תמציות סיפורי הרושם

חיימוביץ, צבי משה

שם הסיפור	תמצית	מספר	מספר אסע"י
מוזס (משה) המסכן	חוכר יהודי שרכש אמונו של הפריץ הצליח להכניס שתי משפחות יהודי לכומר. מאז, לא חדלו ההלשנות של משפחה על חברתה באזני הפריץ, שהיה עונה תמיד: הו, כן ... מוזס מוזס. שאלו היהודים : מה פשר אנחתך? ענה: לי רק שתי משפחות וכל כך הרבה צרות - כמה מסכן היה מוזס שלכם...	חיים, ויקטור	5381
איזה אל טוב יותר	בניסיונו להשפיע על יהודי שימיר את דתו מסביר כומר שהאל הנוצרי הוא יותר טוב מאשר האל היהודי, כשאינו מצליח לשכנעו, מכניס הכומר בסתר לכיס היהודי פסלון של ישו, עשוי זהב כדי לגרום לו צרות. היהודי מגלה את הפסל ומנתצו. את השברים הוא מוכר במחיר טוב. כשהכומר שואל שנית איזה אל הוא הטוב ביותר משיב היהודי שהוא מעדיף את אלוהי היהודים אבל גם אלוהי הנוצרים הוא טוב אם שוברים אותו.	חיים, ויקטור	6179
שלמה המלך ומלכת שבא	מלכת שבא מתפלאת למצוא את שלמה המלך תמיד במצב רוח מרומם. הסיבה לכך שהמלך גם במצבים טובים וגם ברעים מסתכל על טבעתו שבה חרוטים האותיות ג.ז.י. שפרושם: "גם זה יעבור", ושומר על ידי כך על שווי משקל נפשו.	לוין, יהודית	7226
השליח, השדר והשודד	לאחת מעיירות לטביה הגיע שליח מארץ ישראל לאסוף כסף. לאחר מכן המשיך לעיירה סמוכה דרך יער עבות והנה לפניו שודד מזויין. בקש ממנו השליח לנקוב את מעילו את כובעו כדי שיאמינו לו שאכן לא מעל בכספים. אחר כך בקש גם לנקוב את כובעו ואז נגמרו הכדורים ברובהו של השודד. על כן, הרביץ לו השליח מכות נאמנות והמשיך בדרכו.	ברוסטין, שמעון	11656
הקבצן והמלך	קבצן מבקש מן המלך את תמונותו. המלך מבין ונותן לו שטר כסף שעליו מוטבעת תמונת המלך ומזהיר את הקבצן שיש לעמול קשה על הכסף ולא לבזבזו.	ברוסטין, שמעון	14374
יהודי מרמה גוי בקניית תפילין	יהודי מוריד מחיר התפילין, שגוי הציע לו לקניה בטענה שהן כתפילין דאשתקד, בעל ערך מעט.	גן, יעקב	2697
ויכוח בין העדה היהודית לכנסיה הקתולית	מלך קתולי ציווה לערוך ויכוח בין יהודי וקתולי שיעמדו בסירה בנהר וירימו קולם כדי שישמעו העומדים משתי הגדות. מי שלא ידע לענות יזרק לנהר. היהודים התפללו וצמו, סבל יהודי התנדב ללכת. שאל את הקתולי באיזו שפה דיבר ה' אל משה וכשלא השיב, דחפו היהודי.	גן, יעקב	7135
הכומר המרומה	יהודי שמעוניין לקבל עזרה בדרך מכומר, מרמה אותו ומספר לו שבכוונתו להתנצר. הכומר לוקח אותו, וכשמגיעים לעיר, היהודי מגחך עליו ונמלט.	חיימוביץ, צבי משה	140
מספר ימים כמספר שנים	אב מייעץ לבנו לא להתחבר עם ג'ינג'ים, ואם ג'ינג'י מרמה אותו, לפנות לג'ינג'י אחר לעצה. עם הזמן, נישא הבן לג'ינג'ית שאביה ג'ינג'י. לאחר שהאב מבטיח לכלכלו במשך עשר שנים, הוא חוזר בו בטענה ששנים נקראות בתנ"ך גם ימים, ולכן הוא פטור מכלכלתו של החתן. החתן מתייעץ עם ג'ינג'י אחר, ומאיים על חותנו כי יגרש את בתו כי היא לא ילדה לו ילדים כעבור עשר "שנים" (של החותן).	רוכפלד, סרל	144
מצות לפסח	בטחון של מלמד שתהיינה לו מצות לפסח. לפני פסח מתעלף. יהודים רחמנים דואגים לו ומספקים לו גם מצות.	חיימוביץ, צבי משה	248
הנה לא ינום ולא יישן שומר ישראל	המלך שאינו יכול להירדם רואה את שרו מכניס חבילה לבית יהודי. הוא מצווה לברר מה יש בחבילה והשר מביא ילד קטן שחוט. הוא מבין שהייתה עלילת דם ומצווה להעניש את השר.	רוכפלד, סרל	339
מה שכואב לי ביותר (חזיר כמבין על שירה)	החזיר הוא שופט המבין ליופי שיר הזמיר והעורב (ולפי דעתו העורב הוא הזמר הטוב יותר).	פלדשטיין, ישראל	350
הרמב"ם מרפא עיוור	רופאים מוסלמים רוצים להוכיח שאפשר להחזיר את מאור העניים לסומא מלידה. מביאים עד שכאילו נותח על ידם. הרמב"ם מפר את מזימתם על ידי כך ששואל את העד ששאלות הנוגעות לצבעים (כי סומא מלידה אינו מבדיל בין צבעים).	רוכפלד, סרל	538
