תמציות סיפורי הרושם

חביב, יפרח

שם הסיפור	תמצית	מספר	מספר אסע"י
שני האחים פייגל	שני אחים - עשיר ועני. העשיר הורג את החמור של העני. את עורו מוכר העני בזהב רב - לאחר גלותו "מכשף" ב"עזרתו" (לא מפורט איך) את מאהבה של אשתו. העשיר, בעקבות העני, הורג חמישה מסוסיו ומייבש את עורם, ומנסה למכרם. העשיר מתנקם באחיו העני: קושרו בשק ומובילו לנהר. בדרך עוזב אותו לרגע, עובר אורח משחרר אותו ואת השק ממלאים אבנים. חוזר ומספר כי בנהר יפהפיות וזהב. העשיר קופץ בעקבות סיפור העני לנהר וטובע.	חביב, בלה	5477
הצוואה	בנים מטפלים באביהם ברוע, ולפעמים נותנים לו מכות. הוא מוריש להם פרגול בו יחלקו להם מכות כפי שהיה מגיע להם בהתאם להתנהגותם כלפיו.	חביב, בלה	7408
הצוואה	שני בנים (מהנדס ורופא) ובת של אלמן מסרבים לארח את אביהם בביתם. האב שם במזוודה אבנים עטופות במשי ושוט עטוף בנייר. בראותם את המזוודה שהאב אינו נפרד ממנה, הזמיננו הבנים את האב לגור אצלם וכיבדוהו. לפני מותו השאיר האב את המזוודה ואת המזוודה ואת צוואתו אצל הרב. לאחר מותו קראו בצוואה: האבנים - כדי שתזרקו זה על זה כשם שזרקתם אותי מזה לזה. ובשוט - ישלם לכם ה' כגמולכם שגמלתם לי.	חביב, בלה	8604
חלות של שבת	נוצריה שעבדה אצל יהודיה מברכת על החלות כיון שגבירתה יצאה מהבית. והבצק של החלות כבר טפח. הגברת שואלת את הרב אם החלות כשרות. הרב עונה בחיוב ומסביר כי כוונת הגויה היתה חיובית.	חביב, בלה	8910
מעשה בבעש"ט שהלך להיוודע מי יהא שכנו בעולם הבא.	לבעש"ט נודע כי שכנו לגן עדן יהיה נפח פשוט. הנפח איש חזק ובעל כוח רב. הוא היה עד למותו של אביו שהעלוהו על מוקד לכן החליט להיות חזק בכדי שלא יהא קל לתופסו.	הרץ, מלכה	9127
מעשה שקרה לרב ביום הכיפורים	באמצע יום כיפור טוען אפיקורס לפני רבו כי איננו יכול להמשיך בצום. הוא מבקש מהרב שיתיר לו לאכול. ככופר הוא מוכן לתת כסף לתיקון בית הכנסת. כשהוא מכפיל את הסכום הרב מסכים, כשהוא ממשיך להכפיל את הסכום מצליח העשיר לשכנע את הרבי לאכול. ראשי הקהילה מתלוננים לפני הרב הגדול והוא אומר להם: אם עד עכשיו סבלתם אותו תמשיכו.	הרץ, מלכה	9128
פטר הערמומי והשופט החכם	לפטר הערמומי שהיה עייף ורעב לא נשאר כסף אלא פת לחם יבשה. הוא התגנב למטבח של פונדק והחזיק את הלחם שלו מעל המרק, שיספוג את אדי המרק, ואז ישב במסעדה ואכל אותו. בעל המסעדה הגיש לו חשבון, וכאשר לא התכוון לשלם דרש שיבוא איתו לשופט. השופט פסק כי יש להכותו במרכז העיר, אך הורה למכה להכות את צילו, למורת רוחו של בעל המסעדה.	חביב, שושנה	14672
עצת האם	אם מכינה את ביתה לקראת נישואיה הקרובים ונותנת לה עצה: לתת לבעלה הרגשת חופש ואמון (כמו כף יד קעורה שיש בה חול, אף שהרוח נושבת, חלק מן החול נשאר). אם תהיה קנאית ותלחץ על בעלה הוא ימצא תמיד דרך לבגוד בה (כמו כף יד קמוצה שהחול בורח לה בין סדקי האצבעות).	ראובן, שרינה	14696
מלאך המוות ובנו	למלאך המוות היה משעמם בשמים, ירד לארץ, נשא אישה והוליד בן. אך אשתו מררה את חייו והחליט לחזור לשמים. לפני הסתלקותו הודיע לבנו שיהיה רופא ואם יראה את אביו למרגלות החולה ידע שהחולה יבריא, אם יראה אותו למראשותיו - החולה ימות. הבן עמד לשאת אישה, האישה חלתה והבן ראה את אביו עומד למראשותיה. איים הבן שאם אביו לא יסתלק מיד ממיטת אשתו המיועדת יקרא לאמו. מלאך המוות נבהל וברח.	חביב, שושנה	14971
יעקובצ'י	יעקובצ'י מתכנן לעלות מעיירתו בבולגריה לירושלים (חג'יליק, בטורקית). אחרי מסיבת פרידה עלה לאניה. הייתה סערה, האניה טבעה ויעקובצ'י הגיע לחוף שומם. אנשים הכירוהו ועזרו לו. הם חסידות המבלות את החורף בדרום ואת הקיץ בצפון, בעיירתו של יעקובצ'י. בדרכם עברו נחל ונהפכו כולם לחסידות וכעבור 3 ימים עבר יעקובצ'י נחל נוסף וחזר לדמות אדם. עקב ברגל אחר מעוף החסידות, הגיע לעירו וסיפר על אנייתו שנטרפה. זוג חסידות החל לקנן על גג ביתו, וכששמע את קולן החל לקרקר כמותן. בבדיקה הסתבר כי יש לו זנב של חסידה, כי לא טבל היטב בנחל השני.	בן בסט ,יצחק	16736
הדייג ודג הזהב	כדי שלא ידוג אותו, הבטיח דג זהב לדייג מה שירצה. לדייג יש בית מלא חולדות והוא רוצה להיפטר מהן. הדג נתן לו קופסת גפרורים ובה עכברון שימשוך אחריו את כל החולדות עד קיר גבוה שיפול ויהרוג את כולם וכך היה. כאשר שוב נתקל בדג הזהב, שאל אותו בלחש אם יש לו קופסה עם קומוניסט קטן, שימשוך אחריו את כל הקומוניסטים של המדינה.	חביב, שושנה	18355
כד החרס וסכין חדה	בחורה חסרת מזל יוצאת לחפש את מזלה. מגיעה לבית בודד בו ישן נסיך יפהפה שיש לשמור עליו 30 יום, 30 שעות ו-30 דקות. מי שתעשה זאת תינשא לנסיך. שעה לפני גמר השמירה פודה הבחורה אישה כושית מידיו של סוחר עבדים. הבחורה נרדמת והכושית תופסת את מקומה על יד הנסיך ונישאת לו. הבחורה נעשית לשפחתה. הנסיך מביא עמו ממסעו מתנות לבני המשפחה כבקשתם. לבחורה הביא כד וסכין חדה (בדרכו שכח לקנות את החפצים והאנייה שהפליג בה נעצרה בגלל סערה. רק לאחר שחזר וקנה את החפצים המשיכה האנייה בדרכה). הנסיך עוקב אחרי הבחורה, שומע את סיפור חייה שסיפרה לכד. הכד מתפוצץ מעוצמת הסבל והנסיך תופס את יד הבחורה כשמנסה לדקור את עצמה למוות. מגרשים את הכושית והיא תופסת את מקומה.	בז'ה, אלגרה	15502
עד כאן	אריה מטייל ביער ורואה חיות משונות. הוא שואל אותן מי ההורים שלהן. הזברה עונה כי היא בת סוס וג'ירפה. הפרדה מסבירה כי היא בת סוס ואתון. האריה ממשיך ללכת ופוגש דוב נמלים, ושואג: עד כאן, עד כאן.	שחם, יעקב	22718
ללא כפרה	בדואי זקן שחש כי יומו קרב מבקש סליחה מאשתו, ילדיו ובהמותיו, על מנת שיוכל לבוא נקי לגן העדן. כולם סולחים לו חוץ מגמליו, שמוכנים לסלוח על הכל חוץ מן העובדה שהוא שם חמור לפניהם.	שלזינגר, יוחנן	22799
כבד את אביך	לאיכר היה בן בטלן ועבריין. הבן נעצר בעבירת שוד ונכלא. בבוא עונת זריעת תפוחי האדמה, האיכר הזקן והחלש פנה לבנו במכתב, התלונן כי אין מי שיעזור לו בהכנת השדה, וביקש את עזרת בנו. הבן כתב לו במכתב שאת הכסף מהשוד החביא בג'רה בשדה תפוחי האדמה, על אביו למצוא את הכסף, ואז לא יצטרך לטרוח יותר. יחד עם המכתב, הגיעה גם משטרה. הם החלו להפוך את השדה, למצוא את הכסף הטמון. הם לא מצאו דבר, אך השדה היה הפוך ומוכן לזריעה. הבן שאל את אביו במכתב אחר, איך היתה העזרה ששלח אליו.	שחם, יעקב	22940
כיצד נקטעה ידו של אליהו (נוסח א')	צבאו של צלאח א דין הובס כשניסה לכבוש את הארץ. צלאח א דין נועץ בזקן יועציו כיצד יוכל להביס את הצלבנים. הזקן אומר לו שישנו פסל שניצב לכבוד נצחון אליהו הנביא על נביאי הבעל, וכל עוד היד של הפסל תהיה מונפת למעלה, לא ינצח צאלח א דין. הוא שולח אנשים המסתננים בשורות הצלבנים שעל המוחרקה וגודעים את יד אליהו הנביא. לאחר ימים לא רבים הצליח להביס את הצלבנים בקרני חיטין. מאז ניצב פסלו גדוע היד של אליהו.	חביב, יפרח	23045
כיצד נגדעה ידו של אליהו (נוסח ב')	בראשית השלטון הבריטי בארץ ניסה חאג' אמין אל חוסייני מספר פעמים להכות ביהודי ארץ ישראל ונכשל. בשנת 1936 באביב תרצ"ו, כשמעמדה של בריטניה התערערה הוא שאל את יועציו לסיבת כשלונו. המופתי של ירושלים אמר שהוא חש כי דמות בארץ השייכת לעם היהודי, מגוננת על היהודים. הקאדי של הצפון סיפר שיש במוחרקה פסל של אליהו הנביא שמניף ידו כמשה במלחמת עמלק, והציע לגדוע את יד הפסל. חאג' אמין אל חוסייני שלח חוליה לגדוע את יד אליהו. למחרת ב 19/4/06 הוא יצא להכות ביהודים, וכך בהזדמנויות רבות אחרות, אך תמיד נכשל, כך נקם אליהו.	חביב, יפרח	23046
