חזרה לדף הראשי של פרויקט אסע"י
תמציות סיפורי העדה
|
יוון |
|
שם הסיפור |
תמצית |
מספר |
מספר אסע"י |
|
כל אשר עושה האדם, לעצמו הוא עושה |
קבצן עיוור נהג לאמר תמיד: "כל אשר עושה האדם, לעצמו הוא עושה". אשת הגביר שהיה מנצל את איכרי הכפר כעסה על הקבצן, הכינה לחם ובתוכו סם מוות ונתנה אותו לקבצן. בדרכו פגש הקבצן את בן הגביר שחזר רעב מן הדרך וביקש מזון. הקבצן נתן לבן את הלחם, זה אכל ממנו ובהגיעו לביתו אחזוהו כאבי בטן. האם חקרה את הבן למעשיו ומדבריו הבינה כי אכל מלחמו של הקבצן. היא מודה בצדקת דבריו. |
אברהם, יצחק | |
|
חלומו של קבצן |
בן קבצן למד מקצוע חייטות. פעם בערב נרדם לרגע וחייך בשנתו . שאל אותו בעל הבית מדוע חייך אך הנער סרב לגלות. עברו המלך והווזיר בבגדי דרוויש ואף הם ביקשו לדעת מדוע חייך. הנער לא גילה והמלך שלח לקרוא לו למחרת לארמונו. הנער היה מוכן למות ובלבד שלא יגלה את סודו. המלך אסר אותו בביתן מבודד בגינתו, מרוב שיעמום החל הנער לנגן ולשיר. שמעה אותו בת המלך ובאה אליו מידי לילה להקשיב לנגינתו. ממדינה שכנה שאלו את המלך שלוש שאלות שהיה עליו להשיב עליהן. בת המלך גילתה לנער את התשובות והוא פתר את החידות שהוצגו למלך. המלך השיא לו את בתו וגם המלך השכן מסר לו את בתו לאשה. שוב הנער חייך והפעם נאות להסביר: חייכתי כי חלמתי שהתחתנתי עם שתי נסיכות. |
אטיאש, דניאל | |
|
הנסיכה, הדרויש, האריה והנער הקרח |
דרויש נותן לעקרה תפוח - החצי האדום בשבילה והחצי הלבן לבעלה. אכלו את התפוח והיא ילדה בן. אך כעבור 12 שנה היא צריכה לתת לדרויש את הבן. נולד הבן וכעבור 12 שנה בא הדרויש ודורש מן הנער שאימו תחזיר את הפיקדון. האישה מלמדת את בנה לאמור ששכח למסור לה. בשניה אומר לו הדרויש. אמו אומרת שיקח אותו. בשלישית לוקח הדרויש את הנער לארמונו. הדרויש הולך ומוסר לנער את מפתחות הבית. ל-30 חדרים מותר לו להיכנס אולם לחדר ה-31 אסור לו. בחדר הראשון והשני רואה הנער שלדים, ביתר החדרים רואה אוצרות. בחדר האחרון נמצאים נערה, סוס ואריה קשורים. הנער מחליף את האוכל שלהם, כי לנערה ניתנה שעורה, לסוס בשר ולאריה לחם. הם אוכלים וכל אחד נותן לנער שערה אחת שבשעת הצורך יוכל לקרוא לאחד מהם בשפשפו את השערה המתאימה. מלמדים להרוג את הדרויש. הדרויש חוזר, עושה כאילו מאמין לדברי הנער שאמר שלא נכנס לחדר האחרון. מרתיחים מים. הנער מתלונן שהעשן מסנוור את עיניו. הדרויש מתכופף כדי לסדר את האש והנער זורק אותו לתוך המים הרותחים. הוא בורח ומשחרר את השלושה. מגיעים לעיר. שם הנער חובש קיבת פרה לראשו ולובש בגדים מלוכלכים. מקבל עבודה אצל גנן המלך ולן באורווה. כאשר הולך הגנן הוא מבטיח לשמור על הגן. הוא קורא לנערה וזו מביאה לו בגדים. הוא רוכב על הסוס והורס את כל הגן. בת המלך הצעירה הייתה עדה למעשהו זה. היא מגינה עליו לפני הגנן ומספרת כי עדר פרות נכנס לגן. הנער ממשיך לעבוד. בת המלך דוחה את כל המחזרים אחריה. היא מבקשת שכל בני העיר יעברו תחת חלונה ולמי שתזרוק את התפוח שלה זה יהיה בעלה. היא בוחרת בקרח. האב מגרש אותה. מרוב צער מתעוור המלך. רק חלב לביאה מסוגל לרפא אותו. הקרח מזמין חלב אצל האריה ומקבל אותו. המלך מבריא ונותן לו מתנות, אולם לא סלח. פורצת מלחמה וכולם יוצאים לקרב. הנער מקבל מדים מן הנערה, רוכב על סוסו, מנצח וכורת את ראשו של המלך האויב. בשעת הקרב הוא נפצע והמלך חובש אותו במו ידיו ובמטפחתו. אולם הוא נעלם. מחפשים את הגיבור ובת המלך מביאה את ראשו הכרות של המלך האויב. הפצע ומטפחת המלך מגלים את הגיבור, מתפייסים, באים הורי הגיבור. |
