תמציות סיפורי הרושם

קרן, אברהם

שם הסיפור	תמצית	מספר	מספר אסע"י
הרב כהנמן גוער במוחאים כף	כעסו של הרב כהנמן מידיבת פוניבז על מאזיניו שמחאו כף בסוף דבריו הוליד דרש על הפסוק בספר ישעיה: :מי בקש זה מידכם רמוס חצרי" מאחר שכתוב "מידכם" הכוונה שהרמיסה לא ברגליים אלא במחיאות הכפיים בבית-הכנסת.	שמעוני,מרדכי	19951
האיש וקופו	קוף גונב באניה בה נמצאים הוא ובעלו החלבן את האבנט בו מחזיק בעלו את כל כספו, ועולה עם שללו על תורן האוניה. החלבן מנסה לשדל את הקוף להחזיר לו את הכסף, כשהוא סומך על תכונת הקופים לחכות את מעשי בני האדם. לכן הוא מעמיד לפניו דלי חלב ומשליך לתוכו מטבע זהב בתקווה שהקוף יחקה אותו. הקוף אמנם עושה כן, אבל כל פעם שהוא זורק מטבע לתוך הדלי, הוא משליך גם מטבע לים. חכם מסביר לחלבן שהקוף מחקה אותו בשלמות. כמו שראה בבית החלבן, ששם פעם דלי חלב ופעם דלי מים והרוויח משניהם. הקוף זורק את הזהוב פעם לדלי חלב ופעם למים.	וקנין, יהודה	10651
דין האלמנה הפונדקאית עם אלוהים	אחר מות בעלה, העסק של קריינדיל האלמנה מדרדר. היא מחליטה לתבוע את הקב"ה, ותוך כדי שתייה היא מוכיחה לו כי יינה טוב. מצב רוחה של קריינדיל משתפר מהשתייה, אך בדרכה חזרה לפונדק היא נופלת מהמדרגות ומתפכחת, וכועסת שוב על אלוהים כי החליט לטלטלה.	קרן, פאיה	216
ברכת מזון - אין	בצבא הרוסי עושה גוי עצמו יהודי כדי לזכות באירוח בבית יהודי בשבת. הכל מצליח עד שעליו לברך ברכת המזון ואת זאת אינו יודע לעשות.	ליברמן, צבי	3221
שני חברים (אלוהים של מי עזר לך?)	יהודי וגוי חברים בילדותם. כשמתבגרים היהודי תייר עני, הגוי כומר עשיר. הכומר מבקר את היהודי, "שוכח" אצלו צלב יקר. היהודי חותכו לחתיכות ומוכרו. ובכן עזר לו אלוהים של מי?	קרן, פאיה	3222
ברכת מזון איננו יודע	בצבא גוי מתחפש ליהודי כדי לזכות באירוח שבת במשפחה יהודית. אך כשאינו יודע ברכת המזון מתגלה רמאותו.	קרן, אברהם	3223
בלי קונקורנציה	בוינה היה בית כנסת שיהודים עשירים התפללו בו בחגים ובימים הנוראים. יהודי עשיר הגיע לבית הכנסת בכרכרתו והודה לאלוהים על שהרוויח 50 אלף גולדן. הוא ביקש אותו הדבר לשנה הבאה. יהודי גליצאי התפלל שאלוהים יתן לו לפחות 100 גולדן לפרנסתו. העשיר רגז, נתן לעני 100 גולדן ואמר שלא יעשה קונקונציה על ידי כך שמבקש מאלוהים סכום כל כך קטן.	קרן, אלחנן	11170
הרב החכם	רבי יונתן אינו מרגיש בכומר שהולך לצידו. הכומר מברכו. לשאלתו לאן הוא הולך משיב הרב שאינו יודע. הכומר מצווה על החיילים לאסור את הרב בשל חוצפתו. למחרת, במשפט, טוען השופט שהרב העליב את הכומר משום שלא ידע לאן הוא הולך. תשובת הרב: יצאתי מביתי לבית הכנסת והגעתי לבית הסוהר. המושל שחררו והטיל על הכומר קנס.	יונאי, נחום	11450