העילוי מסרזיק	תלמיד ישיבה מתקשה בשאלה. נשאר לבדו. בת הרב (החוזה מלובלין) זורקת לו מהגג פתק שעליו כתוב הפתרון. הרב מסביר לו את הפתרון והוא מבטיח להתחתן עם בתו. כאשר הוא רואה את פניה של בת הרב הוא מתעלף. הצעיר מתחתן עם הנערה ובורח מיד אחרי ליל החתונה. בת הרב יולדת ואחיה הקטן מגלה לבנה כי אין לו אב. הנער קם והולך לחפש את אביו. בדרך הוא חולם היכן אביו וכן חולם שמתחת עץ מסויים ימצא בקבוק ובו רפואה לאמו. פעמיים חולם הוא את אותו החלום עצמו (מופיע בו מלאך בדמות זקן). בא הנער לעירו של אביו ושם לומד בישיבה. מחפש אותו ומוצא את אביו בין הלומדים. פניו של האב חוורו כשעומד נוכח בנו. הנער מספר את החלום. הם מחפשים את הבקבוק. האם מתרפאה ובעלה חוזר אליה.	לקס, משה	1338
משאלות שלושת החיילים	מלך פולין מחופש בבגדים אזרחיים מקשיב למשאלותיהם של שלושה מחייליו: 1. לא גייסו אותו לפי החוק כי הוא בן יחיד ועליו לפרנס את הוריו. 2. ביקש כל ימי חייו להיות בגרדיה של המלך אך לא היה מספיק כסף בידו כדי לשחד את פקידי לשכת הגיוס. 3. התאהב במלכה. למחרת שלושתם מוזמנים אצל המלך. המלך משחרר את הראשון מן השירות בצבא, מעביר את השני לגרדיה שלו ובפני השלישי מביא את המלכה. זו מראה לו 3 כוסות שונות ובתוך כל אחת מהן יין מאותו המין. דבר זה מסביר לו כי כל הנשים שוות והקליפה החיצונית אינה אומרת ולא כלום.	רוכפלד, סרל	1339
והוא ימשול בה	שלמה המלך מבקש מאלוהים חכמה, וזוכה ביכולת להבין את שפת החיות. אבימלך שרו מתלווה אליו לגן, שומע את צחוקו, ונוכח כי שלמה מבין את שיחת הסוס והשור. לבקשת אבימלך, מלמד אותו שלמה את שפת החיות בסוד. אך אשתו של אבימלך שומעת אותו צוחק נוכח שיחת החיות, ומטרידה אותו שיגלה לה מדוע, עד שנפל למשכב. כששכב, שמע את שיחת הכלב והתרנגול, שהתגאה כי הוא שולט בכל נשותיו. בעקבותיה, הוא קם ממשכבו, הרביץ לאשתו ולמד גם הוא לשלוט בה	גוטמן, רחל	1501
הסכם	בעל עגלה עשה הסכם עם השטן: במשך כל השנה ישמע בעל העגלה לשטן, אולם בראש השנה השטן ישמע לבעל העגלה. בגלל זה העגלון החוטא יכול לתקוע יפה בשופר.	חיימוביץ, צבי משה	1609
כיצד התפרסם הנריך אטינגר ונעשה עורך דין מהולל בפולין	קצב יהודי קנה אצל איכר פולני פרה והמוכר תבע אותו לדין בטענה כי הוא גנב את הפרה ממנו. בהסתמך על שבועת המוכר ושכניו מצא בית הדין את הקצב אשם בגניבה. אחרי פסק הדין אסף עו"ד הנאשם תרומות מאת הנאספים באולם עבור אשת הנידון וילדיו. כאשר גם התובע תרם את תרומתו, האשים אותו העו"ד כי הוא נתן כסף מזויף. בשמוע זאת אשת האיכר פרצה בצעקות כי בעלה קיבל כסף זה מאת הקצב. על סמך הכרזה זו ביטל בית המשפט את גזר הדין על הקצב, השופטים מצאו את אשמת האיכר ושכניו שנשבעו שבועת שקר והם נאלצו לשלם פיצויים לקצב.	חיימוביץ, יחיאל	2275
הרמב"ם מבייש נזיר	הרמב"ם הוכיח לוזיר מלכו, שכסיל (במקרה הנדון בנו של הנזיר) יכול אולי לקנות לו עבור כסף דעת, אבל בשום אופן לא לרכוש לו שכל (אחרי שנות לימוד רבות חושב הבן שבידו הסגורה של רמב"ם דבר עגול וחלול - אבני ריחיים).	רוכפלד, בינה אסתר	2698
כלב שלמד לרקוד (אליהו מציל)	נסיך אכזרי פולני מצוה על יהודי עני ללמד את כלבו לרקוד. - אם לא יצליח, ימיתוהו. העני מקבל לפי בקשתו סכום כסף הגון לפרנסת משפחתו ושהות שלושה חדשים ללימוד. לפני תום המועד, ערב חג הפסח, מת הנסיך בצייד, כאשר סוסו נבהל ברואו לפניו את אליהו הנביא עם חרב בידו, משליך וממית אותו.	גוטמן, רחל	2832
מנקה גנב	גנב יהודי נתפס בצאתו מן הכנסייה שממנה גנב יהלומים מן הפסל הקדוש. הוא מספר לשופט, כי נכנס לכנסייה כדי לשפוך לבו בפני האם הקדושה והיא פתחה את פיה ונתנה לו את היהלומים במתנה. האב הקדוש ברומא נשאל והוא פוסק כי הדבר יתכן פעם במאה שנה. זיכו את הגנב, אך הזהירוהו כי הפסל מדבר רק פעם במאה שנים.	רוכפלד, בינה אסתר	3190
מעשה בשלושה חתנים	עלמה נפטרת משלושה מאהבים שאינם רצויים לה, על ידי שליחתם, אחד אחרי השני לבית הקברות לביצוע מעשה נועז. כפי שהבחורה צפתה מראש מפחיד שם אחד את רעהו וכולם בורחים במבוכה. העלמה מתחתנת עם בחיר לבה.	רוכפלד, סרל	3481
