דף מידען
pajina de informant
|
מסורת |
עיר מגורים |
שם מידען |
tradision |
sivdad de abitasion |
nombre de informante |
62 Rebecca Perez
|
יוון - סלוניקי |
ירושלים |
רבקה פרץ |
|
Gresia - Salonika |
Yerushalayim |
Rebecca Perez |
|
מפתח |
פתגם |
פרשנות המידענית |
מפתח |
הפתגם |
indise |
refran |
interpretasion del informante |
indise |
El refran |
|
Ken marido ay di servir, la noche no ay dormir |
בזמנו היתה האשה משועבדת כביכול לבעל, היה עליה לדאוג לו יום ולילה לכן נאמר שמי שצריכה לשרת בעל אינה ישנה בלילות, הדאגה לבעל מדירה שינה מעיניה. השימוש בפתגם: כשאשה מתלוננת על עומס העבודה בבית היא נענית בפתגם. | |||
|
Sosh marido bueno, kuando venish yeno. |
אהבו בעבר שהבעל יביא איתו בבואו דברים טובים: אוכל, מתנות. נאמר גם בדרך הלצה כשמישהו מביא פעם מתנה, פעם פרחים וכו'. | |||
|
Al marido bueno un kuerno, al malo tres i kuatro. |
נאמר בנוגע להתנהגות הבעל. אם הבעל בעל טוב ניתן להשתעשע, לא לתת לו כל מה שהוא דורש והוא יקבל זאת. אך אם מדובר בבעל רע, מתנהג איתך רע, שימי לו קרניים, במובן של: "הראי לו, חפשי דרכים לגרום לו סבל כנגד הסבל שגרם לך". המידענית טוענת כי במקרה של הפתגם הזה אין מדובר ב"להצמיח קרניים" במובן של בגידה בבעל. | |||
|
Haham i merkader, alegria di la mujer. |
פעם המקצועות המבוקשים (כמו היום רפואה, מחשבים) היו חכם או סוחר ומי שהיה לה בעל שהוא חכם או סוחר שמחתה היתה רבה. משתמשים בפתגם כאשר אשה מרוצה מבעלה והוא טוב אליה. | |||
|
Il ke no tiene ke azer, kita lus ojos di la mujer. |
כשלבעל אין מה לעשות הוא נטפל לאשתו. נאמר גם בסיטואציה שבה מישהו מאשים בן משפחה בהאשמות שוא שאין בהן יסוד. משמיעים אז את הפתגם. | |||
|
Al ijo komo kreates, i al marido komo ambezates. |
נאמר בנוגע לחינוך של הבעל. כמו שמחנכים את הבן כך מחנכים גם את הבעל. אם מחנכים כהלכה את הילד יהיו תוצאות טובות. אותו דבר עם הבעל. נאמר הן לשלילה והן לחיוב. לשלילה למשל: כאשר האשה לא הצליחה לחנך את הבעל להתייחס אליה כראוי | |||
|
La palavra buena del marido ingodra por el oido, la negra entrekese i no parese. |
אינטריקיסי = עושה שחור. כשהבעל מדבר יפה ונותן מחמאות אשתו היא "משמינה מרוב נחת". אבל אם הוא לוחש לה דברים רעים, זה לא מורגש, אבל מעכיר את רוחה. | |||
|
Il mazal de la feya, la ermoza lu dizeya |
אנו רואים בחיים בחורה מכוערת שתפסה בעל מוצלח ויש לה חיים טובים ודווקא היפה מתקשה למצוא את בחיר ליבה. נאמר גם על אנשים מוכשרים ומוצלחים שלא הולך להם, לעומת אחרים שאינם כאלה אך המזל משחק להם. | |||
|
Di kuando sos novia? Di dia i medio |
נאמר כשאדם עוד לא צבר נסיון וכבר מביע דעתו ומייעץ. אומרים לו: עוד לא הספקת לחיות את חיי הנישואין וכבר אתה מלמד אחרים אודותיהם? | |||
|
Los bienes di mi padre, tapan mis korkovas |
נאמר בעיקר בנוגע לבחורה הצריכה להתחתן והיא לא כל כך מוכשרת, לא כל כך יפה, אך היא עשירה - ההון של אביה מכסה על מגרעותיה. | |||
|
Dota i anshuar te vo dar, la ventura vatela a bushkar. |
נדוניה ומלבושים יכול האב לתת לבתו הכלה - מזל אינו יכול לתת לה. נאמר על אדם המבקש לעזור לרעהו ונותן לו, אך כדי להצליח לא די בנתינה צריך גם מעט מזל. פעם חשבו כי הכל תלוי במזל! אפשר לפרש זאת גם: לכי חפשי את מזלך (את החתן המתאים לך) אני יכול רק להעניק לך את הנדוניה והמלבושים. | |||
|
Kazar kon amores, bivir kon dolores. |
אומרים שאנשים המתחתנים מתוך אהבה אינם חיים טוב, מפני שמי שמתחתנים מתוך אהבה אינם שוקלים מספיק ואינם שמים לב לפרטים הקטנים וסומכים על אהבתם, היכולה להיות אהבה רגעית שאחריה תוצאות לא טובות וכאב. | |||
|
Antes ki kazes, mira lu ki azes |
לפני שאתה עושה משהו (לאו דווקא בענייני נישואין), למשל נכנס לעיסקה, חשוב היטב היטב לפני שאתה עושה זאת. נאמר לאדם ברגע שהוא עומד לעשות. |
- | ||
|
Mi ija tenga fado, mi ijo tres doblado |
בדרך כלל היו סבורים שמזלה של הבת (להתחתן ולהסתדר בחיים) קשה מאוד ואינך יודע מה יהיה גורלה אחרי הנישואין, אך בכל זאת כרוכה בכך פחות דאגה מאשר הדאגה לבן. כי הבן לוקח אשה זרה ואין לדעת האם יצליח בחייו ועל כן מתפללים ביתר חוזקה למזלו של הבן. | |||
|
Mi padre i mi madre mi kazaron, i yo no savia nada |
פעם היו משדכים מבלי שהבן והבת לא ידעו מכך. הפתגם נאמר כשמתגלה לאדם פתאום משהו הנוגע אליו והוא לא ידע ולא הרגיש. | |||
|
Ti lo digo mi ija, para ke lo entienda mi nuera |
כשרצתה החמות להעיר לכלתה ולא נעים היה לה לעשות זאת היתה מעירה לבת, באופן שתרגיש הכלה כי הדברים מכוונים גם אליה. נאמר כאשר מעירים למישהו באופן בלתי ישיר. מעירים למישהו אחר ומתכוונים בעצם אליו. הנפגע יכול לומר זאת לעצמו: העירו לו אך למעשה התכוונו אלי. | |||
|
Todos se vayan anpalar, ki yo al talamon mi vo asentar. |
שכולם ילכו לעזאזאל (אנפאלאר = אימפאלר = לשפד) אני אשב לי תחת אפיריון - אתחתן, אם ירצו או לא ירצו. נאמר כשאדם מתעקש ומצפצף על כל העולם ואומר: מצדי, שהכל יתפקעו, אני את שלי אעשה. | |||
|
Kazo ala tuerta, mitio il mundo in ribuelta |
התחתן על העוקם והכניס את כל העולם למהפכה, גרם למהומה מסביבו. נאמר על מי שעושה מעשה יוצא דופן ובלתי מקובל וגורם למהומה גדולה. | |||
|
Il kaveyo i il kantar nu kaven in el anshuar, ma bien save ande estan |
זה אינו פתגם. יותר בגדר אמרה. את השער הארוך והקול היפה אי אפשר לתת בתור נדוניה, אך יש להם ערך. נאמר על בחורה בעלת שער יפה ובעלת קול נעים העומדת להתחתן. התכונות היפות האלה אינן כלולות אמנם בנדוניה, אך הן מוסיפות לה חן. | |||
|
Mis ijos kazados, mis males doblados |
כשהבנים מתחתנים יש להם בעיות משלהם, לא די שיש להורים את בעיותיהם שלהם, מתווספות על כך הבעיות של הבנים והדאגה להם: האם התחתנו טוב, האם הכל מתנהל אצלם כהלכה, האם יש להם פרנסה? | |||
|
Kreser palos, para ke vos aharven |
נאמר בנוגע לילדים. הם גדלים ובסופו של דבר אינם מחזירים להורים את הטוב שקבלו, אינם מכבדים אותם. ניתן להשתמש בפתגם במובן כללי יותר: מסייעים למישהו והוא גומל רעה תחת טובה. | |||
|
La ventura es pur el ke la prekura |
המזל מגיע אל מי שמשתדל. אם ישתדל שיהיה לו טוב, יאיר לו המזל פנים. אדם צריך לעזור לעצמו. נאמר למי שמתלונן שאין לו מזל או מיואש. אומרים לו: השתדל ואז המזל יבוא אליך. | |||