אכול אדוני אכול	מתוך נימוס נהג סטודנט, שבא כמלמד לביתו של עשיר, להשאיר בסוף הסעודה קצת מזון בצלחתו, למרות שהיה רעב. אם המשפחה שנעלבה על שהמלמד לא גמר הכל, הגישה לו בארוחה הבאה צלחת ריקה. המלמד עשה את עצמו אוכל. בסוף הוגש לו מרק והפעם סיים ולא הותיר דבר.	פיירשטיין, יצחק	11451
בגלגול	בעל עגלה אחד נחשב לצדיק, אחד מל"ו. באחת מנסיעותיו עבר בפונדק ומשרצה להמשיך ראה כי לעגלתו רתום בן אדם ולא סוס. לשאלתו ענה לו האדם שבגלגולו הקודם חטא ולכן נענש כסוס, אולם בשרתו את אותו צדיק כיפר על עוונו. האמין לו ושחררו. הלך לשוק לקנות לו סוס אחר, ראה שם את סוסו עומד למכירה ולחש באוזנו: שוב חטאת?	קרן, אברהם	11823
ודע מה שתשיב	המספר רצה להיפטר מנוצרי אדוק שרצה ללחוץ עליו שימיר את דתו ועל כן אמר כי ישו לא היה צאצא לבית דוד, היות ומרים הרתה אותו לפני שיוסף (שהיה צאצא לבית דוד) בא אליה.	ברוך, ישראל	12428
באבוד רשעים רינה	היהודים נצטוו להספיד את הצאר שמת, אך הם שנאוהו. מה לעשות? והנה נמצא לרב העיירה פיתרון. הוא השמיע בפני הציבור, בקול בוכים, את הפסוק "באבוד רשעים רינה".	וינר, אברהם	12429
האיכר שיצרו גבר עליו	איכר מכר דבש ליהודי ותמורת כל ליטר שקנה היה היהודי מניח מטבע. לא יכול היה האיכר להתגבר על יצרו ושם את המטבעות בכיסו. כך היתה ליהודי שהות לרמות את הגוי והאיכר יצא בשן ועין.	קרן, אלחנן	12452
מי מביא יותר תועלת לעולם?	חזיר מתרברב בפני התרנגולת כי ממנו עושים דברים טובים יותר: בשר, שומן ופרווה. ענתה התרנגולת כי היא נותנת רק ביצה אחת ליום, אך עושה זאת בעודה בחיים ואילו הוא, החזיר, נותן את כל הדברים הטובים רק לאחר מותו.	וייזר, יצחק	13278
מים שאל חלב נתנה	מדוע נרדם סיסרא כששתה רק חלב? סיפור חסידי מספר כי סיסרא ידע את תורת הסוד ובגימטריה מים זה 90, כלומר יין עם 90%. יעל נתנה לו חלב שבגימטריה זה 40, כלומר יין 40%. ערבבה יין ביין ולזה סיסרא לא היה רגיל ולכן ישן כמו תינוק.	יונאי, נחום	13279
כותונת האדם המאושר	בתו של מלך חלתה ומצבה הורע מיום ליום. הרופאים אינם יודעים כיצד לרפא את מחלתה והמלך מכריז כי מי שירפא את בתו יבוא על שכרו. מופיע אדם הטוען כי אם ילבישו את בת המלך בכותונת האדם המאושר היא תתרפא. שליחיו של המלך יוצאים לחפש אדם מאושר ולבקש ממנו את הכותונת. כל אדם שהם פוגשים, הנראה להם תחילה מאושר, לאחר שחוקרים אותו מתברר כי אינו מאושר כל כך. בדרכם חזרה מוצאים אדם השר בשדה ולאחר כמה שאלות מתברר להם כי הוא מאושר באמת. מלאי שמחה הם מבקשים ממנו את הכותונת אך האיש עונה להם שאין לו. הם שבים לארמון במפח נפש.	מאיר שץ, רעיה	13285
לץ נשאר לץ	בחודש אלול פקדה אלמנתו של הרשלה את קברו של בעלה. נפלה על קברו, בכתה וסיפרה לו על צרותיה. תוך כדי השתפכות נתפס צעיפה ונקרע. האשה נאנחה ואמרה שגם לאחר מותו ממשיך הרשלה בתעלוליו.	מאיר שץ, רעיה	13286
