בכפר אחד גר פריץ שחי חיים טובים ורק דבר אחד עינה את נפשו ?שלא היה לו ילד. אנשי הכפר היו שומעים- בלילות בהם היה הפריץ מתייסר- יללות ונביחות שלא כדרך הטבע והיו מצטלבים וחוששים בעברם ליד ביתו. באחוזתו היה יהודי שחכר את בית-המרזח המקומי, וחי חיים טובים. אלא שהייתה לו צרה שבה בניו שנולדו- כשהיה מתקרב מועד הברית- היו נמצאים חנוקים בעריסתם,והסיבה לא הייתה ידועה.נסע היהודי לרב לשאול לעצתו. הציע לו הרב לשמור על היולדת וכשמתקרבת חתולה שחורה ללכדה בשק ולהכותה מכות רצח מבלי להרגה. וכך עשה בילוד שנולד. למחרת גסס הפריץ וגילה ליהודי שהוא זה שהיה החתולה השחורה ,וציווה לו את כל רכושו.