חזרה לדף הראשי של פרויקט אסע"י
תמציות סיפורי העדה
|
ליטא |
|
שם הסיפור |
תמצית |
מספר |
מספר אסע"י |
|
שני העובדים |
בבית סוחר תבואה עבדו שני פועלים ושכרם לא היה שווה. התלונן הפועל שקבל את השכר הנמוך יותר. שלח אותו בעל הבית אחר עגלת תבואה. זהר רץ 10 פעמים עד אשר נודעו לו כל הפרטים. השני רץ רק פעם אחת ולא רק שנודעו לו כל הפרטים, יתר על כן, הוא קנה את כל הסחורה. |
אולסואנגר, עמנואל | |
|
הסוחר ושכנו |
אשת ר' נחמיה ניהלה חנות בדים. כשילדה בתה, נסעה לעזור לה ובעלה מילא את מקומה בחנות כששכנם, גם הוא בעל חנות בדים, הבטיח לעזור במקרה הצורך. לקוח חשוב בא לקנות בדים ומאחר שר' נחמיה לא ידע רוסית קרא לשכנו לעזרה. השכן משך את הקונה לחנותו והוא מכר לו את הסחורה בכסף רב. כעבור שבוע ראה ר' נחמיה את הקונה מתקרב לחנות שכנו עם מפקד המשטרה. מיד נכנס לחנות השכן, לקח את אמת המידה שלו ושם במקומה אמת מידה מחנותו, כי הבין שהשכן השתמש באמת מידה מזוייפת. לאחר שהקונה והשוטר לא מצאו כלום והסתלקו, ביקש השכן סליחה מר' נחמיה, לא זו בלבד שלא שמר לו טינה אלא אף הצילו ממאסר. בתמורה דרש הרב מן השכן כי לעולם לא ישתמש עוד באמת מידה מזוייפת. |
אונטרמן, איסר ישראל | |
|
מלך ויועצו הרופא האנטישמי |
1. כומר החצר, אנטישמי , רוצה לסלק רופא יהודי, יועץ מדיני למלך. 2. משפיע על בת המלך להגיד, שראתה בחלום זקן, שדרש את נשמת הרופא או נשמתה. 3. המלך מוותר לבתו ומצווה על פועלי כבשן להשליך את האדם הראשון, לבוש שחור, שיופיע לפניהם בבוקר מסויים בתוך הכבשן. כוונת המלך להמית את הרופא, המלובש תמיד שחור. 4. המלך מזמין את הרופא באותו הבוקר לפגישה על יד הכבשן. 5. הרופא מאחר בגלל עזרתו לאלמנה חולה. 6. הכומר מקדים את הרופא בסקרנותו על גורל אויבו ומושלך במקומו לכבשן. |
בלוך, משה | |
|
מאטל המחזר על הפתחים |
עני בשם מאטל נהג לחזר מדי יום על פתח בתי העיירה, באספו לחם. כשמת היתה לו ההלוויה הגדולה שבעיירה, כי הכל הכירוהו ובאו ללוותו. |
בן אריה, רבקה | |
|
שבעת ילדי הרב |
בהזהירו את ילדיו מפני הדב, הרב ואשתו יוצאים ליער. על אף ההזהרה, הילדים פותחים את הדלת לדב והלה בולע את כולם מלבד הצעיר ביותר אשר הסתתר. הקטן מוסר להוריו החוזרים על מה שקרה. הם פותחים לדב את הבטן ומוציאים את ילדיהם. |
ברמן, שמואל | |
|
בחור ישיבה מטופש |
בחור ישיבה שאינו יודע מה לעשות באשתו אחרי החתונה. מקבל הוראות בכתב. אשתו אומרת לו: את הכותונת אינך יכול להרים, כיצד תרים את הדלת? |
ברמן, שמואל | |
|
הגבאי משלם |