כל מה שאדם עושה לעצמו עושה	יהודיה, שבעלה שנפטר עבד אצל הרוזנת יצקובסקי, נאלצת, מחוסר אמצעים, לבקש נדבות מהרוזנת. הרוזנת לא נותנת אותן בלב מלא ולכן היהודיה במקום להודות לה, אומרת לה "כל מה שאדם עושה, לעצמו עושה". גם בפעם השניה, כשהרוזנת נותנת לה עוגה אחת, חוזרת היהודיה על המילים הקודמות. בדרך לביתה נותנת היהודיה את העוגה מרוב רחמים לאיש רעב שתעה בדרך. האיש, בן אחיה של הרוזנת, מת מהעוגה שהיתה מורעלת. בשמעה את המקרה מצדיקה הרוזנת את דברי היהודיה.	רוכפלד, בינה אסתר	3562
המוסיקה הטובה ביותר	מלך הזמין אליו אורחים בדעה שצהלת אורחיו עקב הגשת האוכל הטוב היא המוסיקה הטובה בעולם.	רוכפלד, בינה אסתר	3563
מושביק עורך את ה"סדר"	משפחה חושבת שמעשים שיהודי אחד קושר באופן מקרי עם חגיגת ה"סדר" (שליחת משרתת לא יהודיה, הצבת כלב על רגליו האחוריות), הם חיוניים לטקס הזה, ומנסה לשלב את המעשים הללו בסדר שלה. האשה החושבת שהמכות שהשכן מרביץ לאשתו הן חלק של החגיגה הזאת. היא כועסת על בעלה הנותן לה מכות לפני שנודע לו ממנה שהן שייכות לטקס, על ששלח אותה לשכן למרות שידע את הטקס טרם שלח אותה אליו.	חיימוביץ, צבי משה	4046
הכתנת של האיש המאושר	משרתי המלך מחפשים עבור בנו החולה כתונת של איש מאושר, שהלבשתה, לפי דברי קוסם, תביא להבראתו. המשרתים לא מוצאים בכל הממלכה שום מאושר פרט לאיש אחד ההולך בלי כתונת.	חיימוביץ, סרל אסתר (רוכפלד)	4047
לא כל אחד מסוגל לסבול כאבים	לעומת הרעש שהמלכה הקימה בזמן שעליה ללדת, הביא לה המלך את דוגמת האשה, שפגש בצייד, שילדה תחת כיפת השמיים בלי להוציא הגה מפיה וללא עזרה. כתשובה ציוותה המלכה לרתום את הסוס הרכיבה היקר ביותר של המלך לפני עגלת הזבל. כאשר המלך השתומם על מעשיה הצביעה המלכה על ההבדל בינה ובין האשה הפשוטה הרגילה לסבול כאבים. המלך הבין את הרמז.	חיימוביץ, סרל אסתר (רוכפלד)	4048
הדובים הלבנים	הקיסר ניקולאי הראשון וחבורתו ביקשו לגרש את היהודים מרוסיה. בהתחשב עם אומות אחרות לא רצו לנקוט באמצעים דרסטיים לכן הציעה המלכה כי היהודים יביאו לגן החיות של מוסקבה 12 דובים לבנים וימלאו שק בדיבורים. אם לא יעמדו במשימה אפשר יהיה לגרש אותם. חתנו של ראש הקהילה, עורך דין ממולח, קיבל על עצמו להציל את הקהילה היהודית. הוא נסע לגרינלנד ושם קנה 14 דובים לבנים שהיו מיועדים לקרקס. מאחר וניקולאי רצה להיות בטוח שלא יגיעו לעיר הבירה 12 דובים, ניסה לסכל את הקניה ושלח את ראש שריו מחופש על מנת לקנות מעורך הדין אחד הדובים. עורך הדין שחש במזימה מכר לו דוב אחד במחיר 14 הדובים גם יחד. המחיר המופרז ששילם ראש השרים עבור הדוב האחד גרם לצאר ולמלכה לחשוב כי שיטה בהם. המלכה יצאה בעצמה, מחופשת לסוחרת, על מנת לקנות דוב נוסף מעורך הדין. היהודי הסכים למכור לה את הדוב בתנאי אחד בלבד: שתנשק לו בעכוזו. המלכה , לאחר לבטים רבים, הסכימה בלית ברירה לתנאי המשפיל. כל זאת על מנת לסכל את מילוי המשימה שהעמידו בפני היהודים. משחזר עורך הדין למוסקבה, נספרו הדובים ואכן התברר כי הצליח להביא 12 דובים לבנים. את השק שהיה עליו למלא בדיבורים עד אשר תגיד המלכה שהשק מלא- "מילא" עורך הדין בסיפור קורותיו במכירת הדובים לראש השרים ולמלכה. כאשר הגיע לתיאור התנאי שהציב בפני המלכה - היא צעקה "די!" והכריזה כי השק מלא. הקהילה היהודית ניצלה.	שפס, שרה	4417
ה"פטם"	יהודי כפרי עשיר ועם הארץ התחתן בעני תלמיד חכם. ערב סוכות הלך הכפרי לקנות אתרוג בעל פיטם. מסרו למשרתו וציווה עליו לשמור על הפיטם במיוחד. פחד המשרת לאבד את הפיטם, הורידו מן האתרוג והכניסו לכיס מעילו. מסר אותו בנפרד למחותן של הכפרי.	פרנקל, חיים	4965
הפריץ שרצה לשאת את בת היהודי	פריץ רוצה לשאת את בת היהודי העני הגר בכפרו. הבת ואביה מתנגדים ומגורשים. היהודי מתכוון לעזוב, ומסביר לפריץ שהוא נוסע עם בני ביתו לעיר,כדי להתפלל לכבוד חג "פליטתנו". יהודי אחר מסביר לפריץ כי חג זה הוא אחד מהחגים הלא קבועים של היהודים. ומחר אולי יקיים אותו גם הוא.	דובדבני, ברוך	5200
