ארכיון אסע"י
23263 סיפור מספר
|
זכויות
היצירה של הסיפורים מצויות בידי ארכיון הסיפור העממי בישראל ע"ש דב נוי
(אסע"י) באוניברסיטת חיפה. בכל הסיפורים
המובאים להלן מצוינים בהתאם להנחיות הארכיון הפרטים הבאים: המספר הסידורי של
הסיפור בארכיון, שם רושם/ת הסיפור, שם מספר/ת הסיפור, עדת המוצא |
|
שלוש השאלות ושלוש המשאלות של צפש |
שם הסיפור |
|
לפני שנים רבות, במאה השבע עשרה חי ילד בשם צפש. צפש 'בן מלכות' היה והוריו עשירים ידועים. אולם צפש ומשפחתו לא היו תמיד עשירים. בינקותו הוריו היו עניים מרודים ונזקקו מאחרים למחייתם. התמזל מזלם בעסקים, הם מכרו חפצים ונכסים והפכו לעשירים מופלגים. משעבר זמן, שכחו עברם והתחילו עוינים עניים אשר, לטענתם, היו פשוטים ומלוכלכים. כאשר בגר צפש והגיע לגיל העשרה, גיל ההתבגרות, החל גם הוא להתאכזר לעניים ולפגוע בגופם. הדבר נגרר עד לכדי כך שהיה קונה כלבים ומאלפם לתקוף ולפגוע בכל עני חסר ישע שחלף בדרכו. לאחר כמה שנים כשצפש הגיע לבגרות התחתן וקבל מהוריו אחוזה ענקית ומרכבה מפוארת כיאה למעמדו. נולדו לו שני בנים, הוא נהל מספר מפעלים וחי חיים נפלאים. ופתאום באו לו צרות גדולות ולא רגילות כי מלאך המוות הגיע לפתחו ואמר לו: "מכיוון שאתה ממשיך להתעלל בעניים, באתי לקחת את נשמות שני הילדים." צפש בכה ובכה ואמר למלאך המוות: "טוב, אני לא אגע יותר בעניים ואתה תחוס עלי ולא תפגע בילדים." חשב מלאך המוות ואמר: "שבוע שלם אני נותן לך, אם תמשיך להתעלל בעניים לא זאת בלבד שאקח את נשמות שני בניך אלא גם אקח את נשמת אשתך." צפש לא הספיק לומר: "אני מבטיח", ומלאך המוות נעלם. ביום הראשון צפש לא התקרב, דיבר או חשב על העניים, ביום השני גם כן בשלישי כבר עמד להשתגע ושוחח עליהם עם חבריו הקרובים. ביום הרביעי היה כל כך עצבני עד שנשאר בביתו כי חשש שאם יצא מביתו מייד הוא יפגע בעני זה או אחר. ביום החמישי החליט לטוס לחוץ לארץ כדי לא לפגוע בעניים אך נוכח כי גם בארצות אחרות קיימים עניים. בסוף השבוע, כשחזר וחשב שהוסרה הקללה, הלך להתעלל קצת בעניים ומה רב היה צערו שחזר לביתו וגילה את אשתו ובניו מתים ומלאך המוות לידם. צפש בכה ובכה עד שנרדם. בחלומו ראה פייה קסומה שבאה להגשים לו שלוש משאלות. צפש ביקש שתחזיר לו מייד את משפחתו, אבל היא אמרה לו שאם הוא חפץ בהגשמת חלומות, עליו לענות על שלוש שאלות. צפש הסכים כמובן וחיכה לשאלתה הראשונה. "תן לי שתי סיבות המסבירות מדוע אתה בדרגה עליונה יותר מהעניים?" "זה קל." ענה צפש, "יש לי רכוש, בית ואוכל, יש לי כוח ועוצמה." "מה חשיבות יש לכסף?" המשיכה הפייה ושאלה. "איתו אני קונה כל דבר ואין בלעדיו חשיבות לחיים! בלי כסף לא שווה לחיות." "שאלתי האחרונה." שאלה הפייה, "למה