שמיל רצה להיות הגבאי של בית הכנסת. אמרו לו שהוא שהוא חייב לשלם לשם כך. הוריד את מכנסיו והראה סמני הצלפה על עכוזו שהפריץ הכהו על אי תשלום חוב. |
ברמן, שמואל | |
|
איך ר' יצחק וולוז'ינר שחרר חתן מהשדים |
חתן ביום חתונתו, מתאמן לקראת הטקס ומקדש ענף של עץ באמצעות טבעת. העץ הוא בת שדים, והשדים לוקחים אותו (האדמה בולעת אותו). אחרי כמה שנים מספרים על המקרה לפני איצל'ה הצעיר, והוא הולך להוציא את החתן מידי השדים כי הכיר שהעץ היה בת שדים. מסדרים את החתונה כמו שהיה בפעם הראשונה. איצל'ה משביע את השדים שלוש פעמים, מאיים כי יביא את אשמדאי, ואז השדים משחררים את האיש כשהוא במצב מעולף. |
ברמן, שמואל | |
|
הסוכן |
הסוכן בא לבית מלון מוכר מאוחר בלילה. אין מקום. משכיבים אותו עם "הבת הקטנה" של בעל המלון. בבוקר הוא רואה שהבת גדולה למדי ועל שאלתה הוא עונה בגסות שהוא טפש. |
ברמן, שמואל | |
|
כיצד ילמד הכלב לדבר |
פריץ דורש מיהודי כי ילמד את כלבו לדבר. היהודי מבטיח בעוד עשר שנים. בביתו הוא מסביר: או שהפריץ ימות, או הכלב ימות או אמות אני. |
גולדנברג, שושנה | |
|
האיכר והשור |
רוצים לרמות איכר טפש. הוא מוביל שור לשוק. נעמדים כמה אנשים, כל אחד במרחק מסויים איש מרעהו ושואלים אותו: "כמה עולה האיל שלך?" בסוף מאמין האיכר שהוא מוביל איל ולא שור והוא מוכר את השור בזול. |
גולדנברג, שושנה | |
|
נפוליאון והחייט |
נפוליאון המודח מסתתר אצל חייט יהודי. וזה מכניס אותו למיטה ומכסה אותו בכמה וכמה שמיכות. נכנסים הרוסים , דוקרים בכסתות והולכים. נפוליאון אומר לחייט כי הוא יכול לבקש 3 בקשות: החייט מבקש:1. לתקן את הגג הדולף. 2. לסלק את מתחרהו, ההחייט מאותו הרחוב. 3. תשובה לשאלה: כיצד הרגיש נפוליאון בשעה שהחיילים דקרו בכידוניהם את הכסתות. נפוליאון מביים הוצאת דין מות לחייט וברגע האחרון ממש עוצר בעד החיילים מלבצע את פסק הדין. נותן לחייט מכתב ובו כתוב: "כך הרגשתי בשעה שהחיילים דקרו את הכסתות." |
גולדנברג, שושנה | |
|
בנו של מלאך המות - רופא מפורסם |
מלאך המוות התחתן עם יהודיה והוליד בן אך האישה כל כך רעה שהוא ברח. רק אמר לבנו להיות רופא. כאשר על החולה למות, יראה הבן את מלאך המוות על יד מיטת החולה. חלה הקיסר. הרופא, בנו של מלאך המות, בא אליו והנה מלאך המוות עומד ליד מיטתו של הקיסר. הוא מבקש שיסתלק אך מלאך המוות לא רצה. אמר הבן כי יקרא לאם וחיש מהר ברח מלאך המוות. |
גולדנברג, שושנה | |
|
החייל הטפש |
חייל מציל את הצאר ניקולאי מרימון. כפרס מבקש דבר פעוט - לעבור לרב סמל אחר |
גולדנברג, שושנה | |
|
חתן בעל שערות זהב |
