pachá (t.) f.

leg (below the knee)

aferrarse de las pachás (t.) del gayo

להאחז בקש

alevanta pachá!/manea pachá! (t.)

זוז כבר! תזיז עצמך

alevantar la pachá (t.)

להמלט

alevantar pachá (t.)

להחליט ללכת

dar una punta de pachá (t.)

לבעוט

echarse a la pachá (t.) larga

לעשות הכל באטיות (''יש זמן ...'')

enkasharse de pachás (t.)

להסתבך, לשקוע עד צואר

entrarse de pachás/enklavarse de pachás (t.)

לתקוע עצמו למקום שבו אינו רצוי

esta ora pachá? (t.)

מה פתאום?

estar una pachá (t.) enriva la otra

לשבת בחיבוק ידיים

estirar la pachá(t.)

לפשוט רגליו, למות

ir pachá kon pachá (t.)

חברים שאינם נפרדים זה מזה

kitar las pachás/no deshar pachás

להוגיע מישהו בהליכה עד לנפילה מן הרגליים

kortar las pachás

לאסור, להטיל איסור

me se kortaron las pachás

פקו ברכי (בעקבות התרגשות)

me se tutulearon las pachás (t.)

חטפתי פיק ברכיים

mi pachá! (t.)

הוא בשלו!

no manearse de la pachá de uno

לא להרפות ממישהו, "להדבק" אליו

no me keda pachás

אני נופל מהרגליים

pachá (t.) de kodrero/vaka

רגל קרושה

pachá (t.) de pantalón

כינוי לארך רגלים

pachás (t.) de Bulisa

הערה בלתי מחמיאה על רגליה של מישהי; אסימון 77 בהגרלה

pachás (t.) de gayina

רגלים דקות וחלושות

pachás (t.) de leylek (t.)

רגלי חסידה - כינוי לבעל רגליים ארוכות, ארך רגלים

se kere pachás

יש צורך ברגליים חזקות כדי לעמוד במסע הזה

te kortó las pachás! (t.)

אני אוסר עליך!

tomar las pachás (t.) al ombre

להזדרז

kada karnero por su pacha s'enkolga (Moscona)

ken te dio leche te dio fiel, ken te dio pachas te dio miel (Moscona)

komo aprontan el plato del seder: 1. tres matsot enteras [...]; 2. la pachaika asada (o brasiko) de la derecha; 3. un guevo haminado de la siedra; 4. el haroset de la derecha de la pachaika; 5. las ojas de apio a la siedra del guevo; 6. la lichua en medio (El gid, Istanbul 1967)