קצתי בחיי	כשהבעל עמד באמצע תפילת שמונה עשר והאשה עמדה והכינה ארוחת צהריים התגנב חתול וחטף את הבשר. הבעל רצה לרמוז לאשתו על המתרחש ואמר: קץ כל בשר (קץ ביידיש חתול). האשה הבינה ונתנה לחתול מכות נאמנות. עתה רצה לרמוז האיש כי גם החתול רוצה לחיות וכי לא תכה אותו חזק כל כך, אז אמר קצתי בחיי.	פרבר, שלמה	13288
יהודי, הסר את הכובע	בימי המהפכה הצילו יהודים כמה מן הפרצים. כאשר הגיעו האיכרים הביתה וחיפשו את הפריץ, היהודי החביא את הפריץ. כשחלפה הסכנה והיהודי רצה לומר לפריץ לצאת מהמחבוא אמר לו: יהודי, הסר את הכובע.	קרן, אלחנן	13289
כשזה יגדל יהיה גרוע ממנו	איכר זקן ועייף נשען על צלב עץ. הצלב נשבר והוא נפל. כאשר גסס והובא אליו כומר לא רצה לראות את הצלב, כיוון שהצלב אחראי למצבו העגום.	קרן, מאיר	13291
תרגום מדוייק	תלמידים בחדר תרגמו את המילה גבוה: גיי אין דרערד. וכל זה למה? מעשה שהיה כך היה: באמצע לימוד הפסוק "ושאול משכמו ומעלה גבוה מכל העם" קראה אשתו של המלמד למלמד לבוא לתלות את הכביסה בבויידם. עלה המלמד אך המשיך להסביר ולתרגם את הפסוק. התלמידים, שלא שמעו את תרגום המלה גדול, בקשו מהמלמד שוב ושוב לתרגם אותה. לבסוף התרגז המלמד וצעק "גי אין דרערד!" וקריאתו זו דווקא נקלטה היטב.	וינר, אברהם	13733
הפיתוי המסוכן	יהודי וגוי יושבים ברכבת. הגוי מציע ליהודי, תמורת כספו, לקחת את תיקו עם מאה אלף שטרות מזוייפים. בתחילה מסרב היהודי לעיסקה אך הגוי לוחץ עליו ומפתה אותו לעשות כן. הגוי יורד מהרכבת ובידו כספו של היהודי. היהודי פוחד לגעת בכסף המזוייף. כאשר מופיע שוטר ושואל של מי התיק אומר היהודי כי אינו שלו. השוטר לוקח את התיק. כשיורד היהודי מהרכבת קורא בעיתון סנסציה: מנהל בנק שהשאיר את כספו, מאה אלף זלוטים, ברכבת, מצא אותם בחזרה.	וקסלר, בצלאל	13734
האתרוג והרב	לאחר מות רב העיירה רצו פרנסיה להציע את המשרה לר' שלמה, גביר, מוסמך לרבנות ובעל אשכולות. אולם האיש סירב ולא עזרו כל נסיונות השיכנוע, כולל של אשתו. היה זה בחג סוכות, הגביר קנה אתרוג ללא פגם ואמר לאשתו שתשווה את האתרוג הזה עם האתרוג של בית הכנסת, אתרוג שנפגם מרוב נגיעותיו של הקהל. הוא הוסיף ואמר שאם יסכים למינוי לרבנות גורלו יהיה דומה לגורל האתרוג בבית הכנסת, הוא ישאר בלי תואר והדר. לעומת זאת עתה הוא דומה לאתרוג הפרטי שלו: יפה והכל מכבדים אותו.	לרר, פייבל שרגא	13738
פת לחם תאכל	בחור ישיבה, "אוכל יום", התלונן בפני הרב על מארחו הקמצן. הרב הזמין את המארח יחד עם בחור הישיבה. המארח קצת מתבייש וטוען שזו דרכה של תורה, מצטט את הפסוק "פת במלח תאכל ומים במשורה תשתה ועל הארץ תשן אם אתה עושה כן אשריך וטוב לך". רק את טובתו של הבחור הוא מבקש. ענה לו הבחור כי כתוב בתורה: "חוקה אחת לכם" וזה מחייב גם אותך.	לרר, פייבל שרגא	13740
