תמציות סיפורי הרושם

ויגיסר, משה

שם הסיפור	תמצית	מספר	מספר אסע"י
רבי נחמן מברדיצ'ב	ר' נחמן מברדיצ'ב בא לפני פרנסי הקהילה ומבקש להדפיס ספר בענייני תורה, שהקדיש לו זמן רב. הפרנסים, תוך טענה שיש מטרות שחובות יותר לקהילה, דוחים אותו. אחר קריאת כתב היד מסכים כומר להדפיס את הספר. לשמע זאת פרנסי הקהילה, מסכימים מיד להדפיס את הספר ומקבלים את כתב היד מהכומר.	נבות, אליהו	5672
שני היהודים ופונדקאי	שני יהודים בדרכם ליום שוק לקנות סחורה, מתעכבים בפונדק, לבקשת הפונדקאי שחסרים לו 2 למנין, עקב נשואי בתו. מפסידים את יום השוק ונתבעים ע"י הפונדקאי לשלם את כל הוצאות שהייתם מתנגדים. באים לפני הרב הפוסק לשלם את המחצית לפונדקאי, הפונדקאי מסרב לקחת את הכסף ואומר כי רצה רק להוכיח במה רחוק הרב מענייני דיומא.	נבות, אליהו	5673
רב חיים המלמד	רבי חיים סנדק המלמד היה מכה את תלמידיו, אך הוריהם אהבו אותו, כי היה מלמד ומחנך היטב את הבנים. הרבי היה חולה ומתעלף תמיד. פעם התעלף ומת. לקחו אותו באלונקה לקבורה, בדרך התעורר והמשיך לחיות. אחר זמן מה שלמד, התעלף שוב ומת - כולם באו ללוויה לראות כיצד יקום, אך הפעם כבר לא היתה תחית-מתים.	נבות, אליהו	6577
בעל בית העשיר והסיגריה העבה	זלמן הסבל מסביר לאיש עשיר המעשן סיגרים יקרים ב"שרשרת". כי בכסף המתבזבז על עישון יכול היה כבר לקנות לעצמו בית מידות. העשיר עונה כי יש לו כבר שני בתי מידות, ויש לו גם כסף מספיק לבזבז על הסיגרים.	נבות, אליהו	7219
הרשלי אוסטרופולי	הרשלי חזה את מזג האויר מראש ותמיד הצליח. האך? הלך בצד ימין של הרחוב והכריז: מחר מזג אויר יפה. חזר והלך בצד שמאל של הרחוב והכריז: מחר ירד גשם. -בצד האחד של הרחוב לא טעה לעולם.	נסנבום, יהודה	3644
בת המלך, אגדה טורקית	המלך חיפש חתן ראוי לבתו, וביקש מהמועמדים במסגרת בחינתם לאכול את כל המלח ששם באחד מחדרי הארמון. רבים נכשלו עד שבא אחד, טעם וטען שאין זה מן הנימוס לסיים הכל והוא השאיר עוד לאחרים. המלך התרשם מחכמתו ונתן אותו לבתו לחתן.	חיט, שלמה	1519
אינו מרויח משמפסיד יום מחייו	לעת סגירת חנותו בערב היה חנווני נוהג למלמל שהוא לא הרוויח כלום ביום הזה למרות שחנותו היתה הטובה ביותר בעיר. לחבריו במקצוע שייחסו את דבריו לעסקו ולכן כעסו, הסביר שכל ערב הוא זוכר שהפסיד יום נוסף מחייו.	בכר, יהודה	2319
הכלה והשד (הנערה הבודדה ביער)	שד בדמות בעל אחוזה המוכר לנערה, מנסה להתנפל עליה כשהיא הולכת ככלה ליער בכדי להתבודד. השד נעלם כאשר הנערה אוחזת בקמיע שקיבלה מהסבתא שלה ומבקשת בקול רם את עזרת ה'.	נחומזון, נחמה	335
בעגלא ובזמן קריב ונאמר אמן	פרוש המילים ב"קדיש": "בעגלא ובזמן קריב" לפי צלילם באידיש.	סופר, יוסף [מזרח אירופה]	3374
תושבי עיירתו לא הזקינו	יהודי שהיגר בילדותו מעיר מולדתו בליטא לארה"ב התפלא בשובו לעירו בעת זקנתו, שכל מכיריו בעיר נשארו צעירים בזמן שהוא הזדקן. מתברר ש"מכריו הצעירים" היו בני הבנים של בני דורו.	רוטמן, מאיר	3646
החמין והפריץ	רוקח יהודי נותן לפריץ, הנוהג ללעוג למנהגים יהודיים וביחוד לאכילת חמין בשבת, לאכול בשבת את האוכל הזה כתרופה נגד כאבי בטן. הפריץ נרפא ומפסיק ללעוג במנהגים יהודים.	נחמזון, חיה	5293
