חזרה לדף הראשי של פרויקט אסע"י

חזרה לדף הראשי של מס"ע




תמציות סיפורי העדה

בולגריה


שם הסיפור

תמצית

מספר

מספר אסע"י

רצון לחיים

צעיר עשיר מאבד כל רצון לחיות. חברו הטוב מנצל את חולשתו ומשתלט על ביתו ונכסיו, וכך מכריח אותו לעבוד ולהבריא, והרצון לחיים חוזר אליו.

אברהם, ליזה

238

חכמתו של רופא יהודי

2 יועצי השולטן, יהודי וארמני, הם רופאים. המלך מבכר את היהודי והארמני מקנא. השולטן מתכונן לבחון את חכמת שניהם. מפילים גורל והארמני ראשון בתחרות. היהודי מבין כי הארמני ירצה להרעילו ונותן לעבדו הוראות מה לעשות במקרה שיפול מחוסר הכרה. הארמני מכין רעל חריף אך הודות לראייתו מראש ניצל היהודי ממוות. היהודי מביא חבילה גדולה ושם אותה על השולחן, מבקש מכל הנוכחים לכסות פניהם ולאט לאט מוריד את האריזות מן החבילה עד אשר נשאר בידו בקבוק קטנטן. בשעת פירוק החבילה הגדולה נבהל הארמני ומת. מתברר שהיהודי הביא לתחרות מי בושם.

אלבוחר, מטי

5315

שחקן הקלפים ואליהו הנביא

שחקן קלפים (אברם) נוהג בהכנסת אורחים כלפי זר זקן המביא איתו עוד תשעה אורחים. משטר הכסף שהוא נותן למארח לערוך קניות נשאר הרבה. מתברר שזהו אליהו הנביא והוא מוכן למלא משאלות המארח. זה מבקש:
1. מזל במשחק קלפים.
2. מי שיקטוף פירות מעצו יידבק אליו.
3. מאה עשרים שנות חיים.
כשמלאו לו מאה עשרים שנה ביקש פירות ממלאך המוות, זה נדבק לעץ ותמורת שחרורו נתן עוד עשרים שנה. וכן עם מלאך אחר כעבור עשרים שנה. בפעם השלישית עלה לשמיים אך חזר, כי שכח את הקלפים. אברם מנצח את השד (שוער הגהינום) במשחק קלפים, זוכה בהוריו ומעביר אותם מהגיהנום לגן העדן, כפי שאליהו הנביא הכניס איתו עשרה אורחים.

אלבוחר, מטי

5316

מעשה באיכר גיבן

איכר עני גיבן רוקד עם שדים ומשאיר אצלם את הגיבנת למשכון כהבטחה שיחזור למחרת כדי לשמח אותם שוב. עשיר גיבן הולך בדרכו אך אינו משמח את השדים כראוי ומקבל את החטוטרת של העני נוסף על שלו.

אלקלעי, מטילדה

330

ממלכת עצלנים - טפשים

ממלכת עצלנים מנסה להתעשר מהר ואנשיה חופרים אחר מטמון זהב לשווא. "עובד" מבטיח להם להשיג את הזהב ומבקש לשם כך שנה. בשנה זו הם עובדים את האדמה, מוכרים את תבואתם, ומשיגים את עושרם, לשמחת המלך.

אלקלעי, מטילדה

423

הקבצן העשיר והקמצן

עני מקבל שקית וממנה מוציא פרוטות. מותר לו להשתמש בכסף רק לאחר שזרק את השקית לנהר. הוא אוסף פרוטות אך מכיוון שאינו יכול להשתמש בהן, הוא מקבץ נדבות כדי לחיות. בסוף הוא מת עשיר אך לא זרק את השקית.

אלקלעי, מטילדה

609

קמיע לשמירה על הילוד

יהודייה שלחה למלך בולגריה, בוריס השלישי, מתנה קמיע לבנו, סימון שנולד - 11 שיני שום עטופים בצמר ואליהם קשורה אבן כחולה, לשמירה מפני ואצ'קה (לילית).