אטיאש, משה | |
|
בן המלך וטבעת הפלא |
בן המלך זוכה בטבעת פלאית : כל איש ששמים את הטבעת על חזהו בשנתו הטבעת מגלה את סודותיו. בליל כלולותיו עם שלוש נסיכות בסו אחר זו, מגלה בן המלך בעזרת הטבעת שכולן ישנו לפני החתונה עם גברים אחרים. הנסיך מגרש את שלושתן מבלי לגלות את הסיבה. נערה עניה מוצאת חן בעיני הנסיך. היא עוברת בהצלחה את מבחן הטבעת ונישאת לבן המלך. נסיך שני חומד את הצעירה בהעדר בן המלך. הוא מגיע אליה בעזרת זקנה המחופשת לרוכלת. הנערה מסכימה בתנאי שיבנה לה ארמון פאר עם חדר מתחת לאדמה אליו מגיעים מחדרה בעזרת שבעים מדרגות. בגמר הבניה היא יורדת כל יום מדרגה אחת נוספת אך חוזרת לחדרה כי נדמה שמישהו קורא לה מלמעלה. המחזר מת משברון לב והיא קוברת אותו במרתף. בשובו שומע הבעל, בעזרת הטבעת, שאשתו מצטערת על מות הנסיך השני. הוא מגרש אותה מבלי להסביר את הסיבה. מחופשת כגבר היא פותחת על יד ארמון בעלה חנות תכשיטים. ה"סוחר" מוצא חן בעיני הנסיך אבל הוא חושד שהוא אישה. בעצת אמו הוא מנסה בדרכים שונות לגלות את מינו האמיתי, אך נכשל כי ה"סוחר" (אשתו) מאזין בסתר לשיחות בינו לבין אמו. לבסוף מביא ה"סוחר" את הנסיך לגנו. הבעל רוצה לקטוף פרח אחד בלבד מן הגן ואם לא, ימות מרוב חשקו בפרח. ה"סוחר" מגנה את הנסיך המוכן לכל בגלל פרח אחד, בו בזמן שהוא, וברגע זה מסיר את כובעו ומתגלה כאישה, אפילו לא הסתכלה על האיש שמת בגללה ואשר בגללו בעלה גרש אותה מן הבית ללא סיבה. הם מתפייסים , ובעלה מוסר לה את הטבעת שגרמה לבעיה והיא משליכה אותה לים. |
אטיאש, משה | |
|
בת המלך ובחיר לבה |
על הנסיכה לבחור בין שלושה מחזרים. מי שיביא לה את המתנה היקרה ביותר יקבל את ידה. הראשון מביא ראי בו רואים את כל העולם, השני - שטיח עליו אפשר להגיע לכל מקום בן רגע, השלישי - תפוח המרפא אפילו גוסס, כששמים רבע ממנו על פיו. בראי רואים שהנסיכה גוססת, מגיעים אליה בעזרת השטיח, ומרפאים אותה ברבע תפוח. הנסיכה נותנת את ידה למביא התפוח. |
אטיאש, משה | |
|
בתולת הים |
בן מלך כולא את אשתו בארמון מבודד בים, כיוון שאינה מדברת איתו אף מילה. הוא מתחתן עוד שלוש פעמים, אך בכל פעם אשתו החדשה נכשלת ומתה בניסיון לחקות את מעשיה של האשה הראשונה שראתה בארמון הים. הראשונה, מנסה ללכת על המים; השניה להפוך את אצבעותיה לדג ולטגנן; השלישית, משליכה את שדיה לתנור בתקווה שיהפכו לדברי מאפה. הנסיך המיואש שומע את שיחתם של שני נערים, ולומד ממנה איך לגרום לאשתו הראשונה לדבר ובכך להחזירה אליו. הוא משביעה בשם הלבנה אמה, השמש אביה והכוכבים אחיה לדבר איתו. והאשה אכן חוזרת לדבר, והוא לוקח אותה בחזרה ככלתו. |
אטיאש, משה | |
|
הדרת זקנים |
