדנים, לחפש מריבה |
|
aver (ebr.) liviano |
נחמד, נוח, קל מזג |
|
aver (ebr.) pezgado |
אנטיפטי |
|
esta bolando por el aver (ebr.) del sielo |
הוא מסתכן באבדן הכל |
|
tomar aver (ebr.) |
לשאוף אוויר; ליטול יוזמה; להתפרסם |
|
trokar de aver (ebr.) |
להחליף מקום, לשנות אווירה |
|
echarse al aver |
לישון תחת כיפת השמים |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
51970 |
aver v. |
היה (יש), היה לו, הכיל, היה ל-, התקיים, קרה |
|
avía de ser |
היה היה |
|
ay de |
כדאי ל- |
|
ay ke |
צריך ל-, יש צורך ל- |
|
tener dar i aver kon uno |
לשאת ולתת עם מישהו |
|
tengo de aver |
אני חייב לקבל |
|
avras de saver |
עליך לדעת ש- |
|
a no aver avía sien personas |
נכחו שם לפחות 100 בני אדם |
|
ay koza en el |
יש בו משהו |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
52060 |
averé adv. |
באלכסון |
|
kaminar averé |
להלך נוטה על צידו |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
52340 |
aviejentado adj. |
זקן מאוד, ישן נושן |
|
viejo aviejentado |
ישיש, אדם זקן מאוד |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
52400 |
avierto adj. |
פתוח, חשוף, פרוץ; מפולפל, גס, בלתי צנוע, נהנתני; ישר, נוהג בפתיחות, נבון, בהיר, זריז, פעיל |
|
estar avierto |
להיות בגרעון; סבל מחסור בשינה |
|
grande avierto |
פעור |
|
kedar kon la boka avierta |
נותר בפה פעור, נדהם |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
52440 |
aviertura f. |
פתיחה, חנוכת מקום; פתח; פירצה; קסם; חכמה, בינה; מפתח, אינדקס |
|
aviertura de kamino |
פריצת דרך |
|
aviertura de azno |
פטר חמור |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
52670 |
avizo m. |
הודעה, מודעה, בשורה, ידיעה; דעה; עצה |
|
tomar avizo de un fato |
לרכוש ידיעה אודות מעשה כלשהו |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
52680 |
avla f. |
דיבור, דבר; נאום, הרצאה, דרשה, שיחה (ברדיו, בציבור), כושר דיבור |
|
dar avla |
לשאת הרצאה |
|
prestez de avla |
שטף דיבור |
|
tener una avla |
לשאת הרצאה |
|
tomarse la avla |
נתקעו לו המלים בפה |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
52740 |
avlado m. |
הנאמר, המדובר |
|
mal avlado |
דיבה, דברי רכיל; הולך רכיל, מוציא דיבה |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
52770 |
avlar v. |
דיבר, הירצה, שוחח, החל בשיחה |
|
a ken le avlas? |
קול קורא במדבר |
|
avla de afuera |
לדבר על דבר שאין מבינים בו |
|
avla kantando! |
'תתחיל לזמר'' - ספר מה שידוע לך! |
|
avlando estas? |
האומנם? באמת? |
|
avlar a la savor de su paladar |
לדבר כעולה על רוחו |
|
avlar de la nariz |
אינפף, דיבר מהאף |
|
avlar de mar i de kastanyas |
לשוחח על דא ועל הא |
|
avlar de uno |
ללכת רכיל |
|
avlar deskansado |
לדבר במתינות תוך הגיה של כל מילה |
|
avlar dulse/kon dulsor |
לדבר בנעימות |
|
avlar en lo seko |
לדבר בלי לקחת סיכון |
|
avlar gritando/avagariko |
לדבר בקול רם/נמוך |
|
avlar i espajar (ya avló, ya espajó) |
פלט שטויות ודברי הבל |
|
avlar mal |
לדבר רעות ב- |
|
avlar mentiras |
לומר דברי שקר |
|
avlar por atrás i por adelantre |
ללכת רכיל במישהו בפומבי ובסתר |
|
avlar por la espalda |
לדבר מאחורי גבו של מישהו |
|
avlar por uno |
לדבר בו טובות/רעות |
|
avlar toptán (t.) |
לדבר בלי לחשוב (''בסיטונות'' ובצורה ישירה) |
|
avlar una kayente, una yelada |