פרידה לפני קץ	היה פעם רב מכובד ולו שבעה בנים. שישה מהם היו שומרי מצוות והשביעי רשע גמור. כשעמד למות קרא לבנו הרשע. הבן התפלא מדוע דווקא הוא. השיב לו האב, כי את שאר הבנים הוא יפגוש בבוא העת למעלה, אבל אותו הוא רואה בפעם האחרונה.	עזריה (חביב), יעל	23067
שכר ועונש של צדיקים	צדיק נפטר. בניו בטוחים שגופתו תשאר שלימה בקבר, כדינם של צדיקים. כשפתחו את הקבר נדהמו לראות שחסר לו רגל. הבן חולם שאביו בא אליו ומספר לו שלפני שנים בעט ברגל זו באדם.	זהר, אלי	23185
אליהו הנביא	רב גדול חשוך ילדים, אך תפילתו עוזרת לכל עקרה. אשתו מבקשת גם היא ברכה ממנו. בחלום נראה להם כי בהיולד בן, האב ימות ואם תיוולד בת, האם תמות. נולדים תאומים. מתים ההורים. הילדים מאומצים על ידי משפחה עם בן אחד. הבן מגלה לילדים את סוד האמוץ. הם עוברים לבית הוריהם מקום שם מגלה הבת את הבגדים והכסף שהכינה להם האם במרתף מאחר וידעה את גורלה. הקהל מחזיר לתאומים את רכוש הוריהם והם הופכים בעלי רכוש. הבת מפצירה באחיה להתחתן. נושא אישה השונאת גיסתה. גורמת לכך כי תשתה מים עם צפרדעים, דבר הגורם לתפיחת כרסה. אשת האח מצליחה להכניס ללב בעלה חשד, כי אחותו בהיריון (ללא נישואין). האח משאירה ביער. לאחר שנכרתות ידיה ורגליה, מופיע אליהו הנביא ומצילה. נישאת ונולדים לה שני ילדים. חוזרת לבית אחיה, מגלה זהותה על ידי הוצאת מסמר מרגלו שלא יכלו כל הרופאים להוציא. מספרת לו קורותיה. האח מגרש את אשתו.	אנידג'ר, עליזה	5606
הלב של אמא	עשיר שהבטיח כסף רב לאיש שישאר במשך לילה בים, מסרב למלא את הבטחתו כלפי צעיר שביצע את המשימה, בטענה שאם הצעיר הדליקה בחוף אש בזמן המעשה. דוד המלך דוחה את תביעת הצעיר. בנו שלמה מצווה לשים את התבשילים של הסעודה שאביו הכין לפי בקשתו על יד האש הבוערת. כשהתבשילים מגיעים בלתי מבושלים לשולחן, מסביר שלמה למלך דוד את הסיבה ומדגים בזה את העובדה שעל ישי אש בחוף אי אפשר לחמם את הים שבתוכו היה הצעיר. הצעיר מקבל את הכסף.	אנידג'ר, עליזה	7132
של מי הערך	מלכה טוענת לפני המלך שהערך הוא של אישה. המלך הנרגז סוגר אותה בארמון. בעזרת מנהרה שנחפרה ביוזמתה, יוצאת המלכה מכלאה ומקדימה את המלך שבמשך שלוש השנים יוצא לשלוש ערים ספרדיות כדי לחפש שם אישה. היא מקימה בדרכו אוהל והמלך שוכב אתה מבלי להכירה. כל שלוש הפעמים מקבלת המלכה מן המלך מזכרת: טבעתו, חגורתו וכתרו. המלכה חוזרת תמיד לפני המלך לארמון בעזרת מטוס. את הילדים שהמלכה יולדת: שני בנים ובת, היא מסתירה אצל הוריה. כשהמלך רוצה, אחרי כמה שנים להתחתן, שולחת המלכה את ילדיה , לבושים בטבעת, בחגורה ובכתר לחתונה. לפי פקודתה הם מחבלים בכל ושרים: סוילה, גרנדה לא-לינאה, הארמון של אבא שלנו, והמשרתים מכים אותנו. המלך מכיר לפי המתנות את ילדיו ומצדיק את אמרת המלכה ומפייס אותה.	אנידג'ר, עליזה	7133
הנסיך והמכשף	דייג עני צד דג ומשחרר אותו לפי בקשתו. הדג מבטיח לו שימלא לו כל בקשה. אשת הדייג משפיעה על בעלה שיבקש שיהיה להם בית קטן עם גינה. אחר כך שתהיה מלכה, ואחר כך קיסרית. בקשותיה מתמלאות. אחרי שביקשה להיות אלוהים, מוצא אותה הבעל שוב במגוריהם הדלים הראשונים. לפי עצת הדג מכה אותה הדייג. היא חוזרת בזה אחרי זה לבקשותיה היותר צנועות. לבסוף היא מתה. אחרי מותה מחזיר הדג לדייג לפי בקשתו את הבית הקטן שהיה לו אחרי הבקשה הראשונה.	אנידג'ר, עליזה	7282
הקנאית	עשיר לא תומך באחיו העני. העני יוצא עם חבל ארוך כדי להתאבד. בדרך הוא נתקל בערימה של זבל שהוא מתחיל להסירה. הוא מבחין בכניסה לתוך האדמה ורואה באולם תת-קרקעי, שבע בנות מכוערות. הוא משבח את יופיין והן נותנות לו לנקות את חדריהן מן הזבל הנמצא בתוכם (שהוא למעשה אבנים טובות ומרגליות). הוא משתמש במטמון כדי לבנות לו ארמון. בחג הפסח שולח לו אחיו, החושב כי הוא עדיין עני, מן השיירים של שולחנו. העני לשעבר מחזיר לו מתנות יקרות. אשת העשיר מצליחה בעזרת הבת הצעירה של העני לשעבר לגלות את מקור העושר של גיסה. מכריחה את בעלה ללכת לאותו אולם תת-קרקעי. אבל במקום לשבח את יפי הנערות, מצביע העשיר על כיעורן. הנערות קורעות אותו לחתיכות. אחיו מקבל את גופו בתוך שק. הוא מוסר את השק לגיסתו, ומשיא את שבעת הבהים של אחיו לבנותיו.	אנידג'ר, עליזה	7283
אבן קשה אבן יצוקה	מלכה ללא ילדים חלמה שתיוולד לה בת, ובגיל 15 יקרה לה משהו רע. המלך יעץ לשכן את הבת בארמון זכוכית (כדי שאיש לא יראה אותה ולא תבוא במגע עם העולם), וכן לעשות צדקה כדי לבטל את הגזירה. כך עשו. בהגיעה לגיל 14 וחצי הפיע בראי בו הסתכלה בת המלך, כושי שנתן לה ברירה לבחור במזלה הרע עתה או בסוף ימיה. בעצת הוריה ענתה הנסיכה לכושי, כי היא רוצה את מזלה הרע עתה. מייד מצאה עצמה במדבר. הגיעה לחנות מכולת ולנה בתוכה. בלילה הופיע הכושי וכדי שיהיה לה באמת רע, הפך את החנות, הכה את בת המלך והבתלק. גם בעל החנות בראותו את המהפכה בחנותו, הכה אותה וגירשה. בלילה השני לנה בחנות בדים. שוב הופיע הכושי וגזר את הבדים לחתיכות, הכה אותה והסתלק. גם בעל החנות הכה אותה וגירשה. בלילה השלישי החליטה ללון תחת עץ. נסיך פגש בה ונשאה לו לאשה.הכושי הופיע שוב רק לאחר שילדה בן. הוא שחט אותו. כך קרה לכל שלושת בניה. החליט בעלה הנסיך לצאת לשוט בעולם, ולפני צאתו שאל את בני הבית מה להביא להם. אשתו ביקשה אבן קשה וסכין חדה. זקן נותנם לו ומסביר שהאשה שתשחיז את הסכין על האבן ובשעת ההשחזה תספר את כל סודותיה, אחר כך תרצה להרוג את עצמה. על הנסיך לעשות עצמו ישן וברגע האחרון למנוע אותה מן ההתאבדות. וכך היה. ובזה נגמר מזלה הרע, והמשיכו בחיים מאושרים.	אנידג'ר, עליזה	7309
הגיבן	מלך הפשיט עור כינה, פרש אותו על ענף עגול של רומרו (שיח בושם) ואמר שמי שינחש ממה עשוי עור התוף, ישא את בתו לאשה, ואם לא ידע - ימות. הנסיכה לחשה את התשובה לבחור יפה אך שמעה זקן גיבן. כששמע זאת המלך מת והיא נישאה לגיבן אך לא נתנב לו להתקרב אליה. שילמה לדייגים ואסרה עליהם לדוג וביקשה מבעלה דג. כשלא מצא הלכו לים לדוג והיא דחפה אותו למים. לפני שטבע אמר שהגיבנת תידבק אליה וכל מילה שתאמר הגיבנת תחזור אחריה. הלכה למדבר שם מצאה נסיך, אך היא לא דיברה. עצד הנסיך להינשא לאחרת. בטענה שהיא רוצה להאכילה, הכניסה הבחורה הגיבנת את הגיבנת לסיר וסגרה אותה. אחר כך לכלכה את וילונות חדר השינה שנועד לכלולות הנסיך. אשתו המיועדת הקימה צעקות. הגיבנת לשעבר באה ואמרה לה כי שבע שנים היתה בחדר ולא שמעו את קולה, והנה זו צועקת. הנסיך נישא לה.	אנידג'ר, עליזה	7310
הגרזן	שני שכנים מחליטים להשיא את בניהם זה לזו. בשעה שנפגשו להחליט בעניין, ירדה אם הכלה להביא יין מהמרתף. ראתה גרזן תלוי ובכתה. פחדה שבתה תנשא לבן השכן, תלד בן והבן ירד למרתף ויהרג מהגרזן. הבת ירדה לראות מדוע אחרה אמה, גם היא ישבה להתייפח. ירד האב ואף הוא מצטרף לבכי על גורל נכדו העתיד. החתן המיועד ירד לראות את פשר העיכוב, כששמע במה העניין הלך לחפש אישה חכמה יותר מבת השכן, מאחר שלא מצא חכמה ממנה, חזר ונשאה לאשה.	אנידג'ר, עליזה	7390