לי לתת לך שלוש משאלותיך?" "כי אני צריך להחזיר לעצמי את משפחתי, להסיר מעלי את הקללה הנוראה ולהוסיף לעצמי עוד כסף, כל אלה יחדיו שלוש משאלות שאותן ארצה להגשים." ענה צפש בלהט. אמרה הפייה: "אחזיר לך את משפחתך, אסיר מעליך את הקללה אך את כספך, לא רק שלא אוסיף עליו אלא אקח את כולו ורק אשאיר בידך מטבעות מספר." כעס צפש על הפייה שגזלה את משאלתו השלישית והותירה אותו עני. הוסיפה הפייה ואמרה: "יש אנשים החיים ללא בית, כרכרה או כסף. אם תוותר למענם על משאלתך השלישית, אחזיר לך את כספך." התעקש צפש ואמר לפייה: "אבל את חייבת לי עוד משאלה כי את זאת לא שאלתי." כעסה הפייה ולא הגשימה לו אף משאלה אלא הפכה אותו לעני וכל עני שצפש התעלל בו בעבר, הפכה הפייה לעשיר גביר. התעורר צפש מחלומו וגילה שכל אשר חלם, קיים. עברו כמה שנים והפייה חזרה לו בחלום. "אני מקווה שלמדת את מוסר ההשכל." אמרה. צפש כבר למד, הכסף לא היה חשוב לו עוד, אלא כמקור עזרה לעניים האחרים והוא הפך להיות מקור התקווה לכל עני שבסביבה. הפייה שהופתעה ממנו החליטה להחזיר לו את כל שהיה לו, את משפחתו את אחוזתו ואף יותר ממה שהיה רכושו וכספו. מיד צפש המאושר יצא ועזר לעניים וכל מי שפגע בעניי עירו הוכנס מיד למעצר. אף בנה הוא בית מיוחד לעזרת דלי הארץ. כל בני הארץ ראו את חכמת האיש וטוב ליבו עד שבנו הקים פסל לזכרו וכל משפחתו נודעה לדורות בנדיבות לבבם. [לפי דברי המספרת, סבתי, שנים רבות נלמדו סיפורי משפחתו בשעורי ההיסטוריה ברומניה] |
הסיפור המלא |
|
צפש נולד למשפחה עניה, אך התעשרה במהלך ילדותו. שכחה את עברה, והתייחסו בעוינות לעניים. גם צפש נהג להתעלל בעניים. הוא בגר, התחתן ונולדו לו שני בנים. מלאך המוות הופיע לפניו והזהיר אותו שבא לקחת את משפחתו, בשל יחסו לעניים. צפש הבטיח שיטיב את דרכיו אך לא עמד בכך. אשתו וילדיו מתו. הופיעה לפניו פיה בחלום, שבאה להגשים שלוש משאלות, אך עליו לענות על שלוש שאלות. מדוע טוב הוא מן העניים? מדוע חשוב הכסף? מדוע עליה להגשים את משאלותיו. תשובותיו הדגישו את ערך הכסף. הפיה היתה מוכנה להחזיר את משפחתו לחיים, אך ביקשה לקחת את כל רכושו. צפש התעקש לא לוותר גם עליו. הפיה כעסה ולא הגשימה אף אחת מן המשאלות. כשהתעורר מצא עצמו בודד ועני. במהלך השנים הבאות, צפש נהג לעזור לעניים אחרים, הכסף כבר לא היה חשוב לו. הפיה השיבה לו את משפחתו, אחוזתו ורכושו. צפש המשיך לעזור לעניים, ואסר את הפוגעים בהם. בנו פסל לזכרו. משפחתו נודעה לדורות בנדיבותם. לדברי המספרת, שנים רבות נלמדו סיפורי משפחתו בשיעורי היסטוריה ברומניה. |
תמצית |
|
|
AT |
|
AT – פירוט |
|
רומניה |
עדה |
|
אגדה ריאליסטית |
סוגה |
|
טישלר, קלרה |
מספר |
|
טישלר, שחר |
רושם |