מה קובע בחיים: מזל או שכל?	שני ידידים התווכחו ביניהם ולא הגיעו להסכמה. מה קובע בחיי אדם: שכל או מזל. החליטו לנסות. נתנו לסנדלר עני מאה לירות. שם אותם הסנדלר בסיר הסובין אך עוד לפני שהספיק להשתמש בהם מכרה אשתו את הסיר וכאשר צעק חמס על כך נלקח לבית המשוגעים. וכך קרה גם בשנית כששם את כספו בתוך כובעו שעף עם הכסף ברוח. התיאשו הרעים ונתנו לו כדור עופרת. רצה הגורל ועבר דיג עני. העניק לו הסנדלר את הכדור כמתנה והלה הבטיח לו כי אם יהרוג דג גדול יביא לסנדלר כתשורה. וכך היה. את הדג סרב הסנדלר למכור . משפתחו אותו על מנת לבשלו מצאו בתוכו יהלום. חשבו לתת את היהלום לבת. ושוב רצה הגורל ועשיר העיר נכנס לבית הסנדלר, ראה את אבן החן, קנה אותה בכסף מלא והסנדלר הפך לאיש עשיר. כך ניצח המזל את השכל.	חיימוביץ, סרל אסתר (רוכפלד)	5384
אהבה כמו מלח	מלך שואל את שלוש בנותיו איך הן אוהבות אותו. הבכירה עונה: כיהלום טוב. השניה: כמחרוזת פנינים. הצעירה: כמלח. המלך נעלב ומצווה להשליך את הבת לבית הסוהר. כשהמלכה מבקרת את בתה, זו מבקשת שתשפיע על המלך לעשות משתה ותצווה על הטבח להכין את האוכל בלי מלח. האורחים טעמו ולא הוסיפו לאכול. כך נוכח המלך באהבתה של בתו ושחרר אותה מבית הסוהר.	חיימוביץ, סרל אסתר (רוכפלד)	5691
מלמד קונה שלוש עצות	מלמד קונה שלוש עצות: 1. ללכת בדרך הארוכה, כשלפניו דרך ארוכה או קצרה. 2. לברוח ממקום בו נמצאת אישה צעירה עם בעל זקן. 3. לא לספר אודות אשתו. התוצאות: 1. לו היה נוסע בדרך הקצרה במקום בארוכה, היו הוא ומלוויו נופלים בידי רוצחים. כמציל הוא מקבל מהניצולים מתנות. לו היה נשאר בפונדק בו היו אישה צעירה ובעלה הזקן, היו דנים אותו כאשם ברצח הבעל שנרצח על ידי מאהבה של האשה וביוזמתה. בריחתו הצילה אותו והביאה לגילוי האשם ולמתן פרס למגלה המעשה. 3. אשתו מגלה לרבים על אודות רצח שמבצעו גילה לה כסוד. הוא יצא זכאי רק מפני שהרצח היה מבויים.	גריפל, פנינה	5751
שלוש עצות של תרנגול	תרנגול שבוי מבטיח ללמד אדם שלוש חכמות אם ישחרר אותו. האדם מסכים. העצות הן: 1. אל תאמין בדברים שאין להאמין בהם. 2. אל תתחרט על מה שעשית בעבר. 3. אל תנסה לעשות דבר שלמעלה מיכולתך. האדם משחרר את התרנגול וזה צוחק על הפתי ששיחרר אותו למרות שבגרונו טמון אוצר יהלומים. האדם קפץ לתפוס אץ התרנגול, נפל מן העץ ונחבל. התרנגול צוחק ממנו על שעבר על שלוש העצות: האמין לדבר בלתי אפשרי, התחרט על מעשהו וניסה לרדוף אחרי הציפור.	פלר, ירחמיאל	7663
השועל והזרזיר	השועל ראה את הזרזיר ורצה לטרוף אותו. התחיל לצעוק שהמשיח בא. שמע הזרזיר והתקרב קצת. שאל אותו השועל מדוע אינו מתקרב יותר, ענה שהוא מפחד. אמר לו השועל כי ימות המשיח הגיעו ועכשיו תתקיים הנבואה "וגר זאב עם כבש" ואין לו יותר מה לפחד. עוד הוא מדבר והזרזיר חושב, בא כלב והתחיל לנבוח. שמע זאת השועל וברח. כששאל אותו הזרזיר למה הוא ברח, ענה: "מה לעשות שהכלבים לא אבו לשמוע על ביאת המשיח".	פלר, ירחמיאל	7942
סוחר המראות היהודי והאיכר הפולני	איכר פולני תמים מסתכל במראה ורואה בה את פני אביו. הסוחר היהודי מוכרה לו במחיר גבוה. בבית מחביא את המראה ומסתכל בה בסתר. אשתו בולשת אחריו ומסתכלת בדמות אשה יפה. בוכה על בגידת בעלה. אם האשה מסתכלת גם היא ומנחמת את בתה שהאשה היא זקנה כמוה.	רוכפלד, סרל	7944
בת היהודי שידעה את התשובות לפריץ	הפריץ קרא ליהודי, אוקראיני ופולני לענות על שאלותיו: 1. מה הדבר השמן ביותר. 2. מה הדבר הבהיר והמהיר ביותר. 3. מה הדבר המתוק ביותר. האוקראיני והפולני ענו תשובות שלא סיפקו את הפריץ (1. חזיר 2. סוס הפריץ 3. דבש) ולכן כרת את ראשם. ליהודי היתה בת מפגרת והיא לימדה אותו לענות: 1. אדמה 2. עין 3. שינה. המלך היה מרוצה וביקש לדעת מי למדו לענות כך. כשאמר שזו בתו דרש שתבוא אליו לבושה וערומה, רכובה והולכת, תתן מתנה ולא מתנה. הבת לבשה שמלה מיוטה, רכבה על עז שרגליה על האדמה ונתנה למלך יונה שפרחה מידיו. רצה המלך לנשאה אך כיוון שלא הסכימה להתנצר נתן לאביה פרס כספי.	רפופורט, ישעיהו	7945