מלך הקפיד במצוות הידור פני זקנים אך הושם לצחוק וללעג בפי נתיניו. בכעסו, הוא ציווה לגרש את כל הזקנים מתחומי העיר תוך שלושה ימים. למרות המחאה, הפקודה התבצעה, למעט אדם אחד שהחביא את אביו בארון ביתו. כדי לוודא שפקודתו בוצעה במלואה פרסם המלך שלוש חידות בתמורה לפרס: מה המרחק בין שקר לאמת (המרחק בין העין לאוזן), איזו היא האבן היקרה ביותר (השן), ועל מה משוחחים האש והמים בשעת הרתיחה (האש מייחסת לעצמה את כוח רתיחת המים, והמים מאיימים לכבותה). איש אינו מצליח לפתור את החידות פרט לאב המסתתר בארון. התשובות מגיעות בתיווך בנו למלך, המגלה כי זקן פתר אותן, ולכן יש לתלות את בנו, על שהפר את פקודת המלך. הבן מודה, אך מבקש מהמלך את סליחתו. המלך מוחל לו, וכל הנתינים מבטיחים להדר מעתה והלאה פני זקנים. |
אטיאש, משה | |
|
יפיפיה מתאווה למזלה של המכוערת |
מלך נותן לאשת יועצו הראשון, רב, ליום הולדתו נערה משרתת כמתנה. הנערה מתפלאה שלרבנית המכוערת יש מזל ולה אין. הרבנית שומעת את טענות הנערה ושולחת אותה להביא למזל שלה (של הרבנית) לכבוד יום הולדתה "פלאטו", קערה מלאה ממתקים. הנערה עולה בהתאם לדברי הרבנית על גבעה מסוימת וקוראת שם בקול רם למזל הרבנית. לקול קריאתה מופיע צורף שהנערה מוסרת לו את ה"פלאטו". היא מקבלת ממנו עבור בעלת הטבעת, יהלומים. הנערה מקנאה בבעלת הטבעת ושוב הרבנית שומעת את טענותיה. היא שולחת את הנערה לאותה גבעה והפעם עליה לקרוא למזלה. היא מקבלת ממנו פקעת של חוטי משי. הנערה מתאכזבת, אבל הרבנית מנחמת אותה שגם אליה יבוא המזל. וכן היה. כאשר פעם המלך הזמין בגד משי לא נמצא באף מקום בארץ החוטים המתאימים עבורו. המלך הבטיח שימלא כל בקשה לספק החוטים האלה. מתברר, שהחוטים בידי הנערה התאימו בדיוק לבד. המלך השיא ברוב פאר את הנערה לאיש מכובד. |
אטיאש, משה | |
|
מאבק המלך עם הגורל |
מגיד עתידות מנבא למלך, כי הבת שתוולד לו תתחתן עם בן זבל שיוולד באותו יום. המלך קונה את הבן מהזבל בניסיון לשנות את גורלו ונוטש אותו סמוך לטחנת קמח. הטוחן ואשתו מגדלים את הילד. בהגיעו לגיל עשר, לוקחים המלך והוזיר את הילד מהטוחן באמתלה שיעניקו לו חינוך טוב יותר. בשדב פתוח דוקר הוזיר את הילד ומשוכנע שהוא מת. רופא שעובר בדרך מציל אותו ומגדלו. המלך מוצא אותו שוב אצל הרופא ושולח בידיו צו סודי לארמון, ובו הוא מצווה להורגו. בת המלך מקבלת את פניו של העלם ומחליטה להצילו ולהינשא לו. היא משנה את הפקודה, ובבוקר הם נישאים, והמלך משלים עם הגורל. |
אטיאש, משה | |
|
המלך שהפך מלבן לשחור |
ברודפו אחרי ציפור נכנס מלך לתוך מערה. הוא יוצא ממנה כשנהפך מאיש לבן לשחור. שלושת בניו יוצאים כדי למצוא תרופה להחזרת צבע עורו הקודם. שני הבנים הבכורים פוגשים בדרך דרוויש, ההופך אותם לעמודי שיש מפני שאינם יודעים לספר לו סיפור. הבן השלישי מספר שקרים: תינוק הולך בלידתו למיילדת להודיע לה שאביו עומד ללדת את אמו, 30 אפרוחי תרנגולת מדגירה אחת נכנסים בתוך חור קטנטן לתוך הר. שבעת כניסתם מתבקע לשניים, מתגלה עיר שלמה בתוך אבטיח, סוס ועשרה גמלים בתוך שערר של רגל כחושה שנתקעה בתוך שיני המספר, לירה אחת פרס עבור החזרת הסוס והגמלים, מקשת אבטיחים ושדה שומשומין בתוך ארגז, מניית ערימת השומשומין מגלה שחסרים שבעה גרעינים. קושר שבע נמלים, בלוקחו את הגרעינים, בכבלי ברזל. סוחט שבעה נאדות שמן משבעת גרעיני השומשום. הדרוויש מוסר לו את התרופה ומשיב לו את אחיו. הם שבים לביתם והשמחה רבה. |
