|
אוצר השירים של "ספרד"
ד"ר אבנר פרץ
העלאתו של יישום "אוצר
השירים" לאתר מכון מעלה אדומים והנגשתו לציבור הרחב של שוחרי הלאדינו, מסיימות
עשרים שנים של עבודה מאומצת, שבמסגרתה נבנה בסיס הנתונים (תחילה כבסיס נתונים
לא-מקוון ובשנים האחרונות בסיס נתונים אינטרנטי), פוענחו השירים מעל סרטי
ההקלטה והוזנו הטקסטים לתוכו בכתיב סטנדרטי (השירים ממרוקו בכתיב קסטילי), הוזנו נתוני המידענים, נעשתה דיגיטציה של
ההקלטות והן הוזנו במלואן (להוציא ארבעה סרטים שנעלמו ואינם) אל תוך בסיס
הנתונים. עתה יוכל המשתמש לאתר באמצעות מנגנון חיפוש או לפי מפתחות המיון
הראשיים, כל שיר, גם אם נותרו בזכרונו רק מלים
מעטות מתוך הטקסט, להציג את השיר על המסך, להאזין להקלטה המקורית של המידען
ולעקוב בו-בזמן אחרי הטקסט. בנוסף לכך מוזנים לבסיס הנתונים תרגומים ספרותיים
של כל אחד מן הווארייאנטים הכלולים באוסף, מעשה ידי
ד"ר אבנר פרץ. תרגומים אלה, להבדיל מתרגומים מילוליים
ה"מנמיכים" את השירים, עושים עימם צדק ומציגים באור ראוי את איכותם,
בעיקר במקרים שבהם מצטיינים השירים המקוריים באיכות ספרותית (כגון הרומנסות).
עד כה תורגמו לעברית 1100 שירים – זהו המקבץ הגדול ביותר של תרגומים מתוך
השירה העממית בלאדינו!
במסגרת
העבודה המפרכת שהשקענו במיזם בשנתיים האחרונות, חזרנו והאזנו בשקידה לכל אחד
מבין 2,830 השירים והכנסנו מאות תיקונים לטקסטים המפוענחים, בדקנו מחדש את כל
הכותרות ותיקנו עשרות מהן באופן המאפשר מיון טוב יותר של השירים וגרסאותיהם
(וחיפוש נוח יותר). יצרנו זיקה רחבה בין האוסף שלנו לקטלוג ארמיסטד של אוסף מננדס פידאל, באמצעות השדה "מספר קטלוגי" (הנושא את
הקידומת MP). לשמחתנו התברר כי קטלוג ארמיסטד
מכסה לא רק את סוגת הרומנסה, ומיוצג בו חלק ניכר של רפרטואר הקאנטיגאס. כארבעים אחוז מן השירים שבאוסף שלנו (1200
שירים!) יש להם מקבילות בקטלוג ארמיסטד. בדרך זו
נוצרו קשרי הצלבה בין שני האוספים החשובים בעולם של השירה העממית בלאדינו.
לפני כשנה התגלתה טבלת רישום נתוני האינפורמנטים של האוסף (שנת לידה, מקום
לידה שנת עליה, מקום ההקלטה, שנת ההקלטה ושם המקליט). הזנת נתונים אלה לבסיס
הנתונים העצימה את חשיבותו המדעית של האוסף. היא אפשרה בין היתר הבחנה בשדה
"המסורת" ברמה של עיר מוצא ולא של מדינה בלבד. בהסתמך
על הנתונים האלה מתבלטת חשיבותו ההיסטורית של האוסף כמפעל הצלה של הרגע
האחרון! גילוי חשוב נוסף הוא הימצאותם של מאות דפי רישום תווים של שירי האוסף.