הכלב והזאבים	איכר עשיר שם כלב זאב לשמירת עדרו ומנע בכך מן הזאבים לטרוף את הצאן. אחד מצעירי הזאבים התנדב לשכנע את הכלב לתת להם לטרוף את הצאן. לאחר שהכלב השתכנע הוא טורף מן הצאן עם הזאב הצעיר ומביאים טרף גם לשאר הזאבים. הראשונים לטרוף היו הזאבים המבוגרים והכלב נאלץ לחכות בצד, כי אמנם בין בני האדם הוא היה כלב זאב, אבל בין הזאבים הוא בסך הכל כלב.	לקס, משה	9352
תחרות שירה בין עיט וציפור שיר	חזיר, כבורר, מכריז כי קרקור העיט שווה יותר משירת ציפור שיר. הציפור בוכה , לא בגלל שכפי שהוסכם העיט עקר לה את העין, אלא מפני שהחזיר שפט ביניהם.	חיימוביץ, יחיאל	9674
כלייזמרים אינם קוראים תווים	יהודי ובניו, המהווים יחד חבורת כלייזמרים, יודעים אמנם לנגן יפה אך אינם קוראים תווים. כאשר הם נדרשים על ידי אחד האצילים, בפניו עליהם לנגן, להביא איתם תווים ולהשתמש בהם בנגינתם, הם מביאים, לפי עצת אם המשפחה, ספרי תפילה לראש השנה. הם טוענים שאלה הם ספרי תווים ושהאותיות העבריות הן תווים יהודיים. החבורה מצליחה במשימתה.	חיימוביץ, סרל אסתר (רוכפלד)	10380
המאפה הטוב ביותר (ר' יחיאל האלשטוק)	בכנס רבנים מעלים רבנים שונים חידושי תורה שלמדו מפי אבותיהם. רב צעיר, נכדו של רב מפורסם, המתקשט בנוצות לא לו, שואל את ר' יחיאל האלשטוק מה היה אביו ז"ל אומר, והרב עונה: אבי היה אופה וטען תמיד שהמאפה הטוב ביותר הוא המאפה שהכנת בעצמך ("אז דאס בעסטע געבעקס איז אייגן געבעקס").	חיימוביץ, צבי משה	10938
האלמנה העניה והרב	אלמנה בוכה על קבר בעלה שחסרים לה אלף רובל להשיא את בתה. הרב שומע את בכיה ומנסה לאסוף בין חסידיו את הסכום הדרוש. מצליח לאסוף רק חצי. שולח את הכסף ביד שמשו אל האלמנה, תוך הסבר כי הבעל שלח לה את הכסף ובקרוב ישלים את הסכום. האשה מתמרמרת כי בעלה שלח את הכסף בידי "כלי קודש" הידועים כרמאים.	לקס, משה	11340
ויכוח הבעש"ט והנוצרים	באחד הויכוחים הפומביים בין הנצרות והיהדות טענו הכמרים שהבעש"ט מפיץ שקרים, באומרו שאין יהודי אמיתי שמשתמד או נוצרי אמיתי שמתגייר. הנה בת הרב בעיר הסמוכה השתמדה לקתולית אדוקה. אמר להם הבעש"ט לגשת לאחד הכמרים ולשאלו לפשר הגומי העוטף את אחת מאצבעותיו. סיפר שעבר ליד המקווה ואנס את הרבנית למרות כל נסיונותיה להתנגד. לבסוף היא נשכה את אצבעו והיה צריך לקטוע אותה. נוכחו הכמרים בצדקת הבעש"ט.	לקס, משה	11657
הרמב"ם והרופא הזקן	הרמב"ם שהתייתם מאביו היה שובב וזילזל במוריו. סבו גרשו והוא נדד עד מצרים תוך שהוא מתפרנס בדוחק. הגיע לביתו של רופא זקן שפחד מעוזרים שמא ילמדו את סוד מקצועו. הרמב"ם משים עצמו אילם, מתקבל לעבודות שונות ופחותות חשיבות אך לומד את סוד מקצוע הרפואה, בהסתר, במשך 3 שנים. פעם, כשהרופא ניתח שייך בראשו, פתח הרמב"ם לראשונה את פיו לפני הרופא, והזהירו לבל ישתמש בשיטה בה עמד להשתמש אלא באחרת. מני אז היה הרמב"ם ידידו ועוזרו של הרופא הזקן. כשמת הרופא ירש הרמב"ם את המרפאה עד שהתפרסם והיה לרופא המלך.	לקס, משה	12155
איך להכין סדר?	בכפר יושבות שתי משפחות יהודיות. ראש משפחה אחת בור ועם הארץ, ראש המשפחה השני הוא למדן. כשהגיע חג הפסח לא ידע הבור כיצד להכין את הסדר. הוא שלח את בנו לבלוש אצל משפחת השכן הלמדן ולראות מה הוא עושה. הבן חזר ודיווח לאביו שהלמדן ציווה על השיקסה לעלות על התנור ולשכב שם עד שהסדר יגמר. לאשתו נתן מכות נאמנות ואת כלבו ניסה להביא מאחורי התנור. הבור ניסה לעשות בדיוק את מה שהבן דיווח עליו.	חיימוביץ, סרל אסתר (רוכפלד)	13561
כמה לחמניות לאכול בבוקר?	חותנת נותנת לחתנה, בחור ישיבה הנשוי לבתה היחידה, 3 לחמניות לארוחת הבוקר. מאחר שהוא אינו אוכל לחמניה אחת, מחמת הנימוס, היא נותנת לו 2 לחמניות. מאחר שהוא מוסיף לא לאכול אחת היא נותנת לו רק לחמניה אחת. רואה זאת בחור הישיבה ומתחיל לשיר "איזה נשק, איזה תרבות". חותנתו חושבת שמחמת לימודיו הוא השתגע והולכת לרב. בחור הישיבה מספר מה מעיק עליו. הרב פסק כי יש להכין לבחור עד 7 לחמניות לארוחת הבוקר.	חיימוביץ, סרל אסתר (רוכפלד)	13562