|
Lus ijos de mis ijos, son dos vezes mis ijos |
הדאגה לנכדים היא לפעמים גדולה יותר מאשר הדאגה לבנים. אף על פי שהם רחוקים יותר ממני הם יקרים לי ואני דואגת להם יותר מאשר לבני. נאמר על ההתחשבות של אנשים בנכדיהם. אם במקרה יש אנשים זרים שאדם מביע דאגה כלפיהם ניתן גם כן להשמיע את הפתגם. | |||
|
Di kuando yo pari, mi papo nu enchi |
מאז שילדתי לא אכלתי לשובע. נאמר כנגד זה שהאם משתדלת להאכיל את הילד שלה וחוסכת לפעמים מפיה כדי לתת לו. נאמר גם ביחס לאנשים הדואגים לבני משפחה ולאנשים אחרים ומזניחים את עצמם. |
- | ||
|
Madre haragana kita ijas galanas |
כאשר האם עצלנית ואינה אוהבת לעבוד היא מטילה את מטלות הבית על הבנות והן יוצאות חרוצות ממנה. נאמר בדרך כלל בנוגע לבנות של נשים לא מסודרות, שאינן "בעלות-בית" ואומרים: הנה האם היתה עצלנית אך הוציאה בנות חרוצות. | |||
|
Alavame vizinas ki izi bien kon mis gayinas |
אדם העוזר לבניו וטורח הרבה בשבילם ומתפאר כל הזמן: עשיתי ועשיתי ועשיתי. אומרים לו: מה עשית? עשית עם הבנים שלך. כאילו מישהו אומר: אני מגדל תרנגולות ודואג להן. מובן מאליו שאתה דואג להן. אינך צריך להתפאר בכך. | |||
|
Mama i devantal tapan muncho mal |
בדרך כלל מחפה האם על מגרעות ילדיה. אם מישהו מדבר בהם רעות היא מגיבה ואומרת: לא, זה לא ככה. הוא לא התכוון לרע אלא .. אומרים במקרה זה: כמו שהסינור מכסה על כתמים בשמלה כך מחפה האם על מגרעות ילדיה. משמש במקרה שבו אנשים מנסים לטשטש עובדות ולהסתירן. מדמים אותם לאם המחפה על ילדיה. | |||
|
Entre la madre i la komadre lu piedren al ijo |
בזמנו היו יולדים בבית עם מיילדת. ההיגיינה לא היתה משובחת ומקרים רבים הסתיימו במות הנולד. בין האם לבין המיילדת הולך הילד לאיבוד. הפתגם משמש כאשר יותר מדי אנשים מתעסקים בדבר מה. במקום לעזור הם גורמים נזק. | |||
|
Pleito de ermanos, alhenya di manos |
כשרבים שני אחים המריבה ביניהם היא כמו החינה - אחרי יומים הכל עובר בלי להשאיר סימן. |
- | ||
|
Krese in la guerta, lo ke no kere el patron |
בגן עולים לפעמים עשבים שוטים הצומחים מבלי שבעל הגן ירצה בהם. נאמר לפעמים בקשר לילדים שנולדו ושאינם מתאימים לרוח המשפחה, או בעלי פגמים וחסרונות. | |||
|
Dame godrura, ti dare ermozura |
בזמנו נחשבו המשמנים כמוסיפים יופי לאשה. על אשה רזה היו אומרים כי היא "טיקיאדה" - שחפנית. כשהיו רוצים שבחורה תוסיף משקל, היו משמיעים לה את הפתגם. בימינו השתנתה האופנה ובחורות מבקשות לרזות. | |||
|
Ken di amariyo si vistio in su ermozura si astrivio |
אינני יודעת בדיוק מה משמעות הפתגם. סי אסטריב'ייו = סיכן את עצמו. איני יודעת מדוע ייחסו סכנה לצבע הצהוב ואיני זוכרת באיזה הזדמנות השתמשו בפתגם. | |||
|
Ojos ki non veyen, korason ki nu duele |
כשאתה רואה סבלם של אחרים בעיניים כואב לבך. אם יתרחק המראה מעיניך גם לבך לא יכאב. יכול להאמר בקשר לקשיים של הזולת. אם מדובר באדם הקרוב אליך הדבר נוגע ללבך ואתה סובל עימו. | |||
|
Il ke si echa kon kreaturas amanese pishado |
אם יש לך עסק עם אנשים בלתי אחראים או מפוקפקים, או כאלה שאינם יכולים לשלוט בעצמם - תפגע ותשלם על כך. | |||
|
Banyo solo, paseyo kon djente |
פעם היו בתי מרחץ ולא היו מתרחצים בבית, אז מייעצים: אם ללכת לבית המרחץ - עשה זאת לבד, אך לטיולים טובה חברה שמחה ונעימה. נאמר כנגד אנשים הנוטים להתבודד: הישאר לבד כאשר אתה מתרחץ, אך אם אתה מבקש ליהנות עשה זאת עם אחרים. | |||
|
Onde va la prenyada, va kon su fatiga |
אשה הרה נוטה לעייפות ולכל מקום נושאת איתה את עייפותה. נאמר כנגד אנשים שאינם מסוגלים להפטר מצרותיהם. לכל מקום שיפנו רודפות אחריהם הצרות. | |||
|
Si fuyo dil prishil, li kresio in la nariz |
אדם רוצה להמלט מאיזושהי צרה ומוצא אותה במקום אחר. היא נדבקת לו עוד יותר מאשר קודם. | |||
|
Lu ki la vieja keria, entre sfuenyos si lo via |
זה מה שקוראים משאלה של אדם הכרוכה במחשבה. אדם המבקש שיקרה לו דבר טוב חולם על כך, רואה זאת בחלום. הדבר נעשה אצלו כל כך מוחשי עד שהוא כבר מגשים אותו בחלומו. נאמר כאשר אדם מגיע למה שהשתוקק אליו. הרצון שלו להשיג זאת הביא למימוש החלום. | |||
|
In kualo se le va la kandela del prove, a kontar los bienes del riko |
בלילה כשהעני יושב לאור הנר, על מה הוא מדבר? על העשיר ועושרו. נאמר על חסר אמצעים המבלה זמנו בדיבורים על עושרם ואושרם של אחרים. | |||
|
La kaza del riko si vazia i la del prove no si inchi |
גם אם תעבירי את כל מה שיש לעשיר לעני, הוא לא יתמלא. אם אינו עובד ואינו מרוויח, יתבזז כל העושר ויעלם. משתמשים בפתגם כאשר מנסים לעזור למישהו והוא אינו עובד ואינו מתפרנס, נותנים ונותנים אך אין לזה סוף והוא יישאר כמו שהוא. | |||
|
Al riko kon salud, al prove: donde te vino? |
כשמברכים אדם עשיר על דבר מה חדש שיש לו, זה טבעי. פתאום רואים עני והנה הוא לובש דבר מה יפה, שאין לו אמצעים לקנותו, אומרים: מאיפה קבלת את זה. אומרים זאת ישירות לאדם: מאיפה בא לך? באירוניה. | |||
|
Il prove i il malato nu son aparientados |
גם העני וגם החולה הם בודדים (אין להם קרובים שידאגו להם). נאמר כנגד מי שסובלים ואין להם עזרה. | |||
|
Il ki si mete a bever nu konta los vazoz |
מי שמתחיל לשתות אינו סופר את הכוסות. נאמר אודות השיכור, אך ניתן להשתמש בו גם כאשר אדם מחליט להכנס לעסק, שלא יתחיל לספור את הכספים שהוא משקיע, שימשיך. ניתן לפרש גם כאזהרה: הזהר וחשוב היטב לפני שאתה נכנס לעסק מפני שכשמתחילים נגררים לעוד ועוד הוצאות. | |||
|
Komida velada no la kome kual siker barva |
בארב'ה כאן במשמעות של פה. אוכל מעולה המתבשל לאיטו - לא כל אחד זוכה לאכול. היה נאמר בנוגע לבעל ואשתו, כשהיתה מגישה לו תבשיל מיוחד לכבודו. יכול היה הפתגם להאמר אז בפי הבעל או במי שנוכח בכך ומציין בהתפעלות: הנה אשה מסורה השוקדת על התבשילים עבור בעלה. ניתן להשתמש בפתגם גם כאשר מישהו משקיע מאמצים מיוחדים בדבר מה שהוא מכין למען הזולת. אומרים: התמזל מזלו של המקבל. לא כל אחד זוכה ליחס כזה. | |||
|
A grano a grano inche la gayina el papo |
לאט לאט ממלאת התרנגולת את בטנה. נאמר על אדם החוסך פרוטה לפרוטה עד שמצטבר סכום הגון. נאמר באופן חיובי על חסכנים | |||
|
Este arroz yeva muncho kaldo |