מטפלתה של בחורה אמרה לה פעם כי יהיה לה חתן בעל שערות זהב. כאשר הביאו ההורים לבחורה חתן, לא רצתה בו כי לא היו לו שערות זהב. ההורים מתו מרוב צער עליה. התחפש החתן כמוכר דברים ישנים, שם על ראשו פאה נכרית ובא לחלון הבחורה. היא התחתנה אתו. הלכה אחריו לעירו (סטמבול) וסבלה עוני ומחסור. נולדו לה 4 ילדים. בעלה לקח את כולם ממנה ומסר אותם למטפלת. לה הוא ספר כי הילדים נחטפו. כאשר הבן הבכור עמד להתחתן, שלח הבעל את אישתו לגנוב מן התבשילים המוכנים. היא תופרת את שמלת הכלה. הכל היא עשתה למען הבעל בעל שערות הזהב. בחתונה היא נוכחת והכלה באה לנשק את ידיה כאם החתן. ואז נודע לה הכל. |
גולדנברג, שושנה | |
|
נחש מציל חיי אדם |
הודי יוצא לדרך עם נחש מאולף. בדרך מתנפל עליו נמר והנחש נאבק עם הנמר עד ששניהם מתו. |
גלס, מ.[אביו] | |
|
יהודי מרמה גוי בקניית תפילין |
יהודי מוריד מחיר התפילין, שגוי הציע לו לקניה בטענה שהן כתפילין דאשתקד, בעל ערך מעט. |
גן, יעקב | |
|
ויכוח בין העדה היהודית לכנסיה הקתולית |
מלך קתולי ציווה לערוך ויכוח בין יהודי וקתולי שיעמדו בסירה בנהר וירימו קולם כדי שישמעו העומדים משתי הגדות. מי שלא ידע לענות יזרק לנהר. היהודים התפללו וצמו, סבל יהודי התנדב ללכת. שאל את הקתולי באיזו שפה דיבר ה' אל משה וכשלא השיב, דחפו היהודי. |
גן, יעקב | |
|
מעשה בלץ ובמגף |
סנדלר עני שעבד גם בלילה נרדם על עבודתו וחולם כי הוא נלחם בשדים ולצים וחותך לאחד מהם את לשונו. למחרת הוא מגלה כי לשון אחד מן המגפיים חתוכה. |
זילברברג, אביגדור | |
|
שישמע היטב מה שמבקשים |
שיך ערבי שישב במסיבה חש כי מקטרתו חסרה טבק. מיהר השיך להכריז כי מי שימלא את מקטרתו, יתן לו את בתו לאשה. עני שהסב שם מהר להביא לשיך את המקטרת מלאת טבק. ברם, כשתבע את הבטחת השיך שילח אותו השיך מעליו בחרפה. העני תבע את השיך למשפט והשיך זכה בו. מכיוון שטען בפני השופט כי הבטיח את בתו למי שימלא את המקטרת ולא למי שיביא לו אותה. |
כהן, זאב | |
|
האמיר ועץ התפוחים |
לאמיר יש עץ עם תפוחים טובים ונדירים. מציב עליו שומר, השומר סופר את התפוחים. רואה כי יש 25. למחרת שוב סופר אותם ורואה שיש 24 ולמחרת -23, השומר מתחבא בלילה לראות מי גונב אותם ורואה שזהו נץ. הוא אומר לאמיר והאמיר אומר, אין דבר, יומו יבוא. למחרת מקיש את הנץ נחש והנחש מת. האמיר אומר שגם יומו של הנחש יבוא. למחרת מחרשה עולה עליו והנחש מת. אחר כך האמיר מצווה על השומר להכין ארוחה לאורחיו. השומר נבהל ומתחבא על עץ. כאשר מגיע לאמיר ומחפש את השומר וכאשר הוא מגלה אותו, הוא אומר לשומר שאין לו מה לדאוג, יומו לא הגיע עדין. |
כהן, רפאל | |
|