מגרושה ברח מהר	יהודי מבקש מרבו שיעזור לו למצוא שידוך. הרב שולחו אל קרובו בחצר. הוא מוצא את האיש רכוב על מקל ואומר: דיו, דיו! היהודי אומר מה מבוקשו והאיש אומר שאם ינשא לבחורה - זה בסדר, לאלמנה - גם בסדר אך מפני גרושה - יברח. היהודי ניגש לרבי וטען שלא הבין את דברי האיש. הרב אומר לו שהאיש רצה לומר לו רק שמגרושה יברח מהר.	חיימוביץ, סרל אסתר (רוכפלד)	13563
סוחר הסוסים וסוחר הבהמות	סוחר סוסים שנחשב לאדם לא הגון, ביקש הלוואה של 200 רובל מן הגביר ואף קיבלה. כשעבר זמן הפרעון הכחיש סוחר הסוסים את ההלוואה ואף נשבע על כך אצל הרב. סוחר הסוסים רץ אחרי הגביר שיצא שבור מאצל הרב והחזיר לו את הכסף, בתוספת ריבית, באומרו: עשיתי כך כי רציתי להראות לך שגם סוחר סוסים יכול להיות אדם הגון.	לקס, משה	14722
שלושה יהודים מחפשים את חרב משה רבנו	שלושה יהודים יוצאים להרי קורדיסטן על מנת למצוא של את חרבו האגדתית של משה רבנו, שבכח מוצאה יהיה לגאול את בני ישראל. הפחה השולט באזור מצווה לקבור בקרבת שלושת היהודים חרב חלודה ולהביא לפניו את היהודים, אחרי ש"מצאו" אותה. כשמביאים את היהודים לפני הפחה הוא מאשימם שבעזרת החרב רצו לשלוט עליו, ועל המוסלמים כולם. היהודים מכחישים כוונות כאלה, בהצביעם על מקרה של בעל פרה אדומה. פקחות היהודים מוצאת חן בעיני הפחה והוא שולח אותם לחופשי, אחרי ששלמו לו כופר נפש.	סיידה, ציון	6602
זכריה מוכר פולים	1. בעל חנות עשיר לא נותן לרוכל למכור את סחורתו בקרבת החנות. כאשר הרוכל מנסה למוכרה על אנייה העוגנת בנמל, סופת רוח חזקה מטביעה את הספינה. הרוכל ניצל ומגיע לאי המיושב ילידים ערומים. הוא פודה את עצמו מהסכנה להיהרג על ידי נתינת סיגר שמצא בין שברי האנייה למלך, בטענה שהחפץ הוא כתר בעל ערך רב. כאותה הערכת המתנה נותן לו המלך אוצרות רבים. 2. בעל החנות מקנא בעושרו של הרוכל ורצונו להגיע גם הוא לאי. בכדי למצוא חן בעיני הילידים הוא מוציא את כל כספו לקניית בגדים עבורם. מלך הילידים חושב שאינו יכול להביע את הערכתם למתנת העשיר מאשר במתן הרכוש היקר ביות שהיה אי פעם בין נכסיו והוא ה"כתר" שקיבל מהרוכל.	ג'ובני, ברכה	3389
בכל אשמה האישה	היה מלך אלמן אכזר ששפט נתיניו לפי שרירות לבו. הייתה לו בת יחידה שהייתה אומרת אחרי כל פסיקה לא צודקת: "בכל אשמה האישה". רגז המלך והחליט להפטר מבתו. רכב איתה דרך המדבר, הגיע ליער ושם השאיר אותה לבד. הלכה יומיים עד שראתה אור מרחוק. הלכה לשם והגיעה לבית אישה, שם לנה ואכלה. לאישה היה בן שאף הוא גר בבית הזה, אך הוא היה עצלן והזקנה הרוויחה משהותה של הבת. ביקשה בת המלך מהזקנה שתביא לה מעט גרעינים וכשחזרה האישה מעבודתה הביאה לה חיטה. בת המלך זרקה את החיטה אל דלת חדרו של הילד ובאו הרבה ציפורים לאכול את הגרעינים. האישה קראה לבנה לגרש את הציפורים. כשבקשתה לא עזרה איימה עליו במכות והוא קם לגרש את הציפורים. לאחר מכן לימדה אותו קרוא וכתוב והנה הנער מוכשר ואף התקבל אחר כך בעיר כפקיד. כפקיד עלה בתפקידו מהר מאוד והרוויח הרבה כסף. בסוף התחתן עם בת המלך. פעם כשחזר מעבודתו הביתה מצא אבן נוצצת. הרים אותה, שפשף אותה, והנה יצאה שלהבת ואחריה אדם אשר שאל אותו מה רצונו. שאל את אישתו, והיא ביקשה כי יהיה לה ארמון כמו זה שלאביה. המלך בינתיים נפצע קשה כשחזר מן היער בו השאיר את בתו. חודשים רבים שכב עד אשר החלים. בתקופת מחלתו הרהר ונשבע להיות שופט צדק ולחפש את בתו. ובכן, יצא המלך לחפש את בתו ומצא את הארמון ביער אשר היה דומה כל כך לארמונו הוא. נכנס, אך לא הכיר את בתו. לעומת זאת, הכירה הבת אותו. בשעת ארוחה סיפרה את קורות חייה ואז גם הוא הכירה.	ג'ובני, ברכה	3390
איזהו עשיר – השמח בחלקו	חוטב עצים מצליח, מהכסף המועט שהרוויח, גם לחיות וגם להזמין זמר שירקידו אחרי עבודתו. המלך שרוצה לראות אם ימשיך בדרכו גם במקרה של חוסר פרנסה, מונע ממנו להמשיך במקצועו, וכאשר החוטב מצליח למצוא עבודה אחרת, שולל גם אותה ממנו, אך ללא הואיל. כאשר המלך לוקח ממנו כל אפשרות לפרנסה וממנה אותו לתליין, מוכר החוטב את חרב התליין, כשהמלך קורא אותו לבצע המתה מבוימת, מוציא החוטב חרב מעץ בטענה שהחלפת חרב הברזל לחרב עץ הוכיחה שהנאשמים נידונו למוות ללא הצדקה.	ג'ובני, ברכה	3479