בשביל להתבשל דורש האורז הרבה מים. נאמר כנגד משהו שאינו יוצא לפועל כל כך מהר, עיסקה וכדומה. צריך לעבור זמן רב עד אשר יתחזק העניין ויחזיק מעמד - כמו האורז הדורש הרבה מים. | |||
|
La pasensia es pan i sensia |
סבלנות משתלמת. היא כמו לחם לאדם ושכל. אם יש לך סבלנות תוכל להשיג הכל. נאמר הן על מי שגילה סבלנות והן כלפי מי שהוא קצר רוח. משמיעים לו את הפתגם. | |||
|
Il ke kome i pensa, kada dia mete meza |
מי שדואג לעתיד עתידו מובטח, יותר מאשר עתידו של מי שמבזבז מבלי לדאוג לעתיד וכמוהו כאדם הזולל כל מה שיש לו היום ולמחרת נשאר רעב בלי כל. זוהי עצה לאדם לתת דעתו על העתיד ולכלכל מעשיו מתוך מחשבה על העתיד. | |||
|
Indriva di fuego meter pilares |
גם זה פתגם שהיה שגור בפי סבתי. כשהיינו אומרים לה שתאכל והיא לא היתה חשה בטוב, היתה אומרת בלשון שאלה: כיצד אוכל? אינדריב'ה די פ'ואיגו סי מיטי פילאריס? על גבי אש מציבים עמודים? לדעתי נאמר הפתגם ביחס לאכילה, כך מוכר לי הפתגם. אך ניתן להשתמש בו במצבים קשים מאוד כשאינך יכולה להתבסס על דבר מה רופף. | |||
|
Il komer i el arraskar es al impisar |
אדם המתחיל לאכול, גם אם עשה זאת בחוסר תיאבון, עם האוכל יבוא התיאבון. הוא הדין בגירוד, אם מתחילים להתגרד גובר הגירוד מאליו. משמש בדרך כלל לגבי אכילה. מקביל לפתגם "עם האוכל בא התיאבון". | |||
|
Di lo sano nu partash, di lu roto nu tukash, kome asta ke vos artash |
מהשלם אל תחתוך בזה החתוך אל תיגע - אך אכול עד שתשבע. נאמר כנגד מצב שבו מונעים ממישהו הכל: בזה אל תיגע, לזה אל תתקרב וכו' - ותסתדר. המשמעות אירונית. מבקשים ממישהו לעשות משהו אך מציבים לו מגבלות מכל צד | |||
|
Arrova pitas, beza mezozot |
נאמר על אנשים דתיים המנשקים מצד אחד את המזוזה כאילו היו צדיקים גדולים ומצד שני גונבים ועוברים עבירות. | |||
|
Si kumio el buey entero, pur los kuernos le kido |
נאמר על אנשים המשתדלים לעזור למישהו וברגע האחרון נמאס להם ועוזבים את זה. כלומר, אינם מביאים לידי השלמה את המעשה שהחלו בו. |
- | ||
|
Al azno le dan konfites i no le agrada |
נותנים לחמור סוכריות והוא אינו רוצה. נאמר כשרוצים לתת למישהו משהו טוב והוא מסרב כי אינו מבין ואינו מעריך את מה שנותנים לו. | |||
|
Echa otro guevo a la oya ke akel salio kaldudo |
קאלדודו - מימי. נאמר על אנשים הפולטים שטויות. אומרים דברים שאין בהם לא טעם ולא ריח. אומרים אז: היידי איג'ה אוטרו וכו' מה שאמרת לא יצא מוצלח. נסה עוד פעם. | |||
|
Avla kon ken komes i no kon ken riyes |
אם יש לך סודות, אל תספר זאת לזרים. מה שתספר לאנשים קרובים שאיתם אתה חי ואוכל, יישמר כסוד. אם תגלה זאת לאנשים שאיתם אתה מבלה וצוחק, אך אינם קרובים אליך נפשית, יעבירו את הסוד הלאה. | |||
|
Echa un pan a la mar, manyana lo toparas |
נאמר לאו דווקא על לחם. אתה עושה טובה למישהו ובסוף זה חוזר אליך. מגיע רגע שאתה מקבל תמורה על העזרה שעזרת לזולתך. | |||
|
Ken si kema a la churva asopla al yogurt |
פתגם מקביל לפתגם העברי: "מי שנכווה ברותחין זהיר בצוננים". מי שנכווה, עבר התנסות לא טובה, נזהר כפליים בדברים שאין צורך להזהר בהם. | |||
|
Tu pan no mi arto ma tu palavra mi konorto |
אמנם לא שבעתי על שולחנך, אך נתת לי דבר מה חשוב יותר: עצה טובה ונחמה. נאמר על ידי מישהו המקבל סיוע ועזרה רוחנית. | |||
|
Guadra el komer i no el ke azer |
את הפתגם הזה היתה משמיעה סבתי הסלוניקאית. כשאמא היתה באה לעזור לה בזקנותה, היתה מוצאת אותה תמיד כשספל הקפה מונח על שולחנה ובתוכו כעך (ביסקוג'ו) שכבר התנפח מן הקפה שספג. היתה אמי אומרת לה: אמא, מה עם הקפה שהכנת לעצמך? היתה הסבתא משמיעה את הפתגם: קודם לגמור את העבודה ואחר כך האוכל. קודם השלם את חובותיך ואחר כך חשוב על אוכל. | |||
|
Il garon es un kanyo rial, kuanto mas echas mas kave |
קאנייו ריאל - ביוב פתוח וזורם (אני חושבת ש"ריאל" כאן משמעו "זורם") ככל שתאכל יותר תוכל להכניס יותר. נאמר על מי שמפריז באכילה. הגרון מאפשר להכניס עוד ועוד אך צריך להזהר. | |||
|
Vino a lamber i se topo lambido |
בא לנצל אדם אחר ומצא עצמו מנוצל על ידי האחר. |
- | ||
|
Le vino spina pur melezina |
בדרך כלל כשאדם בולע עצם, זה עלול לפגוע בבריאותו. זו אינה תרופה. אך אם אדם עושה מהלך בתוך עסק שאמור היה לגרום נזק ובמקום זאת יצאה לו תועלת ממה שקרה, משמיעים את הפתגם. | |||
|
Dinguno save el mal de la oya sino la kuchara ke lo maneya |
נאמר על כך ששום אדם זר לא יוכל לדעת מה מצבך האמיתי כי הוא רואה מבחוץ. אם אינך בתוך העניינים אינך יכול לדעת דבר על הזולת. אני זוכרת שמישהו רצה למצוא שידוך לבתו וניסה להוציא מן הצד שכנגד יותר נדוניה באומרו: הרי יש לך אמצעים, ענה השני בלשון הפתגם. אני יודע מה אמצעיי אתה אינך יכול לדעת. | |||
|
Lu ki keda del ladron se lu yeva el indivino |
בזמנו כשהיו גונבים מאדם משהו והוא היה מבקש למצוא את הגנבה בכוחות עצמו, היה הולך אל מנחשים ומגידי עתידות, היכולים לומר לכם מי גנב, מה היה מראהו. מה שנותר אחרי הגנבה צריך לשלם למנחש. לא תמיד יוכל הלה לעזור, אך בינתיים מוציאים עוד כסף. נאמר כשאדם מבזבז ומפסיד הרבה כסף והולך לפצות עצמו על ידי השקעה בעסקים אחרים ומפסיד גם שם - משמיעים עליו את הפתגם. | |||
|
Al guevo meter aza |
כמובן אי אפשר להדביק ידית לביצה. נאמר על אדם קפדן המבקש לעשות דבר מה שהוא מחוץ לגדר האפשר, שלא ניתן לעשותו | |||
|
La ida esta in mi mano, la venida no se kuando |
נאמר על ידי אנשים הנוסעים, עוזבים את העיר. שואלים אותם מתי בדיוק יחזרו ומשיבים בלשון הפתגם. תמיד יכולות להופיע תקלות בלתי צפויות. יכול לשמש גם במובן כללי יותר: העתיד איננו בידי. | |||
|
Tomame kuando me veyes i no kuando mi bushkas |
נאמר כשאת זקוקה למשהו ומוצאת אותו. קחי אותו ואל תדחי להזדמנות אחרת. את זקוקה לכך? קחי ואל תדחי. | |||
|
Mas vale un amigo in la plasa ke un dinero in la kasha asha |
כשיש לך כסף בבנק לא תוכל תמיד להעזר בו, אך אם יש לך ידיד היכול לעזור לך, הוא טוב בעבורך יותר מכסף. נאמר בשבח הידידות הטובה. | |||
|
Ken es tu inimigo, patron di tu ofisio |
מיהו האוייב שלך? בעל אותו מקצוע כמוך. משתמשים בפתגם אך ורק לציון התחרות העסקית/מקצועית בין שני אנשים העוסקים באותו עיסוק. | |||
|
Ken a dos reyes sierve, a uno enganya |