כי האדם עץ השדה	כאשר נערה איבדה את בתוליה באסון או באונס היו הולכים לרב ובהמלצת שני עדים היה הרב נותן מכתב כי הנערה "מוכת עץ". גביר שבתו איבדה את בתוליה, לאו דווקא באסון, רץ לרב ובהמלצת שני עדים, שכפי הנראה שוחדו על ידו, רצה לקבל מכתב כזה. הרב נאלץ לכתוב את המכתב המבוקש, אך הוסיף מתחת לחתימתו את הפסוק: "כי האדם עץ השדה".	פרבר, שלמה	13745
לא כדאי לקלקל שנה שלמה	בטלן שישב כל היום עם יוניו הוזמן פעם, בערב חג פסח, לעבוד אצל חייט. למרות שהחייט רצה לשלם לו מחיר כפול ומשולש לא רצה הבטלן לשמוע על העבודה. למה לו בחודש אחד לקלקל שנה עגולה?	פרידמן, טוביה	13757
תרופה נגד בעל החלומות	בנו של רב העיירה, שלא היה ידוע כחכם גדול, הגיע פעם לבית הכנסת עם קולפאק מכוסה נוצות שירש מאביו. לתמיהת האנשים סיפר כי לא ישן כבר כמה לילות מכיוון ש"בעל החלומות" בא אליו. כדי ש"בעל החלומות" לא יטרידו חשב להערים עליו על ידי כך שיניח את הקולפאק על רגליו והוא עצמו יתכסה.	קרן, ברוך	13764
כוחו של הרגל	קבצנית שלפתע נהיתה עשירה לא יכלה להפטר מהרגלה לקבץ נדבות. את התחליף מוצאת בכך שמפזרת לחם על אדן החלון, צועקת ובוכה בתחנונים כי אין לה מה לאכול, ובעצמה אוספת את הפירורים. כך היתה משחקת את המשחק כל יום.	שוהם שץ, אורה	13778
הקמצן מקבל את מפתחות עושרו מידי אשמדאי	יהודי עשיר אך קמצן אוהב לעשות מצווה אחת: למהול רכים נולדים. פעם הוא מוזמן לעריכת ברית מילה. הוא נוסע הרחק הרחק ומוצא עצמו ליד ארמון מפואר. ניגש היהודי לברך את היולדת אך זו אומרת לו, לאחר שציוותה להוציא את כל האנשים מחדרה, שבעלה הוא אשמדאי והיא מזהירה אותו לא לאכול דבר מהכיבוד שיוצע לו. לאחר הברית, כשהבעל אשמדאי רואה כי המוהל אינו אוכל דבר, הוא מבין כי אשתו גילתה לו מי הוא. הוא מזמין אותו להיכנס לחדר שעל קירותיו תלויים מפתחות. אשמדאי מעניק לו את מפתח עושרו. מאותו יום המוהל הוא אדון לרכושו.	יונאי, נחום	14101
גם מלאך המוות מפחד מאשה רעה	איש אחד התאבד בגלל שסבל מאשתו הרעה. השטן רוצה לשלחו לגיהנום. הסניגור מציע לשטן להתחתן עם אשה זו ולנסות לחיות עמה. יורד השטן אליה, לארץ, נישא לה ונולד להם ילד. האשה באמת רעה. רעה עד כדי כך שאין הוא יכול לסבול אותה ומתעתד לשוב לעולם הבא. לפני כן הוא נותן לבנו עצה: לנסוע לעיר אחרת ולהיות רופא. הוא יכנס לחדרו של החולה, והיה אם הוא מוצא את אביו למרגלות החולה החולה יבריא. אם הוא מוצא את אביו למראשותיו של החולה החולה ימות. כך היה. הבן הצליח כרופא ושמו יצא עד לחצר המלכות, שם חלתה בת המלך ושום רופא לא יכול היה לעזור לה. אביה קרא לרופא והבטיח לו שאם ירפא את בתו אזי ישאנה לאשה. הבן בא אל החולה והנה אביו מופיע למראשותיה של הנערה. הבן מתחנן לפני אביו כי יזוז אך האב טוען שזו חובתו לקחת את בת המלך. כשהאב עומד על כך מאיים הבן שאם לא יזוז מהמיטה הוא יקרא לאמא. מלאך המוות ברח.	לנדמן, דן	14104