השדה והמזוזה	סנדלר בליטא, היטיב בדרך כלל לישון בלילות, לאחר עבודה קשה. במשך כמה לילות נתקף בנדודי שינה וחלום בלהות בו שדה עירומה רוקדת בחדרו. הרב מגלה את הסיבה, מזוזה פסולה. לאחר החלפת המזוזה עובר חלום הבלהות.	נחמזון, חיה	5598
שלושה עקשנים	שלושה עגלונים התערבו, מי העקשן הגדול ביותר. 1. הסיע עגלת קמח ולא חיפש מחסה למרות שירד גשם שוטף והקמח הלך לאיבוד. 2. הסיע עגלת סוכר לא חפש מחשה למרות שירד גשם שוטף והסוכר הלך לאיבוד. 3. היו לו כאבי שיניים חזקים מאוד והלך לרופא. שאל הרופא איזה שן כואבת. מרוב עקשנות לא רצה לגלות והרופא נאלץ לעקור לו שן אחר שן משום שלא ידע איזו שן היתה הכואבת. העקשן הגדול ביותר היה השלישי.	גינסבורג, מרדכי	3641
כופר נענש	בעיר פיטסבורג שברוסיה הלבנה חי יהודי שהיה סוחר תבואות עשיר עד מאוד אך קמצן. בבוא חג הפסח עברו הרב ועוזרו בין היהודים בעלי היכולת לאסוף תרומות לנצרכים, רק הסוחר היהודי סרב לתרום ואף אמר שאם אין לנצרכים כסף למצות שיאכלו בפסח לחם. בבוא חג הפסח, כדי להראות שהוא עצמו אינו ירא, אכל לחם ובעוד הלחם בפיו נפל ומת.	ברצבורג, בן ציון	260
נדודי שינה בגלל חוב	איש לא יכול היה לישון בלילה מפני שלא היה ביכולתו לפרוע חוב אצל שכנו. אשתו העירה בלילה את השכן בקול רם והודיעה על כך. לבעלה אמרה: מוטב ששכננו ידאג לקבלת כספו שהוא ידאג איך לשלם אותו...	ויגיסר, משה	2270
ר' שיקוב מאיר הורוביץ חכם ממורי אוניברסיטה	ר' שיקוב מאיר הורוביץ מגליציה פתר לחכמי האוניברסיטה בקרקוב בבקורם אצלו את שאלותיהם, אבל סרב להמשיך לשוחח על "דברי חולין " מפני שעליו להמשיך בלימודיו.	קלמלביץ,	2738
מה בצנצנת - ריבה או צואה	אורח בלילה לא מוצא בית שמוש, ומשתמש בצנצנת ריקה של ריבה. בבוקר מבוייש מסתלק. בעל הבית פוגשו אחר כמה זמן. האיש מספר מה שקרה לו. בעל הבתית שמח: "אם כן צדקתי כשאמרתי לאשתו שזו צואה, והיא טענה שריבה".	זרחיה, ניסים	2885
עצתו של רבי	יהודי שכר חנות של גוי בעצת רבו והעסק הלך טוב. הגוי רצה את חנותו בחזרה אך הרב יעץ ליהודי שלא להחזיר אותה. הגוי משחק בקלפים ומפסיד את כל רכושו. וכך היהודי נשאר בחנות.	שטיין, משה	188
הסיסמה לבנק שויצרי	לפני עלותם של הנאצים לשלטון הפקיד יהודי אחד את כספו בשויצריה. בכדי להוציאו היה עליו להגיד סיסמה. את הסיסמה אמר לאשתו. הוא נהרג ואשתו ובתו נסגרו במחנה. הפרידו ביניהן. והנס: כתובת הקעקע שעל ידה של הבת היה בדיוק אותו המספר, הסיסמה בשביל הבנק. בעזרתו קבלה הבת אחרי המלחמה את הכסף.	טשרנוביץ, עמנואל	801
תלמיד חכם בסתר	עני בא למגיד מקוזיניץ ומדבר אתו בסתר. תלמידי הרבי היו סקרנים ואחד הקשיב לשיחה. התברר כי העני למדן גדול והמגיד כבר אינו יכול ללמדו. שלח אותו המגיד לאיש במקום פלוני ושם האיש הוא סשקה. הלך העני לאותו המקום ומצא את סשקה מסתובב ברחובות כמו ארחי-פרחי אך כאשר העני מביא לו את המלצת המגיד מלמד סשקה את העני.	קנובליביץ, חיים	1516
אם אחת או שתיים	שמש מתפרנס מאזכרת יום השנה של מתיהם של תושבי העיירה. פעם אחת, לקראת שבת, חסר לו כסף לקנות מצרכים והוא פנה לאיש עשיר ואמר לו כי זהו יום הזכרון של אמו, למרות שזה לא היה נכון, אך קיבל תמורת התזכורת נדבה. כעבור שבועות, כששוב היה במצוקה, קיווה שאותו עשיר שכח את דבריו והזכיר לו שוב את יום הזכרון של אמו. תמה העשיר, כי אם היו אומרים לו שזהו יום הזכרון של אביו היה מאמין, הלוא לאדם יכולים להיות כמה אבות, אולם הוא בטוח כי אם יש רק אחת. ובכל זאת נתן לשמש הנזקק את הכסף הדרוש לו לשבת.	נסנבום, יהודה	1520