זמן אטויל	בעיר טטואן כל התושבים טיפשים ותמימים. איש אחד רצה לצבור ממון, החליף את שכרו במטבעות זהב והטמין אותן בקדרה. כששאלה אותו אשתו למי זה, אמר לה - לזמן אטויל. יום אחד ראתה ערבי מוכר כלי מטבח שונים, שאלה אותו אם שמו :זמן אטויל" ואמרה כי בעלה מכין בשבילו קדרה. מסרה לו את הקדרה ונתן לה כלי מטבח שונים. כשבא בעלה, ספרה לו את אשר עשתה. התעצבן הבעל והכה את עצמו. הלך לחפש אישה טיפשה יותר ממנה ואם ימצא יחזור. כיוון שהיא היתה החכמה מכל נשות טטואן, חזר אליה.	אנידג'ר, עליזה	7391
מי יכול לשאת יותר מאשה אחת?	אזרחים מקשים על שלמה מדוע לו אלף נשים ולהם אחת. מצווה עליהם לשפוך כד חלב לתוך קערה כללית ולשוב ולקחת כל איש את חלבו. מכך למדים שבניגוד לו אינם יכולים לשאת יותר מאחת.	אזולאי, יוסף [טנג'ר]	7648
קנאת אחים	עשיר מאכיל את העני ביצים. משנתהפך הגלגל תובע העשיר שנתרושש סכום עצון עבור הביצים. האח מדגים על ידי זריעת פול מבושל שביצים מבושלות לא תוכלנה ליצור אפרוחים ולהניב רכוש. יוצא זכאי.	אזולאי, יוסף [טנג'ר]	7649
החזרה בתשובה של יחיא קרע	אשת רב שלא היו לה ילדים, שמעה מאשה שהרב "עשה תפילות" להולדת ילדים. ביקשה מבעלה שיתפלל למענה. בינתיים אימצו בן ובת עניים וכשגדלו השיאו אותם. הבן היה שד ונקרא לממלכת השדים, אשתו הלכה עמו. לאשת הרב נולד בן, אך הרב הודיע לה שלא יהיה לו מזל. תלמידי הרב שנאו את בנו מקנאתם בו, לקחוהו לטיול כדי להפטר ממנו. הבן יצא ברשות הוריו ובדרך במקום שומם ביקש להישאר ולא להמשיך עם חבריו. הצטרף למניין שהיה בממלכת השדים. המלך היה אחיו המאומץ, שהראה לו מנורת מזלו המהבהבת והסביר לו שיוכל לתקן את מזלו אם יחזיר בתשובה את יחיא אקרע, אוכל האדם. לאחר חיפושים מצא את ביתו וכשהגיע ביקש לטרפו. שידל אותו לחכות שישמין. קנה אוכל לכולם, לימדו להתפלל עד שהחזירו למוטב והביאו לעיר אחרת כרב, ואת עצמו הציג כבן הרב. השיא את שש בנותיו של יחיא לששה מבני העיר ובעצמו נשא את השביעית. כעבור זמן ביקש לחזור להוריו. לקח את משפחתו והלך אל השדים, שם ראה את מנורת מזלו מאירה. מלך השדים נתן לו יהלומים, מרגליות, ושלח את אחד השדים שהובילם לבית הוריו כהרף עין. ההורים התאוששו כשראוהו, וחיו עמם.	אנידג'ר, עליזה	7650
כבוד לפסח	ערבי נותן ליהודי שאין שום דבר להכנת חג פסח, ברגע האחרון כהלוואה 30 כבשים. כשהערבי דורש את החזרת ההלוואה מכחיש היהודי את קבלתה. לפני השופט עושה היהודי לפי עצת ידיד כמשוגע בענותו על כל שאלה ב "באא". השופט קובע לפיכך שאינו צריך להחזיר את הכבשים. כאשר הידיד מבקש כפי שהוסכם מקודם כשכר עבור עצתו את מחצית הכבשים, משתמש היהודי כלפיו באותו התכסיס שהשתמש בו בבית המשפט. הערבי יוצא ריקם.	אנידג'ר, עליזה	7772
שלג צלוי	מלך נסע והשאיר את שלוש בנותיו לבדן, נעולות בביתן. אות לבריאותן היו שלושה עציצים בחלון שהבנות השקום. בן מלך שגר מולן בילבל את השתיים הגדולות ואילו הקטנה השלישית הצליחה לבלבלו כשענתה לשאלתו כמה עלים יש בעציץ (תשובתה: כמה כוכבים יש בשמים). רצה בן המלך לסדרה, התחפש למוכר דגים ומשרצו לקנות אצלו דגים דרש תמורת זאת נשיקה. השתיים המבוגרות התבלבלו והקטנה נשקה לו וקיבלה דגים. משעךתה שוב בחלון והגיבה על שאלתו בתשובה: כמה כוכבים יש בשמים? ענה: כמה נשיקות שנשקת לדייג! התבלבלה. בהיות בן המלך חולה אהבה, אירגן נשף וציווה על כל בנות העיר לבוא והאחות השלישית שתבוא בהיריון. התחפשה להרה ובאה. פקודת בן המלך היתה למלא את כל מבוקשן של ההרות והיא ביקשה שלג צלוי והתעקשה עד שניגש אליה בן המלך ומשאמר לה שזה בלתי אפשרי, ענתה: אם שלג צלוי אינו רעיון - איך תהיה בתולה בהריון? לבסוף נישאו.	אנידג'ר, עליזה	7775
שלמה המלך ומאה הביצים	אישה פקחית ונאמנה לבעלה מוכיחה לשלמה המלך שכמו שאין שוני בטעם של ביצים שקליפתן צבועה, גם אין הבדל בין אישה לאשה ביחסן כלפי הגבר. המלך שם את כתרו על ראש האשה הפקחית.	אנידג'ר, עליזה	7776
אין אמונה באשה	לפי עצת ידידו בוחן בעל את נאמנות אשתו כשהוא מביים את מותו. האשה מסרבת לתת את הלבוש הטוב שלו להלבשת בעלה "המת" כי לפי דבריה היא תהיה זקוקה לו עבור האיש אתו תתחתן. במקומו היא עוטפת אותו ברשת דייגים קרועה. כאשר בבית-הקברות היא שואלת בשאלה רטורית את בעלה ה"מת" לאן הוא ילך הוא עונה לה: "לדוג דגים".	אנידג'ר, עליזה	8146
שבעת האגוזים	אישה, אם לשלוש בנות, מתחתנת עם שכן אלמן בהשפעת בתו. אחרי החתונה מררה האם החורגת את חיי הילדה ומכריחה אותה לישון לבדה במטבח ולעבוד שם. כשאביה יוצא למרחקים מבקשת ממנו הילדה שיביא לה כמתנה שבעה אגוזים. שלוש הבנות של האם החורגת מתכוננות ללכת למסיבה של שלושה ימים הנערכת על ידי נסיך המדינה. ביום ראשון מערבבות את הסוכר, את הקמח, השמן וכ' אשר במטבח ומצוות על אחותן החורגת להפריד את החומרים האלו. היא משליכה את הכל לאשפה וקונה חומרים לדשים. ביום השני לפני יציאת האחיות למסיבה מביא לה אביה את שבעת האגוזים. היא מפצחת אגוז, מופיע כושי אשר מסלק במחיאת כף את כל הלכלוך ששלוש האחיות השאירו לפני צאתן. היא מקבלת בגדים יפים ומרכבה עם שישה סוסים בה היא נוסעת לנשף. הנסיך רוקד רק איתה. בסיום הנשף היא מוחה כף ונעלמת. מחפשים אותה לשווא. בפעם השלישית חוטף אותה הכושי עם תום הריקודים. בחטיפה זו מאבדת הנערה את אחת מנעליה מבלי שהיא מרגישה באבידה. מחפשים אותה. כשלט מוצאים אותה, נופל הנסיך למשכב. עכשיו ממשיכים בחיפושים כשהנעל שנערה איבדה ביד המחפשים. לבסוף מוצאים את הנערה במטבח אמה החורגת. הנעל מתאימה לה. אחרי גילוייה, מביא לה הכושי בגדים יפים, בראותה זאת מתעלפת האם החורגת ומתה. הנסיך והבת מתחתנים. שלוש האחיות נענשו שקושרים אותן אחת לשניה והן משמשות כמדרגות עליהן עולה הנסיך לכסא המלך.	אנידג'ר, עליזה	8151
שלמה המלך ומלכת שבא	שלמה המלך מבקש ממלכת שבא שתפסיק להתפלל לכוכבים. המלכה מסרבת. שלמה מצווה על כל הצפורים לכסות את פני השמים מעל הארמון המלכה. המלכה אינה רואה את הכוכבים ולכן אינה יכולה להתפלל אליהם המלכה נוסעת בעצמה לשלמה. שואלת אותו: איך היא? שלמה עונה שרגלעה (השעירות) הן רגלי גבר ופניה פני אישה. המלך מבחין בין ילדים וילדות (הבנים מרימים את חצאיתם כשמקבלים פירות, הבנות הצנועות - לא). המלך נושא את המלכה לאשה.	אנידג'ר, עליזה	8152
מעשה בשני אחים	בסעודה עם מלך ובני משפחתו מחלק עני באופן סמלי תרנגול שהביא כמתנה: הראש: - למך, הכנפיים - לבנות, הרגליים - לבנים, הירכיים למלכה, החזה - עבורו. המלך המרוצה נותן לעני אוצרות. אחיו העשיר של העני, מנסה לקותו אבל לא יודע לחלק באופן סמלי את חמשת התרנגולים שהביא, מושם בכלא.	זיני, ציון	8155
תפסת מרובה לא תפסת	עני שאחיו העשיר מסרב לעזור לו בסידור חג ברית-המילה של בו, עוזב את ביתו. בדרך הוא פוגש בשדים. הוא מבחין שנכנסים לתוך הר אשר בו נפתחת דלת אחרי שאמרו "חיל בויבה, שאיתלמה" (הפתחי שומשומית"). אחרי שהשדים עזבו את המקום משתמש העני באותן המילים, נכנס להר, מוצא שם אוצרות , מעמיס את חמורו וחוזר כעשיר לביתו. האח העשיר מחקה אותו. רבל בהיותו בתוך ההר, הור שוכח ברוב התעסקות עם האוצרות את המילים שעליו לאמר כדי שהדלת שנסגרה בינתיים תפתח שוב. השדים מוצאים אותו ואוכלים אותו חי.	זיני, ציון	8156
המזל - מן האשה	מלכה טוענת לפני בעלה שמזל המשפחה תלוי באשה אשר יש לראש המשפחה. המלכה מוכיחה את נכונות טענתה כשהיא מביאה על ידי סידורים מתאימים משפחת חוטב עצים, שאין לה כלום, למעמד מכובד.	אנידג'ר, עליזה	8229