מי שמשרת שני מלכים מוכרח לרמות אחד מהם. אני משתמשת בפתגם למשל בעת בישול. אני מבשלת שני תבשילים ואינני שמה לב לאחד מהם והוא נשרף, או מבשלת משהו ונגשת רגע לטפל בעניין אחר, שוכחת את התבשיל והוא נשרף - מיד אני נזכרת בפתגם ומשמיעה אותו לעצמי. נאמר על אנשים המתעסקים בהרבה דברים ומתוך כך אחד מהם אינו מצליח בידיהם. | |||
|
Uyo gayos kantar, no save in ke luguar |
אדם שמע שמועה קלוטה מהאוויר ואינו יודע מה מקורה וכבר מפיץ אותה ברבים. משמיעים לו את הפתגם. | |||
|
Por miedo di pashariko no asembramos il trigo |
אם האיכר יחשוש מפני הציפורים - לא יזרע את השדה ... נאמר על אנשים המפריזים בזהירותם בענייני עסקים למשל. כל כך זהירים עד שנמנעים מלעשות משהו. | |||
|
Di la burla no se eskapa ama si enkampa |
נאמר כנגד מי שמלגלג על אחרים ובסופו של דבר חוזר הלגלוג כנגדו. אל תלעגו לאחרים, שמא ילגלגו מחר עליכם. | |||
|
El dia avla avagar, la noche mira atras |
אם אינך רוצה שישמעו אותך, ביום אתה רואה היטב את האנשים שסביבך, דבר לאט. בלילה, חושך מסביב הבט היטב לאחוריך אם אין מי שמאזין לדבריך. פרוש הדבר, אל תדבר בקולי קולות אם אינך רוצה שזרים ישמעו את סודותיך. כל הפתגמים האלה היו נאמרים לפי נסיבות החיים. אמי היתה מדברת עם בלי סוף פתגמים וגם אני היום מתפלאת לראות שבכל מצב עולים מאליהם פתגמים התואמים את הסיטואציה, כאילו עולים מאליהם. | |||
|
Ken mal pensa para si si lu pensa |
מי שחושב רע על אחרים, הרע חוזר אליו. אדם חייב תמיד לחשוב באופן חיובי אודות הזולת. כי ברגע שהוא חושב רע על אחרים הוא יחוש רע. יש כאן עניין של "תן וקח" אם הוא נותן רע במחשבה, יקבל רע. נאמר כאשר אדם שביקש לעשות רע מצא עצמו נפגע. | |||
|
Veyes las barvas di tu vizino kemar mete las tuyas a remojar |
למד מטעויותיהם של אחרים. ראית מישהו עושה טעות, הזהר פן יקרה לך אותו הדבר. | |||
|
La manseves es una vez, il ke se la goza save lo ke ez |
הנעורים אינם חוזרים. מי שנהנה מהם יודע מה הם. נאמר בנוגע לצעירים הנהנים מן החיים: זה הזמן שלהם ליהנות. | |||
|
Kayer in un riyo furiente i no en bokas di la djente |
מוטב ליפול לתוך נהר זועף מאשר אל פי הבריות, כלומר לא להיות נתון לרכילות רעה בפי אנשים. פיות האנשים עלולים להיות מסוכנים מנהר זועף. | |||
|
Ichar una piedra al lodo, salpikar entero |
אם אתה זורק אבן לביוב יחזור וילכלך אותך. נאמר על מצב שבו אתה מדבר עם מישהו שיש לך מחלוקת איתו. השתדל לא להתווכח איתו יותר מדי, כי אם תתעקש תקבל בחזרה את הבוץ. הדבר יחזור אליך בצורה לא יפה. | |||
|
Ken si aharva kon sus manos, nu merese ki yore |
המרביץ לעצמו אינו צריך לבכות. אם נקלע אדם למצב מסובך שהוא הביא על עצמו אין לו מה להתלונן. | |||
|
Arremenda tu panyo, lu yevaz otro un anyo, arremendalo otra vez, lo yevaz otro un mez |
נאמר אודות חסכון. פעם לא נהגו להשליך בקלות בגדים. היו מתקנים, חזור ותקן. את הפתגם הזה שמעתי מפי סבתי הסלוניקאית. היא היתה אשה קפדנית בניהול משק הבית והיתה משמיעה את הפתגם כהמלצה: תקני את הבגד ותלבשי אותו עוד שנה. אם יקרע שוב תקני אותו ותמשיכי ללבוש עד שיתבלה עד כדי כך שבלתי אפשרי יהיה לתקנו עוד. | |||
|
Nu arogesh por este sinyor no voz venga otro mas peyor |
נאמר בנוגע לשינויים. אדם מחפש שינויים. רוצה למשל להחליף את העוזרת. איננו מרוצה ממנה. האם הוא יודע אם החדשה תהיה טובה יותר. יתכן שתהיה גרועה יותר. הסתפק במה שיש לך ואל תדרוש יותר. אם אתה מרוצה פחות או יותר מן המצב הנוכחי אל תבקש שינויים שמא יהיה מצבך יותר גרוע. | |||
|
Il ke tiene kavayo al ahir no ez verguensa ke kamine a pied |
מי שיש לו סוס באורווה אין לו בושה ללכת ברגל. נאמר על אנשים עשירים היכולים להרשות לעצמם התנהגות של מי שאין לו, מבלי להתבייש, משום שהכל מכירים את עשרם. | |||
|
Kovra buena fama i pishate in la kama |
קבל דעה טובה עליך ואחר כך, מה שלא תעשה, לא יתייחסו אליך בביקורת. אם יש לך שם טוב, אי אפשר לקלקל אותו גם אם תעשה מעשים יוצאי דופן. | |||
|
Kuando el Dio esta kontigo no ti espantes di tu inimigo |
כשאלוהים אתך אין לך מה לפחד מאויבים. משמש בפי אנשים דתיים ומאמינים. מבטא את הבטחון של המאמין באלוהים. | |||
|
In la sivdad ke iras, lo ke viras aziras |
נהג לפי המקום שאתה נמצא בו. אל תצא דופן כלפי האחרים. | |||
|
Guadrate di ora mala, biviras munchos anyos |
הזהרי מרגע של אסון ותחיי הרבה שנים. זוהי אזהרה לאנשים לא להקלע למצבים מסובכים וקשים. | |||
|
Una mano lava la otra, las dos lavan la kara |
אדם נעזר על ידי אחר. הוא עוזר לאחר ביד אחת הלה עוזר לו ביד שניה וביחד הם נעזרים זה בזה. אם תתאחדו ותעזרו זה לזה תצאו נשכרים. |
- | ||
|
Serra tu puerta i alava a tu vizino |
בדרך כלל בין שכנים יש אי הבנות ומריבות. רצונך לחיות טוב? סגרי את הדלת. המנעי מיחסים קרובים יותר מדי עם השכנים. |
- | ||
|
Boy di griyo ma boz de marinero |
נאמר למשל על ילד: הוא קטנצ'יק (כמו צרצר), אך מתפרץ וצועק בקול רם. (על מלחים היו אומרים שהם שרים בקולי קולות). | |||
|
Sosh bien kombidados i bien yamados la kaza mi si kore luguar no ay ande echar mijor ke no vengash |
נאמר בנוגע לאנשים המבקשים לגלות חביבות, אבל בלי רצון אמיתי. מזמינים אנשים אליהם אך אינם מתכוונים לכך ברצינות. הזמנות שאינן באות מעומק הלב אלא מתוך חנופה. | |||
|
Tres kozas malas ay al mundo asperar i no venir asentar a la meza i no komer ichar a la kama i no dormir |
שלושה דברים קשים בחיים: לחכות למישהו והוא לא בא, לשבת לשולחן כשאין תיאבון, לשכב במיטה ולא להיות מסוגל להרדם. משמיעים את הפתגם כשנתקלים באחד משלושת המצבים האלה. | |||
|
Paga lo ke deves, saves lo ke tienes |
כשאתה משתחרר מחובותיך, אתה יודע בדיוק מה הונך, מה נשאר לך. לכן אם ברצונך לדעת מה מצבך הכספי, שלם את כל חובותיך ותחשב מה נשאר. נאמר כלפי מי שאינו יודע בדיוק מה מצבו הכספי. | |||
|
Pensando a la vijes no gozamos la manseves |
אנשים הדואגים בגלל הזקנה (האם תהיה לי פרנסה? האם ארגיש טוב?) בהיותם צעירים עדיין, אינם נהנים מחייהם. נאמר על אנשים שאינם יודעים ליהנות מחייהם ודואגים בלי הרף בגלל העתיד. | |||
|
Il Dio ke vos guadre di vizino malo i di ayre di borako |