כלה מגרשת חתנה מן הבית	אב אלמן מגדל את בנו ומסרב להתחתן שנית כדי שלא תהיה לו אם חורגת. הבן מתחתן והכלה לא מסתדרת עם האב, והבן מחליט לשלוח אותו למושב זקנים. עם העדרו של הבן לרגל עסקיו הוא גם שוכח לשלם עבור אביו את אחזקתו במושב הזקנים והאב נשלח חזרה הביתה. הכלה אינה נותנת לו להיכנס, והוא חי מושפל בחדר המדרגות. כאשר הבן חוזר, הוא נותן לכלה גט וחוזר לחיות עם אביו.	מושקוביץ, מרדכי	2113
מעשה בחזן בור ועם הארץ	חזן אשר לא ידע מה הוא שר היה צריך להתפלל "אל מלא רחמים" על קברו של אדם מכובד שנפטר. תחילה קרא בסידור לנפטר זכר אומרים "לעולמו" לנקבה אומרים "לעולמה". קרא החזן את התפילה בקול ערב ויפה "הזכר שהלך לנקבה".	ולנשיק, אהרון	3742
מרק תבשיל זונות	יוסקה המשומד היה רועה זונות. כאשר בא לגהינום מצא שם את כל נשותיו. שמח לראותן אך השמחה לא ארכה כי בא מלאך הכניס את הנשים בדוד ובישל מהן מרק. אחר כך נתנו ליוסקה לשתות את המרק. שתה שלושה דליים וטען כי הבשר הבלתי מבושל היה טעים יותר מן הבשר המבושל.	ברצבורג, בן ציון	3744
תאבונו של כפרי	גוי, שאחרי שלוש ארוחות דשנות עוד היה רעב, קנה כמה כעכים. כאשר שבע עכשיו התרגז על עצמו למה לא התחיל עם הכעכים שהשביעוהו מיד.	מושקוביץ, מרדכי	3853
בגלל לילה אחד	אשה מבקשת להתגרש מבעלה היות ודרישותיו כלפיה בתחום המיני הן מופרזות. לבעלה יש נימוק דתי או אחר לשכב עמה בכל ימות השבוע, פרט ליום אחד. והוא חושב שבגלל כך אין הצדקה לתת לאשה גט בגלל יום אחד שהוא חסר ואין לו נימוק לשכב אתה ובכל זאת היא עושה מזה דבר.	בלום, אריה יצחק ראובן	4128
הציץ ולא נפגע	ליהודי שכוחו המיני חדל לפעול מייעץ הרופא לקנות תרופה יקרה, בכדי לרפאותו. אשת היהודי קובעת כי גם התרופה הזאת לא תעזור לו. ואפילו מראה ערוותה שהראתה לו באופן מקיף איננו משפיע עליו.	בלום, אריה יצחק ראובן	4129
גומי לעיסה	משחק מילים: אשה ליטאית מקימה צחוק בחנות בגלל אי הבנה של המוכרת. במקום גומי לעיסה (מסטיק) גומי לאישה (גומי מגן)	בלום, אריה יצחק ראובן	4130
רופא סנדלר	רופא חרץ גורלו של חולה ואמר לו כי ימיו ספורים. כעבור שנה השתומם לפגוש את החולה. החולה סיפר לו שזה עתה חזר מעולם האמת. לכולם יש שם פרנסה בשפע מלבד לרופאים. מכיוון שהרופא הוא ידידו סיפר בגן עדן על ידידו שהוא איננו רופא כי אם סנדלר, כי בגן העדן יש מחסור בסנדלרים.	בלום, אריה יצחק ראובן	4131
בית כנסת בחלם	חלמאים בנו בית כנסת בלי דלת. הרימו כולם יחד את בית הכנסת על מנת שהרב יוכל להיכנס בתוכו. הרב הכניס את ראשו ורגליו נשארו בחוץ. החלמאים השתוממו ולא ידעו לאן נעלם ראשו של הרב. שאלו את הרבנית וזו ענתה שמאז שבונים את בית הכנסת לרב אין ראש.	בלום, אריה יצחק ראובן	4132
אשת הרב שנישאה לעגלון	אלמנת הרב נישאת לעגלון שיש לו יותר מדי כוח גברא. הוא מצטדק, כי עושה הוא זאת לזכר אחיו, דודו וכו' וכו'. האשה מתלוננת על משפחתו הגדולה של בעלה.	בלום, אריה יצחק ראובן	4372