לפסוח על שתי הסעיפים |
|
estar avla avla |
מדבר ללא הרף |
|
no ay ke avlar |
אין מה לומר, העניין בסדר גמור |
|
no kedar de avlar |
לא חדל לדבר |
|
no se le avla |
אין לומר לו מילה בשל עצבנותו |
|
topar de avlar |
למצוא פגמים |
|
avlar agro/avlar kon agror |
לדבר בלשון חמוצה |
|
avlar mucho/avlar demazyado |
להשמיע מלים בלתי ראויות ומעליבות |
|
no me agas avlar mucho |
אל תכריח אותי להשמיע דברים שאינני רוצה לומר |
|
dar a avlar a la djente |
לתת לבריות סיבה למתוח ביקורת |
|
no avles nada |
שמור את הדברים לעצמך! |
|
se le avla |
התמזל מזלו ומאז אינו חדל לדבר על כך |
|
no se avla kon el |
אי אפשר לדבר איתו - גאוותן גדול, מסתכל על אחרים מלמעלה |
|
avlar es pekar! |
כל מה שאומר לו - יפרש לרעה! |
|
avlar de si para si |
לומר בינו לבין עצמו |
|
favlar kiero i no puedo, la garganta me duele |
יש לי סיבות משלי לא לדבר |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
53090 |
avoda (ebr.) f. |
עבודת ה', טקס דתי, תפילה; עבודה, משימה; סדר ''העבודה'' (יו''כ) |
|
servir avodá (ebr.) |
לעבוד עבודה זרה |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
53110 |
avodazara (ebr.) f. |
עבודה זרה |
|
servir avodazára |
לעבוד עבודה זרה |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
53160 |
avokato m. |
עורך דין, פרקליט, סניגור; מייצג מישהו (נאמר באופן שלילי) |
|
avokato mío no sos tu |
אל תתערב בענייני - אני יודע להגן על עצמי לבד! |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
53360 |
avrir v. |
פתח, פקח, חלץ פקק, נתן סם משלשל |
|
avre el ojo! |
זהירות! הזהר! שים לב! |
|
avre el ojo i mira el pan! |
זהירות! הזהר! שים לב! |
|
avrir butika |
'לפתוח חנות'' - לפתוח בוויכוח מתמשך חסר טעם |
|
avrir buyor |
להתחיל לרתוח |
|
avrir ducha/gerra/pleytos |
לעורר מדנים |
|
avrir el karpuz |
לפתוח אבטיח - לפתוח דיון על עניין שנמנעו מלגעת בו עד כה |
|
avrir fal (arab.) |
להגיד עתידות (בקלפים או אמצעי אחר) |
|
avrir foja de masa |
לפתוח בצק, לרדד |
|
avrir kaza |
להקים בית בישראל, לפרנס משפחה |
|
avrir la bodrá |
לומר את האמת |
|
avrir la boka |
'לפתוח את הפה'' - להביע דעה |
|
avrir la boka i dezir kantar |
לדבר בלי חשבון, לדבר בצורה בוטה ובלי מעצור |
|
avrir la bolsa |
'לפתוח את הארנק'' - להוציא כסף |
|
avrir la gana |
לעורר תיאבון, לעורר חשק |
|
avrir la mano |
'לפתוח את היד'' - לבזבז |
|
avrir la yará |
לפתוח את הפצע מחדש, להכאיב |
|
avrir lakirdí |
לפתוח בפטפוט; לתת לפטפטן הזדמנות לפטפט |
|
avrir los meoyos |
'לפתוח את המוח''- לפצוע את הראש; להאיר שאלות מדעיות או ספרותיות |
|
avrir los ojos a uno |
לפקוח עיניו של מישהו, לעזור לו לראות נכוחה |
|
avrir los salones |
לערוך קבלת פנים |
|
avrir marazá (t.) |
לבקש מדנים |
|
avrir yagas viejas |
לפתוח פצעים ישנים - לעורר סכסוכים ישנים |
|
avrirle el meoyo |
להבהיר לו |
|
entre avrir i serrar el ojo |
כהרף עין |
|
es de avrir de reir |
להתפוצץ מצחוק |
|
no avrir boka |
לא לפתוח את הפה, לשתוק, להאלם דום |
|
avrir un kamino |
לפתוח דרך (חדשה), לפרוץ דרך |
|
avrir puertas del ehal |
לפתוח דלתות ההיכל לבקשת רפואה |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
53630 |
avrirse v. refl. |
נפתח; הנץ; פתח עצמו, התוודה, גילה ליבו; קרע, פרם; התגבר על ביישנותו |
|
avrirse komo la mangrana |