חיה השמשית עם רוחות ושדים |
בני אדם המתפללים בבית הכנסת בליל שבועות נחשבים כשדים. סוגרים אותם בבית הכנסת עד שחיה השמשית משחררת אותם. |
מודריק, ח. ד. | |
|
הכלה והשד (הנערה הבודדה ביער) |
שד בדמות בעל אחוזה המוכר לנערה, מנסה להתנפל עליה כשהיא הולכת ככלה ליער בכדי להתבודד. השד נעלם כאשר הנערה אוחזת בקמיע שקיבלה מהסבתא שלה ומבקשת בקול רם את עזרת ה'. |
נחומזון, נחמה | |
|
החמין והפריץ |
רוקח יהודי נותן לפריץ, הנוהג ללעוג למנהגים יהודיים וביחוד לאכילת חמין בשבת, לאכול בשבת את האוכל הזה כתרופה נגד כאבי בטן. הפריץ נרפא ומפסיק ללעוג במנהגים יהודים. |
נחמזון, חיה | |
|
השדה והמזוזה |
סנדלר בליטא, היטיב בדרך כלל לישון בלילות, לאחר עבודה קשה. במשך כמה לילות נתקף בנדודי שינה וחלום בלהות בו שדה עירומה רוקדת בחדרו. הרב מגלה את הסיבה, מזוזה פסולה. לאחר החלפת המזוזה עובר חלום הבלהות. |
נחמזון, חיה | |
|
בעגלא ובזמן קריב ונאמר אמן |
פרוש המילים ב"קדיש": "בעגלא ובזמן קריב" לפי צלילם באידיש. |
סופר, יוסף [מזרח אירופה] | |
|
הרבי ובעל העגלה שלו. |
את הרב מקבלים בכל מקום בכבודגדול ועל בעל העגלה איש אינו מסתכל. בעל העגלה מקנא ומבקש מרבו שיחליפו את הבגדים על מנת שגם הוא יזכה בכבוד. מתחלף הרבי עם בעל העגלה שלו ובני העיר פונים אליו בשאלות חמורות. הוא אומר כי שאלותיהם כל כך פשוטות שאפילו בעל העגלה שלו מסוגל לענות עליהם. |
סנדר, המלמד | |
|
האיכר ובת הפריץ הפקחית |
איכר נשוי מתאהב בבת פריץ ומזניח את אישתו ואת ילדיו. היא מגלה זאת ובנועם דבריה ובערמה היא מחזירה אותו אל אישתו ואל שלושת ילדיו. נותנת לו לשתות שלוש כוסות מאותו היין אך הוא חושב כי הכוס השלישית היתה הטובה ביותר. כך היא מסבירה לו- כל הנשים שוות אך נדמה להם לגברים כי יש שוני בינהן. |
פוס, דבורה | |
|
חיה -באשע הקצבית |
הקצב סובל מאשתו הקנאית. פעם היה חייב 15 רובל לגוי והחזיר אותם לגוי אחר. היה צריך לשלם עוד פעם. |
פוס, דבורה | |
|
הרב החטוף |
רבה של עיירה קטנה ועניה נחטף בערמה על ידי חבורת מכשפים אשר מבטיחים לו כיסא רבנות בעיר גדולה ועשירה. הרב מגלה כי למכשפים נחוץ כל שבע שנים ראש ערוף של רב (המכהן בתפקיד זה במשך שלושה דורות) גולגולת הערוף הקודם מגלה זאת לרב ונותן לו עצה כיצד להימלט מן המכשפים (על ידי הסרת 'שם הטומאה' שמתחת לשונה של הגולגולת). הרב מביא את הגולגולת לקבר ישראל ונמלט מידי השודדים. |
פוס, דבורה | |
|
השועל והאריה |
שועל מפתה אריה ומכניסו לשוחה. טוען שאבי אבי האריה בוודאי חטא. |
פוס, דבורה | |
|
שני השותפים |