מעשה בגרעין של תפוז	יהודי שהושם בכלא מפני שגנב מעט אורז לילדיו, נותן למלך, שלפי פקודתו נעצר, גרעין של תפוח זהב. מהגרעין הזה יצמח עץ אם יזרע אותו אדם ישר שאף פעם בחיים שלו לא גנב ולא שיקר. מתברר שאף אחד משרי המלך ואפילו המלך עצמו, שעליהם לזרוע את הגרעין אינו עונה על התנאי הזה. היהודי טוען שאין להצדיק את מאסרו בגלל סחיבת כמות קטנה של אורז עבור ילדיו בו בזמן שאף שר של המלך אינו חף מפשע. המלך משחרר אותו.	אנידג'ר, עליזה	8230
הליימך שהציל את עמו	מלך כבש מדינה ואמר לעם הנכבש כי ארצם נחותה וארצו תרבותית. ואם הם רוצים להשתחרר הוא יעמידם בניסיון. הניסיון הראשון היה להביא אם פנינה מאי שיש בו מפלצות וכמובן שאף אחד לא הצליח ורבים נהרגו שם. ניסיון שני היה לאכול שק מלא בצל מבלי להזיל דמעה ומי שיזיל - ראשו יותז, ורבים מתו גם כאן. ניסיון שלישי הוא לאכול שק פלפל חריף וגם כאן נכשלו. בא אל המלך בחורצ'יק אחד שהיה ליימך בין חבריו ואמר שהוא רוצה להתנסות ומיד החל לבכות. אמר לו המלך: - הרי אתה בוכה. ענה לו ליימך: - בוכה אני על משפחתי ועל כל הבחורים שנהרגו בגלל הניסיונות האלו וקרא בשיר. ראה המלך כי הוא צודק ומינה אותו למלך על הארץ שלו ונתן לו את בתו לאישה והוא המלך חזר למולדתו.	ואנונו, סימה	9337
חשוב לפני מעשה	אב מצווה על בנו, לפני מותו, לחשוב לפני מעשה. אחרי מות האב נודד הבן. כספו אזל והוא נעשה לעוזרו של סוחר בגדים. הוא חרוץ מאוד, בזכותו החנות משגשגת והזבנים העצלים שניצלו את בעל החנות פוטרו. בעל החנות משיא את בתו לעוזרו. הוא פותח חנות משלו ונעשה עשיר. אשתו בוגדת בו. רב שרואה את הבגידה מגלה את הדבר לבעלה. הבעל מגיע הביתה במפתיע, מגרש את המאהב מבלי לפגוע בו, ורק דורש ממנו לשלם לאשה שכר "עבודתה" לאותו יום. המאהב נותן לירה. הלירה הזאת צריכה להיות מונחת תמיד על שולחן האוכל של בני הזוג, כדי להזכיר לאשה את בגידתה. האשה מרזה ונעשית מדוכאת. הוריה דורשים מבעלה הסבר למצבה. הבעל מזמין את הורי אשתו, את שכנו הרב ומוזמנים נוספים לסעודה. כשרואים את הלירה מונחת על השולחן ושואלים לפישרה, הוא מספר את סיפור בגידת אשתו. אם האשה מתה מייד. אביה יורה בבתו ואחר כך הורג את עצמו. הבעל נשאר עם כל הרכוש. הוא חוזר לעירו, לקבר אביו, ומודיע לו כי עשה כדבריו, חשב לפני המעשה. כי אם היה הורג את אשתו ומאהבה מייד, בשעת מעשה, היה הוא עכשיו בבית סוהר. לא ברור אם התחתן אחר כך שוב או לא.	אנידג'ר, עליזה	10902
בן השחרחורת	אב מצווה על בנו לפני מותו להשאיר את חנות הבדים פתוחה וחשוכה מידי יום חמישי בערב, ואם יהיה בצרה עליו לפנות לבן השחרחורת. בן הסוחר נרדם בחנותו ביום חמישי. בת המלך רואה אותו, הם מתאהבים. בן הסוחר פונה לעזרה אל בן השחרחורת. הוא כותב על מצחו של הבחור והופכו לרואה ואינו נראה. כל לילה הוא שוכב עם בת המלך והיא נכנסת להריון מבלי שמצליחים לגלותו. בעצת גדול המכשפים פונה המלך אל בן השחרחורת בבקשת עזרה. את 3 השליחים הראשונים הוא הופך לסוס, לחמור ולכלב. הוא מוכן לבוא אל המלך בתנאי שהמלך יבטיח להשיא את הבחור לבתו. המלך מבטיח. בן השחרחורת מסיר את הקסם ממצחו של הבחור וכן מעל 3 השליחים. הבחור נושא את בת המלך לאשה.	אנידג'ר, עליזה	11333
הראש של חמור	רב שולח את נכדו לעיר רחוקה שבה נמצא מזלו. הוא מגיע אל ראש הישיבה, שבתו הבלתי נראית ,יודעת להשיב על שאלות קשות של התלמידים. על אף אזהרות אביה, נושא הבחור את הבת לאישה, בתנאי שתראה את פניה רק אחרי שישאינה. בבוקר, בראותו את פני אשתו, בורח הבעל מן המקום. נולד ילד וכשגדל, שואל את סבא וסבתא מי אביו ומדוע מסתירה אמו את פניה. בגיל בר מצוה מתגלה לו האמת. והוא יוצא לחפש את אביו. מגיע אל הורי אביו ששם נמצא גם האיש, שמשובו עוסק בלימוד תורה. הנער זיהה את עצמו אך אביו לא רצה לחזור אל אמו. הנער חוזר לאמו אך כדי להביא אותה לאביו והוריו. בדרכם הופך אליהו הנביא ע"י הנפת יד את פני החמור של האשה לפנים היפות ביותר בעולם. הוא חוזר אל האם ויחד עם ההורים האשה ובנם, הם מגיעים להורי האשה בעיר בני מוסה.	אנידג'ר, עליזה	11633
מעשה בעשיר הנותן צדקה בלי לראות למי הוא נותן	עשיר נותן צדקה לעניים, ללא הבחנה, פושט רגל, ונהפך לעני בעצמו, הוא עוזב את ביתו ואשתו, והולך לאן תשיאנה רגליו. והנה לילה וחושך, פתאום ראו עיניו אור והנה מסעדה. בעל המסעד הנותן לו לאכול (2 ביצים ומלין אותו בביתו ואינו מבקש תמורה . האיש הולך ופוגש בדרכו זקן הנותן לו פרוטה שעל ידה הבטיח , יהפוך שוב לעשיר. ואכן זה קורה. לבעל המסעדה יש חבר, עורך דין המסיח את בעל המסעדה לתבוע את העשיר לדין ולקחת ממנו את כל כספו. בהתדיינו לפני השופט טוען אותו עורך דין, כי 2 הביצים שנתן בעל המסעד לעני יכלו להביא לו רווח גדול בהתחשב בכך שהביצים יכלו להפוך לאפרוחים ואפרוחיהם לאפרוחי אפרוחים. השופט מקבל טענה זו , ומטיל על העשיר- העני לשעבר אך שוב מופיע אותו זקן (שאינו אל, אליהו זל"ט, כמובן) ואומר לו להגיש ערעור. המשפט החוזר צריך להתקיים מ10-12. בכמה דק' לפני 12 מופיע הזקן בתור עורך דינו של העשיר. ואומר כי איחר מכיוון שקוד לשתילת הפול היה צריך להרתיח אותו. לתמיהת השופט, הוא עונה כי כך בדיוק הדין עם 2 הביצים. כיצד יכול היה העשיר גם לאכול את הביצים לשמרן על מנת שיטיל אפרוחים? השופט משתכנע כי אכן זהו הצדק ומשחרר את העשיר מהחובה לשלם לבעל המסעדה.	אנידג'ר, עליזה	12128
כיצד הציל הילד הקטן את אביו	מלך מוסלמי מטיל על שרו היהודי לומר לו כמה כוכבים יש ,ולא -יכרות את ראשו תוך 6 ימים. זאת בעצת שריו המוסלמים המקנאים ביהודים. היהודי בא הביתה אומר זאת לאשתו וילדיו והם אובדי עצות. בנו הקטן מציע לאביו לדחות את מועד התשובה עד ליום ראשון. ומציע כי בשבת ישמחו כרגיל. הוא יושב בלילה. לוקח ניר ומצייר עליו נקודות רבות, ממלא את כל הנייר. למחרת נותן לאביו. האב בא למלך ומראה לו את הנייר המצוייר, ושואל את המלך מי יכל לספור כוכבים! המלך מחבקו וכועס על שריו המוסלמים.	אנידג'ר, עליזה	12643
אין צדיק בארץ אשר לא יחטא	לפני מותה אומרת אשה צדקת, אשת רב (נשוא פנים ובעל רוח נבואה) לבוראה כי היא היתה צדקת גמורה ואף פעם לא חטאה. לאחר מכן , מתה. בתה הבאה לבקרה בבית הקברות, נחרדת לאחר שמוצאת את אמה ישובה על הקבר ערומה. היא עושה שאלת חלום, ומלאך אומר לה שאמה חטאה בכך שאמרה שהיא צדקת גמורה. ומציע לה לכפר בכך שתשב על מירפסת ביתה מול הנמל , לבושה ומאופרת כיצאנית. הבת נחרדת שוב ושוב ושואלת את אביה מה לעשות. האב עונה לה כי עליה לעשות בדיוק כפי שאמר החלום. כך עושה , הגבר שבא אליה הוא רב חובל. לאחר שיוצא מביתה, היא לובשת שחורים ומגלה שהיא בהריון. אביה אומר לה לנדוד לאן שיובילוה רגליה. 9 חודשים היא נודדת ומגיעה לפתח בית שהיא כורעת ללדת. בעלת הבית עוזרת לה ומשכיבה אותה, היא יולדת בן. בעל הבית חוזר הביתה וזהו רב החובל ההוא. הצדקה קושרת לילד את חגורת הזהב שנתן לה כשהיא בקשה ממנו דבר מה יקר לו (כשבקש לשלם) הוא מזהה את החגורה ונושא את בת הצדיקה לאשה. ומאז לא התהפכה האם בקברה.	אנידג'ר, עליזה	12928