אטיאש, משה | |
|
מפר הבטחתו לא יינקה |
דרוויש, מכשף, רוצה לקנות תרנגול מעלם. הדרוויש יודע כי בתוך התרנגול נמצא יהלום עם תכונות מאגיות, לכן מוכן לשלם עבורו מחיר מופרז. בגלל התנהגות הדרוויש מרגיש העלם שלתרנגול תכונות מיוחדות ומחליף אותו בתרנגול רגיל. עם גילוי התרמית רודף הדרוויש אחרי העלם אבל אינו משיגו. העלם שם קיבה של פרה על ראשו, כך מחופש כקרח מביע העלם את רצונו להשתתף בהתחרות בה המלך, אבי הנסיכה, מבטיח את ידה למי שיצליח למנות את שערות ראשה. למרות הצלחתו של העלם, הנעזר במשימתו בתרנגול, מסרב המלך למלא את הבטחתו. העלם המאוכזב מקבל עבודה בגן עצי פרי. הוא מגלה שם עץ תאנה שאכילת פירותיו גורמת לצמיחת קרניים במצחו, ועץ שני שאכילת תאניו מסירה את הקרניים האלו. העלם מצמיח קרניים על מצח הנסיכה, כשהיא אוכלת מהתאנים שהוא מוכר לה מחופש לרוכל, ומסיר אותם כשהוא מחופש לרופא בעזרת התאנים מן העץ השני. אח"כ הוא מצליף בנסיכה למוות כנקמה שאביה והיא לא עמדו בהבטחתם להשיאה לו. העלם בורח בבגדי רוכל שהצליח לשכנעו לתת לו בגדיו. |
אטיאש, משה | |
|
נוצת הזהב של ציפור הפלא |
בניגוד לצוואת אביו, בן רוכב על סוס אל מחוץ לעיר. מוצא נוצת זהב ומביאה מתנה למלך. המלך ממנה את הבן לשר מאה בצבאו. שר המאה המודח מסית את המלך לצוות על הבן להביא את כל הציפור. בעצת סוסו, מוצא בן המלך את הציפור (עושה עצמו כישן וכשהציפור באה לנקר עיניו הוא תופש אותה). כאות תודה ממנה אותו המלך לשר אלף. השר המודח מסית את המלך לצוות על הבן להביא את כלוב הציפור. בעצת סוסו ממלא הבן גם את המשימה הזו ולוקח את הכלוב הישן והשבור שהפך לכלוב זהב ברגע שנגע בו. המלך ממנה את הבן לפחה. מוסת על ידי הפחה המודח מצווה המלך על הבן להביא לציפור את השמש כדי שתשיר. בעצת סוסו הוא לוקח את כל היקר לו מביתו ורוכב על הסוס. הסוס מביאו לעיר רחוקה ושם נעלם. הבן נושא אישה ומקים בית. |
אטיאש, משה | |
|
הנערה העניה והמלך |
בת עני מזהה מלך מחופש ולשאלתו היא מסבירה, כי אביה מרוויח שלושה גרוש ליום, אחד נותן לאחיה המוכר את חייו וקונה את המוות (חוסך לקניית חנות ולכן אינו אוכל), השני משליך לים ואינו יודע אם לטובה אם לרעה (חוסך לנדוניה מבלי שידע מי בן הזוג), והשלישי מבזבז (לצרכי המשפחה). אמה עושה משלוש שתיים (מטליאה כותנות). המלך נותן לבת 31 דוקאטים ואוסר עליה לספר את סודה אלא לאחר שתראה את פניו 31 פעם. כדי לבחון את צייתנותה, מצווה המלך על הוזיר לפתור את דבריה הסתומים של הנערה. הוזיר מגיע אליה, והיא מגלה לו את פשרה. המלך כועס, אך היא מסבירה שראתה לפני כן את פניו 31 פעם חרוטים על פני הדוקאטים. המלך מצווה עליה לבוא אליו לא ברכב ולא ברגל לא לבושה ולא עירומה, והיא מגיעה רכובה על כבשה, כשרגליה נגררות לארץ ולבושה ברשת דייגים. המלך נושאה לאשה ואוסר עליה להתערב במשפטיו. חמורו של כפרי מתחבא מתחת לעגלה, ובעל העגלה טוען כי העגלה ילדה את החמור ועל כן הוא אינו צריך להחזירו. המלך פוסק לצדו ואשתו כועסת ומתערבת. היא מציעה לכפרי לפרוש לפני המלך רשת דייגים ולקרוא לדגים שבתוכה. המלך עונה כצפוי שאין דייגים ביבשה והכפרי בתגובה מוכיח אותו כי עגלה לא יכולה להוליד חמור. המלך מצווה להוציא את אשתו להורג כיוון שהתערבה במשפט, אך היא מצליחה לשכר אותו במשתה, וכולאת אותו באורווה. כתנאי לשחרורו, היא מבקשת שיחון על חייה והוא גם מרשה לה להתערב בענייני מלכותו ושמח על כך. |