בן אריה, לונה

20011

יעקובצ'י

יעקובצ'י מתכנן לעלות מעיירתו בבולגריה לירושלים (חג'יליק, בטורקית). אחרי מסיבת פרידה עלה לאניה. הייתה סערה, האניה טבעה ויעקובצ'י הגיע לחוף שומם. אנשים הכירוהו ועזרו לו. הם חסידות המבלות את החורף בדרום ואת הקיץ בצפון, בעיירתו של יעקובצ'י. בדרכם עברו נחל ונהפכו כולם לחסידות וכעבור 3 ימים עבר יעקובצ'י נחל נוסף וחזר לדמות אדם. עקב ברגל אחר מעוף החסידות, הגיע לעירו וסיפר על אנייתו שנטרפה. זוג חסידות החל לקנן על גג ביתו, וכששמע את קולן החל לקרקר כמותן. בבדיקה הסתבר כי יש לו זנב של חסידה, כי לא טבל היטב בנחל השני.

בן בסט ,יצחק

16736

נערה שתדע ולא תדע

מלך חולם כי אשתו לעתיד היא נערה שתגיד: "אני יודעת ולא יודעת". במסעותיו מתקרבים הוא ופרשיו לכפר בו נערה אומרת כי יודעת מתי נולדה אך אינה יודעת מתי תמות. הם מתחתנים.

בן יוסף, לונה

9319

הרוזן ובת הכפר

רוזן נושא לאישה בת כפר ענייה וחבריו הנעלבים על שלא לקח אחת מאחיותיהם רוצים לנקום בו. בשעת ציד משמיצים את אשתו. אחד החברים מתערב כי יוכל להוכיח את בגידת אשת הרוזן ואם כך יתלו את הרוזן. החבר משחד זקנה להכנס ולהסתכל היטב בטירה, היא נכנסת בעורמה ואח"כ מוסרת לו את התיאור. עומדים לתלות את הרוזן, אך אשתו הרואה כי הראי בחדרה הועם זוהרו יודעת כי בעלה בסכנה, היא מגיעה אליו ומוכיחה את האמת. החבר נתלה.

בן יוסף, לונה

9320

החכם שהיה עשיר וקמצן

חכם עשיר שהלך למות כתב בצוואתו שישימו את מקלו לתוך קברו. לאחר שנפטר ניסו הבנים לשים את המקל לתוך הקבר אך היה ארוך מדי. שברו אותו ונפלו מתוכו מטבעות זהב לרוב. רצה הזקן להיות "מצוייד" לקראת העולם הבא.

בן משה, משה [בולגרי]

3712

המוות כסנדק

אדם שנולד לו בן אחרי תקופת עקרות ממושכת, מחפש איש ישר שיעניק לבנו שם. בדרכו הוא פוגש את ה', אך אינו מסופק מהצדק בו הוא מנהל את עולמו, אחריו הוא פוגש את שוער גן עדן וגיהנום, וגם ממנו איננו מסופק. כך הוא מחליט לבחור במוות שמופיע בדמות אישה זקנה. המוות מעניק לבנו שם, ועוזר לו להתעשר, כאשר הוא נגלה אליו כל פעם סמוך למיטת חולים, וכך האיש יכול לנחש את סיכויי החלמתם. פעם אחת מראה המוות לאיש את חדר החיים, שם נמצאות פתילות החיים של בני האדם. האיש רואה את פתילת בנו הארוכה ואת פתילתו הקצרה. אך המוות אינו מוכן להאריך את חייו, כיוון שהוא ישר, והאיש מבין ומסופק מתשובתו.

ברכה, שמחה

1937

המלך בעל אזני חמור

המלך מדס בעל אוזני חמור ולא רוצה שסודו יוודע ברבים. לכן אחרי כל תספורת, הוא מוציא את הספר להורג, עד שנשאר ספר אחד בממלכתו. הוא משביע אותו שלא יגלה את סודו, אך הוא מתקשה מאוד. בעצת אשתו, חופר הספר בור ביער וצועק לתוכו את הסוד. במקום צומחת ערבה בוכיה, ומענפיה מכינים הרועים חלילים. חלילים אלה שרים את הסוד וכך הוא נודע לכל אנשי הממלכה. הספר מספר למלך כיצד הסוד התגלה והמלך סולח לו.

גליל, צבי

1794

האיש שנאשם בפשעים רבים

בעל חוב אינו יכול להחזיר את חובו ונאלץ לברוח מפני הלווה. בדרך, הוא נופל מהגג והורג זקן, פוגע באישה הרה וגורם לה הפלה, ונאחז בזנב חמור ותולש אותו, וכל הנפגעים רודפים אחריו בנוסף ללווה. נכנס לבית הקאדי, ותופס אותו עם המנקה. בתמורה לשתיקתו, מבטיח הקאדי שיגן עליו במשפט. לאחר שכל הרודפים ננשפטו ונדרשו לשלם קנס, בעל החמור אינו דורש כלום וטוען כי לחמורו לא היה זנב מלכתחילה...