ערוב תבשילין של עם הארץ	יהודי, עם הארץ אך עשיר, רוצה להקפיד על מצווה קלה כחמורה. שמע על מצוות עירוב תבשילין בערב שבת ובחול המועד, אך לא ידע מה זה בדיוק. אשתו נחלצה לעזרתו. היא נכנסה לבית הרבנית, שכנתה, והסתכלה על מעשיה. היא ראתה אותה מכינה חזרת ושאלה אותה לשם מה זה. הרבנית השיבה כי זה נחוץ לבעלה הרב. האשה הסיקה מכך כי חזרת היא עירוב תבשילין וכי מורחים זאת על הגוף. כשמרחה אשת העשיר את החזרת על גוף בעלה צרב לו מאוד והיא נאלצה לשוב אל הרבנית ולשאול כמה זמן צריך להחזיק אותו. הרבנית השיבה: עד מוצאי החג. כך ה"מצווה" צרבה את העשיר שבוע ימים.	לנדמן, דן	14106
שלוש בקשותיו של נפוליון	כשנסוג נפוליון מרוסיה נכנס צבאו לעיירה קטנה ונפוליון נכנס לביתו של חייט יהודי עני. הוא ביקש להתחבא שם. היהודי פחד שמא יבואו הקוזקים לחפש חיילים צרפתיים אך באין ברירה החביא אותו בין הסמרטוטים בעליית הגג. ובאמת, הקוזקים באים ומתחילים לחפש. הם מחפשים ולא מוצאים דבר. כשמתכוננים לצאת תוקע הקצין את חרבו בערמת הסמרטוטים, אך למזלו של היהודי המפוחד הם אינם מוצאים כלום ומסתלקים. לאחר שהכל חלף עבר מודה נפוליון ליהודי, מתוודה לפניו שהוא הקיסר ומבטיח לו שימלא עבורו שלוש משאלות. היהודי מבקש כי גגו יתוקן וכי ירחיק את החייט שכנו, מתחרהו. שתי הבקשות מתמלאות מייד. על היהודי מוטל כעת לבקש את המשאלה השלישית. הוא מבקש מהקיסר שיאמר לו מה היתה הרגשתו כאשר הקצין תקע את חרבו בסמרטוטים קרוב לגופו. על כך מתרעם הקיסר ומצווה להוציא את החייט להורג. החייט נפרד מאשתו וכאשר הוא מוצא אל הקיר והחיילים מתכוננים לירות בו, מופיע פרש ובידו מכתב מנפוליון המצווה לא לירות באיש ולשלחו לחופשי. זאת היתה הדרך היחידה בה יכול היה למלא את בקשתו השלישית: על ידי העמדת החייט באותו מצב בו היה נתון הקיסר קודם לכן.	לנדמן, דן	14108
מהיושר נודף ריח רע	החלמאים רצו לקנות יושר. מה עשו? עשו מגבית, אספו כסף ובחרו שליחים שיקנו למענם את היושר. נדדו השליחים מעיירה לעיירה ולא מצאו את מבוקשם. לבסוף מצאו יהודי שהיה מוכן למסור להם את ה"מצרך". נתן להם חבית תמורת כל כספם והשביע אותם לא לפתוח אותה עד שובם לחלם. כשחזרו התקבצו כל החלמאים ושמחו מאוד. כשפתחו את החבית והתברר להם שנודף ממנה ריח רע קראו: היושר מסריח!	פלג, שלמה	14114
נקמת המגיד	מגיד דורש דרשה שלא מוצאת חן בעיני ראשי הקהל והם החליטו לא לשלם לו. המגיד החליט להתנקם בהם: למחרת הוא קורא לכל נשות העיירה וממריד אותן נגד הגברים, טוען שיחוסן מגיע עד מרים הנביאה, מרים עם התוף. בערב באו הגברים הביתה והנשים היו מרות וממורמרות: לא מבשלות, לא מעלות אש. הגברים הסתובבו בעיירה נבוכים עד שהתבררה להם הסיבה. הם פנו מיד למגיד והציעו לו תשלום תמורת זה שידבר אל ליבן של הנשים. למחרת שוב אסף המגיד את הנשים והפעם דרש לפניהן שאמנם יחוסן של הנשים הוא ממרים עם התוף אך יחוסם של הגברים הוא ממשה עם המקל. כך חזרו הנשים לציית לבעליהן והמגיד קיבל את משכורתו.	פרבר, שלמה	14116