אטיאש, משה | |
|
הנערה והדרקונים |
דרקון מודיע לנערה שברצונו לבלות אתה. היא מבקשת ממנו שהות כדי שתוכל להכין את ארוחתה האחרונה. בזמן הכנתה, שרה הנערה שיר בו היא מבקשת לבוא לעזרתה. שכנה שומע את שירה, בא והורג את הדרקון. כך קורה לשני אחי הדרקון שאמם שלחה אותם כדי לנקום את מות בניה. אם הדרקונים מתחפשת לרוכלת תמרוקים ומצליחה לפתותה לבוא אתה לביתה. הדרקונית סוגרת את הנערה בכלוב כדי לפטם אותה לאכילה. הנערה בורחת מכלאה כשהיא מצליחה לגרום שבתה המטומטמת של הדרקונית פותחת את דלת הכלוב. היא שמה את בת הדרקונית לתוך סיר מים רותחים המיועד עבורה, והדרקונית אוכלת אותה כמו שעשתה עם שלושת בניה. הנערה מתחפשת לגבר ועובדת במטבח של נסיך. שלוש פעמים היא לובשת בגדים נשיים בחגיגות בהם משתתף הנסיך. הוא מתאהב בה. פעמיים מצליחה הנערה להגיע למקום עבודתה לפני שהנסיך מזהה אותה. בפעם השניה מחליפים ביניהם טבעות. בפעם השלישית מכניסה הנסיכה את טבעתה לתוך מאפה והנסיך מוצא אותה. היא מזהה עצמה והם מתחתנים. |
אטיאש, משה | |
|
הסבתא ונכדותיה |
משלוש אחיות יתומות עניות מבטאת הבכורה את רצונה להתחתן עם אופה המלך, השניה עם טבח, והצעירה עם בן המלך. השליט השומע במקרה את המשאלות ממלא אותן. שתי הגדולות מקנאות בצעירה. אחרי לידת הבן הבכור של הנסיכה, תוקעת הבכורה סיכה בראש הצעירה כשהיא "עוזרת" לה בחפיפת ראש. הנסיכה נהפכת ליונה שעפה דרך החלון החוצה. האחות הבכורה שוכבת במיטת היולדת ומתיימרת להיות אשת הנסיך. היות ולנסיכה המדומה אין חלב, מרבה התינוק לצרוח וצריכים לסדר לו אומנת. היונה שרה לפני גנן המלך שיר בו היא מגלה את מעשה אחותה. בפעם השלישית שהיא עושה כן מקשיב לה הגנן ומספר את הדבר למלך. לפי עצתו לוכד הגנן את היונה כששם זפת על ענף השקדיה שעליו נוהגת היונה לשבת. המלך מלטף את היונה שהגנן מוסר לו, על ידי כך מוציא את הסיכה והכישוף מוסר מעל הנסיכה. המלך שואל את האחות הבכורה מה לעשות לאיש שהרע למלך ולביתו. הנשאלת אינה יודעת למי הכוונה ועונה שצריך לחלק אותו בחרב לשבע חתיכות ולשים את החתיכות בשערי העיר. כך עשו לה וכך נענשה. |
אטיאש, משה | |
|
העשיר שויתר על עשרו... |
אדם עשיר ומבורך התבקש ע"י קול ששמע לבחור את מה הוא מוכן לאבד מבין שלושה: את חייו, את בניו או את עושרו. לפי עצת אשתו, החליט לוותר על עושרו. בית המסחר שלו נשרף ולאחר מכן גם ביתו והוא נותר חסר כל. לאחר שהגיעו לארמון שנקרה בדרכם וסעדו בו סמוך לשולחנם של שודדים, נחטפה האשה ובנחשול מים גדול אבדו גם הבנים. חסר כל, מצא האיש עבודה כמלצר, אך עם מותו של המלך הוכתר על ידי "ציפור המלך" להיות יורשו. כמלך, הוא פתח בית תמחוי לעניים, ובו מצא את השודד שחטף את אשתו ואת האשה. המלך הצליח לשכנעו להשאיר אותה בארמון עד שתתחזק. החיילים ששמרו עליה ספרו זה לזה את סיפור חייהם, וכך גילו שהם אחים, והאם גילתה שהם בניה האובדים. הדברים הגיעו לאוזני המלך, המשפחה התאחדה והשודד נתלה על עץ. |