גליל, צבי

1795

שותפות בין מלאך ושטן

מלאך יצא לטייל בעולם עם השטן. נכנסו לבית קפה, השטן שם סוכר בכלובן של ציפורי שיר, זבובים התקיפו את הכלוב, הציפורים ברחו. כלב טרף אותן. איש ירה בכלב, בעל הכלב ירה ביורה, חברו ירה בבעל הכלב ובעל המסעדה ירה ביורה השני. תוך דקות גרם השטן למותם של שלושה אנשים. המלאך מפרק את השותפות עם השטן.

הכהן, אליהו

17513

פטר הערמומי והשופט החכם

לפטר הערמומי שהיה עייף ורעב לא נשאר כסף אלא פת לחם יבשה. הוא התגנב למטבח של פונדק והחזיק את הלחם שלו מעל המרק, שיספוג את אדי המרק, ואז ישב במסעדה ואכל אותו. בעל המסעדה הגיש לו חשבון, וכאשר לא התכוון לשלם דרש שיבוא איתו לשופט. השופט פסק כי יש להכותו במרכז העיר, אך הורה למכה להכות את צילו, למורת רוחו של בעל המסעדה.

חביב, שושנה

14672

מלאך המוות ובנו

למלאך המוות היה משעמם בשמים, ירד לארץ, נשא אישה והוליד בן. אך אשתו מררה את חייו והחליט לחזור לשמים. לפני הסתלקותו הודיע לבנו שיהיה רופא ואם יראה את אביו למרגלות החולה ידע שהחולה יבריא, אם יראה אותו למראשותיו - החולה ימות. הבן עמד לשאת אישה, האישה חלתה והבן ראה את אביו עומד למראשותיה. איים הבן שאם אביו לא יסתלק מיד ממיטת אשתו המיועדת יקרא לאמו. מלאך המוות נבהל וברח.

חביב, שושנה

14971

הדייג ודג הזהב

כדי שלא ידוג אותו, הבטיח דג זהב לדייג מה שירצה. לדייג יש בית מלא חולדות והוא רוצה להיפטר מהן. הדג נתן לו קופסת גפרורים ובה עכברון שימשוך אחריו את כל החולדות עד קיר גבוה שיפול ויהרוג את כולם וכך היה. כאשר שוב נתקל בדג הזהב, שאל אותו בלחש אם יש לו קופסה עם קומוניסט קטן, שימשוך אחריו את כל הקומוניסטים של המדינה.

חביב, שושנה

18355

דנטיס, בן המלך שהפך לפרא

דנטיס, בן המלך, המולך על אי, נולד אחרי שנים של בכי והבטחה מצד אליהו הנביא. בהיות בן המלך בן 18, ביקש מאביו לצאת למלחמה המתרחשת בין שני מלכים שכנים. אביו נותן לו מלווים ושני שקי זהב. הוא מתיצב לפני מלך אחד, ומתקבל לצבאו. יורה מטחים של מטבעות זהב. ואז המלך השני עושה שלום עם המלך הראשון, ומזמינו לארמונו. שם מתאהב בבת המלך, אשר וזירו של המלך מועיד אותה לבנו. כאשר הוא מבקש ידה מהמלך, מבקש המלך לדעת אם הוא עשיר כפי שהוא מצהיר. הוזיר מנצל זאת כדי להפטר ממנו ומבקש מקפטן אוניה שתוליך אותו אל מדינת אביו, להטביעו. הקפטן עושה זאת כאשר הם שבים מביקור אצל אביו של דנטיס. אך הבחור לא טבע; הוא ניצל והיה על אי גדול זקן והיה לפרא. כששמעה הנסיכה על מות אהובה לא רצתה להנשא לאיש כולל בן הוזיר, והאמינה כי דנטיס עודנו בחיים. יום אחד ביקרה באונייה עם הקפטן הנ"ל, בסביבות אותו אי, כשראו את הפרא לקחוהו עמם אל מדינתם והושיבוהו בבית הסוהר, היא שבה לבית הסוהר עם כלבה, שקנו אותו היא ודנטיסכאשר עוד היה אהובה. כשמגיעים לתא של הפרא יש לנסיכה רתיעה מפניו והיא בורחת ממנו, אך כלבה נשאר עם הפרא. עוד פעמים נוספות יברח הכלב אל בית הסוהר. עד אשר תחשוב הנסיכה כי יש דברים בגו. היא פוקדת להוציא את הפרא לגזוז שערותיו ולרחצו, והנה עומד לפניה דנטיס. המלך פוקד להוציא להורג את הקפטן והווזיר, ודנטיס ובת המלך נישאים, וחוזרים אל אביו של דנטיס.