שני שותפים: ראובן (גבוה) ושמעון (צעיר). שמעון מספר תמיד את צרותיו לראובן. פעם קנו תבואה טובה במיוחד מפריצה אחת. אך שמעון עצוב. הוא מספרשהוא עצובבגלל זה שהיא מכרה להם בזול. (הוא חטא אתה) . ראובן מנחם אותה וקונה ממנו את העבירה. אחר שנים מת ראובן ובא לבית דין של מעלה. בגלל החטא זורקים אותו לגיהנום. אם שמעון יסכים לקנות את החטא בחזרה, יוצא ראובן מן הגיהנום. ראובן מופיע בחלומו שלשמעון ותובע ממנו לקנות את החטא בחזרה. הרב עושה דין תורה. שמעון אינו מסכים לקחת חזרה את החטא כי לולא ראובן קנה אותו היה מחפש דרכי תשובה אחרות. - ראובן נשאר בגיהנום. |
פוס, דבורה | |
|
החתולה השחורה |
בכפר אחד גר פריץ שחי חיים טובים ורק דבר אחד עינה את נפשו, שלא היה לו ילד. אנשי הכפר היו שומעים בלילות בהם היה הפריץ מתייסר, יללות ונביחות שלא כדרך הטבע והיו מצטלבים וחוששים בעברם ליד ביתו. באחוזתו היה יהודי שחכר את בית-המרזח המקומי, וחי חיים טובים. אלא שהייתה לו צרה שבה בניו שנולדו, כשהיה מתקרב מועד הברית, היו נמצאים חנוקים בעריסתם, והסיבה לא הייתה ידועה. נסע היהודי לרב לשאול לעצתו. הציע לו הרב לשמור על היולדת וכשמתקרבת חתולה שחורה ללכדה בשק ולהכותה מכות רצח מבלי להרגה. וכך עשה בילוד שנולד. למחרת גסס הפריץ וגילה ליהודי שהוא זה שהיה החתולה השחורה, וציווה לו את כל רכושו. |
פוס, דבורה | |
|
שבע חבילות זהב |
היו שני אחים, אחד עשיר ואחד עני. העשיר אהב את אחיו ועזר לו, אך זה נשמר בסוד מפני האשה ו 7 הבנים של העשיר. לאח העני היו 7 בנות יפות. פעם כשהעשיר היה בדרך, נשכח העני, ואשתו נאלצה לשלוח אחת מבנותיו אל גיסתה לבקש עזרה, זו הזמינה אותה אל בוסתנה. ושם היא נתקלה בדלת של ברזל. ראתה יהלומים וזהב. נפגשה עם זקנה שנתנה לה 7 חבילות זהב בשביל הבית. אך האשה דרשה ממנה לא לגלות את הסוד. העני תיקן את הבית והמשפחה חיה בעושר. פעם ביקר אצלו האח העשיר ובראותו את העושר נתקנא בו. הוא לחץ על בת אחיו שתגלה לו את הסוד. היא סיפרה לו והוא רץ הביתה ומסר לאשתו על הדלת בחצר. גם היא קיבלה 7 חבילות. כשפתחו אותן יציאו מהן עקרבים ונחשים. אלה טרפו את האישה והבנים. האב נמלט אל אחיו וחי שם, סמוך על שולחנו עד סוף ימיו. |
פוס, דבורה | |
|
אוצר ליתומות |
שלוש אחיות עניות מתפרנסות בדוחק, אך לא שוכחות לתת ארוחה לאיש עני. באחד הלילות הן שומעות צעקות "הצילו, הצילו. הן לא מעיזות לצאת ומביאות את הדבר לידיעת הרב, האומר להן לנסוע אל צדיק מפורסם בפולין. הצדיק אומר להן להפיל גורל מי מבין האחיות תצא למשמע הקול. כאשר נשמע הקול עושים כמצוות הצדיק ואחת האחיות יוצאת. היא רואה שהצועק הוא קרש אשר מתפרר למגע ידיה. בבוקר כשיוצאות שתי אחיותיה רואות שזה אינו אלא זהב. הן מתחתנות וחיות באושר עם בעליהן. |