צריך להזהר משכן רע ומרוח הנכנסת מחור קטן (ויכולה לגרום בעיות למרות שאינה נראית מסוכנת) בין שכנים לעתים קרובות יש בעיות ויש צורך להזהר.. | |||
|
Non avles mal del dia si no si eskapa |
לעתים היום מתחיל רע אך כעבור זמן מתחלף. אל תתייאש מהתחלתו הרעה של יום. הכל יכול להשתנות לטובה. משמעות הפתגם: אל תמהר להסיק מסקנות לפני שתראה סופו של עניין. חכה בסבלנות וראה איך יתפתחו הדברים. | |||
|
Di la manyana si veye il buen dia |
מהבוקר רואים איך יהיה מזג האוויר. נאמר בנוגע למזג האוויר אך גם בנסיבות אחרות: מישהו מנסה לעשות עסקה והיא נתקלת מן הרגע הראשון בקשיים. אומרים לו: מהרגע הראשון נראה שהעסק לא יצליח. | |||
|
Ni al kantador digas kanta, ni al bailador digas baila |
בדרך כלל מי שאוהב לשיר אין צורך להפציר בו שישיר ואדם האוהב לרקוד אין צורך להפציר בו שירקוד. הוא רוקד מתוך שמחה. אם אדם מוכשר ומבקשים להוציא ממנו משהו, אומרים: אם הוא בעל רצון, אין צורך לדחוק בו. תנו לו חופש. | |||
|
Il haragan es konsijero |
העצלן אוהב לתת עצות. את מבקשת למשל ממישהו שירד למטה ויביא לך משהו, והוא מתעצל ובמקום לעשות את מה שהתבקש מתחיל לתת לך עצות (חסר לך קמח - השתמשי בקמח מצות.. וכו'). נותן עצות בשביל להשתמט. אומרים זאת בכל מצב שבו מישהו משתמט מעבודה בכל מיני תרוצים. | |||
|
Ni bovo ni loko, ni uno komo el |
מדברים על אדם שהוא טיפש גמור, אומרים: אין מה לעשות איתו. אין צורך להתעסק איתו. הוא אינו שווה דבר. | |||
|
Il pishalon kita burla dil kagalon |
נאמר בנוגע לאנשים המרכלים על אחרים. הם בעצמם פגומים אך מדברים רעות במי שגרוע מהם. נאמר באירוניה. | |||
|
Al tinyuziko una krostika mas |
נאמר בנוגע לאדם אומלל הסובל מכל מיני דברים והנה באה עליו צרה אחרת. לא די שהוא סובל משחין והנה קיבל פצע חדש. | |||
|
Mas vale verguenza in kara i no dolor in el alma |
יש לך דבר מה נגד מישהו ואתה מהסס אם להעיר לו, אם לא תעיר יעיק עליך הדבר בלי הרף. אם אתה סבור שבהעירך לו תקל על עצמך מוטב לעשות זאת ולא להחזיק זאת בליבך. | |||
|
Il ke tuerto nase nunka si inderecha |
מי שנולד עקום ישאר עקום. נאמר על מי שגדל בלי תרבות ואינו יודע להתנהג כהלכה. אומרים עליו: ככה נולד וככה יישאר. אין סיכוי שישתנה. אל תתוכח ואל תבזבז זמנך. הוא נולד כך וכך ישאר. | |||
|
Por yerro di mediko la tierra lu kovija |
כשרופא עושה טעות, בגלל הטעות מת החולה. אומרים זאת כאשר מתרחש מקרה כזה, או כאשר עושה אדם טעות פטאלית (לאו דווקא בענייני רפואה) שיש לה תוצאה קטלנית. | |||
|
Ni gayos kantan, ni perros maoyan |
נאמר בנוגע למקום שומם ומבודד (נאמר במובן שלילי). למה לך ללכת למקום כזה, לא כלבים נובחים שם ולא תרנגולים קוראים שם. | |||
|
Los korasones son espejos |
נאמר כאשר אדם אוהב את זולתו, הלה מרגיש בכך ומחזיר לו אהבה, כמו אדם המסתכל בראי ורואה את בבואתו. אם אתה גומל טוב לזולת יגמול הוא לך טוב בחזרה. | |||
|
Mar i guerta ki no ay buelta |
כשאתה יושב לשפת הים או בגן, אתה נהנה ואינך הולך לחפש דבר מה טוב יותר. כשאדם שרוי במצב טוב הוא אומר: טוב לי. אני מרוצה ואיני מבקש דבר אחר. | |||
|
Mas vale un pasharo in la mano ke diez bolando |
אם יש לך עסק ביד אל תשמיט אותו מידך. הוא אמנם רק "ציפור אחת מני רבות" יכול היית אולי להשיג יותר, אך אם יש לך משהו טוב ביד אל תחשוב על משהו טוב יותר שהיית יכול להשיג, כי אז תאבד גם את זה וגם את זה. | |||
|
Por onde kere el haham abolta la ujika |
כשפונים אל הרב לשאול דבר הלכה, מסדר הרב את הדברים כמו שהוא רוצה. הופך את הדף ומוצא את מה שמתאים לו. כשאדם מבקש ניחומים אצל מישהו והלה מחפש ומוצא דברים כלשהם לומר לו, אף על פי שהמצב באמת קשה, משמיעים במקרה זה את הפתגם. | |||
|
Ken bien aze, bien topa |
מי שגומל טוב יקבל טוב. |
- | ||
|
Majar sal kon el kovdo |
כמובן שלכתוש את המלח במרפק אינו דבר קל. הפתגם נאמר בנוגע לאנשים שקשה להם בחיים, קשה להם לגדל את הילדים. עבורם זו מלאכה קשה כמו לכתוש מלח במרפק. נאמר כנגד גידול ילדים או כאשר אדם מתקשה מאוד להגיע למשהו. | |||
|
Tumo al gato pur kompaniya |
אומרים שהחתול מאוד אגואיסט, הוא יכול להשתמש בך ולהפנות לך עורף. הוא אינו נאמן. כאשר מישהו לוקח לו לחבר אדם בלתי נאמן משמיעים אודותיו את הפתגם. | |||
|
Il mal entra kon kintales, no sale ni kon metikales |
מיטיקאליס הם מטבעות כסף. הצרות באות בשפע אך להפטר מהן קשה אפילו בכסף. נאמר כנגד אדם הסובל מצרות. | |||
|
Un loko kita sien |
כשאדם משתגע הוא יכול לשגע את כל העולם. נאמר כאשר מישהו עושה משהו יוצא דופן ומשפיע על אחרים. למשל, בהפגנות. אחד מתחיל לצעוק ואחרים נדבקים ממנו, נמשכים להתנהג כמוהו. | |||
|
Una mala nochada, no la kita ni una semana |
אם אדם אינו ישן טוב לילה אחד, הוא אינו יכול לפצות את עצמו בכך שיישן במשך כל השבוע. קשה להחזיר את שעות השינה שהפסדת בלילה חסר השינה. אפשר להשתמש בפתגם גם כאשר מישהו עובר תקופה קשה, אמנם קצרה, אך קשה למלא את החסר. | |||
|
El Dio ke nos guadre di fuego, sanya, i de muerte supitanya |
אלוהים ישמרנו מאש (שריפה), כעס ומוות פתאומי. זוהי משאלה יותר מאשר פתגם. כאשר קורה מוות פתאומי, אנשים נבהלים ומביעים תפילה שלא יפקדו אותנו אסונות. | |||
|
El rey esta hazino, al vizir le echan las ayudas |
אדם סובל ממשהו ואת התרופה נותנים לאחר. במקום לדאוג לסובל, דואגים למי שאינו סובל ואינו זקוק כלל לחוקן. | |||
|
Lu mitio pur tapon di pila |
פילה היא קערת בית-מרחץ, אגן אבן שלתוכו זורמים המים וממנו נוטלים מים להתרחץ ולהסתבן. הקערה הזו אינה הדבר הנקי ביותר, ורצוי לעתים לכסות אותה כדי שלא תעלה ריח. הפתגם מכוון למצב שבו משתמשים אנשים באדם אחר כדי לכסות על מגרעותיהם ומעשיהם הלא ישרים, הופכים אותו למכסה לקערה המצחינה. | |||
|
Si fue a la mar i no topo agua |
מבקשים מאדם להביא משהו. נותנים לו את כל הסימנים איך להגיע ואיך למצוא. הוא חוזר ואומר: לא מצאתי. משמיעים את הפתגם. | |||
|
Il ke tiene buen vizino ambeza buen dotrino |
אם יש לך חברים ומקורבים שהם אנשים טובים ומשפיעים עליך לטובה - אתה לומד מהם והופך להיות טוב כמותם. |
- | ||
|
Diziyo la prenyada nieve tustada |