להפתח כרימון - להקרין יופי, להפתח כפרח |
|
se avrió boka de madre |
יש ליולדת "פתיחה" |
|
se avren siete korasones/se avren los husim |
הלב נפתח מתענוג |
|
avrirse kon uno |
לפתוח ליבו לפני מישהו |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
53660 |
avtahá (ebr.) f. |
בטחון; תקווה; ביטוח |
|
avtahá de salir lokos |
בלי תקווה |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
53860 |
ayar (t.) m. |
מידה לזהב וכסף (קראט), מידת הטוהר; רמה, מידה |
|
el ayar (t.) |
המידה המדוייקת |
|
meter al ayar (t.) |
לכוונן, להתקין כראוי |
|
meter dos d'eyos al ayar (t.) |
להביאם אל עמק השווה |
|
pedrer el ayar (t.) |
לאבד את חוש המידה |
|
ser de 24 ayar (t.) |
להיות מצויין |
|
todo va venir al ayar (t.) |
הכל יסתדר! |
|
topar el ayar (t.) |
'למצוא את הקראט'' - להגיע למידה המדוייקת |
|
traer a uno al ayar (t.) |
להחזיר מישהו לשפיות והגיון (באיומים או בענישה) |
|
traer al ayar (t.) |
להתאים, לתאם, להביא לרמה הרצויה |
|
meterse al mismo ayar de uno |
להשתוות למישהו בכסף המושקע בשותפות |
|
los de mi ayar |
אלה הנמצאים באותה רמה סוציו-אקונומית כמוני |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
53960 |
ayar v. |
מצא |
|
ayar la belá (t.) |
להסתבך בצרה |
|
ayar salida |
למצוא מוצא (מצרה וכו') |
|
para bien se aye |
נשמור אותו כעת שמא יעמוד לנו בשעת צורך |
|
seas bien ayado! |
ברוך הנמצא! |
|
ayar kon kien avlar |
למצוא בן שיח ראוי לדון עימו בעניין מסויים |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
54090 |
ayde! (t.) interj. |
קדימה! |
|
ayde djano! |
מה אתה אומר?!, לא ייאמן! |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
54150 |
ayegar v. |
הגיע, התקרב; הגיע להשג, השיג, הצליח; הקריב קרבן; זכה לראות |
|
ke no ayege! |
שלא יצליח! שלא יזכה לראות! |
|
ayegó la ora! |
הגיעה העת! |
|
ayegó a su ora |
הגיע בזמן |
|
ya me ayegó la ora de |
הגיע תורי לחלק (במשחק קלפים) |
|
ya le ayegó la ora |
הגיעה עיתו להסתלק מן העולם |
|
ya mos ayegó el Dio |
ברוך השם - אלוהים נתן לנו את מבוקשנו |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
54210 |
ayer adv. |
אתמול, ביום אחר שעבר |
|
ayer la noche adv. |
אמש |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
54390 |
aynará (ebr.) |
עין הרע, עין רעה; השפעת עין הרע |
|
echar aynará (ebr.) |
להטיל עין רעה |
|
pozar aynará (ebr.) |
להפגע מעין רעה |
|
tomar d'aynará (ebr.) a uno |
להטיל על מישהו עין הרע מתוך קנאה או שנאה |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
54430 |
aynó (ebr.) adv. |
כלומר, דהיינו; כמעט |
|
de aynó (ebr.) |
דהיינו; עובדה ש- |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
54450 |
ayom (ebr.) adv. |
היום |
|
ayom arad olam (ebr.) |
להתחיל מבראשית, כאילו לא קרה דבר עד כה |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
54490 |
ayuda f. |
חוקן; עזרה, סיוע, תמיכה, סעד |
|
echar ayuda |
לעשות חוקן |
|
ni el Gran Sinyor en su ayuda |
אפו בשמים - חושב עצמו במעלה גבוהה מן השולטן |
|
ni el guerko en su ayuda |
חושב עצמו לפיקח ומרושע יותר מן השטן |
|
ni perro en su ayuda |
גרוע מכלב רחוב |
|
ayuda se esta echando por ti |
לא איכפת לו ממך |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
54510 |
ayudador/dera n. |
סייע, עוזר, תומך |
|
el Dio será ayudador |
