darse v. refl.

to dedicate oneself, to devote oneself

darse a

הסגיר עצמו, התמסר

darse a dos manos

לחבוט בידיו על הראש בעקבות אכזבה/הפתעה לא נעימה

darse a entender

להסביר

darse a entender kon torpes

יש לו עסק עם קשי הבנה

darse a konoser

להציג עצמו לפני,

darse a la paré

'להתנגש בקיר'' - לעמוד בפני מכשולים וקשיים רבים

darse a la vida

לעשות חיים

darse a tener

עורר כבוד

darse aires

להתנפח מרוב חשיבות

darse al bever

להתמכר לשתיה

darse al djugo

להתמכר להימורים

darse al estudyo

להתמסר ללימודים

darse al visio

להתמסר לשחיתות

darse atrás

לסגת

darse de kavesales

להתאונן בלי לראות מוצא

darse de pie i de manos

ליפול לתוך יאוש

darse dehiyot (ebr.)

להתמהמה, להסס, להתבטל, להתעצל

darse en basho

'להרים ידיים''

darse en basho i saltar en alto

להתנהג בעצבנות וביאוש

darse en mano

לפלוט סוד, לגלות סודות

darse enteramente a

להקדיש עצמו לחלוטין, בלי שיור

darse entero/puerpo i alma/a si

להתמסר בלב ונפש

darse kon piedras/al palo/de paré en paré

להוותר לבד בלי עזרה; לפנות לשחיתות, למכור עצמו לזנות

darse kon uno

לשנוא/לא לסבול מישהו

darse kuenta

לתת לעצמו דין וחשבון

darse la pena

להתאמץ, להשתדל, להסכים/להתעקש לקחת עליו משימה

darse netilás (ebr.)

ליטול ידיים

darse por

להראות עצמו כ-, להעמיד פנים כ-

darse por hapeta

להשפיל את עצמו, להתבזות

darse por konsentido

לא לתת שיערימו עליך

darse por savido

להעמיד פנים של מי שיודע ומבין את הדבר

darse por vensido

'להרים ידיים'', להכיר בכשלון

darse punyos

לחבוט באגרופים בראש; להצטער ולהתחרט על מעשה שנעשה זה עתה

darse rijo

לטפל היטב בעצמו, לא למנוע עצמו מכל טוב

darse sar (ebr.) a l'alma

לקחת ללב, לדאוג ולחרוד

darse/no darse espalda en basho

לתת/לא לתת לשכנע אותו, לא להתעקש/להתעקש ולעמוד על דעתו

no darse por savido

להעמיד פנים כלא יודע

no se dio netilás (ebr.)

'לא נטל ידים'' - הכל נשמט מידיו (הביטוי נולד בעקבות אמונה עממית)

darse por riko/por prove/por loko/por bovo (Nehama)

Se dio al daul de yorar

En ora de pleto - non se da bonbones

Kon una mano no se da palmas ama kon dos se pueden konfortar almas

Ke te des de pieses i de manos

El selo se dio para los ermanos

el se la dio; visto ke muy grande amistad le tenia - (Odisea)

ke eyos poko lo saven, i yo ya me do por muerto, (Toledo, Koplas de Yosef)

I no estuvo ninguno kon el al darse konoser Yosef a sus ermanos (Biblia, Const. 1873)

el respekto ke se les dava a la viejes era sin konfin. (La mujer sefardí de Bosna, 1931)

el martiyo se dio en la pared vizina ke era mas alta siendo tenia un etaje (tabaka) mas (El Alakran, Tel Aviv 1954)

No me di bueno a entender (Mujer kriminala, Tel Aviv 1954)

La noche se dava karar de lo ke se tenia ke gizar para el otro dia. I loke no les gizava la vava! (Sipure Sefarad)

Akeya ora, kuando oyo el rey esto se dio a konoser ke el estava ande el padre i lo kazo kon una de los de arriva. (Yihya al Akra, Manus. Yerushalayim 1920)