חזרה לדף הראשי של פרויקט אסע"י
תמציות סיפורי העדה
|
רומניה |
|
שם הסיפור |
תמצית |
מספר |
מספר אסע"י |
|
חוכר יהודי נודד ומספר סיפורים |
בעצת הרב, נודד חוכר יהודי מרושש בעיירות, מתארח בבתי יהודים ומספר סיפורים. באחת השבתות התארח בבית עשיר וכשרצה לספר נשכחו כל הסיפורים מראשו. הצטער והתבייש. במוצ"ש התנצל על שאין לו סיפור לספר והחל לספר את סיפור חייו: היה חוכר של פריץ. בעקבות שלוש שנות בצורת, כשלא הביא לפריץ מיסים מן הכפריים הושלכו הוא, אשתו וילדיו לבור. כפרי הביא להם מזון מדי לילה. הכפרי הנוצרי מבריח את בנו הבכור של החוכר למקום אחר. כעבור שנה הוצאה המשפחה מהבור וגורשה. האשה נפטרה, הבנים חיים את חייהם והוא נודד ומספר. המארח העשיר מזהה בעני המספר את אביו והמשפחה מתאחדת. |
איציקוביץ, דוד | |
|
חיי אדם |
קן מופלג עיוור טוען לפני זוג ארוסים צעירים, שאין ערך לחייו בצורתם הנוכחית, ושהוא מעדיף את המוות מהחיים. זמן קצר אחר כך חוטף מלאך המוות את החתן הצעיר. כלתו מבקש מהמלאך להחזירו לה. המלאך מוכן לכך אם הכלא תמצא אדם המוכן להחליף את ארוסה. הכלה פונה לזקן העיוור אך הוא רוצה לחיות אפילו בתנאים הגרועים שהוא נמצא בהם, ומסית את כלבו נגד הכלה. |
זומר,רבקה | |
|
צדקה תציל ממות |
בת קמצנית. בערב החתונה מופיע זר (המות) ומבקש ממנה ומחתנה נדבה. אך לא מקבל אותה. החתן מת באותו ערב. אותו דבר קורה גם עם חתן נוסף. בפעם השלישית מופיע בן דודה ונותן את הנדבה. |
אביצוק, יעקב | |
|
האהבה מנצחת |
פאול ומרים שלמדו יחד באוניברסיטה התאהבו והחליטו להתחתן. כשנודע לאביה של מרים כי אביו של פאול הוא קבצן, התנגד לחתונה. מרים חלתה, ורק רופא זקן הבין כי הגורם למחלה הוא צער וגעגועים לפאול. אביה יצא לחפש את פאול, שהתנה את שובו בבקשת סליחה מאביו. זה התנה את סליחתו בכך שאבי מרים ילון בביתו הדל וילך למחרת בחברתו לקבץ נדבות. לקראת סופו של יום קיבוץ הנדבות ביקש אביו של פאול להמשיך ולקבץ נדבות עד הלילה. צחק אביו של פאול והסכים. ואכן נערכה כעבור שבוע החתונה. |
אייזיק, שאול | |
|
מצווה תציל ממוות |
לפרנץ יוזף קיסר אוסטריה היה יועץ יהודי בשם שלמה שהיה יועצו האהוב. ראש השרים קנא בו ורצה לסלקו מהדרך לכן אמר לו שכשהוא מדבר אל הקיסר נודף מפיו ריח רע. נבהל שלמה והחל לשים מטפחת על פיו כשדבר אל הקיסר. שאל הקיסר את ראש שריו לפשר העניין והלה אמר לו כי היהודי אמר שפיו של הקיסר מדיף ריח רע. כעס הקיסר על שלמה וציווה עליו שייסע בדחיפות אל משרפות הקיסר ויתן להם מכתב חתום .(במכתב היה כתוב כי יש להרוג את נושא המכתב). נסע שלמה עם המכתב וכשהגיע הלילה ועצר ללון באכסניה, הגיע לשם יהודי וביקשו לקיים מצוות מילה לבנו. למרות הדחיפות בשליחות הסכים שלמה לעשות מצווה. השר הקנאי שהגיע אחריו דרש משלמה למסור לידיו את המכתב, מבלי לדעת את הכתוב בו, כדי שהוא ימסור את המכתב. כשחזר שלמה לקיסר שמח המלך על גורל השר המעליל והפך את שלמה למקורבו. |
איציקוביץ, דוד | |
|
האילן שספג דמעות |
אישה, שחייה הם קשים, מספרת לפי עצת אימה, כל שבוע את צרותיה לעץ מסוים. צרות האישה נכנסות לעץ, העץ מתייבש ומת והאישה חשה יותר טוב. |
איציקוביץ, רחל | |
|
חתן, כלה ומלאך המוות |
מלאך המוות חטף ארוסה של נערה והבטיח להחזירו אם תמצא נשמה במקום נשמתו. אף אחד לא הסכים לתת את נשמתו. בביה"כ ראתה אשה עם ילד. בקשה אותו והאשה לא הסכימה. אח"כ הבניין נשרף ומלאך המוות אמר לה לקחת את התינוק ולתת לו. היא לא הסכימה והצילה את התינוק. המלאך שלח, בזכות כך, אותה ואת ארוסה לגן-עדן. |