אלוהים יעזור! |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
54520 |
ayudante m. |
עוזר, סייע |
|
ayudante militar |
שליש צבאי |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
54540 |
ayudar v. |
עזר, סייע, תמך, סעד, הושיט יד |
|
mas ke me ayudes |
אתה מסייע בידי ומחזק מה שחשבתי |
|
el Dio ayuda a los negros! |
זעקה הנשמעת כשחוזים בהצלחת רשע |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
54560 |
ayudo m. |
תמיכה, סיוע, סעד, עזר; מענק |
|
ayudo de la pachá (t.) kevrada |
עזרה מאוחרת ובלתי מועילה |
|
ayudo finansiario |
סיוע כספי |
|
yamar en ayudo |
להזעיק עזרה |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
54630 |
aza f. |
ידית (של ספל או סירּ); גרזן |
|
meter aza al guevo |
'להדביק ידית לביצה'' - לסבך את העניינים ללא צורך |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
54650 |
azar m. |
פרח תפוז |
|
agua d'azar |
תמצית של פרחי תפוז |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
54670 |
azar (fr.) m. |
מקרה; הימור, מזל, סיכוי |
|
djuegos de azar (fr.) |
משחקי הימורים |
|
si por azar (fr.) |
אם במקרה |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
54720 |
azardo (fr.) m. |
מקרה; מזל, סיכוי |
|
por azardo (fr.) |
במקרה, באופן מקרי |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
54750 |
azat (t.) adj. & adv. |
חופשי, בלתי מרוסן |
|
deshar azat (t.) |
להזניח |
|
perro azat (t.) |
כלב בלי בעלים |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
54790 |
azedor m. |
יוצר, אדם יצירתי; מי שעושה/ מבצע/גורם |
|
A-donay (ebr.) mi azedor! |
אלוהי יוצרי! |
|
azedor de mitsvot |
בעל מצוות |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
54850 |
azeitar v. |
שימן, משח בשמן |
|
azeitar la mano |
לשמן את היד - לשחד |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
54870 |
azeite m. |
שמן |
|
akavarse la azeite |
'דעך נרו'' (''כלה השמן''), מת, נפטר, כבה נרו |
|
azeite de moruna |
שמן דגים |
|
azeite de pulso/de braso |
מאמץ שרירים ממושך וקשה |
|
azeite de semen lamaor |
'שמן למאור'' - לבית כנסת |
|
echar azeite al kal |
לתרום שמן לביהכ''נ כמחווה של הודיה לה' |
|
echar azeite al huego/ a la lumbr |
לשפוך שמן על המדורה |
|
estar kon l'azeite en la lumbre |
לפעול מתוך לחץ וחיפזון |
|
friirse en su azeite |
לסבול בדומיה (''להטגן בשמן של עצמו''); להסתדר לבד בלי עזרה; לטגן דבר מה בשמן של עצמו |
|
kitar azeite |
'להוציא ממישהו את המיץ'' - להעבידו עד כלות הנשימה |
|
la azeite va enriva |
'השמן צף למעלה'' - סוף האמת והצדק לנצח |
|
la mar esta d'azeite |
הים רוגע וחלק כמו שמן |
|
merka l'azeite i vende al sol |
'קונה שמן ומוכר לאור היום'' - עובד בלילות וישן בימים; חי בלילה |
|
no se arresvala ni kon azeite de richina |
שקר מובהק- אי אפשר להחליקו לגרון אפילו עם שמן קיק |
|
tener azeite de bivir |
שנדון לחיים ארוכים |
|
traer en l'azeite |
בבישול: לצמצם את הנוזלים; לצמצם לביטוי הפשוט ביותר |
|
un ojo de azeite |
עיגול (כתם) קטן של שמן, טיפת שמן |
|
venir en l'azeite |
לבשל עד התאדות הנוזלים והוותרות השמן; לאבד את כל הרכוש; לרזות במידה קיצונית |
|
azeite de richina |
שמן קיק |
|
pan y azeite y asuka |
ארוחת ארבע של הקטנים |
|
se l'eskapo el azeite |
נפח נשמתו |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
55120 |