פוס, דבורה | |
|
העץ המסכן |
נערה נישאה לבחור שלא מצא חן בעיני הוריה ועברה לגור בעירו. האם באה לבקר אצל בתה והכל נראה יפה, מסודר ופורח חוץ מעץ אחד שעמד שחוח. בכל בוקר הבת ממרת על-ידו בבכי על מר גורלה. |
פוס, דבורה | |
|
הבטלן שרפא את בת השר |
בת-שר חלתה ופצע מוגלה בגרונה. סכנה להפסקת הנשימה. השר מכריז שיתן פרס למי שירפא את בתו. בעירה סמוכה חי יהודי בטלן למדן וירא שמים. אשתו מציקה לו: אתה לומד רמב"ם ושם יש ענייני רפואה. רפא את החולה. הוא בא לשר ולמרות הצחוק של הרופאים, מורח את הבחורה בחלב חמוץ ומדגדג אותה. היא צוחקת. המכה נפתחת והיא נרפאת. |
קליין, חיים | |
|
נבלה של סוס |
הרב ותלמידיו טיילו בשדה וראו נבלת סוס. הרב היה היחיד שלא נגעל כי הבחין בשיניו היפות של הסוס. |
קריגר, זלמן | |
|
רב העיירה מיישר הדורים |
מרדכי רובינשטיין קנה מקום בבית הכנסת. כעבור כמה שנים מצא מישהו יושב במקומו. מתברר כי הכסף ששילם מר רובינשטיין היה צריך להתחלק בין שני אנשים אך האיש שבא עכשיו לא קיבל את חלקו. הלכו להתדיין אצל רב העיירה, ר' מאיר מאירוביץ'. הוא פסק, על פי בדיקה בספרי חוקים כי המקום שייך למר רובינשטיין ואילו הקרוב, כדי שלא יקופח מותר לו שנה שלימה להריח טבק מקופסתו של רובינשטיין. |
רובינשטיין, דוד | |
|
תושבי עיירתו לא הזקינו |
יהודי שהיגר בילדותו מעיר מולדתו בליטא לארה"ב התפלא בשובו לעירו בעת זקנתו, שכל מכיריו בעיר נשארו צעירים בזמן שהוא הזדקן. מתברר ש"מכריו הצעירים" היו בני הבנים של בני דורו. |
רוטמן, מאיר | |
|
בת המלך והמים המרים |
לבתו האהובה של מלך התחשק יהלום בגודל ביצה. כיוון שרצתה מאוד בזה וללא היהלום היתה אומללה, הכריז המלך כי מי שימצא את היהלום יזכה בפרס. הלך מגיע אל הארמון ומכריז על כך שהוא ימצא בתנאי שבת המלך תתלוו אליו. הם באים אל מערה ובה מעיין. בת המלך מבקשת לשתות אך המים מרים. היא שואלת את ההלך מדוע וההלך מסביר לה כי זה מעיין דמעות של עלובי החיים והעניים, בת המלך מבקשת לראותם, כשהיא מבקרת אותם, היא מוותרת על היהלום ונרתמת לעזרת העניים. |
שטינפלד, פנחס | |
|
ר לוי יצחק מברידצ'ב צדק |