אלצק, יפה | |
|
הנסיכה ובעלת האוב |
בת מלך מסתכסכת עם אביה ועוזבת את הבית. היא מעליבה את ידידתה מכבר, בעלת האוב, זו מקללת אותה והופכת אותה לנסיכת הים (רוסלקה). רק אדם העובד בים יוכל לגאול אותה. |
ברסוקר, רבקה | |
|
בת הטוחן |
טוחן עשיר, קמצן גדול, שאינו ממלא את מצוותי כלפי עניים, מסרב לתת את בתו היחידה למחזרים שאינם יכולים להתחרות אתו בעשרו. אחרי שגירש שניים מהם, בא בתור שלישי מלאך המוות. פעם ראשונה כאיש מכוער, ופעם שנייה כבעל כנפיים שחורות. הוא לוקח את הבת ועף אתה לממלכתו. אביה מתאבל על מות בתו וחוזר מדרכו ומיטיב עם העניים. |
גולדמן, עטל | |
|
הרבי מצ'ורטקוב משביע את אשמדאי |
אמונה עממית: במקום שמטפטפים מים מבית אחד אסור לבנות בית שני, כי במקום בו מתרכזות הטיפות מתרכזים גם שדים רוחות. יהודי אחד קנה מגרש שטפטפו עליו מים מהבית הסמוך. הוא עבר לגור בביתו, וכשגר, היה שומע קולות בלילה. הלך לרבי מצ'ורטקוב והלה הבטיח לו את עזרתו. שלחו לביתו ואמר לו שלא ישים לב לקולות המשונים. בלילה הלך הרבי בעצמו לבית היהודי והשביע את אשמדאי בשבועה שהייתה מובנת רק לרבי. לאחר ששחרר אותו הרבי, (הרבי "הקפיא" את ידו של אשמדאי) עזב אשמדאי עם כל פלמייתו ולא חזר יותר. |
דאובר, פרל | |
|
סבתא (באבא) דוקיה ושבע פרוותיה |
המספר גר בכפר בהרי הקרפטים שברומניה. החורף היה קשה מאוד ולקראת מרץ הגיע האביב. לעיתים בתום שבוע מהגעת מזג אוויר אביבי שב החורף במשנה מרץ ובלבל את התארגנות האנשים בלבושם לקראת האוויר המתחמם שלפתע מתקרר בשנית. פעמים רבות כשביקשו הסבר לתנודות במזג האוויר סיפרו ההורים לילדיהם שהסיבה היא באבא דוקיה המתעטפת בחורף הקר בשבע פרוות עבות וכשמזג האוויר מתחיל להתחמם מתחילה הבאבא להסיר שכבה אחר שכבה של הפרוות ולנער את השלג מעליהן. פתיתי השלג שמתעופפים יוצרים סופות חדשות. לאחר שבעה ימים היה נוצר מזג אוויר כל כך נעים עד שהבאבא היתה מאחסנת את פרוותיה עד לחורף הבא. כך הסבירו אנשי הכפר את חילופי העונות המוזרים באזור. |
המר, דב | |
|
חדר המפתחות |
נערה נחטפה ע"י שדים והרתה להם. השדים מביאים מוהל למול את הבן שנולד. בעצת הנערה מסרב המוהל לכל הצעותיהם של השדים: מזון, כסף, יהלומים. מראים לו חדר עם מפתחות. איש שאין לו שליטה על רכושו השדים שולטים ברכוש. |
טורקו, מרים פרל | |
|
שלוש השאלות ושלוש המשאלות של צפש |
צפש נולד למשפחה עניה, אך התעשרה במהלך ילדותו. שכחה את עברה, והתייחסו בעוינות לעניים. גם צפש נהג להתעלל בעניים. הוא בגר, התחתן ונולדו לו שני בנים. מלאך המוות הופיע לפניו והזהיר אותו שבא לקחת את משפחתו, בשל יחסו לעניים. צפש הבטיח שיטיב את דרכיו אך לא עמד בכך. אשתו וילדיו מתו. הופיעה לפניו פיה בחלום, שבאה להגשים שלוש משאלות, אך עליו לענות על שלוש שאלות. מדוע טוב הוא מן העניים? מדוע חשוב הכסף? מדוע עליה להגשים את משאלותיו. תשובותיו הדגישו את ערך הכסף. הפיה היתה מוכנה להחזיר את משפחתו לחיים, אך ביקשה לקחת את כל רכושו. צפש התעקש לא לוותר גם עליו. הפיה כעסה ולא הגשימה אף אחת מן המשאלות. כשהתעורר מצא עצמו בודד ועני. במהלך השנים הבאות, צפש נהג לעזור לעניים אחרים, הכסף כבר לא היה חשוב לו. הפיה השיבה לו את משפחתו, אחוזתו ורכושו. צפש המשיך לעזור לעניים, ואסר את הפוגעים בהם. בנו פסל לזכרו. משפחתו נודעה לדורות בנדיבותם. לדברי המספרת, שנים רבות נלמדו סיפורי משפחתו בשיעורי היסטוריה ברומניה. |