azer v. |
עשה, יצר; עזר, סייע, הושיט עזרה |
|
aze un anyo |
לפני שנה |
|
aze un anyo ke |
זה שנה ש- |
|
azer bondad |
לעשות טובה |
|
azer de ojo |
לקרוץ |
|
azer dia i vida |
לא למוש מן המקום |
|
azer disfilu a |
להשתוקק ל- |
|
azer hadas |
לתת מחמאות |
|
azer kara de mufina |
להביט בזעם, לקמט את המצח |
|
azer kara de siete kantones |
ללבוש ארשת עגומה וקודרת |
|
azer karnes |
להעלות משמנים, להשמין |
|
azer kef (t.) |
להתרגע, לעשות חיים |
|
azer komo si |
עשה כאילו |
|
azer kon uno/los proves/los suyos |
הושיט עזרה למישהו/לעניים/לקרובים |
|
azer la kaza |
לנקות את הבית |
|
azer la mar sangre |
לזעום, להתרתח, להתקצף |
|
azer luvia |
יורד גשם |
|
azer moabet (t.) |
לפטפט, לשוחח |
|
azer pizmas (gr.) |
לקנטר |
|
azer por |
לעשות למען |
|
azer por su alma |
לעשות מצוות כדי שתעמוד הזכות |
|
azer puesta |
להמר |
|
azer saver |
לתדע, להביא לידיעת |
|
azer sefté (t.) |
לעשות ''סיפתח'' - המכירה הראשונה ביום |
|
azer ufisio |
לסרוג, לרקום, לעסוק בעבודת יד |
|
azer zitis |
'להקהות את שניו'', לנזוף במישהו |
|
le izo la likor |
השתכר; למד לקח |
|
le vo azer en el mazal/mazaliko |
אלמד אותו לקח |
|
no tiene ke azer una koza kon otra |
אלה שני דברים נבדלים לגמרי, אין ביניהם קשר |
|
azer un echo |
להקים עסק |
|
azer por dormir |
לעשות מאמצים לישון |
|
no aze nada |
אין זה חשוב, לא משנה |
|
tener ke azer |
להיות עסוק |
|
tener ke azer kon uno |
יש לו עסק עם מישהו |
|
por no tener ke azer |
מחוסר מעש (גרם נשקים) |
|
le izo la purga |
הסם המשלשל פעל את פעולתו |
|
le izo una mano/dos manos |
הסם המשלשל גרם לו לפעולת מעיים פעם/שתי פעמים |
|
disho ke va azer i va akonteser |
מילא את פיו באיומי סרק |
|
no me agas mucho |
אל תתגרה בי יותר מדי |
|
ya me lo izo |
עלה בידיו לרמותני |
|
a mi no me la azen ningunos! |
אותי איש לא ירמה! |
|
el aze i el desaze |
הכל תלוי בו, הוא הקובע |
|
azer por el alma de su padre |
לגמול חסדים בעבור זכר אביו |
|
aze mucho |
נותן הרבה לצדקה |
|
el Dio ke aga! |
שאלוהים יגשים את האיחולים! |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
55420 |
azerse v. refl. |
נעשה, הפך ל-, היה ל-; העמיד פנים, עשה עצמו; הבשיל, השלים בישולו; מת |
|
azerse a la una |
להתאחד, להתמזג |
|
azerse de kaza |
להתחיל להרגיש בבית/ בן בית |
|
azerse de mil leyes |
להתעצבן ולכעוס |
|
azerse del loko i del bovo |
להעמיד פני שוטה |
|
azerse del Mordehay |
'לעשות עצמו מרדכי'' - להעמיד פני חרש |
|
azerse del muevo |
להעמיד פנים שאינו יודע על כך |
|
azerse kon uno/todos |
להתרגל לחברת מישהו; להיות חברותי לכל |
|
azerse luvia |
(החל) לרדת גשם |
|
azerse maskara del mundo |
להפוך עצמו ללעג |
|
ke se aze! |
מה אפשר לעשות! |
|
no me se aze |
אינני מעז; לא הולך לי |
|
ya se izo de noche |
כבר ירד הלילה; זה מאוחר מדי |
|
azerse grande |
לגדול, להתבגר |
|
no azerse kon ninguno |
קשה לו להקים קשר עם אחרים |
|
la del Dio se aze! |
לא נורא, כך רצה אלוהים! |
|
los frutos se azen al sol |
הפירות מבשילים בשמש |
|
azerse del siego/de kosho/del mudo/del loko/del hazino |
להעמיד פנים כעיוור/פיסח/חרש/משוגע/חולה |
|
azerse del bovo/del azno |
לתת לאחרים לשלם/לעשות את העבודה במקומך כשאתה מעמיד פנים כלא יודע |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
55600 |
azgín (t.) adj. |