העבודה נעשתה ביזמתם של משה שאול ויואל רקם בין השנים 1981-1978 בידיה של
המוזיקאית עידית אבני. בסך הכל נרשמו תווים לכארבע מאות מבין שירי האוסף. אוצר התווים היקר הזה הגיע
אל מכון מעלה אדומים באדיבותו של יואל רקם. עתה יוכל המעיין באוסף למצוא גם את
התווים למאות מבין השירים!
ראשיתו של האוסף הזה (אוסף הקלטות השדה
הגדול מסוגו בעולם) היתה ב-1978. ביוזמתו של משה
שאול ובשיתוף עם קול ישראל, נעשתה פניה למאזינים בארץ ובעולם והחלו להקליט
מפיהם שירים ממורשת בית אבא. בדרך זו כיסה הפרוייקט
את הקשת הרחבה ביותר של תפוצות דוברי הלאדינו. במזרח: תורכיה, ארצות הבלקן
וישראל ובמערב: קהילות צפון מרוקו דוברות החכיתיה.
במסגרת המפעל הזה אשר נמשך עד שנת 1985, הוקלטו מאות מידענים (חלקם מידענים
מחו"ל ששלחו הקלטות למפעל) – סה"כ קרוב לשלוש מאות סרטי הקלטה ובהם
2,830 שירים. היום, מפרספקטיבה של כשלושים וחמש שנים שחלפו מאז, ניתן להעריך
את חשיבותו העצומה של יוזמתו של משה שאול כמפעל הצלה של הרגע האחרון. בחינה של
נתוני המידענים מלמדת כי חלקם היו ילידי המאה ה-19, רובם נולדו עוד לפני מלחמת
העולם הראשונה. בחלקם הגדול כבר אינם עמנו היום, אך המורשת התרבותית שנשאו בזכרונם תוותר לעד, ותשמש דורות של חוקרים ומתעניינים.
העלאתו של האוסף הנדיר הזה על האינטרנט פותחת אותו בפני הציבור הרחב. אנו
מקווים כי אחת התוצאות לכך תהיה הרחבתו של רפרטואר השירים המבוצעים בידי זמרים
ומקהלות בכל העולם, לעומת הרפרטואר הצר, החוזר כמעט תמיד על עצמו, המוכר היום.
המבצעים בהקלטות אמנם אינם זמרים מקצועיים, ויקשה לפעמים לזהות מתוך קולם
המוקלט את הלחן האמיתי, אך זה רק מהווה אתגר למעבדים מוזיקליים! במקרים אחרים
נכללים בין אלפי ההקלטות מבצעים מעולים בעלי חוש הבחנה מוזיקלי מעולה ואת
שיריהם בוודאי שניתן לאמץ.
זוהי הזדמנות להביע מקרב לב הוקרה
לאנשים שנטלו חלק בהקמתו של האוסף. ראש וראשון להם משה שאול יוזם המפעל ועימו
מאות המידענים שנענו לאתגר, התגברו על עכבות שונות ודלו מזכרונם
את מורשת הדורות. אחריהם באים המקליטים האלמונים והמפענחים (בהם משה שאול
עצמו, קמליה שחר ז"ל, משה סביליה-שרון, גלאדיס
פימיינטה זלדה עובדיה ואחרים) ואנשי מכון אריאס מונטנו במדריד שהשלימו
את מתן הכותרות לשירים. מנקודה זו מתחילות עשרים שנות עבודה על הפרוייקט במסגרת מכון מעלה אדומים, ובה עסקו הגברת גלאדיס פימיינטה ומנהל המכון
ד"ר אבנר פרץ. את בסיס הנתונים האינטרנטי בנה ועיצב הד"ר יואל פרץ.