אטיאש, משה | |
|
פיקחותם של יהודים |
המלך והוזיר מתווכחים האם היהודים פקחים או לא. המלך מבקש להוכיח שהיהודים פקחים ומזמין שני יהודים לארמונו. הראשון מסביר ששיער ראשו שחור וזקנו לבן, מפני שהראש מכוסה בכובע והזקן גלוי לשמש. השני טוען, ששערות ראשו לבנות וזקנו שחור, מפני ששערות ראשו זקנות יותר משערות הזקן. הוזיר מודה בפיקחותם של היהודים. |
אלעזר, יהודה | |
|
הנער ותיבת הזהב |
זקן ערירי עשיר מאמץ נער. מוליכו אל מקום מחבואו של אוצר- דרך סולם למרתף בבטן האדמה בו מוטל מת ובידיו תיבת אוצר. על הנער להוציא את התיבה , לשים אותה מעל לראשו, לרגלי ובחזרנ אל ידי המת. הנער מתבלבל בשורת הפעולות . נסגר המרתף והנער בתוכו. העשיר עוזב אותו לנפשו. הנער מוצא עצמו בעיר זרה. פותח את התיבה וממנה יוצאות רקדניות המשאירות לו זהב. השמועה מגיעה אל המלך. הלה לוקח את התיבה מידי הילד אך מתוכה יוצאים כושים הנותנים מכות לכל הסובבים. המלך מחזיר את התיבה ומשיא את בתו לנער. |
ארדיטי,רג'ינה | |
|
האופה שאין רחמנות בלבו, והעונש שקיבל |
אופה עשיר ביקש לשפוט עני שגנב ממאפיתו פת לחם. השופט העניש את העני בקנס קטן וביקש מהנוכחים לאסוף את הסכום ביניהם. האופה אף הוא נדרש לשלם סכום הגון על כך שהפקיר את סחורתו לזיהום הרחוב, בניגוד לחוק יווני קדום. חלק גדול מהקנס חייב השופט את האופה להעניק לעני, כדי שיוכל להקים עסק בעצמו. |
בלילי, מרדכי | |
|
עונש על ידי נשים |
עונשו של קבלן עשיר, על כך שנשא שתי נשים והואשם בביגמיה, הוא לדעת השופט להיות נשוי לשתיהן. |
בלילי, מרדכי | |
|
גויים צוחקים מיהודים בגלל אי הבנת לשון |
ערבים חושבים שבהושענה רבה מכים זה את זה עם הלולבים שבידיהם וממררים בניגוד למעשיהם, שאינם אשמים במכות. (דמיון בצליל המלה הושיענה עם המילים הערביות: מוש אנה) |
טורס, יעקב | |
|
עונשה של הנסיכה |
בת מלך יפהפיה דוחה את כל מחזריה, ורבים מהם מתאבדים משברון לב. המלך כועס ומוציא כרוז, שהראשון שיגיע לארמון, לא חשוב ייחוסו, יקבל את בת המלך לאישה. הכל פחדו ממנה בגלל שחצנותה. מגיע בחור פיסח, מכוער ועני ומוכן לשאתה לאישה. המלך נותן לו את בתו. בדרך לביתו של הבעל הוא רוכב על חמור והיא מושכת בחבל והולכת ברגל. הבעל אוכל וישן בתוך הפונדק והיא באורווה עם החמור. כשהגיעו לבית הוא ישן במיטה והיא על הרצפה. בדרכה ללקט עצים, הוכשה על ידי נחש. בהזיותיה חזרה ואמרה: "כן אדוני". מאז לא נודע עליה דבר. הבריות סברו, שהבעל היה ממשפחת אחד הבחורים שהתאבדו וכך נקם בנסיכה. |
יוחאי, שרה | |
|
אוהבת אותך כמו מלח |
מלך שאל את שלוש בנותיו למידתן אהבתן אליו. שתי הראשונות אמרו : כמו כוכבים, כמו ירח. השלישית - כמו מלח. המלך כעס וציווה על השומר להרוג אותה. השומר שחט חיה וטבל את בגדי הנסיכה בדמה ואת הנסיכה שיחרר. מלך של מדינה שכנה התאהב בה והיא נישאה לו. אביה בא לכרות ברית שלום עם בעלה המלך והיא הגישה אוכל חסר מלח. אביה מבין את חשיבות המלח והם התפייסו. המלך גמל לשומר שלא הרג את בתו. |