יצחק, יצחק [בולגריה]

12604

המלך שרצה להחליף את עורו

מלך שחור התקנא באחיו המלכים האירופאים הלבנים ורצה להחליף את עורו ללבן. קרא למומחה, שאמר לו שיקרא למומחה גדול יותר וזה שלחו אל יהודי שאמור היה להיות המומחה הגדול ביותר בשטח זה. המומחה היהודי ביקש מהמלך להתפשט עירום כביום היוולדו, מדד אותו פה ושם ורשם את מידותיו במחברת ולבסוף אמר כי אינו יכול להחליף את עורו אלא אם כן יחליף את כל מבנה גופו. כמובן שהמלך סירב ונשאר עם עורו השחור, הישן.

יצחק, יצחק [בולגריה]

12608

מרפא הרופאים ומגלה החפצים האבודים

סנדלר שהרוויח כל ימי חייו מעט מאוד כסף התרשם מכך שהרופא לקח אצלו יותר משהרוויח בכל ימי חייו וגם הוא תולה שלט על פתח ביתו לאמור "מרפא הרופאים ומגלה חפצים אבודים". כשסוחר שאבדה לו סחורתו בא אליו הוא נותן לו את המרשם שנתן לו הרופא. זאת תרופה משלשלת והסוחר רץ מחוץ לעיר על מנת לעשות את צרכיו - שם הוא מוצא את סחורתו. בת המלך מאבדת טבעת והמגלה כביכול מתבקש ע"י המלך למצוא אותה. האיש מבקש כמה ימי מחשבה וכן מבקש לשבת בארמון ושמשרתיו של המלך ישרתו אותו. הוא פוחד שלא ימצא את האבידה ואומר כל פעם כשחולף יום: הראשון עבר, השני עבר וכו'. המשרתים, שהם עצמם גנבו את הטבעת פוחדים שמא היא תימצא על ידו וחושבים שהוא מתכוון אליהם. הם מתוודים בפניו ומוסרים לו את הטבעת. כעבור 30 הימים שהוקצבו, מגיע המגלה למלך ואורמ לו כי הטבעת תימצא על חוף הים, וכאשר זה כך, מצמידים לו את התואר: "מגלה חפצים מלכותי".

יצחק, יצחק [בולגריה]

12609

שלוש שאלותיו של המלך

מלך מבקש מנתיניו היהודיים להשיב על 3 שאלותיו ולא - יהרגם. 1) כמה כוכבים יש בשמים. 2) היכן אמצע האדמה. 3) כמה זמן יש ללכת מהעולם הזה לעולם הבא. היהודים מכריזים על תענית. בנו הכסיל של השמש מוכן ללכת ולענות על שאלות המלך. הולך בן השמש למלך לפני משלחת של רבנים, חזנים ושמשים, ועונה: 1) יש בדיוק שלושה מיליון שמונה מאות שמונים ותשעה כוכבים, אם לא תאמין - ספור אותם בעצמך. 2) פה מרכז האדמה, אם לא תאמין - מדוד אותה. 3) שלחתי כעת את סבי לעולם הבא; כאשר ישוב - אומר לך. כך ניצלו היהודים בזכות תשובותיו החכמות של בן השמש.

יצחק, יצחק [בולגריה]

12611

ישועת ה' כהרף עין

מלך קיבל פצע על עורפו וכל הרופאים לא הצליחו לרפאו. הכריז המלך כי מי שיצליח לרפאו יקבל סכום רב של כסף. כל טובי הרופאים ניסו כוחם ולא הצליחו. יהודי עני בא ואמר שהוא מסוגל לרפא את המלך. בראות המלך את היהודי בבגדיו הבלויים צחק צחוק פרוע ולכן הפצע נבקע. היהודי קיבל את הסכום שהובטח.