סינדרלה ושבעת האגוזים	אלמנה רוצה לשאת גבר כן. אומרת לבתו כי תבקש מאמה דבש. השכנה מחביאה מחש בדבש, האם מוקשת ומתה. האב נאלץ להתחתן עם האלמנה. האלמנה ושבע בנותיה מתנכלות לבת עיישה. האב מתכונן לנסיעה לחו"ל ושואל מה להביא להן. הבת סינדרלה ( מקודם עיישה) מבקשת שבעה אגוזים. כולם מוזמנים לנשף הנסיך. סינדרלה נכלאת במטבח וצריכה להחזיר שמן, קמח וסוכר מעורבבים למקומם. מפצחת אגוז ויוצא ממנו כושי, הממלא את המשימה. מן האגוזים האחרים יוצאים בגדים ומרכבה. היא צריכה לעזוב את הנשף כשהכושי יעשה לה סימן. הנסיך מתאהב בה ורוקד איתה כל הלילה וכן גם למחרת. כשעוזבת נשמטת נעל מרגלה. הנסיך חולה אהבה מחפש את סינדרלה לפי הנעל. מוצאים אותה במטבח, עוברת לארמון ונישאת לנסיך. מספר א	נידג'ר, עליזה	12929
עיישה בת הנחש	אלמנה רוצה לשאת גבר שכן. אומרת לבתו כי תבקש מאמה דבש. השכנה מחביאה נחש בדבש, האם מוקשת ומתה. האב נאלץ להתחתן עם האלמנה. האלמנה ושבע בנותיה מתנכלות לבת- עיישה ומעבידות אותה בפרך. עיישה בורחת. נחש מאמץ אותה לבת ובונה לה בית. כל בוקר היא שרה כי בן המלך יקח אותה לאשה. גנני המלך לועגים לה, אך משחוזרת על מילותיה מספרים הדבר בארמון. בן- המלך מתאהב בה ונושא אותה לאשה. כל יום בשובו מחבקת עיישה את בעלה באהבה רבה. בארמון יש חדר שאסור לעיישה להכנס אליו. לאם החורגת נודע שעיישה נישאה לבן המלך. היא הולכת לוודא את השמועה. עיישה מקבלת אותה יפה. האם החורגת משכנעת אותה לפתוח את החדר האסור. היא דוחפת אותה פנימה ונועלת עליה את הדלת. במקומה מכניסה את בתה הבכורה והמכוערת. כשבן המלך חוזר דוחה "אשתו" את חיבוקיו. הוא מבין כי זו אינה אשתו מחפש אותה בכל הארמון, מוצא אותה בחדר הנעול כשבזרועותיה בתה, שזה עתה ילדה אותה. בן המלך מעניש את האם ושבע בנותיה: מכניסן לחדר הנעול, לוחץ על כפתור והן נופלות לבור.	אנידג'ר, עליזה	12930
השמלה בלי השרוול	אדם חושק באשת ידידו ואינו יודע כיצד להשיגה. והנה צץ במוחו רעיו. הוא מתערב עם בעלה כי כל הנשים בוגדניות הן, ואשתו כמו כולן. הבעל נעדר בכוונה לכמה ימים. אז מנסה החבר לבוא אל אשת רעו, אך זו אינה רוצה אפילו לדבר עמו ושולחת את המשרתת. החבר נאלץ לחרוש מזימה חדשה: אומר למשרתת לגנוב בחשאי כותונת לילה של הגברת מפני שהוא רוצה לקנות כמוה גם לאשתו, יחד עם זה הוא משלם למשרתת כדי שלא תאמר לגבירתה דבר. לאחר ששב בעלה, מראה לו חברו את כותנת הלילה של אשתו ורוצה להביאה לבית הדין. אשתו, בשלווה עונה לו כי לא בגדה בו כלל. למחרת, בבית הדין באה האשה ללא שרוול, טוענת שהחבר ניסה לאנוס אותה ושהוא קרע את השרוול. החבר טוען שהיא משקרת, שאין הוא מכירה, האשה שואלת אם כך, כיצד היה אתה. עוד היא מדברת, והנה מופיעה המשרתת ומספרת את האמת בדבר הכותנת. הבעל חזר אל אשתו, וקבל את רכוש החבר, שהגיע לו מן ההתערבות.	אנידג'ר, עליזה	12931
אין אמונה באשה	חבריו של סוחר מכובד מתערבים איתו כי "אין אמונה באישה". כחלק מההתערבות, הסוחר מודיע לאשתו כי הוא נוסע לשבוע, אך למעשה מתחפש לסוחר בדים הודי ומציע את סחורתו תחת חלונה. תחילה, מציע הסוחר לאישה דרך המשרתת כי יתן לה את הבדים חינם אם תיתן לו להיכנס אליה, אולם היא מבינה מה המחיר ומסרבת. כעבור כמה ימים, המשרתת מפצירה בה להיענות לו והיא מסכימה. כאשר הסוחר מתפשט, מזהה האישה את חגורת בעלה ושוכבת איתו. הבעל משלם לצערו את מחיר ההתערבות לחבר ומזמין את אשתו לרבנות. זו מבינה במה מדובר ומזמינה את חברי בעלה ואת הדיין לסעודה, בה היא מציגה את השולחן כעד לכך שידעה שמדובר בבעל ולכן שכבה איתו. הנוכחים מקבלים זאת וכסף ההתערבות מוחזר לבעל.	אנידג'ר, עליזה	13492
הנסיך שהביא שמחה לבית	אישה עקרה מקנאה בשכנותיה על ילדיהם עד שיום אחד היא שומעת את הקדר מוכר קדרות קטנות וגדולות, וטוענת בתפילתה כי גם לקדרות יש בנים ורק לה אין. תפילתה נענית ממרום והיא נכנסת להריון מנשיקתו של בעלה. כעבור תשעה חודשים היא יולדת קדרה ומטפלת בה במסירות. כעבור זמן, מאבד האב את משרתו והקדרה מתהפכת ומספקת ל"הוריה" מטבעות זהב לרוב. הם מתעשרים וכאשר האם מתלוננת שוב כי אין לה ילדים האב שובר את הקדרה ומרסיסיה יוצר נסיך המציג עצמו כבנם.	אנידג'ר, עליזה	13493
חוכמתו של השוטר היהודי	יהודיה שלחה את בנה לקנות שמן אצל סוחר ערבי. הילד חוזר ולפי חשבונה חסר לה כסף. היא יוצאת עם בנה אל חנותו ומתחיל ביניהם ויכוח. האם טוענת שהסוחר רימה אותו, הסוחר מיתמם שלא ראה את הילד. קוראים לשוטר והולכים להתדיין בפני השופט. השוטר היהודי חוקר אתהסוחר וזה ממשיך לטעון שלא ראה את הילד. השוטר מגלה שלילד היה מטבע קצת מפוחם, שנתן לו הסוחר כעודף. הגיעו לחנות סוחר השמן. כשמחפשים בחנותו של סוחר השמן אכן מוצאים מטבע מפוייח.	אנידג'ר, עליזה	13993
השומע בקול הוריו מצליח בכל מעשיו	רב מייעץ לבנו לפני מותו שכשיתפרנס מצחצוח נעליים לא יקח יותר מארבעה פרנק. הבן עושה כדברי האב ומצליח ודרכו מעוררת עניין. עשיר אחד מציע לו למכור את חוכמת ארבעת הפרנק והם חותמים על הסכם לפני המלך. כדי להסביר מה עומד מאחורי מעשיו עושה הבן שאלת חלום ומסביר, כי הפרנק הראשון מיועד לאוכל, השני נזרק לבית הבושת, השלישי נועד למצוות והרביעי עבור נרות נשמה לאביו, עבור עצתו.	טולדנו, אורה	14003
למי יש יותר ערך, לגבר או לאישה?	מלך מתרגז על אשתו הטוענת שלאשה יש ערך יותר מלגבר. הוא כולא אותה בפינת הארמון ונותן לה לחם ומים בלבד. בעזרת כושי חופרת משפחת המלכה מנהרה לפינתה של המלכה והיא יוצאת דרכה לביתם, אוכלת, שותה וחוזרת לפינה. המלך מתפלא על שיופיה לא פחת. למלכה נודע שבעלה יוצא לעיר אחרת. התחפשה לזונה ואירחה אותו שם וכך כמה פעמים. לבסוף נכנע המלך והודה בעליונות האשה וביקש שתספר לו כיצד החזיקה מעמד. היא סיפרה לו הכל (מבלי להזכיר את הכושי שהעביר לה ידיעות על תכניות בעלה) והסבירה כי מן השמים גילו לה על תוכניותיו וכך יכלה לקדם את פניו בכל אחת מן הערים שאותן ביקר.	אנידג'ר, עליזה	14963
אשת השטן ובנו	השטן רצה להתנסות בחייהם של בני-אדם, ירד לאדמה, נשא אישה והוליד בן. אשתו ירדה לחייו והחליט לחזור לשמים. לפני הסתלקותו הודיע לבנו שיהיה רופא ואם יראה את אביו למרגלות החולה ידע שהחולה ימות, אם יראה את אביו למראשותיו - החולה יחיה. הבן נעשה לרופא מפורסם. הוא עמד להינשא לבחורה, הבחורה חלתה והוא ראה את אביו עומד למרגלותיה. איים עליו הבן, שאם לא יסתלק מייד ממיטת הבחורה יקרא לאמו. השטן נבהל וברח.	אסולין, גיל	14969
האוצר של אבא	לאחר מות אשתו, מחלק אב זקן את רכושו בין 7 בניו ומתארח בבתיהם. מזלזלים בו. בעצת הרב מכין האב ארגז עץ גדול, מניח בו מקלות עבים וקשים ונועל במנעולים רבים. הארגז יינתן לבן האחרון שיטפל באב. הבנים מכבדים את אביהם. כשנפטר רבים על הירושה. קוראים למשטרה , פותחים את הארגז והשוטר מצווה על האחים להכות זה את זה במקלות, כי כך ציווה אביהם.	אפנסר, אסתר	18294
כי בתחבולות תפר מזימה רעה	בתקופת מסעי הצלב טפלו הצלבנים עליילת שווא על יהודי. במשפט האבירים היה על היהודי לשלוף פתק מן הקלפי ולקרוא בו את גורל: אשם או זכאי. היהודי, שידע כי בשני הפתקים יהיה כתוב "אשם". הוציא פתק, הכניסו לפיו ולעו. אח"כ הוציא את הפתק השני, שעליו היה כתוב : "אשם" - משמע שהפתק שבלע היה זכאי וכך ניצל ממות	בן הרוש, אשר	18945
לא הבישן למד (ר עקיבא)	רחל בת כלבא שבוע, אשתו של ר' עקיבא מצאה דרך שלכהעו ללכת ללמוד עם ילדים קטנים, למרות שחשש מצחוקם. שלקחה אותו לשוק רכוב על חמור כששני ארגזי פרחים משני צידיו. ביום הראשון צחקו עליו וביום השלישי התרגלו. כך קרה גם כשהלך ללמוד.	בן הרוש, אשר	18946
הקטן, המכוער והגיבור	אריה נלכד במלכודת ומאמצי החיות לחלצו נכשלו. עכבר מוכן לעזור למרות לעגם של בעלי -החיים. העכבר מכרסם את הרשת והאריה ניצל - אין אדם שאין לו שעה.	לוי, משה [מארוקו]	20513