נאמר בדרך כלל ביחס לנשים הרות שיש להן מאוויים יוצאי דופן, אפילו דברים שאינם בגדר האפשר כמו שלג קלוי. הפתגם משמש כאשר מישהו מציג דרישות מופרזות ובלתי ניתנות למילוי. | |||
|
Il sapatero va kon el sapato roto |
הסנדלר הולך תמיד עם נעליים קרועות. אפילו בעל המקצוע טוב עבור אחרים, אבל עבור עצמו אינו טוב. אומרים זאת כאשר רואים אנשים היכולים לעזור לעצמם, אך הם עוזרים לאחרים ולעצמם אינם עוזרים. | |||
|
Onde ay bien kerer no kave mal meter |
אם יש אהבה בין אנשים ובאים ומספרים לאחד דברים רעים על רעהו, הם אינם תופסים אותו. אהבתו כל כך רבה עד שהוא אומר: לא יתכן. אין אמת בדברי הרכילות עליו. | |||
|
Tapar el sielo kon las manos |
הדבר כל כך ברור שאינך יכול להתעלם ממנו. נאמר כאשר מישהו מנסה להשתמט מאחריות למשהו בטענות סרק. אומרים: הדבר כל כך ברור! אינך יכול לכסות את השמים בידיך! | |||
|
In boka serrada no entra moshka |
כשאדם אינו מדבר אינו גורם לעצמו צרות. עצה לאדם להמעיט בדיבור ופטפוט, בכך יחסוך מעצמו צרות. | |||
|
Li mitieron diente de oro |
פעם היו שמים שיני זהב. נדמה לי שהכוונה היא שמי שיש לו שן זהב מתבייש בה ולכן אינו מרבה לפתוח את פיו. אומרים זאת על אדם שתקן: "כנראה שיש לו שן זהב ולכן אינו מדבר". | |||
|
Ken al riko servio al kavo del anyo o ladron o putanyero |
היו מקרים שהיו מעסיקים עוזרות והן בהיותן חסרות אמצעים היו גונבות משהו. היו תופסים אותן בגניבה. בסוף השנה היו מפטרים אותן. אומר זאת אדם הכועס על בעל העסק המפטר אותו בלי סיבה בסוף השנה ובכך מוציא עליו שם רע של גנב או זנאי. | |||
|
Il tiempo i la parida es in un punto aribulvida |
היולדת ומזג האוויר משתנים בן רגע. אומרים זאת כאשר מקווים שמשהו ישתנה לטובה. מביעים תקווה שפתאום יכול לחול היפוך לטובה. | |||
|
Lu ki veyen kon el ojo apuntan kun il dedo |
נאמר על אדם שאינו עצמאי במיוחד - מה שהוא רואה בעין, זה מה שהוא יודע. אינו מרחיק לראות. אין לו מרחב מחשבה. נאמר כלפי אנשים מרובעים שאינם רואים מעבר לאפם. | |||
|
Todos saven kuzir samaras los malos pelos lis embarasa |
כל אחד חושב שהוא אומן. הפרוון יודע לתפור את הפרווה מבלי שיטרידו הסיבים. אם אינך יודעת איך לעשות זאת הסיבים מסתבכים אצלך. נאמר כנגד מי שחושב עצמו לאומן גדול אך למעשה אינו שולט במקצוע. | |||
|
La kaza no save ni prove ni hazino |
ניהול הבית אינו מתחשב בכך שאין לך או שאינך יכול, הוא דורש את שלו. בעת מחסור משמיעים על כך את הפתגם. | |||
|
Diez anyos in kadenas i no uno debasho de tierra |
מוטב להיות אסיר מאשר למות. כל זמן שאדם חי יש לו תקוות (גם אם הוא נתון בצרות) אחרי המוות אין תקווה. נאמר כנחמה לאדם סובל הנתון בצרות. | |||
|
Il rey si icho kon mi madre, onde vamos a yir a shtikar |
המלך שכב עם אמי, לאן נלך להתלונן? (שטיקאר - להלשין, להתלונן). נאמר כשמישהו בעל עמדה גבוהה מעולל רע לאדם אחר. אין לו לפני מי להתלונן. גם על הסובלים מן השלטון ואין להם אל מי לפנות. | |||
|
Si la bovedad mus pasa el "sehel" para ke se kere |
אם אדם יכול להסתדר עם טפשותו אין הוא זקוק לחכמה יתירה. כגון ביחסים עם הזולת. אם הוא מקבל אותך כמו שאתה, בטפשותך, אין צורך בחוכמה גדולה. השכל נדרש כאשר אינך מסתדר עם הטפשות. כשרואים מישהו המסתדר היטב למרות טפשותו משמיעים עליו את הפתגם. | |||
|
Tente klavo asta ke ti pago |
כשהיה בא נגר לתקן דבר מה. רק קיבל את שכרו והלך לו וכבר נפל המסמר שתקע. נאמר כשמישהו בא לעזור ועושה זאת לא באופן יסודי. לא הספיק לקבל את התמורה וכבר התקלקל הכל מחדש. | |||
|
Ni ajo kumi ni la boka me fide |
כשאוכלים שום נגרם ריח לא נעים בפה. אדם המבקש לשתוק, לא לגלות ולא לספר, אומר: לא שמעתי דבר ואיני יודע דבר (לא אכלתי שום ופי אינו מדיף ריח). מתכחש לכל מה שמייחסים לו. | |||
|
Sako vazio nu keda in piez |
נאמר בנוגע לאנשים שאינם אוכלים מספיק (הגיעו עד פת לחם) וסופם להתמוטט. | |||
|
Ya kayeron los dos tapon i tinjire |
כששני אנשים משלימים זה את זה, למשל בטפשותם או במעשיהם הרעים אומרים עליהם כי הם סיר ומכסה. נאמר בדרך כלל לשלילה. | |||
|
Pan nu ay para artar, ravanikos para regoldar |
לדברי המידענית, ריגולדאר = לנפוח. לפי המילון משמעו: לגהק. אין לו לחם לאכול והוא מוציא כספו על צנונים. נאמר כנגד בזבוז על דברים מיותרים. | |||
|
Ken apromete, in devda si mete |
מי שמבטיח מתחייב בכך וחייב לעמוד בדיבורו. נאמר על מי שמבטיח ותובעים ממנו לעמוד בהתחייבותו. | |||
|
Buen pagador, patron in bolsa ajena |
אם אדם נוהג להחזיר חובותיו בזמן, יוכל לסמוך תמיד על המלווה שימשיך להלוות לו כאשר יזדקק לכך שוב. | |||
|
Para ke kere la vieja bivir, para mas ver i mas uyir |
מדוע רוצה הזקנה לחיות עוד? היא רוצה להמשיך לשמוע, להמשיך ליהנות מן החיים. נאמר על זקנות. אם מישהו אומר: הזקנה הזו, למה לה לחיות עוד? עונים ומשמיעים את הפתגם. | |||
|
Aharva kulo ki no pedo |
פתגם גס מעט ומצחיק מעט: אדם המדבר שטויות ואינו מצליח להביע את רצונו, אומרים לו: חזור על כך. לא יצא לנו כלום ממה שאמרת. ניתן לך עוד מכה בתחת כדי שיצא הפעם משהו. | |||
|
Il ke ti kere bien ti aze yorar, il ke te kere mal te aze riyir |
האוהבים אותך משמיעים לפעמים ביקורת והערות ואלה מעליבים אותך אולי וגורמים לך לבכות. אך הם אוהבים אותך ורוצים שיהיה לך טוב. בה בשעה שאנשים שלא אכפת להם ממך צוחקים אתך אינם מעירים לך כדי שתתקן. הדבר נאמר כנחמה למי שקיבל ביקורת קשה מאוהביו. | |||
|
Lo komido i lo kagado es ulvidado |
מה שאדם אוכל ומה שהוא מוציא מהגוף נשכח. נאמר על אנשים שנהנו מן הזולת ובמשך הזמן שוכחים את הטוב שעשו להם. | |||
|
Kuando mucho eskorese es para amaneser |
לפני עלות השחר החושך גדול ופתאום מפציע השחר. נאמר באדם הנתון בצרות גדולות. מנחמים אותו שפתאום יפציע האור. | |||
|
Ke azesh ke ya vine kedavos in buena ora ke ya me vo ir |
מה נשמע? הנה באתי. היו שלום אני הולך. נאמר על מבקרים לרגע. זה אך הגיעו וכבר מסתלקים. משמיעים באזניהם את הפתגם. | |||
|
El Dio lo icho i no lo vijito |
הייתי אומרת זאת תמיד על עובד שהיה מנקה אצלנו את המדרגות. הייתי אומרת עליו לבעלי: אדם זה "איל דייו לו איג'ו" וכו'. הכוונה היא לאדם טיפש שאלוהים הביא אותו לעולם ושכח ממנו. אין לו שכל, לא הגיון בריא ולא שום דבר אחר. | |||
|
Dil amaneser si veye il buen dia |