המלמד שנהפך לעגלון	ר' לייזר ליב לימד את התינוקות תורה זמן רב. אולם יום אחד החליף את עבודת הקודש בעבודת חול ונעשה עגלון. לשאלת הקהל מדוע עשה כן, השיב, כי קל לו יותר להרביץ ולצעוק על חיה אחת מאשר על ארבעים. כלומר, קל יותר לעבוד עם סוס אחד מאשר עם 40 תלמידים.	בלום, אריה יצחק ראובן	4373
ישבה על ספסל החלב	אשתו של שמריה היתה שמנה מאוד. כאשר התקרב חג הפסח הכשירה את כל הכלים, שפשפה וניקתה וטיהרה והכשירה את ספסל החלב שעליו הכינה גבינה ושמנת. אחר כך היתה עייפה ורצוצה ושכחה והתישבה על ספסל החלב הכשר. כאשר ראה זאת שמריה נבהל מאוד ורץ לרב. יעץ לו הרב לשפשף את הספסל ולמרק היטב את בשר אחוריה של אשתו.	בלום, אריה יצחק ראובן	4374
שתלך לה ברגל	העגלון היה בריא וחזק בגופו אולם לעומתו היתה סוסתו זקנה וחלשה. פעם נאלצה הסוסה לסחוב עגלה מלאה וגדושה במעלה ההר. במחצית הדרך נחלשה ולא הלכה יותר. האיץ בה העגלון בכל מיני אמצעים, אך לשווא. לבסוף פקעה סבלנותו והוא התיר אותה באומרו "אינך רוצה לנסוע בעלה מן הדין שתלכי ברגל".	בלום, אריה יצחק ראובן	4375
הסוסים מועטים	בויכוח בין יהודי וגוי קובע הגוי כי הסוסים מועטים מפני ש ... אותם גונבים.	רייס, יצחק	4377
חצי הגוף המשותק	איש שמודיעים לו כי חצי גופו עומד להיות משותק, שואל איזה צד, ואחר כך מעביר את אבר המין לצד השני שישאר שלם.	קרן צבי, צבי	4388
נשמות תועות	בעוברם בשדה פתוח, שומעים אנשים קריאות להצלה מבית בודד. כשנכנסים רואים זקנה השורפת את גופה של צעירה באמצעות בגדים שהיא מרתיחה ומלבישה לה. כשעוברים פעם שניה את השדה הבית לא נמצא. משערים ששתי הנשים היו אם ובתה מהעולם התחתון בו הצטרכה האם להעניש את בתה שבגלל חינוכה הרע לא הלכה בדרכי הצניעות.	קנובליביץ, חיים	5114
נחלץ מנדרו	יהודי, שאשתו חלתה, נדר למכור את פרתו ולתרום את מחירה. כשאשתו הבריאה לא יכול היה למכור את פרתו ולהשאיר ללא מקור פרנסה ופחד לא לקיים את הנדר. קנה תרנגול ברובל ומכר אותו ב-20 רובל ואת הפרה ברובל אחד. הסכים למכרם רק יחד. מישהו קנה את שניהם. את הרובל שקיבל תמורת הפרה תרם.	יודקובסקי, רוחמה	7644
המלווה בריבית קצוצה	אביגדור העשיר היה מלווה בריבית קצוצה ומעולם לא נתן נדבה לעניים. כשמת, דרשו חברא קדישא מבניו סכום גדול, ואלה, כמו אביהם, לא רצו לשלם. פנו הבנים לראש העיר הגוי שהיה מיודד עם אביהם. וזה, פנה לרב כדי לברר את העניין. הרב ענה לו, כי מלווים בריבית לא יקומו מקבריהם בתחיית המתים ולכן מחיר קברם, שנועד לשרתם לצמיתות, יקר יותר. ראש העיר הבין ולא התערב.	קרנץ, ישראל	10886
מתן בסתר	גביר נדיב שהרבה לתת צדקה הסתבך בחובות וירד מנכסיו. כדי להצילו, החליטו אנשי העיירה לאסוף עבורו בסתר כסף. כאשר הגיע הרב לבית גביר עשיר, נשאל עבור מי הכסף ולא הסכים לגלות. אותו גביר אמר לו בתגובה, כי אם הוא מיטיב לשמור סוד טוב כל כך, הוא יכול לגלות לו שגם מצבו הכספי רע מאוד.	קרנץ, ישראל	10887