מגדל העיר חלם או פרנסה בטוחה	זליג וחיים היו שניהם ילידי העיר חלם. מזלו של חיים שיחק לו והוא עלה לגדולה ונבחר לראש הקהל בעיר. לעומתו זליג נאלץ לנדוד מעיר לעיר כדי לחפש די למחייתו. לימים שמעה אשתו של זליג כי ראש הקהל בעיר מולדתו של בעלה הוא חברו הטוב חיים. היא דיברה על ליבו כי יחזור לעיר מולדתו וחברו וודאי ימצא לו פרנסה. הם חזרו לחלם. ראש הקהל, בעצת מנהל החשבונות הגליצאי, הציע לזליג להיות שומר בראש המגדל שבנה במיוחד במבואות העיר. תפקידו יהיה לתקוע בחצוצרה ולהזעיק את אנשי העיר כאשר יבוא המשיח. המשכורת עבור העבודה הזו היתה דלה. אחרי תקופה מסויימת, בלחץ אשתו, שוב פנה זליג לראש הקהל בבקשה שיעלה את משכורתו. בהסתמך על המצב בקופה יעץ לו מנהל החשבונות לא להיעתר לבקשה. הנימוק: אמנם המשכורת נמוכה, אבל היא מובטחת לו עד סוף ימי חייו...	פרידמן, טוביה	14120
ההערמה על מלאך המוות	מלאך המוות בא לקחת את נשמתו של ר' דוד'ל. ר' דוד'ל ביקש ארכה כדי להחזיר את חובותיו לנושיו כפי שנהג תמיד. ר' דוד'ל הבין שזו דרך טובה להארכת החיים וחזר ולווה חוב אחר חוב, עוד טרם סיים לסלק את החוב הקודם. כך הגיע ר' דוד'ל לשיבה טובה.	שוהם שץ, אורה	14126
החכמנית	בעיירה חייתה אישה יהודיה שהיתה לה חנות. היא היתה ידועה בכינוי "מנדרושקע" (החכמנית). היא עצמה לא סלדה מן הכינוי אלא שהילדים החלו להציק לה משום מה. כשעברה ברחוב הילדים צעקו אחריה "מנדרושקע, מנדרושקע". פעם עצרה האשה ואמרה לילדים שכל פעם שיצעקו את כינויה היא תיתן להם סוכריה. הילדים הסכימו בהתלהבות וכל פעם שצעקו מנדרושקע קיבלו סוכריה. כך היה כמה ימים, עד שיום אחד אמרה שאין לה יותר סוכריות. "אז לא נקרא לך מנדרושקע" אמרו הילדים המאוכזבים בכעס. כך פסקו הילדים לכנותה בכינויה, לשביעות רצונה של אותה אשה.	קרן, אברהם	14131
מראה פניו של פסח	פרויים גריידינגער הולך לביתו של קמצן העיירה, מיכל שרה'ס, כדי לקבל לצרכי החג, כשבעל הבית לא בבית אלא רק בתו התמימה. הוא הציג עצמו כ"פסח" וקיבל ממנה שק מלא מהמצרכים שהוכנו לחג. כשהסתלק נזכרה הבת שלא ראתה את פניו של פסח. רצה אחריו, ביקשה לראות את פניו והוא שילשל לפניה את מכנסיו ("יישקני במקום שבני ישראל חנו"). כשחזרו ההורים סיפרה הבת מה קרה. שאלו ההורים מה מראהו של הגנב? ענתה להם: פניו עגולים ואפו ארוך.	ליברמן, צבי	15264
תולדות היריד בלשקוביץ (מריה הקדושה)	בכפר נידח בשם לשקוביץ סבל יהודי בשם ר' יושה מפרנסה דלה. יום אחד בזמן תפילת הנוצרים בכנסייה חזה ר' יושה בפניה של מריה הקדושה נשקפים אליו ממי הבאר. הכל חזו בנס והידיעה אודותיו פשטה והביאה לכפר המונים. היריד הגדול שהתקיים בכפר גדל והבטיח את פרנסתו של ר'יושה. לאחר שהיגר לארה"ב הודה ר' יושה שזייף את הנס באמצעות תמונה כדי להבטיח את פרנסתו.	פיירשטיין, יצחק	15268