יוחאי, שרה | |
|
אין מנוס מגזירת שמים |
למלך שאין לו בן, הוגד שאשתו תלד לו בן אחרי שילדה לו שבע בנות, ושצריך להרחיק את הבנות שכבר נולדו, ולהמית את אלו העומדות להוולד, כי הבן ימות על ידי אחיותיו. עשו כן ורק הבת הצעירה נשארה בחיים, כי אמה ריחמה עליה ומסרה אותה למיילדת. שם הכירו זה את זו והתאהבו. המיילדת הודיעה להם שהם אח ואחות ושניהם ברחו. הגיעו לארמון השייך לשודדים. בן המלך הרג את כולם פרט למנהיגם שאחות הנסיך מצאה כשהוא עודנו בחיים. היא טיפלה בו והם התאהבו. היא ילדה ממנו ילד. האם שמה אותו בדיר על יד כבש והנסיך האמין שאכן הכבש ילדה אותו. כעבור כמה שנים ראש השודדים רוצה להמית את הנסיך אבל בן אחות הנסיך מסכל את תוכניותיו. כשהשודד רוצה להוריד את ראשו של הנסיך כשהוא ישן, מעיר אותו הילד. השודד נהפך בעזרת כישוף האחות לעץ תאנה ארסי, הבן מונע את הנסיך מלאכול מהם. השודד נעשה לנחש ארסי שעמד להכיש את הנסיך, התיז ממנו את ראשו. האחות אספה את רעל הנחש ושמה אותו בתור מרק לפני הנסיך, אחיה. אבל הילד מחליף את הצלחות והאחות מתה. הנסיך מגיע עם הילד למלך, המקבל אותם יפה, משחרר את אמו ומוסר לו את השלטון. |
מזרחי, אהרון אברהם | |
|
מעשה בעשיר רשע שביקש תשלום עבור ריח הצלי |
עני עבר סמוך לביתו של עשיר, ביקש פת לחם ולא קיבל. למחרת תבע ממנו העשיר תשלום עבור ריח התבשיל, והם באו להישפט לפני דוד המלך. שלמה החכם הוכיח באמצעות סיפור על מלאכת האורגים, כי תביעתו של העשיר היא תביעת שווא. העשיר הוכה כעונש. |
מצא, יעקב | |
|
האח העשיר והאח העני |
אח עשיר שהיו לו רק בנות ואח עני שהיו לו הרבה בנים. כשילדה אשת העשיר בת נוספת ואשת העני בן נוסף, קנאה העשירה ושיחדה את המוהל שלא ימול את בן האח העני. האח העני הלך עם תינוקו לעיר אחרת על מנת למול אותו. כאשר חזר מצאו הוא ואשתו כי בכל פעם שמחליפים את בגדי התינוק הם מתמלאים במטבעות כסף וזהב. אשת העשיר הלשינה לממלך שהאח העני שדד כסף ממנו. פקידי המלך שבאו לבדוק ראו את הפלא במו עינהם. אשת העשיר הוצאה להורג. |
משה, משה | |
|
הזקנה והרוח |
בסלוניקי, זקנה עניה אופה שלוש ככרות לחם משאריות חיטים שנפלו משקי חיטה. ככר אחת נתנה לעני שלא אכל מזה שבוע ימים. ככר אחת נתנה לנכדה. כשרצתה לאכול היא עצמה, באה רוח ונשאה את הככר. הזקנה כעסה ובקשה מאלוהים לשפוט את הרוח. והנה באו שלושה אנשי ים וסיפרו שבאניה בה נסעו, שהיה בה מטען של כסף וזהב, פרצה סערה והאניה כמעט טבעה, ורק בזכות ככר קטנה שסתמה את החור באניה, ניצלו האנשים והמטען. הזקנה סיפרה להם את המעשה, והכירה את הככר, ואז זכתה בכסף ובזהב לרוב והיתה עשירה. |
משה, משה | |
|
העני הבטלן |
אשתו של עני דוחפת אותו לעבוד. הוא יוצא לחפש עבודה ומוצא אוצר בתוך עץ חלול. אך בת קול אומרת לו כי אסור לו לקחת מזה. אשתו מיעצת לו לפנות לבעל האוצר (מנהל בנק). מנהל הבנק רואה את כסף והזהב ומציע לו עיסקה: 40% לעני, 60% לו עצמו. העני מקבל זאת. ליסטים מתנפלים עליהם, והעשיר מציל את העני, ועומד בדבורו בענין חלוקת הכסף. העני, שנהפך עתה לעשיר מחלק נדבות. |
משה, משה | |
|
לקירות יש פה ואוזניים |