שני רעים	שני ידידים, עניים מרודים, יתומים, מעיירה נידחת בפולין, קיבלו מכות מרב ה"חדר", יותר מאשר האחרים, העשירים. גם בישיבה היו יחד. אכלו רק כשנזדמן להם לאכול אצל אנשים נדיבים. הבחורים נישאו לבנות גבירים. האחד נהיה לדיין, השני, מזלו לא שפר עליו והוא נאלץ למצוא פרנסות שונות כסועד חולים. הוא ידע שכשחולה היה מכירו סימן שיחיה. כשחולה אינו מכירו - סימן שימות. יום אחד הוא פגש את ידידו מנוער, הדיין. הוא הכירו אך הדיין לא הכיר אותו. ניגש סועד החולים אל הדיין ואמר כי נסיונו מלמדו שכשהאדם אינו מכירו - סימן שימות. הכירו לפתע הדיין והם התחבקו.	כרמלי, דוד	12117
האיכר והעז שלו	איכר עני שחיפש אחר העז היחידה שלו שעליה פרנסתו, הגיע לפונדק והתחנן אל בעל הפונדק כי יתן לו לישון בחינם. לבסוף נעתר בעל הפונדק לתחנוניו והציע לו לישון תחת המיטה, אך עליו לשמור על שקט מוחלט למען לא ידעו הישנים על המיטה על קיומו. האיכר זחל מתחת המיטה והנה הוא רואה שמגיע לחדר זוג צעיר בירח הדבש שלו. הזוג נשכב על המיטה, מתחבק, ומתנשק והאיכר שומע את הבעל אומר לאשתו מה יפות עיניך, מהן אני יכול לראות את העולם כולו. כשמוע האיכר את דברי הבעל הגיח לפתע ואמר שאם הוא יכול לראות מעיניה את כל העולם ודאי שהוא מסוגל לראות להיכן נעלמה העז שלו.	בן שמש, שלום	13978
הרשלה והשעון "המת"	להרשלה נולד בן. הוא מלווה משכנו כף לאכילת פשטידה. הוא מחזיר לשכן שתי כפות במקום כף אחת. כעבור שנה מלווה הרשלה שעון מהשכן. אחרי שהוא לא מחזיר לו אותו שואל השכן מה קרה לשעונו והרשלה משיב כי הוא מת. לתמיהתו של השכן אומר הרשלה כי כמו שנולדה כף, כך שעון יכול למות.	בן שמש, שלום	13979
ינטה אשתו של הרשלה עוד תמות	הרשלה ואשתו עניים מרודים ואין ביכולתו לדאוג לצרכי השבת. ינטה ממררת לבעלה את החיים והוא בורח ממנה. מסתובב ברחובות והולך לחברה לגמילות חסדים. הוא טוען שאשתו מתה ואין לו מה לאכול. הם נותנים לו כסף והוא הולך וקונה מצרכים. הוא שב הביתה ולאשתו כבר יש במה להכין את השבת. בינתיים באים פקידי החברה קדישא לביתו של הרשלה לקחת את גופת המתה, ומוצאים אותה חיה וקיימת ומכינה ארוחה. לתדהמתם מסביר הרשלה כי אמנם אשתו עדיין לא מתה, איך אין ספק שהיא עוד תמות.	בן שמש, שלום	13980
הסנדלר הישר	סנדלר עני שחלה והרגיש כי סופו קרב, ביקש לקרוא לגביר העיירה. הוא התחנן לפניו כי יסכים לקחת ממנו את מחצית חובו, אך יעשה לו קבלה כי שילם לו את כל החוב. הוא יניח את הקבלה למראשותיו ויעלה לפני בית דין של מעלה. הגביר מילא את בקשתו.	קרנץ, ישראל	13985
טובה מנת חלקו של העני מזו של העשיר	בקיריקוק נפטרו שני ידידים, עשיר ועני. מייד לאחר מות העשיר התחילו בניו לריב ביניהם על הירושה. עם מות העני התאבלו עליו בניו אבל של ממש. מכאן שגורלו של העני טוב מזה של העשיר.	סאלי, יעקב	3180
בנים שלא מכבדים את אביהם	אב מחלק את כספו בין בניו בתקווה שידאגו לו בעת זקנתו. אולם הם מגרשים אותו. אחיו הצעיר של הזקן מת והוא יורש את כספו. כעת באים כל הבנים ומבקשים לדאוג לו אך הוא מגרש אותם.	צרגנסקי, בנימין	2114
תשעה באב	גוי אחד נכנס לעירה ובקש לקנות מצרכים מבני עמו. אולם כל החנויות היו בידי יהודים כפי שרמזו זאת השלטים. פתאום נעצר הגוי, נכנס לחנות משום שהיה בטוח כי נכנס לחנותם של בני עמו. על השלט בחוץ היה כתוב: "תשעה באב".	בן אברהם, משה	4376
אבן מהר הזיתים	ר' יעקב סלנט לקח בעזבו את ארץ ישראל אבן קטנה מהר הזיתים ונדר נדר, אם יזכה לחזור לירושלים שיקח גם את האבן אתו ואם יקבר בנכר שיצווה על בנו לשים את האבן למראשותיו. בזקנתו חזר ר' יעקב סלנט ירושלימה והאבן הוחזרה להר הזיתים.	גוטמן, ישראל	4584