אין אלוהים בליבם	שועל משכנע יונים לרדת מן העץ ללא פחד, כי הגיעו ימי השלום עלי אדמות- כדברי הנבואה. נשמעת נביחת כלב, והשועל ממהר להסתלק, כי הכלב, אין אלוהים בלבבו.	בר ששת, יוסי	22648
מלאכה שמעשירה את בעליה	אברך רווק שאמר שמלאכתו נכבדה ושכרו גבוה (10 לירות) קיבל הצעות שידוכים רבות, ובחר לו בבת גביר. לאחר החתונה לא עבד, כשנשאל אמר: חכו. בפורים עסק במשלוח מנות וקיבל 10 לירות ליום.	חביב, שמחה	11336
בזכות מי זורחת השמש?	אלכסנדר מוקדון פגש בהודו מלך ששפט את עמו. הוא היה נוכח במשפט בו שפט 2 אנשים שכל אחד מהם טוען שהאוצר שנמצא בשדה שלו הוא. המלך פותר את הבעיה בכך שפוסק שבנו של האחד ובתו של השני יתחתנו. אלכסנדר צוחק ואומר שבארצו היה כורת את ראשי המתדיינים ולוקח את האוצר לעצמו. המלך שואל אותו אם בארצו יש בהמות. אלכסנדר משיב בחיוב. המלך אומר כי בזכות הבהמות זורחת השמש בארצו.	הרמן, יהודה	13495
חכמת המסכן בזויה	אבן עזרא, שהיה עני מרוד, רצה פעם לדעת מדוע אומרים "חכמת העני בזויה". הוא יצא לדרך ונדד. פגש בנווד המחזיק בידו שני שקים, אחד קטן ובתוכו, כך סיפר האיש, אבנים טובות, ובשק השני אבנים פשוטות, למען שיווי משקל. מציע לו אבן עזרא לחלק את האבנים הטובות והפשטות חצי חצי בשני השקים, למען יקל עליו ללכת. האיש אמר שלא חשב על כך ועוד יעשה כן. עלו שניהם אל אוניה ופרצה סערה. הרב חובל ציווה על הנוסעים לזרוק מחצית ממטענם. האיש זרק את מטען האבנים הפשוטות והודה לאלוהים כי לא עשה עדיין כעצתו של אבן עזרא. אבן עזרא חשב בליבו כי עתה הוא מבין את משמעות הפסוק "חכמת עניים בזויה".	הרמן, יהודה	13498
חמש פעמים שלמה	רש"י הלך יום אחד ברגל בבגדים בלויים לבית מדרשו של הרמב"ם. הוא גנב בגד אך האנשים שלא הכירוהו תפסוהו והוא נאלץ לשלם הכל עד פרוטתו האחרונה. לפני שהלך השאיר כתובת על הקיר, שלמה (5 פעמים המלה). בא הרמב"ם והבין תכף כי רש"י היה שם, כיוון שקרא בכתובת את כל מה שקרה לו.	הרמן, יהודה	13499
כיצד מרגיש מלך על הגרדום?	מלך מובל על ידי מלך אוייב שניצח אותו בקרב אל עמוד התלייה. פורצת מהפכה, המלך מודח ושר משחרר את המלך השבוי ומחזירו לארצו בכבוד ויקר. לימים בא השר לבקר את המלך ששיחרר ושואלו כיצד הרגיש תחת עמוד התלייה. בתגובה מצווה המלך להביאו לעמוד התלייה. לא עזרו כל תחנוניו של השר. ברגע האחרון מצווה המלך לשחררו. הוא אומר לו כי מה שחש השר כאשר עמד בפני עמוד התלייה, בדיוק כך חש המלך. להבא אל לו לשאול גדול ממנו מה הוא חש.	הרמן, יהודה	13502
מלך פורץ גדר ואין מוחין בידו	הקיסר פראנץ יוזף קרא פעם לר' יונתן איבשיץ ובקשו להתלוות אליו במרכבתו. לאחר שחזרו ציווה הקיסר להסיעו דרך השער הראשי. אלא שאז חשב שזה לא יפתיע את ר' יונתן, וציווה להסיעו דרך השער האחורי. התחרט משום שחשב שבעצם ר' יונתן מצפה למעשה בלתי שגרתי, רצה להפתיעו ודווקא לכן הסיעו לשער הראשי. כשהגיע לשער הראשי שוב חשב שזה שגרתי מדי וכך חזר לשער האחורי ולשער הראשי מספר פעמים. לבסוף החליט לצוות לבנות לו שער חדש ואז הם נכנסו. ר' יונתן כתב למלך פתק: מלך פורץ גדר ואין מוחין בידו. ללמדך שר' יונתן לא כפה על המלך לנהוג שפי שנהג. זה היה רצונו החופשי של המלך.	הרמן, יהודה	13510
המלך, הרופא ועולם המשוגעים	מלך רוצה למנוע מעצמו מלהשתגע, לאחר שניבאו לו שכל העולם יהיה כזה. הוא קורא לרופאו ומטיל עליו למצוא תרופה. כשהרופא מגיע ואמר שמצא, טען המלך שהם יסבלו מכך אך יסוריהם יהיו שווים. כשכולם יהיו משוגעים הוא והרופא ירביצו בהם דברי חכמה ובינה. כשהעולם יחזור לשפיותו הם יהיו הראשונים לחזור כך.	הרמן, יהודה	13511
פקחותו של עיוור	עיוור ופיקח, מקבצי נדבות, קיבלו קערת קניידלאך. הציע העיוור שכל אחד מהם יאכל אחד וחוזר חלילה וכך עשו. פתאום מכה העיוור את הפיקח בטענה שהוא לוקח לעצמו 3. שאל הפיקח מניין לך, הרי אתה עיוור. ענה העיוור שזה מפני שהוא עצמו לקח 2, אז כיצד יתכן שפיקח שותק?	הרמן, יהודה	13515
שכרה של גניבה	אדם מבקש מרעהו לשאת משא והולך אחריו גונח. לאחר מכן הוא בא בתביעה אל חברו וטוען כי מגיע לו מחצית השכר, תמורת הגניחות. הרב, אליו הולכים השניים כדי להתדיין, מטיל מטבע ואומר לתובע לקחת את הצליל.	הרמן, יהודה	13516
התרנגול שחזר להיות אדם מן היישוב	הרב נחמן מברסלב שרצה להוכיח כי כדי להחזיר אדם בתשובה צריך לרדת אליו, סיפר את הסיפור הבא: אדם משוגע חשב כי הוא תרנגול, נכנס מתחת השולחן ואכל גרגרים. אחרי שהמשפחה פנתה לרופאים ולא יכלו לעזור לו, אמר אדם אחד כי הוא מוכן לעזור. נכנס מתחת השולחן, אמר כי גם הוא תרנגול ואכל גרגירים. לאחר זמן מה שכנע את המשוגע לצאת משם, לשבת בין בני האדם ולאכול ממאכליהם. כך, לאט לאט, למד ה"תרנגול", להיות שוב אדם מן היישוב.	הרמן, יהודה	13517
הלויתן השמור	בחדר למדו התלמידים את הפסוק "זכרונו את הדגה אשר נאכל..." (במדבר יא, ל). אחד התלמידים הקשה על צורת העתיד ("נאכל") ופירש: ש"נאכל" הכוונה לבשר הלוויתן שינתן לצדיקים בעתיד (את הדגה כבר אכלו). אחר כך טען שאפשר היה לוותר על המלה "במצרים", כי בשר הלוויתן ממילא נאכל בחינם. חבריו טענו נגדו שעל ידי כך הוא עלול לפסול את ספר התורה, שהרי ידוע שגם חסרון של אות אחת פוסל ספר תורה.	הרמן, יהודה	13999
כיצד מנצחים בויכוח?	בעת ויכוח ביקש יהודי מכומר לתרגם לגרמנית את הפסוק: "איש בער לא ידע וכסיל לא יבין זאת". הקהל חשב כי הכומר אינו מבין דבר והרגו.	פייגנבוים, אלימלך	14022
פתרונו של חלום יעקב	הרבי מקוצ'ק מסביר כי פתרונו של חלום יעקב על הסולם והמלאכים טמון בחלום עצמו. הסולם שראשו בשמיים קדוש קדושה שמיימית אך רגליו בארץ וזוהי קדושה ארצית. המלאכים העולים ויורדים קדושתם שמיימית. בני האדם הם ארציים אך גם הם צריכים לשמור על קדושתם למרות שהיא ארצית.	הרמן, יהודה	14340
היהודים מרמים את האיכר הפולני	יהודי מרמה איכר פולני במכירת חיטה ובמשחקי קלפים.	חביב, שמחה	14354
החסידה	החסידה נקראת כך מפני שהיא עושה חסד עם חבריה. מדוע היא עוף טמא? מפני שעושה חסד רק לחברותיה, מי שאינו חבר היא מוכנה לדרוס ולרמוס אותו. משל לביקורת שיש למתנגדים על החסידים.	הרמן, יהודה	14666
מגילת אסתר דפולין (קזימיר הגדול)	קזימיר הגדול מלך פולין התאהב באסתרקה, בתו של חייט יהודי, והיא הייתה לפילגשו. בתקופה זו הוקלו חיי היהודים בממלכה והותקנו תקנות שונות לטובתם. עם מותה של אסתרקה הורע שוב מצב היהודים.	הרמן, יהודה	17168
עורמתו של עורך הדין היהודי	מוישה, קצב יהודי, משלם לאיכר גוי מראש עבור שישה שוורים. הם חותמים את העיסקה בתקיעת כף. כשבא הקצב לקחת את שווריו מכחיש הגוי את כל העניין. במשפט פוסק השופט לטובת הגוי ומושיב את מוישה בכלא. עורך הדין מבקש לערוך מגבית בין באי המשפט לטובת אשתו וילדיו של מוישה, לזמן שישב בכלא. כל אחד תורם, גם הגוי תורם. עורך הדין מאשים את הגוי כי כספו מזוייף. הגוי טוען שקיבלו מהיהודי. אם כך אכן היתה עיסקה, הגוי מושם בכלא והיהודי יוצא זכאי.	רבינוביץ, ניסן	17237
פיקחותו של בעל העגלה	בהסתת כומר (גלח) מזמין מלך אוהב יהודים את הרב לוויכוח עם הכומר. במקום הרב מופיע עגלון המעלעל בספר התורה ביידיש ושואל את הכומר אם הוא יודע מה זה "איך וייס נישט". הכומר מתרגם מילולית לרוסית: איני יודע, והמלך מצווה מייד להרגו.	רבינוביץ, ניסן	19045