טישלר, קלרה | |
|
כוחו של הרגל |
קבצנית שהתחתנה עם בן מלך איננה יכולה להגמל מהרגלה לקבץ נדבות ומבקשת נדבות משרי המלך. יועצים לבן המלך, האוהב את אשתו כי יתקין בארמון חורים ויניח שם חתיכות לחם סוכר ופרוטות. כך הנערה תעבור ותיקח אותם, הנערה מסכימה עם סידור זה ומאז היא מאושרת. |
כהן, יצחק הלל | |
|
מלאך המוות והמנורות הרבות |
מלאך המוות מראה לאדם מנורות, חלקן בוערות ומלאות נפט - מייצגות אנשים שרק נולדו. חלקן חצי מלאות וחלקן - שיש בהן מעט מאוד נפט - אנשים שעוד מעט ימותו. האיש מבקש להראות לו את המנורה שלו ומלאך המוות מראה לו מנורה שעוד מעט הנפט בה יאזל. האיש מבקש ממלאך המוות כי יכניס מעט נפט ומלאך המוות אומר כי אינו יכול. ביקש גם להפחית את הנפט על מנת שימות. מלאך המוות אינו רוצה. האיש חובט במלאך המוות כי אינו מפחד עוד מפניו. |
כהן, יצחק הלל | |
|
הקבצן והגרגן |
קבצן מגיע לעיירה בערב שבת, שואל אצל מי הוא יכול לאכול. נותנים לו כתובת של גביר והקבצן הולך להתרחץ בבית המרחץ של העיירה. בבית מרחץ זה יושב עוד יהודי ו, בבית מרחץ זה יושב עוד יהודי והקבצן מביע בפניו את החשש שמא אותו עשיר הוא קמצן ככל הגבירים. כיוון שזה אותו גביר שהחליט הלה כי הוא יסדר אותו. אמר לקבצן כי הגביר נותן רק דגים וכדאי לו לנצל ולאכול הרבה מזה. הקבצן מגיע לביתו של הגביר, שבנתיים שינה את צורתו. והגביר מגיש לו מההתחלה דגים, הקבצן מתנפל על הדגים ואוכל עוד ועוד, עד שלא יכל יותר. רק אז מגיש הגביר על השולחן בשר צלוי חום, מרק וליפתן, שאף על פי שעיני הקבצן מתנקרות הוא אינו ימסוגל לטעום ממאכלי התאוה האלה. |
כהן, יצחק הלל | |
|
אם נחרץ גורלך אין אתה נפלט ממנו (יום אליהו הנביא) |
ביום אליהו הנביא (יום של ברקים פתאומיים בקיץ) אסור לצאת. איכר שיצא כשהשמיים היו בהירים אל שדהו, ופתאום התקדרו השמיים וירד מטר, וברק פגע באיכר והרגו. אין לדעת את גורל האדם. |
לוי, עמנואל | |
|
הבעש"ט והפריץ |
הבעש"ט ממהר להגיע במוצאי שבת למסבאה ומודיע לבעליו כי הוא יהיה המוהל של בנו, שלמחרת ימולו אותו לאחר ששני בניו הקודמים מתו לפני הברית. הבעש"ט מורה לחסידיו להחזיק שק פתוח ובחצות כשיפול משהו לתוכו יקשרו את השק, יכוהו, וישליכוהו מבעד לחלון. עושים כך. למחרת מזמין הפריץ, המוכה בכל גופו, את הבעש"ט לביתו לתחרות כשפים. הבעש"ט מנצחו וציפורים מנקרות את עיניו. בא קץ לתלאותיו של בעל המסבאה. |
פוגל, אביגדור | |
|
הנערה שנחטפה על ידי שדים |
ערה יהודיה שנחטפה על ידי שד, יולדת בן ודורשת למול אותו. השד, מחופש לחסיד, מביא מוהל קמצן שמל את הילד. היולדת מזהירה אותו לא לטעום ולא לקחת דבר. השד מוביל אותו דרך חדרי אוצרות אך הוא לוקח רק את המפתח, שהוא מזהה כשלו. כשחזר לביתו חזר בתשובה ועזר לזולת בנדיבות. |
פוגל, אביגדור | |
|
הבעש"ט והפריץ המכשף |
לזוג יהודי שגר על אדמת הפריץ, אדונם, היו מתים התינוקות לפני שהגיעו ליומם השמיני. כשנולד הבן התשיעי מזמין האב את הבעש"ט לעזור ולשמור על התינוק. ביום השמיני מכינים האב והבעש"ט שק חזק ובחצות לילה, כאשר זינק חתול שחור מן הארובה, תפסו אותו והיכוהו. התינוק ניצל והאב הולך אל הפריץ להזמינו לברית ומוצאו חולה. |
פסח, פנינה |