זועם, רותח מכעס, אחוז תזזית; רשלני, רפוי; בן בליעל; מטורף |
|
azgín kyopek (t.) |
אחוז תזזית |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
55640 |
azienda f. |
רכוש, הון, עושר, נכסים, נחלה |
|
desfazer las aziendas del rey turko |
לפזר הון עצום |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
55700 |
azilo m. |
מקלט; בית מחסה; גן ילדים |
|
azilo de lokos |
בית משוגעים, בית מחסה לחולי רוח |
|
azilo de viejos |
בית אבות, מושב זקנים |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
55730 |
azir (t.) adj. |
מוכן, ערוך מראש, שניתן להשתמש בו ללא מאמץ |
|
komer de la azir (t.) |
לכלות את הונו; לחיות על חשבון הזולת |
|
venir azir azir (t.) |
להגיע כשהכל מוכן וליהנות מבלי לטרוח; ליהנות מפירות ירושה (בלי לטרוח) |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
55780 |
azlahá (ebr.) f. |
הצלחה, שגשוג, שפע, אושר, מזל |
|
kortar l'azlahá (ebr.) |
לגרום להפסקת ההצלחה (ע''י עין רעה) |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
55880 |
aznedad f. |
חמוריות, סכלות, התנהגות מטופשת |
|
a la aznedad |
בטפשות, בחמוריות |
|
favlar a la aznedad |
לדבר בלי לחשוב |
|
ey le dio l'aznedad |
מתעקש להתעסק בשטויות |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
55960 |
azniko m. |
עַיִר, חמור קטן |
|
el azniko del sinyor haham |
לרבי מותר! (ר' הסיפור למטה) |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
55980 |
azno m. |
חמור |
|
azno de Bar Natan |
''חמורו של בן נתן'' - שוטה |
|
azno de barrena |
'חמור של אנטיליה'' - אדם המסוגל לעבודת שגרה אך לא למאמץ שכלי |
|
azno kon albadra |
'חמור עם מרדעת'' - מטומטם, שוטה |
|
azno kon bonete |
'חמור במצנפת רבנים'' - נבער בעל דיפלומה |
|
azno kon pendola |
חמור נושא ספרים, אינטלקטואל מזוייף |
|
azno manido |
חמור ישיש |
|
azno vedre |
'חמור ירוק'' - שוטה כחמור |
|
el banyo del azno |
'אמבט חמורים'' - להתנקות בצורה שטחית ולא נקיה |
|
azerse del azno |
להעמיד פני שוטה כדי לנצל דבר מה לטובתך |
|
kondotas de aznos |
התנהגות גסה, הנהגת חמור |
|
kuando va suvir el azno de la eskalera |
'כאשר יטפס החמור על המדרגות'' - לעולם לא; הבטחות שלא יקויימו |
|
la korridika del azno |
'ריצת החמור'' - התלהבות שדועכת מיד |
|
ni azno en su ayuda |
'עזרתו גרועה מזו של חמור'' - טיפש יותר מחמור |
|
soy de azno |
זרע חמורים |
|
venir/kaer kom'al azno/kaer del azno |
לקבל בענווה ונמיכות רוח את מה שסרבת לקבל קודם |
|
asperadvos azno a la yerva mueva! |
הבטחות ללא כיסוי |
|
la del azno de Bilam |
קרה ההפך ממה שתכננו |
|
azerse del azno |
להעמיד פנים כאינו יודע |
|
i vino el azno i amató la kandela |
משבית שמחה |
|
kresió el azno desmeguó l'albadra |
"גדל החמור - קטנה המרדעת" - נאמר על ילד שגדל ובגדיו צרים עליו |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
56160 |
azo m. |
קלף ''אס''; פלצור, לאסו |
|
echar por azo |
להתחיל מחדש, להתחיל מבראשית, להתחיל עסק |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
56180 |
azogre m. |
כספית; אדם חלקלק וחמקמק ככספית |
|
azogre te lo do |
דע לך שהוא תוסס ומלא יוזמה |
|
מפתח |
ערך |
פירוש |
|
indeks |
entrada |
esplikasion |
|
56210 |
azpán (ebr.) m. |
עז פנים, ציני, חוצפן, מחוצף, גס, וולגרי, חסר בושה |
|
kara d'azpán |
אדם חצוף; מי שאומר את האמיתות הקשות ביותר בלי רתיעה |