השד במנסרה	טוחן אחד מגלה בטחנתו שענף ניתק למחצה מן העץ וחובט את המים. כל זה עושה צליל משונה וכבר באו לגרש שדים מן הטחנה.	ענת, (ליפוביצקי) אליהו	4845
בעל מקצוע	איש מאבד ארנק כסף ברחוב. המוצא מחזיר לו את הארנק והוא מזמין את האיש הישר לביתו. שם גונב את סכו"מ הזהב והכסף. לפני בית הדין טוען הגנב כי להחזיר אבדה מצווה היא, אולם הגנבה היא מקצועו.	יעקב, שמואל	5291
המלך והכפרי	מלך יוצא לציד, פורצת סערה, מלוויו מתפזרים והמלך נשאר לבד. מגיע לכפר ומבקש מתושביו מקום לינה. כולם דוחים אותו פרט ליהודי עני המארחו ללילה, ובבוקר מסיע לעיר. המלך נותן לו את טבעתו ואומר לו לגשת לארמון המלך כשיגמור את עסקיו. היהודי מגיע לארמון, המלך מקבל את פניו, מזדהה ושואל לבקשת היהודי לגמול. היהודי מבקש מהמלך לאסור על שכנו היהודי לעסוק במסחר פשתים כמוהו. המלך מתפלא ומסכים. על כך נאמר: עבור שנאת חינם נמשכת הגלות ומתארכת.	ידון, מאיר	10883
קבורת חמור	יהודי קבר את חמורו. בדווים חשבו את הקבר לקברו של קדוש ובנו מסגד. חזר היהודי לאותו המקום וצחר מהם. קאדי פתח את הקבר ומצא בו את שלד החמור.	דן, יחיאל	2087
עונש ליהודי שמכר שיכר לגוי	יהודי עושה ערק-חג'שותה אצלו. יהודים אחרים מזהירים אותו לא לעשות כן. הוא בכל זאת ממשיך, עד שהחאג' פעם משתכר ומכה אותו מאוד.	דן, יחיאל	2475
מגיד עתידות מצליח	עני אומר שהוא מגיד עתידות: 1. לפלאח ניתן לשתות כוס דבש כדי שימצא חמורו האבוד. מוצאו במקום בית שימוש שהדבש המריצו לשם. 2. לצורף שאיבד פנינת המלך ניתן לשתות כוס דבש. ברגע שזה מרים עיניו לשתיה ? רואה את הפנינה. 3. "מנבא" למלך ארבעה גנבים (נברח בשעה ארבע). 4. צריך לדעת מה ביד המלך. אומר שם אשתו ובזה פותר.	דן, יחיאל	2477
סוחר הודי מצליח להשיג צדקתו בפני קאדי	סוחר הודי בא לצנעא, נותן סחורה בהקפה. כולם לוקחים ואף אחד לא משלם. כמתרושש לא אומרים לו אפילו שלום. הוא שוב מתעשר, כעת כן רוצים לברכו לשלום ולקחת סחורה, וחובם לא לשלם. ההודי עונה: שלום לחנות. מובא לקאדי, מסביר עמדתו, הקאדי משיג תשלום החובות.	דן, יחיאל	2733
שיח' מחפש גנב תרנגול	לעני נגנב תרנגול. השיח' מחפש את הגנב. הניזוק צריך להזמין את כל אנשי הכפר, זה אחר זה במשפט שבו מופיעה המלה "תרנגול" אבל מוסוות. האשם גילה עצמו. האשם באמת אמר: איזה תרנגול?	דן, יחיאל	2734
צוואת האב: כל הרכוש לעבד	אב משאיר צוואה לבן שנעדר: כל הרכוש לעבד, לבן דבר אחד. הרב פותר: על הבן לקחת את העבד. שם האב: נתן גמליאל.	דן, יחיאל	2735
משפט חלוקת הירושה (מי הבן האמיתי)	משפט חלוקת הירושה: אב היו לו בנים רבים, מי האמיתי? הרב פוסק: עלינו לחכות על הקבר, האמיתי מסרב. שם האב: שלום גמליאל.	דן, יחיאל	2736
מי קדם לאלוהים?	מלך מוסת ע"י כמרים נתן ליהודי 30 יום כדי שישיב לו על השאלה: מי קדם לאלוהים? היהודי אובד עצות. בנו מציע כי הוא עצמו ילך למלך כי השאלה פשוטה מדי כדי להטריח את האב. הבן מבקש מהמלך לספור משלוש אחורנית. המלך אינו יודע מה לפני אחת. נוכח לדעת כי נער חכם הוא.	דן, יחיאל	3177