דאגה בלב איש ישיחנה	על שלוש שאלות של מלכו: א. מה מחשבתו של המלך בזמן שהוא שואל את שאלותיו? ב. איפה אמצע העולם? ג. מה ערכו של המלך? עונה האפנדי לפי עצת ידידו היהודי את התשובות הנכונות הללו: א. המלך חושב שהיהודי עזר לנשאל ב. אמצע העולם נמצא באמצע החדר בו הם נמצאים. ג. המלך שווה לערך הקוראן שהנשאל מראה למלך. האפנדי מעניק ליהודי, ךפי הבטחתו, את מחצית עושרו.	ג'ובני, שושנה	3560
הרמז בגללו נגמלה האישה מעצלות	בעל שהתחתן עם אישה למרות שאמרו לו שלכלתו יש תכונה להיות פעם בחודש אדישה, נותן לה מכות חזקות כאשר המקרה הזה קורה בפעם הראשונה במשק ביתם. הוא מצדיק את עצמו באומרו כי לו יש התכונה להכות את אישתו פעם בחודש. האישה נרפאה.	ג'ובני, ברכה	3561
המלך שידע לארוג שטיחים	מלך שלמד לארוג שטיחים, משתחרר משבי בו הוא נפל כשללא ידיעת שוביו, הוא הכניס בשטיח את תולדות אסונו ואת מקום המצאו. השטיח הגיע לידי אנשיו ששחררו אותו.	ג'ובני, ברכה	3862
צוואת השייך העשיר לבנו הבזבזן	אב לבן בזבזן מסתיר שקית עם דברי ערך על אחד הקירות של גג ביתו. כאשר אחרי מות אביו הבן בזבז את כל רכושו, הוא מנסה, לפי רמז אביו בצוואתו, לתלות את עצמו. בקורה האחרונה הוא מוצא את המטמון. הבן משנה את אורח חייו.	ג'ובני, ברכה	3965
האשה הבוגדת	זוג צעיר גר סמוך לאם הבעל שהיה שכיר יום. האישה בגדה בבעלה בעת העדרו מן הבית. כאשר היה בבית עשתה את עצמה חולה. אם הבעל השגיחה כי איש זר נכנס לבית בנה. כאשר האישה הרגישה כי חמותה עוקבת אחריההיא אמרה לבעלה כי אמו אשמה במחלתה. הזהירה האם את בנה אך ללא הועיל. לאחר זמן מה מתה האם. שמח האיש כי חשב שהתפטר מן הצרות ולכבוד המאורע שחט כבש. האישה ואהובה אכלו את הכבש מבלי להשאיר שריד לבעל. שוב הואשמה האם כי אכלה את הכבש כולו. הלך הבעל כדי להוציא את גופת אמו מן הקבר ולפזר את אפרה לכל העברים. בדרך פגש ביהודי. במשך השיחה גילה לו את כוונתו. אמר לו היהודי כי יש לבדוק את נאמנותה של אישתו. על פי עצתו שחט הבעל כבש שני, יצא מן הבית אך לא הלך לעבודה אלא השקיף על ביתו מרחוק. אז נוכח לדעת כי אשתו בוגדת בו. הכה את האהוב וגרש את אשתו.	ג'ובני, ברכה	3966
הבוגדת פטימה	לפני מותו קרא שייך עשיר לבנו ואמר לו כי אשתו בהריון ואם יולד בן עליו לגדל ולחנך אותו אולם אם תוולד בת עליו להמית אותה מיד כי היא תביא עליו אסון. מת האב והאם ילדה בת אולם הבן נרתע מלהרוג את התינוקת. עברו כמה שנים והמשפחה ירדה מנכסיה וכאשר האחות היתה בת חמש שנים מתה האם. ידע האיש כי רק בגלל האחות באו עליו כל האסונות והוא קם הרכיב את אחותו על סוסו האחרון ורכב איתה מן העיר כדי למצוא את מזלובמקום אחר. הגיעו למדבר ובאו אל מבצר אחד שהיה תפוס על ידי שודדים. הם נכנסו דרך פשפש קטן כי לא היתה דלת אחרת ולא נמצא איש. עמדו על יד הפשפש עם חרבות ביד וכשנכנסן 4 השודדים התנפלו עליהם ושלושה נהרגו. הרביעי התאושש למחרת כאשר האח לא היה במבצר. האחות טפלה בו והתאהבה בו. אמרה לו כי אינה אוהבת את אחיה אשר הרג את יתר השודדים ופצע קשה את אהובה. האהוב יעץ לה לשלוח את אחיה למדבר. שם בוודאי יפגוש בכושי אשר יגמור את חייו. הנערה הכניסה את אחיה על פי סימן מוסכם מראש (במקרה ואין איש במבצר עליה להניף דגל לבן) ועשתה כאילו היא חולה. ביקשה ממנו להביא מים חיים להחיות אותה. הוא האמין לדבריה ורכב כמה ימים במדבר. אזלו המים ןהןא התעלף. כאשר שבה הכרתו ראה מעליו כושי אשר החיה אותו. סיפר לו הכושי כי פעם היה עבד אצל שייך אכזר שממנו ברח לאחר שהכה אותו מכות בשוט. ברח למדבר בו הציקו לו 40 שודדים. 36 הרג אולם נותר 4. הניח הכושי כי אחותו של בן השייך בוודאי מתעסקת עם אחד מאלה אחרת לא היתה שולחת אותו למדבר. בן השייך והכושי כורתים ברית ידידות (בן השייך מכיר בו כאביו) ושניהם יוצאים כדי להרוג את הזוג. הם הורגים את הזוג.	ג'ובני, ברכה	3967