כהן, ויזורקה

13075

כמה שוקלת העצם

מלך מתפעל מחריצותו של דייג ומבטיח זהב במשקל הדגים שיוציא הדייג למחרת. הדייג חוזר רק עם עצם קטנטנה, שמים אותה על המאזניים ולעומתה מעמיסים זהב, אך המאזניים אינם זזים. זקן יהודי שם על המאזניים חול לעומת העצם והמשקל מתאזן. הוא מסביר כי העצם היא מעינו של אדם שאינה שבעה לעולם. כהוכחה מציע לילידה קטנה תפוח ואחריו עוד תפוחים. היא רוצה את כולם. המלך נותן לזקן כסף ולדייג כסף.

כלב, משה

16573

ילמד את החמור לדבר

הסולטן קנה חמור בשוק וביקש ממשרתו לטפל בו. אחרי שהגיע לארמון ביקש הסולטן מהחוג'ה שילמדו לדבר, אך החוג'ה לא מצליח ומציע לסולטן לפנות לכומר. גם הכומר לא מצליח וממליץ על הרב היהודי. אולם הרב אומר כי לא ניתן ללמד את החמור לדבר ולקרוא, והסולטן כועס מאוד ומאיים להרוג את כל היהודים אם לא יצליח. הרב מתהלך עצוב ומספר זאת לסבל שגר מתחתיו, והלה מציע שהוא ילך למלך. הסבל מציע ללמד את החמור, אולם דורש לשם כך עשרים שנה וכן חדרים בארמון. כאשר רואה אותו הרב, הוא מספר לו כי עד שיעברו עשרים שנה או שהסולטן ימות או שהחמור ימות, ובינתיים הוא נהנה מהחיים.

ניניו, בוקו

13115

צבעונים תמורת עינים

אם חורגת מכריחה את בתה לשטוף בכל בוקר את הכניסה לבית. בן המלך רואה אותה, מתאהב בה ונותן לה טבעת. בדרך למשתה האירוסין של בן המלך, מוכנה האם החורגת לתת לבת לחם (מלווח) תמורת אחת מעיניה ומים תמורת העין השניה, ואחר כך משליכה אותה החוצה עיוורת. רועה צאן ואמו מאמצים אותה. בן המלך אינו מוצא את אהובתו וחולה. הרועה מביא לו צלחת מרק ובתוכה טבעתו. הרועה מוכר בעיר צבעונים תמורת עיניים. האם החורגת נותנת לו את עיני הבת תמורת הצבעונים. מרפאים את הבת והיא נישאת לבן המלך.

פפו, משה

16243

אין לברוח מהגורל

מגדת עתידות חזתה למשפחת אצילים כי בנם בן ה-18 יתחתן עם אשה עניה שזה עתה נולדה. האם התנגדה ושלחה את משרתה לקנות את הילדה ולהורגה. המשרת קנה את הילדה אך ריחם עליה, והחביא אותה ביער. שם מצא אותה רועה ואימץ אותה. האצילה, שכל ניסיונותיה להשיא את בנה כשלו, שלחה שוב את אחד ממשרתיה לקנות את הילדה ולהורגה. גם זה הצליח לקנות אך לא הרג אותה וצייד אחד גדל אותה עד גיל 16. כאשר היתה הנערה בת 16, רצה העלם לראותה, והתרשם מיופיה. הוא נתן לה טבעת יהלומים, ואמר שאם כשיחזור עוד שלושה חודשים עדיין תהיה הטבעת ברשותה, הוא ישא אותה לאשה. אולם הוא עצמו לקח לה את הטבעת בלילה וזרק אותה לנהר. הטבעת נמצאה בבטן הדג, והנערה ענדה אותה. ראה זאת העלם כששב והחליט לשאתה.

קמחי, מרדכי

13132

עצת האם

אם מכינה את ביתה לקראת נישואיה הקרובים ונותנת לה עצה: לתת לבעלה הרגשת חופש ואמון (כמו כף יד קעורה שיש בה חול, אף שהרוח נושבת, חלק מן החול נשאר). אם תהיה קנאית ותלחץ על בעלה הוא ימצא תמיד דרך לבגוד בה (כמו כף יד קמוצה שהחול בורח לה בין סדקי האצבעות).

ראובן, שרינה

14696