עשרת הדברות	מלך מוסת על ידי כמרים שואל רב מדוע אין בחמש מעשרת הדברות את שם ה'. הרב מבטיח תשובה כעבור זמן. פעם מטיילים שניהם יחד בעיר. בבתים היפים ובשכונות היפות תלויה תמונת המלך, מה שאין כן בשכונות זוהמה ובבתי שימוש. הרב מסביר למלך שאין מקום לשם קדוש בענייני טומאה, כגון לא תגנוב, לא תרצח... והמלך מקבל.	דן, יחיאל	3179
לא ענה אמן	התגלע ריב בין יהודי אחד וחזן הקהילה. אחריו ברכותיו של החזן בבית הכנסת אמרו הכל אמן מלבד היהודי הזה אשר אמר: "ממני לא יקבל החזן אפילו "אמן" אחד.	בן עובדיה, יחיאל	3640
הרמב"ם והקראים	בתקופת הרמב"ם היתה המחלוקת הכבדה בין היהודים והקראים. מלך מצרים ביקש לשים קץ למריבות הקשות והזמין את נציגי שני הפלגים אליו. ראשון הגיע אליו רב הקראים אשר חלץ את נעליו, העמידן במקום המיועד והתקרב למלך. הרמב"ם איחר לבוא. כאשר נכנס סוף-סוף, חלץ את נעליו ושם אותן מתחת לבית שחיו. כאשר שאל אותו המלך לפשר הדבר השיב החכם: "כאשר משה בן עמרם השאיר את נעליו לפני עלייתו אל ההר כדי לקבל את התורה מה', בא קראי וגנב לו אותן". התפרץ הקראי וטען שאז לא היו עוד קראים. קם המלך ואמר שכל הויכוח הוא מיותר מאחר והקראי חרץ את המשפט: היהודים קדמו לקראים, ועל כן הצדק עמם.	דן, יחיאל	4383
כבלי עגונה	אניה שעל סיפונה קבוצת סוחרים, נטרפה בלב ים. כולם מלבד אחד ניצלו, והאחד נעלם וגורלו לא ידוע. כעבור זמן מה ביקש אחד מנכבדי העיר צנעא לשאת את אישתו של הנעלם. אולם הרבנים טענו כי היא אסורה כל עוד גורלו של בעלה לא ידוע. התערב המלך ושם אותם בבית הסוהר. אולם הרבנים עמדו על שלהם ולא הסכימו לנישואים אלה כל עוד לא היה ברור שהאיש נפטר. יום אחד ערך המלך משתה לכל נכבדיו והובא לפני יצור משונה, ספק אדם ספק בהמה. בהמשך התברר כי זהו אדם, משום שהעדיף מאכלי אדם והתבייש במערומיו. אט אט גם התחיל לדבר וסיפר כי פעם נטרפה אונייתו והוא הגיע לאי בודד, עליו הוא היה עד אשר נסיך המדינה לכד אותו והביא אותו לצנעא. התברר שזה היה האיש הנעלם והמלך הצדיק את חוקי היהודים.	דן, יחיאל	4384
בן המלך והעבד הנוכל	בן מלך יוצא עם עבדו לשוטט בעולם. מגיעים למדבר, צמאו למים, מחפשים ומוצאים באר. מבקש העבר מבן המלך לרדת לתוך הבאר ולהוציא מים. בן המלך עושה כן, אך העבד לא רצה להחזיר את בן המלך אלא אם יחליף עמו את בגדיו. בלית ברירה עשה בן המלך כן, לפי דרישתו של עבדו. מגיעים לעיר שהייתה במלחמה עם עיר שכנה. הולך העבד בלבוש בן המלך למלך ומציע לו את עזרתו תמורת בת המלך. לעבד אין מושג בתכסיסי מלחמה והוא דורש מבן המלך להלחם נגד האויבים. לשיחה זו מקשיבה בת המלך והיא מבינה מי הנסיך האמיתי. בן המלך מגרש את האויבים ובת המלך מתחתנת איתו. העבד גורש בחרפה.	דן, יחיאל	5111
המלך ואשתו	מלך רוצה לגרש את אישתו האהובה משום שלא ילדה לו יורש עצר. אומר לה שהיא יכולה לקחת אל בית הוריה את הדבר היקר בעיניה מארמונו. היא מזמינה אותו למשתה, משכרת אותו ביין ולוקחת אותו אל בית הוריה ? הדבר היקר לה מהארמון. אינו מגרש אותה וכעבור שנה נולד להם בן.	דן, יחיאל	5290
סוחר הודי	סוחר הודי ועבדו, הסובלים במדבר מחוסר מים, מוצאים אשל ותחתיו אבן. כאשר מרחיקים את האבן בכוחותיהם האחרונים מגלים מים.	דן, יחיאל	5372