תודה מיוחדת מגיעה לגברת ליליאן אלזרקי מצרפת שהודות לתרומתה הנדיבה מעזבונו
של דודה המנוח שארל ישעיה אלזראקי (אזמיר 1907 – מרסיי 1993) התאפשרה העבודה בפרוייקט בשנים האחרונות.
|
El TREZORO DE KANTES DE SEFARAD
Dr. Avner Perez
La introduksion del Trezoro de Kantes en el
sitio del Instituto Maale Adumim, metiendolo a la dispozision de los
utilizadores, marka la fin de vente anyos de lavoro intensivo en los kualos
fraguimos una baza de datos (al empesijo una baza "off line", i
estos ultimos anyos una baza de datos en internet), de los kantes de este
Trezoro. Transkrivimos los tekstos
kon una ortografia estandardizada (los kantes de Maroko kon ortografia
kastilyana) i los metimos en la baza; introdusimos informasiones sovre los
informantes, izimos una dijitalizasion de los enrejistramientos i los
metimos todos en la baza de datos (aparte de kuatro bandos ke
desparesieron).
Agora el ke se interesa en este tema puede topar
kualkier kante, a traves del sistema de bushkida o kon los indeksos
prinsipales, mizmo si akodra solamente de
unas palavras del teksto.
Puede ver su teksto en el ekran de la komputadora, puede oyir el
enrejistramiento orijinal del informante, i al mizmo tiempo segir el teksto
en el ekran. Tambien puede topar una traduksion literaria en ebreo,
realizada por el Dr. Avner Perez, para kada version o variante de kante ke
se topa en el trezoro. Kontrariamente a las traduksiones literales ke
rebashan los kantes, estas traduksiones les azen djustisia i les dan la
valor ke se meresen, prinsipalmente kuando los kantes se distingen por su
valor literario, komo en el kavzo de las romansas. Asta agora fueron
trezladados 1110 kantes
– este es el rekolyo mas grande de traduksiones de kantes en ladino!
En el kuadro del enorme lavoro ke dedikimos a
este proyekto durante los dos ultimos anyos, tornimos a eskuchar kon muncha
atension los 2830 kantes, i izimos sentenas de korreksiones en las
transkripsiones de los tekstos; examinimos de muevo los titulos i
korrijimos dezenas de eyos de manera a permitir una mijor klasifikasion de
los kantes i de sus diferentes versiones (i una bushkida mas fasil).
Kreimos una relasion entre muestra koleksion i el katalogo Armistead de la
koleksion Menendez Pidal, a traves de la rubrika "Numero de Katalogo"
(ke yeva el prefikso MP). Afortunadamente, el katalogo Armistead no kuvre
solamente el jenero de las romansas, sino ke tambien una gran parte del
repertorio de las kantigas. Un kuarenta por siento de los kantes de muestra
koleksion (1200 kantares!) tienen un ekivalente en el katalogo Armistead.
De esta forma se krearon relasiones resiprokas entre las dos koleksiones
mas importantes del mundo de kantes populares djudeoespanyoles. Un anyo
atras, deskuvrimos una lista kon los datos de los informantes de la koleksion
(data de nasimiento, lugar de nasimiento, data de aliya, lugar de
enrejistramiento, data de enrejistramiento, i nombre del enrejistrador). La
introduksion de estos datos en la baza de datos enfortesio la importansia
sientifika de la koleksion. Entre otras kozas permitio en la rubrika
"Tradision" de azer la distinksion segun la sivdad de
orijen i no solo segun el pais de orijen. En baze de estos datos,
sovresale la importansia istorika de esta koleksion komo operasion de
salvasion de ultimo minuto! Otro deskuvrimiento importante fue la topadura
de sienes de ojas kon las transkripsiones de las notas muzikales de los
kantes de la koleksion. El lavoro fue realizado en los anyos 1978-1981, por
la muzisiana Idit Avni, grasias a la inisiativa de Moshe Shaul i de Yoel
Rekem. En total fueron transkritos kuatrosientos kantes de la koleksion.
Este presiozo trezoro de notas yego al Instituto Maale Adumim grasias a la
jenerozidad de Yoel Rekem. Agora, el vizitador de la koleksion podra topar
tambien las notas de unas sentenas de kantes.
