אספר לכם סיפור על אשה שבהיותה נערה נחטפה על ידי השדים. לזמן מה הרתה וילדה בן. היא ביקשה מאבי הילד, שהיה מנהיג השדים, שירשה לה למול את הילד. הוא הסכים.

הוא התחפש לחסיד ונסע בכרכרה לעיר לקחת את המוהל הטוב ביותר למול את בנם. כשנסעו המוהל וראש השדים המחופש לכיוון מקום מגוריהם של השדים, הבין המוהל כי הוא נפל בידי השדים, אך הוא לא אמר דבר כי כבר היה מאוחר. הוא נכנס לבית וניגש לבדוק את התינוק לפני הברית.

כשראתה היולדת את המוהל, לחשה לו שהיא נערה עברייה שנחטפה על ידי השדים ועתה ילדה ילד זה. היא מצטערת על כך שהוא היה צריך להגיע לכאן, אבל היא רצתה שימולו את בנה, והיא מזהירה אותו שכל מה שיראה וכל מה שיכבדו אותו, שלא יטעם דבר.

"בדרך זו תוכל להינצל מכאן." אמרה לו.

לאחר טקס הברית הסעודה היתה גדולה, אבל הוא לא טעם ולא נגע בדבר כעצתה של היולדת.

בסוף הסעודה, לקח מנהיג השדים את המוהל למרתף ביתו כדי להראות לו את עושרו. המרתף היה מלא בכל הדברים היקרים והיפים - יהלומים, זהב, אבנים יקרות ועוד. לאחר מכן עברו למרתף נוסף - אף הוא מלא כל טוב. וכך ממחסן למחסן (ממרתף למרתף) עד שהגיעו למרתף המלא במפתחות. מפתחות של העולם כולו הנמצאים בידי השדים. המוהל מיד זיהה על אחד הקירות את המפתח שלו. מיד ביקש אותו.

אמר לו מארחו: "מזל שביקשת את הדבר השייך לך. לולא כן היית נשאר איתנו. המפתח הגיע לכאן כי כנראה ידך לא היתה מספיק פתוחה לצדקה ומעשים טובים. אתה יכול לקחת את המפתח ולדאוג שהוא לא יגיע יותר אלינו."

חזר המוהל לביתו, והפך לבעל תשובה שידו פתוחה לעזור לזולת ונהג בנדיבות לב.

ערה יהודיה שנחטפה על ידי שד, יולדת בן ודורשת למול אותו. השד, מחופש לחסיד, מביא מוהל קמצן שמל את הילד. היולדת מזהירה אותו לא לטעום ולא לקחת דבר. השד מוביל אותו דרך חדרי אוצרות אך הוא לוקח רק את המפתח, שהוא מזהה כשלו. כשחזר לביתו חזר בתשובה ועזר לזולת בנדיבות.