ליצנו של עבדול עזיז רוצה להוכיח לאדונו כי לקירות יש אוזניים. הוא מייעץ לאדונו לשלוח פרש, שעמו מכתב ריק. היהודים היושבים על שפת הים בשבת רואים אותו. הם מפצחים גרעינים ומעבירים את השמועה כי הפרש הוביל מכתב ריק. כך הוכיח ליצנו של עבדול עזיז למלך כי לקירות יש אוזניים ופה. |
משה, משה | |
|
עשר תעשר |
שלושה אחים שקלו בסאלוניקי בשר בשבת, לסוכן אוניות, אברהם דיסה. הם איבדו את הכסף. (שולם למחרת) ואת הבשר שהיה במקרר. לרב נודע על כך, עוזב לימוד משניות והוא פוסק שעליהם לשלם מעשר לעניים. זאת מכיוון ששקלו גם אם מכרו רק למחרת , הם חיללו שבת. השלושה חוזרים בתשובה. |
משה, משה | |
|
ריפוי בת המלך |
אשה נחטפה על ידי שד, ועושה לו צרות רבות. יולדת לו בן. והשד מלמד את הבן להיות רופא. אם יראה את אביו ליד ראש החולה, סימן שהחולה ימות. אם יהיה השד למרגלות החולה, סימן שיחיה. הבן מצליח כרופא. פעם בת המלך חלתה והרופא שנקרא לרפאה ראה את אביו יושב למראשותיה. כאשר אין הוא רוצה להסתלק, מאיים הבן שיקרא לאמו. ואכן, האם באה עם מקלה בידה, ואז עובר האב השד למרגלותיה של בת המלך. |
משה, משה | |
|
מתנת הלב |
זוג יהודים עניים שומע בבית כנסת בדרשתו של הרב כי אלוהים אוהב לב. למחרת, קונה הבעל לב פרה, ואומר לאשתו להכין תבשיל. האישה מכינה והאיש מביא את התבשיל לבית הכנסת ושם אותו בארון הקודש. למחרת, רואה שמש בית הכנסת את התבשיל, לוקח אותו לביתו, ומשפחתו הענייה אוכלת אותו. מחזיר את הסיר נקי. כך קורה הדבר כמה פעמים עד אשר רב המקום רואה זאת ומזדעזע, ומצווה על השמש לעקוב אחר האדם הבא להביא את התבשיל. השמש תופש את האיש. הרב כועס עליו ואומר שהתכוון בדבריו לכך שאלוהים אוהב אדם בעל לב טהור. ברם, בלילה חולם הרב חלומות זוועה. בבוקר שב אל האיש ומבקש ממנו סליחה. |
פיצוטי, רוזי | |
|
חברך תכיר בצרה |
בן מפונק מפזר את כספי אביו על חבריו. האב טוען שחבריו מנצלים אותו ומציע לו לנסותם. לפי עצת האב, שם הבן כלב גדול שהמית בשק, ואמר לכל אחד מהחברים שמדובר באדם שרצח, וביקש לקבור אותו בחצרם. כולם דחו את בקשתו חוץ מחברו היחיד של האב, שהיה מוכן לעזור לו מיד. |
צרפתי, דבורה | |
|
נרפאות מדקרות פגיון, אך לא פגיעות עלבון |
עשיר שפקדו אותו אסונות מתרושש (אוניותיו וסחורתו נשרפים). בוקר אחד, הוא הולך מרוב יאוש לשפת הים כדי להטביע עצמו, ומנגן שם בכינור. עם נגינתו עולה דב מן הים ויורק לרגליו שקית מרגליות. הדבר חוזר על עצמו מדי יום, והאיש שב ומתעשר, אך שומר על סוד מקור עושרו ואינו מספר לאשתו. אסיר תודה לדב, הוא מזמינו לסעודה בביתו ומבטיח שאיש לא יהיה בבית בבואו, ואשתו תשאר במטבח. אך האשה מבחינה בעקבות רפש על הרצפה ומעירה על כך. הדב נעלב ועוזב בכעס את הבית. למחרת חוזר הסוחר לשפת הים ומנגן כמנהגו, הדב מאזין לו ומצווה עליו לבוא אחריו. הם מגיעים למקום מתחת לאדמה שיש בו חדרים מלאי אבנים טובות, כסף וזהב, והדב מצוה על הסוחר לבתר את גופו לנתחים בחרב שנתן לו, ואחר כך למרוח על הנתחים נוזל מבקבוק. הסוחר עושה כמצווה עליו, והגופה המבותרת הופכת לזקן עטור זקן, המוכיח, כי מדקרות פגיון נרפאות אך לא פגיעות עלבון, ונעלם. |
קפילי, רחל |