וידוי ליום כיפור	חסיד תוהה, ביום כיפור, מדוע האנשים מתוודים על חטאים שלא חטאו בהם, וכי מותר לשקר? הרב מסביר: ישראל ערבים זה לזה, ואם גם אחד מהם חטא בחטא מסויים הרי שישראל שותפים לו וצריכים להתוודות.	הרמן, יהודה	19577
אהבה עד המוות	לבן מלך תימן, בחור יפה תואר בשם מאמו, שמים מלאכים במיטה את זיידה, אחותו של שליט העיר ג'זירה אשר בגבול טורקיה. הזוג מתאהב והם מחליפים ביניהם את טבעותיהם. למחרת מחזירים המלאכים את הנערה למקומה ומאמו ומשרתיו יוצאים לחפש אחריה. פוגשים במשרתת שלה ליד מעיין בעיר. מאמו שם את טבעתה של זיידה בכדה של המשרתת ושואל אותה היכן יוכל ללון. היא אומרת שאם הוא מחפש עבודה עליו לפנות לשליט, אם בעיה אישית יפנה לקרטז'ין טוב הלב ואם לביצוע שוד יפנה לאביה, הפושע הגדול בעיר. הוא פונה לקרטז'ין. זה מסדר פגישה בין מאמו לזיידה. השליט, אחיה של זיידה, מגלה אודות אהובה ורוצה לראותו. הוא מארגן מרוץ סוסים כי בטוח כי מאמו יבוא, אך מאמו מנצל את הזמן לפגישה עם זיידה. השליט מבין זאת ומפתיע אותם בביתו של קרטז'ין. זיידה מסתתרת תחת בגדו של מאמו ולכן הוא אינו יכול לכבד את השליט בקימה. קרטז'ין מנסה להסביר זאת לשליט בטענו כי מאמו חדש במקום אך השליט מחליט להרוג את מאמו. קרטז'ין מבעיר את ביתו ואומר לזוג לברוח בעת המהומה. הזוג מתגלה על ידי אבי המשרתת. הוא מכריח את מאמו להודות בפומבי כי זיידה היא אהובתו. לפי עצתו של באקר שולח השליט את קרטז'ין, עם שני קרובים המגנים על מאמו, אל הסולטן, ובידיהם מכתב בו נאמר שהם פושעים שיש להרגם. את מאמו משליכים לבור עמוק. השליחים פותחים את המכתב, מגלים את תוכנו וחוזרים. באקר מודיע למאמו כי זיידה נישאה ותבוא לבור עם קבוצת חברות ללעוג לו. לזיידה הוא מבטיח כי הכל בסדר והיא תוציא את מאמו מהבור. מאמו מאמין לבאקר ומת מצער. השליט בא לקברו ומבקש סליחה. יוצא קול מהקבר וסולח לו. לאחר זמן קצר מתה גם זיידה ונקברת ליד מאמו. קרטז'ין הורג את באקר על קברם ומטיפת דם צומח על הקבר קוץ.	דוד, מנחם	9114
הבדואי הישר	מחופשים כאזרחים מבלים מלך ווזירו אצל בדואי עני. לבדואי שלושה כבשים וכל יום הוא שוחט אחד מהם. בלילה השלישי הוא יוצא העירה למכור את עורות הכבשים על מנת לקנות אוכל ליום המחרת. הוא נתפס כגנב. שופט פוסק לו קטיעת יד ופסק הדין מבוצע. המלך מברר אצל השופט ומגלה כי לא היו מספיק הוכחות להרשעה. הוא מצווה לתלות את השופט ודואג לפרנסתו של הבדואי.	דוד, מנחם	9115
הביטחון באלוהים וברופא החולים	לעיר אחת שלתושביה לא חסר כלום, ושאף פעם לא חולים בה, שולחים רופא. כדי להוכיח את התושבים על שנטשו את בטחונם בה', נותן הרופא לאדם שבא אליו תרופה שמרעה את מצבו, כך עד שמגיע האדם למצב גסיסה. אזי מרפאו הרופא אחרי שדורש מן התושבים לשוב ולבטוח בה' ולא בו.	דוד, מנחם	9116
ויכוח בין חכם יהודי לאימם מוסלמי	חכם יהודי ואימם מוסלמי מתווכחים ביניהם איזו דת היא טובה יותר. הם מחליטים שכל אחד ילמד את דת רעהו, והמוסלמי יופיע בבית הכנסת כיהודי והיהודי יופיע במסגד כמוסלמי. לפי עצת היהודי קורא האימם בפסוק מסויים "לך" במקום "לך"ומתעקש כי לשתי המילים אותה משמעות. מורידים אותה מהבמה ושליח אחר מסיים את הקריאה בפרשה. במסגד משמש החכם כבעל קורא. כאשר על המאזינים לכרוע ברך במשך התפילה הוא נשאר על ברכיו זמן רב יותר מהמקובל. הסיבה לכך היא שהוא טוען כי בעת שהותו על ברכיו נגלה אליו הנביא מוחמד והביאו למכה וחזרה. לפי דבריו עברו במסע הזה את הים ולכן מכנסיו רטובים(הסיבה האמיתית לרטיבות - שתן). המוסלמים מאמינים לו ומנשקים את מכנסיו הרטובים. האימאם מודה שדת היהודים טובה יותר.	דוד, מנחם	9117
חג'א עלי	מלך מגלה שאשתו בגדה בו וכי אחד משלושת בניו אינו שלו. הוא כותב צוואה לשני בניו, השניים שהם בניו האמיתיים. שלושת הבנים פונים לשייך שהוא היחיד שיכול לפתור את בעייתם. בנוכחות הבנים מבקש השייך לגלות מי משתי נשותיו הרגה את בנו הצעיר. הוא מצווה על שתיהן להופיע בעירום מול כל הנאספים במשפט. אשתו המבוגרת, שהרגה את התינוק של האישה הצעירה מתוך קנאה כי היא עקרה, מתפשטת מיד. אם הילד מסרבת. השייך מגלה מי הם הבנים האמיתיים של המלך לפי תגובתם לסיפור שהוא מספר. השייך טוען כי בהיותו צעיר אשה של ידיד אביו רצתה לשכב איתו, בזמן שבעלה נעדר. השייך, לא רק שסירב לבקשתה, הוא גם היכה אותה באופן רציני. הוא שאל את האחים מה היו עושים במקומו. הראשון אומר שהיה דוקר אותה למוות, השני שהיה שופך עליה נפט ואילו השלישי היה נשאר איתה במשך כל הלילה. השייך קובע כי השלישי אינו בן מלך ואם שלושת הבנים מאשרת את דבריו.	דוד, מנחם	9118
היהלום	מחופש בבגדים אזרחיים מצטרף מלך לשני גנבים. הגנב הראשון מתפאר שהוא יכול להכנס לכל מקום מבלי שהשוטרים ירגישו בו. השני מתפאר שימצא כל דבר מוחבא. המלך המחופש מתפאר שאם יגע בשפמו לא יתלו אותם. כשעומדים לגנוב מאוצר המלך יהלום מבחינים שיש עליו כתם. שני הגנבים בודקים את הכתם ומגלים כי זה מלח. הם מחזירים את היהלום היות ואסור לגנוב מבית שבו טעמו מלח. למחרת תופסים את הגנבים ודנים אותם לתלייה. המלך, שנמצא בין האזרחים, נוגע בשפמו ולא תולים את הגנבים. המלך מגלה לגנבים את זהותו, משבחם על יושרם ומאפשר להם להרוויח את לחמם ביושר.	דוד, מנחם	9119
מאשפות ירים אביון	אשה של רופא לועגת לאשה ענייה. הענייה מצווה על בעלה לצאת לרחוב ולצעוק שהוא רופא. הוא עושה כן ומרפא את בן המלך. נותן לו להריח טבק, הוא מתעטש התולעת יוצאת ממוחו והוא מבריא. המלך משלם לו ביד רחבה והרופאים גם הם משלמים לו, כדי שיפסיק לגזול את פרנסתם. כך לועגת האשה הענייה לאשת הרופא.	דוד, מנחם	9120
משפט העיוור	אשתו של הארון אל רשיד טוענת בפני בעלה כי הגנבים הם הגברים האמיתיים. כדי לבדוק זאת הוא מתחפש כאזרח והולך לגנוב כבשה. הוא נתפס ומוכה. שלושה גנבים מטפלים בו ומביעים את משאלותיהם. אחד אומר שהוא רוצה סכום כסף גדול, שני אומר שהוא רוצה לשכב עם המלכה והשלישי אומר שהוא רוצה להיות מלך לשלושה ימים. הארון אל רשיד ממלא את בקשותיהם. כשבא עיוור להנות מצו המלך המדומה (חלוקת כספים לעניים), קוטע לו המלך המדומה את ידיו ורגליו, זאת כעונש על כך ששכב עם אשה מתה בבית הקברות, משום שבחיים לא הספיק לשכב עמה. האשה התעוררה וביקשה לכסות את מערומיה אולם הוא לא נתן לה וקטע לה איבר אחר איבר, עד שיצאה צעקה והוא התעוור. המלך המדומה הודה כי רק כדי לנקום בעיוור רצה למלוך שלושה ימים. הארון אל רשיד מעניק לשלושת הגנבים סכומי כסף גדולים כדי שירוויחו את לחמם.	דוד, מנחם	9121
משפט שלמה	שלושה סוחרים עולים לירושלים וקוברים את כספם תחת קבר בבית הקברות. למחרת הכסף איננו. פונים לשלמה המלך שיקבע מי הגנב. שלמה המלך מספר להם סיפור: נער ונערה נשבעים להתחתן אולם הנישואין אינם יוצאים לפועל. כעבור שנים נישאת הנערה לאחר ולאחר החופה מגלה לו שהיא כבר מקודשת. הולכים אל המקדש הראשון, הוא מתיר את השבועה ונותן שרשרת זהב. בדרכם חזרה נתקלים בני הזוג בשודדים. הללו מבחינים בשרשרת ושואלים מניין היא. השניים מספרים את סיפורם. לאור נדיבותם של שני חתני הנערה מחליטים השודדים להשיב את כל מה שגזלו. שלמה שואל את שלושת הסוחרים מי לדעתם ראוי לשבח הגדול ביותר. הראשון משיב שהחתן הראשון, השני חושב שהחתן השני ואילו השלישי טוען שהשודדים הם הראויים לשבח. שלמה קובע כי השלישי הוא הגנב.	דוד, מנחם	9122