כמו פתגם 3942. | |||
|
Kitar i no meter il deb se veye |
דיב = תחתית. אם מוציאים בלי להכניס רואים לבסוף את תחתית הכלי. נאמר למשל על מישהו המבזבז כספו ומוציא יותר ממה שהוא מכניס, סופו להשאר בלי כל. | |||
|
Bueno darsha sinyor haham kuando ay ken ki lu oyga |
לפעמים אנשים מטיפים מוסר: עשה כך ואל תעשה כך, אך האדם שאליו פונים אינו מקבל זאת ואומר: ההוא יכול להטיף כמו החכם המשמיע את הדרשה שלו, אך אין לו שומע, שייענה להטפותיו. אומרים זאת כאשר מנסה מישהו לתקן דרכיו והתנהגותו של מישהו אחר והלה אינו שומע לו. | |||
|
Keres matar al savio metele un bovo al lado |
אם אתה רוצה להתגרות בחכם, בפיקח, שים על ידו אדם טיפש. בכך אתה מוציא אותו מדעתו. נאמר בנוגע ליחסי אנוש. למשל, כאשר אנשים שאינם מבינים דבר מתחילים להתווכח עם ידענים גדולים. זהו תיאור של מצב: החכם אינו מסוגל להבין כיצד הטיפש שמולו אינו רואה את הדברים הפשוטים ביותר. קשה לו להסתדר איתו. מול מצבים כאלה משמיעים את הפתגם. | |||
|
Il ke no kere kusuegrar demanda mucha anshuar |
נוגע למי שאינו רוצה להשתדך (להיות מחותן) עם מישהו. כיצד לסרב? מבקשים נדוניה מופרזת. הפתגם משמש כאשר מישהו מבקש להשתמט מלעשות עסק עם מישהו אחר, הוא מקשה עליו ומציב דרישות מוגזמות. | |||
|
Ken ijos i ijas tiene kon perros i gatos kusuegra |
מי שיש לו בנים ובנות נעשה מחותן "עם כלבים וחתולים" במשמעות זאת, שאין הוא יודע עם מי יפול חלקו להיות מחותן, מי יהיו הכלות והחתנים של ילדיו. לפעמים יש נישואים כאלה שאינם מתאימים למשפחה, אך צריך להיות מוכנים לכך, כי מקרים כאלה קורים. | |||
|
Marido in kaza, dolor de keshada |
בדרך כלל רוצה האשה שבעלה ילך לעבודה, משום שהיא רוצה לנהל את הבית כרצונה ולא להיות תחת פיקוח. אם הוא יושב בבית, הוא מנדנד לאשתו, דורש דברים שאין ביכולתה לתת. דומה הדבר לכאב בלסת. נאמר בנסיבות שבהן הבעל אינו יוצא לעבודה ורובץ בבית. | |||
|
Antes ke me yames ladron, te yamare putaniero |
נאמר כששנים רבים ביניהם. אחד מהם מאשים את חברו בגניבה. במקום לענות על ההאשמה הוא מקלל את חברו וקורא לו מופקר ורועה זונות, עד שההוא כבר אינו יודע כיצד לצאת מזה. מי שמקבל תגובה כזו כבר אינו יכול להמשיך בטענותיו. למשל, כאשר יש ויכוח בין שני אנשים והם אינם מתפשרים. רוצה אחד מהם להשליט את רצונו על רעהו והוא צועק עליו במקום להשיב לטענותיו. במקרה זה משמיעים את הפתגם. |
- | ||
|
Tanto grita el ladron asta ke se akaya el patron |
האדם הפוגע מתנפל כל כך בחוזקה על חברו עד כי הנפגע משתתק ואינו מסוגל לדבר. כמו גנב הבא בצעקות: איך אתה מעז להאשים אותי? אתבע אותך למשפט! וכו' עד שהאחרון משתתק. | |||
|
Mi madre a la skundidas, mi boz a la mushkita (/a la kale) |
יש דברים שהאם רוצה להסתיר והבת הולכת ומכריזה על כך בקולי קולות ("מעל צריח המואזין"). נאמר בקשר לאנשים שאינם יודעים לשמור סוד. כאשר יוצא הסוד לרשות הרבים, אומרים: הנה. ביקשו לשמור על הסוד ונמצא מישהו שהפיץ אותו בכל מקום. | |||
|
Nu lu yames a tu yerno, yerno, si no le metes el aniyo al dedo |
היום יש חברויות. הבת מתחברת עם מישהו והם יחד תקופה ארוכה. וההורים סבורים: הנה! זה החתן! אז אומרים: לא. עד שלא תראה אותו עם טבעת אל תקרא לו חתן. זה נאמר גם ביחס לעסקים. עד שלא יושלם העסק באופן סופי אל תתייחס אליו כאל עסק שנעשה. | |||
|
A papo ke keres, a boka ke demandas |
נאמר כשאדם מוכן לתת לרעהו את כל אשר ירצה, כל שדרוש לו. למשל בשיחה בין שני אנשים מבקש אחד מהם טובה מרעהו והלה עונה לו בלשון הפתגם במשמעות של: אני מוכן להענות לכל בקשותיך | |||
|
Il ke te dio leche te dio fyel, il ke te dio piernas ti dio miel |
נאמר אודות אימו ואשתו של אדם. האם מיניקה אותו. מגיע רגע שהוא מתחתן ודבק באשתו ומעדיף אותה. מה שהאם העניקה לו נהפך בעיניו למשהו מר. ומה שהאשה מעניקה הוא בעיניו דבש. הדברים נאמרים בטרוניה מפי האם. | |||
|
Un darush i un perush por una kashka di tarmuz |
ויכוח גדול על שום דבר. דרשה שלמה עם פירושים על לא דבר. | |||
|
Si el mal no era mio muy bien me lo reyiva |
אם לא היתה נוגעת בי הצרה הזו לא היה אכפת לי. אם הצרה היא שלך אינך חדלה לדאוג ולהתעסק בה. משמיעים זאת כאשר צרה גדולה נופלת על אדם. אומרים לו: קח זאת בקלות והוא עונה בלשון הפתגם. | |||
|
Buena es la novia siega de un ojo |
בזמנו היו נהוגים שידוכים. השדכן היה בא להמליץ על כל סגולותיה של הכלה. כשבאים להכיר אותה, רואים שהיא עיוורת בעין אחת. על כך לא אמר השדכן דבר! יכול לשמש במקרה שמישהו מהלל סחורה ורואים כי יש בה פגמים. משמיעים אז את הפתגם. | |||
|
Ijos chikos no tengo, nietos me guelen |
אין לי כבר צרות/בעיות משלי ואני מקבל צרות של אחרים ("מי גואילין" במשמעות של "מי אזין מאל") | |||
|
Por dezir fuego no se kema la boka |
מדיבורים, קשים ככל שיהיו, לא נגרם כל נזק. נאמר למשל כאשר מישהו מדבר רע על זולתו. משמיעים את הפתגם כדברי ניחומים לאדם הנפגע. | |||
|
Il ke tiene techo de vidro ke no eche piedras al vizino |
אזהרה לאנשים אודות התנהגותם: להזהר לא להתגרות בזולת מפני שהוא יכול להשיב לך ולגרום לך נזק גדול יותר. | |||
|
Mas vale dientes ke parientes |
תמיד יותר טוב שידאג אדם לעצמו מאשר ידאג לאחרים. נאמר במידה רבה מתוך אגואיזם. | |||
|
De los mios kero dizir ma no kero uyir |
אני מוכן לדבר דברים שונים, טובים או רעים, על קרובי, אך ברגע שאחרים מתחילים לומר רכילות עלי אינני רוצה לשמוע. אני מוכן למתוח ביקורת על קרובי, אך לא לשמוע מהם ביקורת. כשאדם שומע שמרכלים על קרוביו הוא אומר הייתי מוכן לרכל עליהם, אך אינני רוצה שאחרים יעשו זאת. | |||
|
Djuha no se iva a ichar sin sehura mueva |
ג'וחה הוא חושם בעברית. ג'וחה לא היה הולך לישון בלי שיציקו לו דאגות. נאמר כנגד אנשים המפריזים בדאגותיהם. דואגים בשל דברים שאין כלל לדאוג בגללם. כשרואים אדם כזה משמיעים את הפתגם. | |||
|
Disho la tizna a la karvunera vate mas ayi |
טיזנה היא פסולת הפחמים. קארב'ונירה הם הפחמים או מחסן הפחמים. פסולת הפחמים מתנשאת ורואה עצמה נעלית אל מול הפחמים. מישהו מוכן היה לקבל דבר מה פחות ערך, באים ומציעים לו דבר מה גרוע יותר - משמיעים על כך את הפתגם. הדבר נאמר מתוך צחוק. | |||
|
Tanto te kero mujer ti apreto a la pared |