האלמנה הצעירה ובנה החולה	אשה התאלמנה בגיל צעיר ונשארה עם שלוש בנות וילד אחד שנולד אחרי מות בעלה. ילד זה היה חלש מאוד ותמיד נשקפה סכנה לחייו. בכתה האישה והכריזה שהיא מוכנה לתת את חייה למען יחיה הילד. שכן אחד שמע את יללותיה וביקש לבחון אותה. לבש בגדים משונים, הרכיב קרניים למצחו והלך למחסן בו האישה נהגה לטחון את הקמח. הוא התקרב אליה ואמר לה כי הוא מלאך המוות וכי בא לקחת את נשמתה. קמה האישה וקראה: קח את בני החולה אנוש. אני בריאה וחזקה ועלי לפרנס את שלוש בנותי.	ג'ובני, ברכה	4402
מלך תימן ויועצו היהודי	שרים מוסלמים מסיתים את מלך תימן לבדוק את חוכמתו של זכריה, יועצו היהודי. הוא מפנה אליו 3 שאלות: מה מהיר מציפור, מה שמן מחזיר ומה מתוק מדבש. בתו של היהודי, חנה, עוזרת לו לפתור את השאלות: העין מהירה, האדמה שמנה והנשמה מתוקה. המלך מצווה עליו להביאה, שבעה ולא שבעה, לבושה ולא לבושה ורוכבת ולא רוכבת. היא צמה כמה ימים ואוכלת סמוך לבואה גרעינים. היא לובשת שמלת משי שקופה ומגיעה לארמון המלך על כבש, כשאחת מרגליה על האדמה. המלך נושא אותה לאישה בתנאי שלא תתערב בענייני הממלכה. היא עוברת על התנאי כשהיא מייעצת לעני שנשפט ואמור לשלם קנס, לדוג דגים בנחל אכזב בדרכו של המלך לצייד. כשהמלך שואל לפשר מעשהו, עונה לו העני, כי יש בו אותה מידת היגיון כמו בעונשו. המלך פותר אותו ומחליט לסלק את המלכה מהארמון. המלכה מתבקשת לבחור דבר אחד בארמון עמו היא רוצה לשוב לבית אביה. היא מארגנת נשף, משקה את המלך והוא נרדם. היא לוקחת אותו איתה, ואחרי שהוא נוכח שוב בחוכמתה ובאהבתה הוא מחזיר אותה לארמון.	ששון, שמיר	6699
השכן הערום על גג הבית	איש מבטיח לשכנו סכום כסף אם יבלה ערום ליל חורף אחד על גג ביתו מבלי שיחמם את עצמו בשום דבר. הלילה עובר ובבוקר השכן הערום מתלוצץ שהתחמם בזכות הלבנה. בשל כך, שכנו לא מוכן למסור לו את הכסף והם הולכים להישפט אצל המלך. המלך פוסק שהשכן צודק ושהוא אינו צריך לשלם כסף. בתגובה, מזמין השכן שהפסיד במשפט את המלך למשתה לכבוד יום הולדתו. המלך ממתין לאוכל המבושש לבוא. בתגובה, השכן מראה לו שהבשר שנמצא על צמרת העץ מתחמם תחת הנר שנמצא על האדמה. המלך מבין שהבשר לא יכול להתחמם כשם שהאיש לא יכל להתחמם מאור הלבנה ומבקש למסור לו את כספי ההתערבות.	שיר, ששון	6700
האפנדי שירד מנכסיו	לאפנדי שירד מנכסיו נשאר רק משרת אחד זקן. ברצונו לשמור על הנימוסים שהיה רגיל בהם בימים הטובים. מלמד האפנדי את משרתו איך להעיר לו באופן נימוסי שליכלך את זקנו. אחרי בואם של האורחים נכנס האפנדי עם המשרת לבית שימוש וחוזר שם על המילים שעל המשרת להגיד. המשרת מעיר לפני האורחים שמה שבעליו אמר לו קודם בבית שימוש, נמצא עכשיו על זקנו.	ששון, שמיר	6834
זוג משמיים	בן בזבזן מתאהב בבת שותפו של אביו שנפטר. השותף אינו מסכים לנישואין. בדרכם לעיר רחוקה כדי להתחתן תועים בני הזוג במדבר. הם נפרדים זו מזה כאשר הבחור מתרחק מן הבחורה בעת חיפוש אחרי מים ואוכל. היא ניצלת על ידי זקן. רב חובל של אניה בה היא רוצה לחצות נהר, חומד אותה. היא בורחת באניה, אחרי ששלחה את רב החובל לחוף לקניות. היא לבושה בבגדי גבר ונעשית מזכיר המלך. ראש הסריסים מטיל ספק בגבריותו של של המזכיר והיא נשלחת כרמאי לבית כלא. שם היא מוצאת את בחיר ליבה שנכלא כחשוד בריגול. הם מחליפים את בגדיהם והבחור הולך כמזכיר לבדיקת גבריותו. משחררים אותו כחף מפשע. כשהמלך מציע לו פיצוי עבור העוול שנגרם לו, הוא מבקש את שחרור אחיו (כלתו)החשוד בריגול. הזוג מתחתן.	ששון, שמיר	8160
האפנדי וגנב הסוסים	לאפנדי נגנבה סוסתו האצילה. האפנדי רדף אחרי הגנב הרכוב על סוסתו, כשהוא עצמו רוכב על בתה של הסוסה. ברדיפתו הרגיש האפנדי שהסייחה עולה באצילותה ובמהירותה על אמה וכדי שלא יוודע שיש לו סוסה טובה יותר מזו שנגנבה, הפסיק את המרדף.	ששון, שמיר	9678