מלך הפשיט עור כינה, פרש אותו על ענף עגול של רומרו (שיח בושם) ואמר שמי שינחש ממה עשוי עור התוף, ישא את בתו לאשה, ואם לא ידע - ימות. הנסיכה לחשה את התשובה לבחור יפה אך שמעה זקן גיבן. כששמע זאת המלך מת והיא נישאה לגיבן אך לא נתנב לו להתקרב אליה. שילמה לדייגים ואסרה עליהם לדוג וביקשה מבעלה דג. כשלא מצא הלכו לים לדוג והיא דחפה אותו למים. לפני שטבע אמר שהגיבנת תידבק אליה וכל מילה שתאמר הגיבנת תחזור אחריה. הלכה למדבר שם מצאה נסיך, אך היא לא דיברה. עצד הנסיך להינשא לאחרת. בטענה שהיא רוצה להאכילה, הכניסה הבחורה הגיבנת את הגיבנת לסיר וסגרה אותה. אחר כך לכלכה את וילונות חדר השינה שנועד לכלולות הנסיך. אשתו המיועדת הקימה צעקות. הגיבנת לשעבר באה ואמרה לה כי שבע שנים היתה בחדר ולא שמעו את קולה, והנה זו צועקת. הנסיך נישא לה.