El empesijo de este trezoro (esta koleksion de
enrejistramientos de kampo es la mas grande del mundo de este tipo) fue en
1978. Moshe Shaul, entonses direktor del programa de radio en ladino de Kol
Israel, tomo la inisiativa de azer un apelo yamando a los oyentes del
programa en Israel i en el mundo a
kolaborar en el salvamiento de los kantes i otros aspektos del folklor
sefaradi. La repuesta fue muy pozitiva i se empeso a enrejistrar los kantes
tradisionales ke los informantes konosian
por averlos oyido en sus famiyas. De esta manera, el proyekto kuvrio el
espektro mas amplio de orijin de ladino avlantes. En Oriente: Turkia, los
paizes de los Balkanes i Israel; i en Oksidente: las komunidades del Norte
de Maroko ke avlan haketia.
En el kuadro de este proyekto ke duro asta 1985,
se enrejistraron sienes de informantes (algunos del estranjero tambien, ke
embiaron sus enrejistramientos al proyekto) – en total serka de trezientas
bandas de enrejistramiento inkluyendo 2830 kantes.
Oy kon la perspekiva de los kaje trenta i sinko
anyos ke pasaron dezde entonses, podemos estimar la enorme importansia de
la inisiativa de Moshe Shaul de realizar un akto de salvamiento de ultima
ora. El examen de los informantes
mostra ke algunos de entre eyos nasieron antes de la primera gerra mundial
i mizmo en el siglo 19, mientres ke la mayoria nasio antes de la segunda
gerra mundial. Una gran parte de eyos ya no biven, ma la tradision
kulturala ke yevavan kon eyos en sus memoria kedara siempre biva i servira
a jenerasiones de investigadores i de personas interesadas.
La introduksion en el internet de esta
ekstraordinaria koleksion de kantes permete de avrirla al publiko en
jeneral. Esperamos ke la konsekuensia de esto sera el ancheamiento del
repertorio de kantes kantados por los kantadores i los koros del mundo
entero, en komparasion kon el repertorio estrecho, ke siempre se repeta,
konosido oy. Es verdad ke los informantes ke fueron enrejistrados no son
kantadores profesionales i ke a vezes es difisil de identifikar la
verdadera melodia de los kantes enrejistrados, ma esto sera un desfio para
los kompozitores ke aran sus arreglos muzikales! Por otro lado existen,
entre los miles de kantes enrejistrados, munchos ke fueron kantados por
informantes kon ermozas bozes i kon un muy buen talento muzikal, i seguro
ke sus kantes meresen de ser adoptados.
Esta es una buena okazion para rengrasiar a las
personas ke partisiparon en la realizasion de este trezoro. En primero a
Moshe Shaul, el inisiador del proyekto, i kon el a los sienes de
informantes ke respondieron a este desfio, surmontaron varias inibisiones i
kitaron de sus memoria la tradision familial. Despues de eyos, vienen los
enrejistradores anonimos i los transkriptores (entre eyos, el mizmo Moshe
Shaul, Kamelia Shahar z"l, Moshe Sevilla Sharon, Gladys Pimienta,
Zelda Ovadia, i otros mas), i los miembros del Instituto Arrias Montano de
Madrid, ke kompletaron los titolos de los kantes. Dezde este punto,
empesaron vente anyos de lavoro sovre el proyekto, realizado en el
Instituto Maale Adumim, por la senyora Gladys Pimienta i por el direktor
del Instituto, Dr. Avner Perez. La baza de datos de internet fue kreada i
areglada por el Dr. Yoel Perez.
Devemos un agradesimiento espesial a la senyora
Liliane Alazraki de Fransia. Su jeneroza donasion, proveniente del dono ke
desho su tio Charles Yeshaya Alazraki
(Izmir 1907 – Marselia 1993), permitio el lavoro en este proyekto
estos ultimos anyos.
|