המלך והתפוחים	בן אלמנה מביא למלך תפוחים ומקבל בתמורה מטבעות זהב. כאשר הדבר נשנה, מקנא בו שומר המלך ומחליט להכשילו. הוא מספר למלך שהנער בז לו, ומפנה את ראשו ממנו כי הוא טוען שיש לו ריח רע מהפה. המלך מחליט לנסותו, וכאשר הנער מתקרב לארמון, השומר אומר לו להסיט ראשו הצידה כמחווה של כבוד למלך. המלך רואה את הפניית הראש, מתרגז, ושולח את הנער לשר המשטרה עם אגרת המורה לו להורגו. השומר אומר לנער כי ילך במקומו (ברצונו להשיג את הכסף), ומומת מיד. האמת מתגלה כשהנער חושף את השתלשלות העניינים בפני המלך.	דן, יחיאל	6007
סופו של סנדלר ערום	שוליה של סנדלר מוצא עצמו מפוטר כל קיץ ללא פיצוי כספי. בצר לו, הוא שופך ליבו בפני אדם שפוגש בדרך, ומגלה לו היכן טומן הסנדלר את כספו. עובר האורח שואל בכמה כסף היה השוליה מסתפק, ופונה לביתו של הסנדלר מחופש לשוטר. הוא לוקח מהסנדלר את הכסף בטענה שעליו לבדוק אם הוא מזויף, אך עובר שבוע והוא אינו חוזר. הסנדלר פונה למשטרה ומבין שנפל בפח. השוליה מקבל את שביקש, אך כעת הוא מבקש חצי מהסכום, ולשוטר המתחזה אין ברירה אלא לתת לו.	דן, יחיאל	6008
אישה חכמה	בדואי מבקש לשאת את בתו של נשיא השבט. הנשיא מבקש תמורתה אלף ראשי בקר. הבדואי נותן אותם שהם כל רכושו. הוא נושא את בת הנשיא וחיים בדוחק. פעם ביקש הנשיא להתארח בביתם. האשה אינה יודעת מאין תכין ארוחה. גבר זר חושק בה ונותן לה בשר כרצונה כדי שתתמסר לו. היא מקבלת את הבשר ומבשלת. בשעת הארוחה ישבו הבעל והנשיא לשולחן, בא באיש והם הזמינוהו. האשה הביאה את האוכל וכינתה אותם משוגעים. היא אמרה שהבעל משוגע שנתן לאביה את כל פרותיו; אביה משוגע שנתן אותה תמורת אלף פרות ולא יותר, והבחור משוגע שחשב שתתמסר לו תמורת בשר. בעלה גרש את הבחור הזר ואביה נתן להם את פרותיו ומכספו.	דן, יחיאל	6570
המלך ושלושת בניו	למלך היו שלושה בנים. פעם חלה והתעוור. בחלומו לחשה לו הרוח שאם יריח את פרח התרופה, יפקחו עיניו. שלח את בניו ואמר כי מי שיביא את הפרח, יירש את כסאו. הבן הבכור היה גאנ, לא ברך אנשים בדרכו עד שהגיע לבית מרזח ושכח את מצוות אביו. הבן הצעיר היה מנומס, טוב-לב וחברותי. פגש בדרך זקן, ברכו לשלום ופרס לו מפתו. הזקן נתן לו את הפרח. הבן הביאו לאביו, ריפאו וישב למלך אחריו.	דן, יחיאל	6573
נערת הזהב	ליהודי, סנדלר עני, היתה בת יחידה שהגיעה לפרקה. בא לעירו הודי וכשראה בעוניו של הסנדלר לחש מילות קסם ועלה סרט זהב מהאדמה והקיף את הנערה. כשהגיע הסרט לצוואר הנערה ניתק אותו ההודי. התעשר היהודי לזמן רב אולם אחר כך שוב הגיעו ימי דלות. הוא לחש את אותן מילים שלחש ההודי, אך כשהגיע הסרט לצוואר בתו, לא יכול היה לנתקו. הנערה נחנקה ומתה.	דן, יחיאל	6574
השייך החכם	שרי המלך מעלילים דברים רעים על השייך, כדי להשניאו על המלך, וכל זאת מקנאתם בו. המלך יוצא עם הוזיר, שניהם מחופשים. באים אל השייך והוא מארחם יפה בביתו. בא אדם בפני השייך וטוען שנגנב כספו. השייך מזמין את החשודים בגנבה ואומר להם להניח ידם על זנב הסוס והוא יבעט בגנב. השייך מזהה את הגנב כי הוא לא נגע בסוס. ידיו היו נקיות ואילו זנבו של הסוס היה מכוסה בפיח וליכלך את ידיהם של אלה שנגעו בו. הגנב פחד ולא נגע. המלך התוודע בפני השייך ומינה אותו לראש שופטי המדינה.	דן, יחיאל	6576