ר' יצחק לוי מברידצ'ב, שלא נהג ללכת אחרי לויות מתים, רק ללוותם במבט, שנה ממנהגו, והתכונן ללכת אחרי לוויית עשיר אחד. תמה שמשו והרב הסביר שהיהודי היה צדיק. והוא המשיך וסיפר כי יהודי עני מלמד, נסע לאמריקה על מנת לנסות מזלו. כיוון שאשתו בכתה ושאלה אותו במה תפרנס את ילדיו, אמר המלמד כי דבר עם אותו עשיר כי יפרנס את האשה. (דבר שלא היה ולא נברא) והמלמד נסע. כאשר האשה באה אל העשיר לתבוע את ההסכם, כביכול, הסכים מיד העשיר ונתן לה ולילדיה קצבה שבועית במשך שנים. כאשר שב המלמד מאמריקה והוא בעל רכוש רב, רצה לשלם לעשיר את הכסף שנתן לאשתו ולילדיו, לא רצה העשיר לקבל, בטענה שלא נתבקש לעשות זאת ועשה זאת מרצונו. המלמד לשעבר תבע את העשיר לדין אצל רבי לוי יצחק מברידצ'ב והרב פסק כי מותר לעשיר לא לקבל את החוב. |
שטינפלד, פנחס | |
|
מאין באה התעשרותו של רוטשילד |
אשתו של רב עיירה חושדת באנשל רוטשילד שלקח את נדונית בתם שהיתה במטבעות זהב. בלית ברירה ובלא רצון נוסע הרב אל ידידו רוטשילד. כאשר מספר הרב את מטרת בואו מודה רוטשילד כי אכן לקח את הכסף וכי עתה הוא יחזיר את הכסף חודש בחודשו בתוספת ריבית. כך, הוא אכן עומד בהבטחתו, אך בלב הרב מתעורר הספק. ואכן יום אחד נתפס הגנב האמיתי של כספו: משרתת גויה שעבדה אצל הרבנית. הכסף הוחזר לרב על ידי המשטרה. לאחר שהוחזר לרוטשילד הכסף, שאל הרב את ידידו מדוע הודה בפשע שלא בצע. רוטשילד סיפר כי עשה זאת כדי למנוע עגמת נפש רבה מן הרב. הרב מברכו ואת צאצאיו שיהיה עשיר וברכה זו אכן מתגשמת. |
שטינפלד, פנחס | |
|
שויו של העולם הבא |
סוחר שירד מנכסיו ושרצה להשיא את בתו, בא אל הרב על מנת להתיעץ עמו. הרב אומר לו כי יעשה את העיסקה הראשונה שמזדמנת לו. הסוחר אומר לו כי יעשה את העיסקה הראשונה שמזמנת לו. הסוחר אומר שנותר לו רובל אחד. הוא מגיע לחנותו שלסוחר יהלומים ואומר כי היה רוצה לעשות עסק. כששומע סוחר היהלומים את המחיר שמוכן להשקיע הוא אומר שבכסף זה יכול הוא למכור לו רק את העולם הבא. הסוחר העני מוכן לכך, וכל הסובבים צוחקים ולועגים לו. כשאשתו של סוחר היהלומים שומעת על העיסקה שבעלה עשה, היא מבקשת ממנו גט, כי אינה מסוגלת לחיות עם "גוי" שמכר חלקו בעולם הבא. הבעל קורא בחזרה את העני, הוא אומר לו שהוא מוכן לשלם יותר ממה שנתן לו הסוחר ובלבד שיפטור אותו מהעיסקה. ברם העני אינו רוצה לתת לו את התעודה, אלא אם כן יתן לו אלף רובלים. לא עזר לסוחר היהלומים דבר והוא נותן לו את אלף הרובלים, סכום המספיק לנדוניה לבתו. הרב אומר לאשה שהעסקה היתה שווה את העולם הבא כי היהלומן עזר להשיא את בת העני. |
שטינפלד, פנחס | |
|
הרב כהנמן גוער במוחאים כף |
כעסו של הרב כהנמן מידיבת פוניבז על מאזיניו שמחאו כף בסוף דבריו הוליד דרש על הפסוק בספר ישעיה: :מי בקש זה מידכם רמוס חצרי" מאחר שכתוב "מידכם" הכוונה שהרמיסה לא ברגליים אלא במחיאות הכפיים בבית-הכנסת. |
שמעוני,מרדכי |