מרוב שאני אוהב אותך אני לוחץ אותך אל הקיר. נאמר לשלילה. הבעל אוהב כביכול את אשתו אך למעשה לוחץ ומלחיץ אותה. יכול להאמר גם במקרה שאדם לוחץ על חברו כאילו מתוך אהבה והלה אינו מרגיש נוח. הלוחץ אומר: אני עושה זאת למענך, בגלל שאני אוהב אותך, אך הנלחץ אינו מרגיש את התועלת בכך. | |||
|
La moshka no mata, bulandreya |
אם תבלע זבוב, זה לא הורג אותך אך גורם לך בחילה. (בולאנדריאה - מגעיל, גורם הרגשה לא טובה). לפעמים אדם פוגע בחברו. זה אינו הורג אותו אך מעליב אותו וגורם לו הרגשה לא טובה. משמיעים אז את הפתגם. יכול להאמר על ידי הנפגע. אומרים לו: מה בסך הכל אמרנו לך? והוא עונה בלשון הפתגם. | |||
|
D'ayi li dio la tos a la gayina |
קורה דבר מה לא טוב לאדם ומתחילים לפזר האשמות שווא. אומרים אז באירוניה: מהדבר הזה תקף השיעול את התרנגולת? מן השטויות האלה שעליהן אתם מדברים באה הרעה על האיש? | |||
|
Izo Hanuno lo ke no izieron ninguno |
חאנונו - שם של בן אדם. חאנונו עשה דברים שלא יעשו. נאמר על שוטה, על מי שעושה מעשי שטות. | |||
|
Ken tiene panariz al dedo se aze pregonero |
אם לאדם יש פצע באצבעו הוא צועק ומתלונן. נאמר על אדם הסובל מאוד ומדבר בלי הרף על סבלו וכאילו נעשה כרוז. משתמשים בפתגם כאשר קובלים על אדם המתלונן בלי הרף על סבלו ומכאוביו. | |||
|
Deshame entrar mi azere luguar |
אני חושבת שהפתגם צמח ממציאות שבה אנשים נדחקים בתור ומנסים בכוח לפרוץ ואומרים: רק תתן לי להכנס אני כבר אדאג לי למקום. זה נאמר בנוגע לאדם המחפש למשל עבודה. הוא משתדל להכנס למקום שאינו דרוש בו ואומר: אני כבר אסתדר. | |||
|
Al rey le agrada igos |
כמו הפתגם על תרד לסילוואן. מישהו אומר שהוא אוהב משהו, למשל, תאנים, ומביאים לו בלי סוף תאנים, כל המדינה מביאה לו תאנים. כשאתה מביא לאדם דבר מה שהוא אוהב אמנם, אך יש לו בשפע, הוא אומר את הפתגם, במשמעות: שמעו שאני אוהב זאת אז כולם מביאים. | |||
|
A Siluan pazil |
סילוואן כפר ערבי ליד ירושלים שבו גידלו תרד לרוב. כאשר מביא מישהו מתנה שהיא דבר מה מצוי ולא מיוחד, אומרים לו: (מביא) תרד לסילוואן. | |||
|
Ainda esta in sus tredjes |
ד"ר אלי פרץ: בספרד היתה האינקויזיציה מענה את הנידונים כדי שיודו במשיחותו של ישוע. המאמינים היו מסרבים ודבקים בשלושה עשר העיקרים של הרמב"ם שאחד מהם אומר אני מאמין בביאת המשיח. משתמשים בפתגם בהתייחס לאדם עקשן שאינו זז מעמדותיו. | |||
|
Oro martiyado briya |
כשמכים על הזהב הוא מבריק. נאמר על מצב שבו מטיפים מוסר למישהו. ככל שתרבה לייסרו כן ישתפר וייטיב דרכו, כמו זהב שדפקוהו היטב. | |||
|
La novia por se engrasiar icho un pediko |
רצתה הכלה למצוא חן - והפליצה. נאמר על מישהו שאמר שטות וחשב כי בכך ימצא חן בעיני אחרים. | |||
|
Avlan kartas akayan bavas |
אם יש ספק בנוגע לעסקה כלשהי ויש ויכוח האומנם כך היה הדבר או לא. יש לך הוכחות לכך בכתב? הבא אותן והשתק בכך את הדיבורים וחילוקי הדעות מן הצד השני. | |||
|
Il ke no tiene meoyo ke tenga pachas |
מי שלא חושב, שיהיו לו רגלים. אם לא חשב מראש הוא חייב להתרוצץ אחר כך כדי להשיג את החסר ובכך הוא מעסיק את רגליו.נאמר בנוגע לאנשים שאינם חושבים מראש, כיצד לחסוך טרחה ועבודה - בעקבות זאת יש להם טרחה ועבודה כפולה. | |||
|
Ki azno kido sin kola? |
נאמר בהפתעה. כאשר מתרחש דבר מה יוצא דופן, שואלים בתמיהה: איזה חמור נותר בלי זנב? | |||
|
In il pozo donde bivites agua no skupas |
אל תזלזל במי שקבלת עזרה או טובה ממנו. | |||
|
Onor'al mediko antes ke lo tenga diminester |
משמעות הפתגם כמו שהוא נשמע: יש לכבד את הרופא כי אין מי שאינו נזקק אי פעם לרופא, מי פחות ומי יותר. נאמר על מצב שבו אתה עשוי להיות זקוק למישהו, כבד אותו כי מחר אולי תזדקק לו. | |||
|
Bueno azer ki bueno topar |
ידוע כי אדם העושה טוב גומלים לו טובה. הוא מקבל לפי מעשיו. אם גמל טוב יקבל תמורה על מעשהו (לאו דווקא מן האדם שאיתו גמל טוב). נאמר כעצה לאדם: עשה טוב כי תמצא על כך גמול. | |||
|
Manias de la fasha asta la murtaja |
אדם נולד עם תכונות, טובות ורעות, ואלה לא ישתנו בדרך כלל כל ימי חייו. נאמר על אנשים קשים, קשי עורף שאינם עושים מאמץ להשתנות. אומרים על אדם כזה: ככה נולד וככה ימות. | |||
|
Biva la gayina, biva kon la pipita |
פפיטה היא גידול שיש לתרנגולות בפה. לא כדאי לנתח את התרנגולת ולהסיר את הגידול. מוטב שתמשיך לחיות עם הגידול בפיה. נאמר למשל על אנשים חולים הזקוקים לניתוח הכרוך בסיכונים גדולים: מוטב שימשיך לחיות כמו שחי עד עכשיו בלי להסתכן. | |||
|
Di kuando pari mi tripa no inchi |
ר' ההסבר לפתגם 3865. | |||
|
Un buen pleito traye una buena paz |
דווקא כשפורץ ריב קשה ופותחים הכל, מגיעים בסופו של דבר להבנה ושלום. נאמר כאשר אנשים מתפייסים אחרי מריבה קשה. | |||
|
Si no viene Shavuot, no te kites el samaron |
חג השבועות כבר נחשב לתקופת קיץ. עד אז באות חליפות תקופות קרות וחמות. מייעצים לאדם: עד שלא מגיע חג השבועות אל תשמור את הבגדים החמים. (סאמארון = מין חזיית פרווה שאותה לובשים על גבי השמלה והיא מחממת. סבתי היתה לובשת סאמארון). שימוש נוסף: אל תעשה שינוי בחייך עד שתהיה בטוח כי הגיע הזמן והכל בסדר. |
- | ||
|
Yo ke este kayente ke se riyan la djente |
שיהיה לי חם ויצחקו הבריות. אל תתחשב בדברי האחרים חפש מה שטוב לך ויאמרו להם הבריות מה שיאמרו. |
- | ||
|
Arrazgo el gato la noche de la boda |
מבוסס על סיפור אודות זוג שהתחתן והבעל ביקש להטיל מרותו על האשה מהרגע הראשון, לקח חתול והחביאו בחדר המיטות. כשביקשו להתייחד, התגלה החתול והבעל זינק עליו בכעס והרג אותו. הדבר הטיל אימה גדולה על האשה. אם על דבר פעוט כזה הוא מתרגז כל כך, מה יעשה לה אם לא תתנהג כראוי. מן הסיפור הזה נולד הפתגם. משמיעים אותו אם בעל משליט את מרותו על אשתו אחרי הנישואין והיא חייבת למלא כל מוצא פיו. | |||
|
Finyite masa ki muchacha te amasa |
"הילוש הבצק כי בחורה לשה אותך" - לבחורה יש יותר כוח מאשר לבעלת בית זקנה, כמוני למשל. היו אומרים זאת בצחוק כשהיו נותנים לבת ללוש את הבצק. אינני יודעת אם משתמשים בפתגם גם במשמעות אחרת ובנסיבות אחרות. | |||
|
Ken kome i pensa kada dia mete meza |
כמו פתגם 3889 |
- | ||
|
Sapatiko mi kayo al tijado |
כשקורה דבר מה שכדי לתקן אותו צריך להשקיע מאמץ גדול - משמיעים את הפתגם. |