משפט שלמה והסוחרים	בזמן שלמה המלך קוברים שני סוחרים את כספם בקבר. המת הקבור במקום מגלה לבנו על הכסף והוא לוקחו לעצמו. לפי עצתו של שלמה המלך באים הסוחרים כדי לסחור עמו. מכריזים כי יטמנו סכום נוסף. הבן ששומע את הדברים ממהר להחזיר את הכסף שלקח. הסוחרים לוקחים את כספם ועוזבים את העיר.	דוד, מנחם	9123
סיפור החכם היהודי והאימם הערבי	מוסלמי ויהודי מספרים כל אחד סיפור על בני דתם. סיפור המוסלמי: יהודי נהג לכבד בקימה את שכנו המוסלמי. כשפעם לא קם לפניו סטר לו המוסלמי. לפני השופט נדון המוסלמי לקנס גבוה והיהודי לקנס נמוך. עבור היהודי העני גם הקנס הנמוך היה עול קשה והוא נאלץ למכור את חנותו. סיפורו של היהודי: יהודי עני מבקש לקנות פרה מערבי. הוא משלם מראש אך הערבי מסרב לתת לו את הפרה בטענה שלא שילם לו. היות וליהודי אין הוכחה שאכן שילם נאלץ השופט להאמין לשבועתו של הערבי. לפי בקשתו של היהודי מזמין השופט כמה מפקידיו ואת הערבי לביתו. הוא מבקש מכולם לעזור ליהודי וכל אחד תורם דינר. כשמוציא הערבי דינר מכיסו מכריז השופט כי המטבע מזוייף, וכי אם לא יגלה הערבי מהיכן הגיע אליו יומת. הערבי מודה שקיבל את המטבע מן היהודי. מנהיג הקהל המאזין לסיפורים קובע כי סיפורו של היהודי מוצלח יותר.	דוד, מנחם	9124
שייך אלאסלאם	חסיד מוסלמי רוצה לדעת מה עליו לעשות כדי להגיע לגן עדן. הוא פונה אל האימאם וזה מייעץ לו לבנות בית יתומים. הוא	דוד, מנחם	9125
אחמד שלבי מוצא את אשתו	אחמד שלבי, בן מלך, ראה אדם המזמין מדי יום כוס קפה, שובר אותה, הולך לים וזורק לתוכו שבע לירות. האיש מוכן להסביר את מעשיו רק אם אחמד יסביר לו מדוע הסנדלר תופר כל יום רק נעל אחת ובמשך שעתיים מסתכל לרחוב. הסנדלר מוכן להסביר את מעשיו רק אם יגלה אחמד מדוע הנפח מסתכל בתנורו שעתיים אחרי כל מכה שנותן בברזל. הנפח מוכן להסביר את מעשיו רק בתנאי שיוגד לו מדוע המלכה שבעיר סמוכה מקיפה את ביתה בשומרים ומוכנה לשלם כסף רב למי שרוצה לראות את פניה, ובלבד שיוותר על רצונו. אחמד מגיע למלכה והיא מספרת לו שהתאהבה בבן מלך ושמו אחמד שלבי. בני הזוג ברחו מביתם ובגללם פרצה מלחמה בין אבותיהם המלכים. משנתפסו הופרדו ובן המלך נעלם. לפני שנפרדו כרכה רצועת עור סביב ידו הימנית. ועוד סימן נתנה בו: נקודת חן על ידו השמאלית. אחמד ידע כי מצא את אשתו אך לפני שהזדהה נפרד ממנה לעשרה ימים. סיפר את סיפורה לנפח וזה הסביר לו כי פעם בא אליו נער אשר במשך שבוע הגיע לייצור של שבעה מנעולים ליום, משדרש ממנו ביום השמיני לייצר שמונה מנעולים, סרב הנער ונעלם דרך התנור. מאז הוא מסתכל לתנור אולי יחזור הנער. הסנדלר מסביר כי הוא נהג לייצר שני זוגות נעליים ביום. פעם בא אליו נער אשר במשך שישה ימים הצליח לייצר שישה זוגות נעליים ליום. כאשר ביום השביעי דרש ממנו לייצר שבעה זוגות נעלם הנער ברחוב ומאז מחכה לו הסנדלר שיחזור. האיש הזורק כסף לים סיפר כי הוא בן של עשיר ונהג לבזבז מדי יום מאה לירות על שבעת חבריו. משמת אביו והוא המשיך בביזבוז אמרה לו אמו לבחון את חבריו. שם גופת כבש שחוט בשק, הלך אל כל אחד מהחברים וביקש עזרה בהטמנת אדם שרצח. כל החברים דחוהו והוא נוכח בצדקת אמו. לכן הוא מעדיף לזרוק כל יום שבע לירות לים מאשר מאה לירות על חברים שאינם חברים. אחמד שלבי חוזר אל המלכה ומזדהה.	נבו, נחום	9347
המלך ונשותיו	מלך אסר להדליק אור בעירו. מצא שנ י בתים עם אור. באחד שלוש אחיות שרוצות להינשא לו. הראשונה מבטיחה שתארוג שטיח לכל אנשיו, השנייה תאפה לחם לכולם והשלישית מבטיחה ללדת למלך בן ובת שהמים בהם ירחצו אותם יהפכו לזהב. בבית השני יש בדווי זקן ואשתו שאומרים שיהיה טוב. המלך נושא את שלוש האחיות לנשים אך רק השלישית מקיימת את הבטחתה. האחיות הקנאיות מחליפות את הילדים בכלבים. רועה מגדל את הילדים ומתעשר. הבדווי מת ואשתו מובאת לגור בארמון. הילדים שגדלו עוזבים את הוריהם המאמצים ובונים ארמון. האחיות הקנאיות רוצות לגרום למותם. הבדווית מתחפשת לאדם שחזר מהחאג', דופקת על דלת ארמונם של האחים ומבקשת מים. משכנעת את האחות לשלוח את אחיה להביא לה תוף שמנגן בעצמו. האח יוצא לדרך, עוזר לשני זקנים שמדריכים אותו כיצד להמשיך. מגיע לארמון המלכה בו התוף. על הארמון שומרים שני צבועים, כשעיניהם סגורות הם ערים כשהן פתוחות הם ישנים. הוא מצליח להתגנב לארמון, אוכל מחצית ממנתה של המלכה, לוקח את התוף וחוזר לאחותו. כך הוא מביא לה גם תזמורת שלמה ולבסוף את המלכה עצמה. נערכת חתונה רבת משתתפים בארמונם של האחים (האח והמלכה). כולם נכנסים ומקבלים אוכל ורק המלך מקבל עצמות. האחות מסבירה כי למלך שמאמין שנולדו לו כלבים מגיע מזון של כלבים. האחיות מגלות את שעשו ונענשות. המלך נושא את אשתו מחדש.	נבו, נחום	9348
שכרם של צבעי המלך	מלך ציווה על שני צבעים לצבוע את ארמונו. צבע אחד החל מייד במלאכה ואילו השני התבטל ולא עשה כלום. זמן קצר לפני תום הזמן שהקציב להם המלך, צבע הצבע השני קיר אחד והציב מולו מראה. כשבא המלך לבדוק עבודתם ולתת להם שכרם נתן לראשון "בוכטה" של כסף ואילו לשני שם "בוכטה" של כסף מול המראה וציווה עליו ללכת למראה ולקבל מה שנשקף בה	נודלר, דוד	14686
איפה החמאה? איפה החיים?	מרצה מטעם המפלגה הקומוניסטית מרצה לפועלי בית-חרושת על הישגי הממשל ועל הייצור הרב של חיטה וחמאה. חיים שואל את המרצה מדוע אין חמאה בחנות. המרצה מבטיח לו תשובה למחרת. בערב נלקח חיים לחקירה ונשלח לסיביר. למחרת חוזר המרצה על הרצאתו. מוישה שואל, לא איפה החמאה, אלא איפה חיים?	פרל, לייזר	14993
מתי יבוא המשיח	חותנו של המספר, מרוסיה, שמע את הסיפור מפי ישראל שפלנסקי. שפלנסקי נהג לפתוח חנותו גם במוצאי שבת, והיה אחד "להכעיסניק" שנהנה לבוא ולהציק לו במוצאי שבת. בא פעם וגם הרב היה אצלו.שאל את הרב מתי יבוא המשיח. במקום תשובה סיפר לו הרב, על יהודי שנסע בחורף הרוסי בערבה השטוחה ואתו נער יהודי וגוי. כל הלילה תעו בדרך. בבוקר הצמיד הגוי את אוזנו לאדמה וקרא לנער לעשות כמוהו. שמעו נביחת כלב - סימן שיש ישוב קרוב. כאן עצר הרב ולא המשיך. וה"להכעיסניק" לא שאל יותר כי הבין כוונת הרב: אם כלב כמוך נובח ושואל מתי יבוא המשיח, סימן שיבוא בקרוב אותו רב לא היה כמו הרב פרץ של ימינו שפתח פיו יותר מדי ועורר עליו את חמתם של מוקי צור והקיבוצניקים.	רבין, ציפורה	17798
סיפור מעורב בדבש	בדרכו לחאג' הפקיד עבדאללה אלמדהום אצל הנאמן מוחמד אליעג'רי בקבוק ובו זהב מכוסה בשמן. כשחזר החזיר לו בקבוק שמן בלי זהב. גם השולטן וגם 98 שופטים לא יכלו לפסוק במשפט כי לא היו עדים. הגיע לעירו של הרמב"ם ובה למד בשמו של הרמב"ם, ממשחקם של ילדים, כיצד לפסוק את הדין ואליעג'רי נאלץ להחזיר את הזהב. אליעג'רי שלח את בתו לבית הרמב"ם כדי שתפתה שם צעיר יהודי ויאשימו את הרמב"ם. איש מצעירי היהודים לא הסכים לשכב אתה. אליעג'רי הכין פסל נוצרי, הגישו לשולטן כשרק באחת מעיניו יש אבן טובה. האבן השניה אצל הרמב"ם. השולטן שלח שני חיילים, סארור ופראח, להביאה. בהגיעם משחדת אותם בתו של אליעג'רי והם מכניסים אותה להריון. האבן נפלה למים. מאשימים את הרמב"ם בהריונה של הנערה. שולחים 30 חיילים להביאו. אחרי התפילה של היהודים מקבל הרמב"ם ממלאך 2 מראות. שמים אותה משני צידיה של הבת. השולטן מכה על בטנה והתאומים מדברים מתוך הבטן ומזהים את אבותיהם האמיתיים. היא נדונה למוות והשולטן מתנצל בפני הרמב"ם.	חדד, סעדיה	17185