משחק הגורל	צעירה יהודיה העובדת כמתנדבת בבית- חולים בפולין נפצעת בעת הפצצה. חייל חובש אותה בצעיפו. הצעירה שומרת את הצעיף שעליו ראשי תיבות שם מצילה האלמוני. אחרי המלחמה נישאה. בשעת סידורים בבית מוצא הבעל את הצעיף ומתברר שהיה שייך לו.	פולונסקה, יאנקה	15755
נקמתו של פרוים גריינדינגר	סוחרי בהמות עשו יד אחת נגד פרוים גריינדינגר וטענו שפרתו אינה אלא עז ושילמו בהתאם לכך. פרוים הזמין במסעדה ושילם מראש ארוחה דשנה לסוחרים וקבע מראש עם המלצר שיגיש את הארוחה למי שיצביע עליו בכובעו. הסוחרים התרשמו מאוד מכוחו הפלאי של הכובע וקנו אותו בכסף רב. ניסו את כוחו במסעדה, אך למרות שסובבוהו לכל הכיוונים המלצר דרש תשלום משסרבו הובלו לבית הסוהר (קאזה, בפולנית גם בית סוהר וגם עז). פרוים קורא לעבר הסוחרים: רציתם קוזה- יש לכם קוזה.	אנדזל, אלכסנדר	16186
אשה רעה מר ממוות	יהודי נפטר, הגיע לעלם האמת ואין לו אפילו מעשה טוב אחד. טען כי הכל בגלל האישה. הקטיגור-מלאך המוות יורד לנסות כוחו נגד המרשעת. התחתן ונולד בן. חייו היו קשים וביאושו חזר ל"מלאכתו" הקודמת. לפני עוזבו אמר לבנו כי יהיה רופא מפורסם אם יראה את אביו למראשות החולה סימן כי ימות, ואם למרגלותיו- יחיה. בן הפריץ חלה והרופא נקרא אליו. אם ירפאו יתן לו הפריץ מחצית רכושו ולא- יצווה להרגו. הרופא מצא את אביו-מלאך המוות למראשות החולה ולא הצליח לשכנעו לעבור משם. פרץ הרופא בצעקה: אבא, אמא באה! -מלאך המוות רח והחולה הבריא.	ברגמן, יעקב	16197
מה למדו הרופא והאסטרולוג?	רופא ואסטרולוג נדדו בעולם כדי לרכוש נסיון בחיים. בערב לנו אצל איכר בכפר. ראו את האיכר אוכל ושותה כמות אדירה של מזון ומים. החליטו שלא ללון אצלו. הלילה היה בהיר אך למרות זאת הזהירם האיכר מפני סערה והאסטרולוג התנגד לדעתו. יצאו, החל לרדת גשם ונאלצו לחזור. בבוקר שוב אכל האיכר ארוחה דשנה ואחר כך הסביר להם כי האוכל הרב אינו מזיק לו מאחר שחום התנור עוזר לו לעכל. על בוא הגשם ידע האיכר לפי התנהגות העגל ברפת. מסקנת החברים: אם התנור הוא רופא והעגל אסטרולוג- הם יכולים לחזור לביתם.	ברגמן, יעקב	16200
ערמתו של מבריח	יהודים-פולנים שנתקעו במלמת העולם השנייה ברוסיה, חוזרים לפולין אך חייבים לעבור בדיקת מכס קפדנית. יהודי שברשותו היו "ירוקים" רבים, הסב את תשומת ליבו של פקיד-המכס לאשה שהחביאה משהו בשערותיה וכך הצלייח להבריח את כספו. בשערות- האשה הוחבא דבר של מה-בכך. מעבר לגבול גמל המבריח לאשה על עגמת הנפש שנגרמה לה.	פינדק, שלמה	16681
חשוב ללמוד תורה, אבל פרנסה חשוב יותר	יהודי מהכפר בערעזע, על יד קולומיה מבקש מן הרבי שישלח לו חתן לבתו. הרב שולח תלמיד חכם והחותן המיועד בוחן אותו בשאלה: מה תעשה אם תצא מבית הכנסת אחרי תפילת ערב שבת ותראה לפניך מטבע זהב. התלמיד חכם נעלב מן השאלה הרי זה שבת! כך מגיב גם המועמד השני. המועמד השלישי עונה כי חבל להניח מטבע זהב. החותן מרוצה מן התשובה, כי בטוח שחתן זה ידאג לפרנסת בתו.	טייטלבוים, יצחק	17024
כשקוראים מוכרחים ללכת...	פריץ נהג לטייל ביערות ולהאזין לשיחת העצים והציפורים ואף הגיע להבנת הלחשושים. פעם שמע אותם מלחשים כי הפריץ חולה. מיהר לרופא וזה ריפאו. פעם אחרת שמע כי בקיץ החם עומד היער להשרף. הקים הפריץ משמרות כבאים ביער וכל שריפה כובתה לפני שהספיקה להתפשט. כעבור שנים שמע הפריץ כי היער לוחש שהפריץ ימות בקרוב. מיהר לרכב על סוסו לביתו. בדרך נתקל הסוס באבן והפריץ נפל ומת. זה שאמרו הבריות: מהמוות לא תימלט כאשר בא יומך.	קרן, אברהם	17040
חצר הרבי מבלז (יששכר בר) פשט את הרגל	בחצרו הגדולה של הרבי מבלז היו הוצאות גדולות אך בעלי החוב היססו מלפנות אל הרב לתשלום החובות. "כלכלני החצר" טענו שאין להם ורצו לשלם 10% מן החוב אך הנושים רצו הכל ולא קיבלו כלום, כי איש לא רצה להתעמת עם הרבי רב ההשפעה.	קנר, אשר	18187
הפולני המאמין בראש היהודי ונעזר בו	המספר שרת כסניטר בצבא הפולני. שופט גוי, שגם הוא שרת כחייל בפלוגה ביקש עצתו של אשר בעל "הראש היהודי", כיצד להתחמק ממסע של 60 יום. בעצתו התחלה השופט ואשר העיד כי אכן הוא חולה ושוחרר מן המסע. הסניטר והשופט בילו בנעימים ואשר אף קיבל שכר על טרחתו.	קנר, אשר	18188
הוא רוצה להיות לוי	יהודי בניו-יורק אשר מזמן שכח את יהדותו, נזכר לעת זקנתו שאביו נקרא בביה"כ לתורה וקראו לו בשם "תואר" לוי. הוא ניגש לרב וביקש שיקראו גם לו בשם זה, ועבור זה יתרום 10000 דולר. הרב סירב, כי אין יקראו סתם יהודי לוי. אם כך היהודי אינו מוכן לתרום. תוך כדי שיחה הבין הרב שהוא באמת לוי והציע לו עבור הסכום הנ"ל לקרוא לו לוי וגם לבניו יעשה כן והכל בא על מקומו בשלום.	צוריאל, עזריאל	19948
שוטר כמחנך מוצלח	בבית הספר התפשטה מכת גניבות. כשנגנב שעונו של נער שקיבלו לבר-מצווה הודיעו על כך למשטרה. השוטר הבטיח לכל התלמידים הנאספים כי אם הילד יחזיר את הגניבה הוא לא יהיה עוד גנב וישוב לחברה הטובה אך אם ימשיך לגנוב יישאר גנב לכל חייו. השעון הוחזר כעבור יומיים.	פרבר, שלמה	14468
מלחמת ששת הימים ויהודי רוסיה	ערב עלייתה של המספרת לישראל, פרצה מלחמת ששת הימים. יהודי רוסיה לא ידעו מה כוחו של צה"ל והיו מודאגים מדיווחי הרדיו הרוסי על הצלחות הערבים. באחד הלילות הודיע לה גיסה כי צה"ל כבר בירושלים העתיקה. היהודים ברוסיה הרימו ראשום והרימו יד לעינם השמאלית - סימן כבוד למשה דיין. הרוסים התרשמו מגבורת הישראלים (אלה לא יהודים אלא ישראלים).	לסטר, מרים	17026