בר-יצחק, חיה

שם הסיפור

תמצית

מספר

מספר אסע"י

החכמה בבנות

לשר נולדות רק בנות ואף לא בן. בכל זאת קרא בשם לכל בת ועשה מסיבה כשנולדה. כשנולדה בתו השביעית לא עשה כלום ולא נתן לה שם. היא קראה לעצמה החכמה בבנות. המלך בוחן את חכמת השר: מה אומרים המים הרותחים לקומקום (בעצים שהשקינו אנו נשרפים). מה אומרת דלת הפרדס החורקת? (כשהייתי עץ תפוח נשבה בי הרוח, עכשיו אני קרש נאנח). משימה: לתפור חליפה מאבן. (כן, בתנאי שתכין לי חוט מחול). את כל התשובות מספקת בתו הצעירה של השר. המלך רוצה לשאתה לאשה. היא מסכימה בתנאי שאם לא ינהג בה באדיבות תיקח מן הארמון דבר יקר אחד ותעזוב. המלך מסכים. המלך שולח לכלתו 4-3 פריטים מכל דבר. המשרתים לוקחים לעצמם חצי מכל דבר. בת השר מצווה עליהם לדחוף את זקן המסגר (המנעול) ולהניח את החפצים על גב הנגר (השולחן). וכן להודיע למלך כי כל דבר הוא רק חצי דבר (קיבלה רק חצי מהמתנות). המלך מבין את הרמזים ומצווה על המשרתים להחזיר מה שגנבו. בדרך לארמון רואה הבת כפר יפה ואומרת עליו כי הוא הרוס (תושביו גנבים ויענשו). כפר עני - מקום בנוי יפה (תושביו ישרים וחרוצים). שני אנשים חורשים - אחד חי ואחד מת (האחד ירצח את השני). המלך מבין את הרמזים. עורכים חתונה. המלך נקרא לשפוט בין בעל סוסה ובעל אתון, כל אחת ילדה בלילה ובעל האתון החליף את הוולדות: על יד הסוסה שם את העיר ועל יד האתון סייח. המלך פוסק לשחרר את שני בעלי החיים הצעירים וכל אחד ילך אל אמו האמיתית לינוק. אך מאחר שכבר ינקו בלילה, הלך העיר לסוסה והסייח לאתון. אשת המלך מייעצת לבעל הסוסה לספר למלך כי זרע אבטיחים על יד הים והדגים אכלו אותם. המלך יאמר שזו שטות ואז יגיד לו שגם סוסה הממליטה עיר זו שטות. כך היה והאיש קיבל את את הסייח. המלך כועס על אשתו שהתערבה במשפטו וצועק עליה. בלילה מרדימה אותו ומעבירה אותו לבית אביה. בבוקר מסבירה לו כי הוא הדבר היקר לה ביותר בארמון. המלך מתפייס ומשתף את האשה במשפטיו.

פרץ, אברהם

11535

הנערה שהביא לו אביו בחלום

אב ובנו מוכרי פחמים. האב אהוב על הכל. כשנפטר בכה הבן על הגופה ונרדם. בחלומו הביא לו אביו אשה יפהפיה. נדד מעיר לעיר, הגיע להר, ראה בית-כנסת ובתוכו שני פושעים שהוציאו מת מקברו משום שחב להם כסף. נתן להם כחובו. קבר אותו ונרדם. המשיך בדרכו ופגש בעני זקן שהצטרף אליו. על הר פגשו במרקיד בובות.כשנשברה בובה תיקן אותה הזקן כך שרקדה מעצמה וקיבל תמורתה נוצות יפות. כשסידר את יתר הבובות קיבל חרב יפה. בעיר גדולה הודיעו שהחנויות נסגרות כי בת המלך האכזרית יוצאת לטיול על סוסה. התעקש לראותה, והנה היא הנערה שהביא לו אביו בחלומו. בת המלך שואלת כל בחור הרוצה להנשא לה 3 שאלות, מי שנכשל היא חותכת את ראשו. החליט לנסות. פנו למלך שהראה להם מחסן גוויות, ביקש להינשא לבתו. חזרו לביתם, הזקן השקה אותו עד שהשתכר ונרדם. הזקן לקח את הנוצות עף והפך רואה ואינו נראה. ראה את בת המלך מתלבשת ועפה דרך החלון. עף איתה עד להר גבוה שנפתח ובו מכשף. בת המלך שאלה אותו מה לשאול את המחזר. השאלה: על מה אני חושבת. כשנשאל ענה: על נעלי הבית שלך, כי בחלומו ראה את בת המלך חושבת על נעלי הבית. כשהורדם בלילה השני עף הזקן עם הבחורה להר והמכשף יעץ לה לחשוב על הקומבניזון שלה. הבחור ראה את התשובה בחלומו, והצליח לנחשה. בלילה הבא כשהגיע הזקן עם הבחורה הזמין אותה המכשף לסעודה והבטיח לתת את השאלה לפני חלונה. השאלה: תחשבי על ראשי. הזקן חתך את ראשו של המכשף והביאו בחבילה לבחור. זה חלם שקיבל חבילה, הביאה לבת המלך ולשאלתה נתן לה את החבילה. כולם שמחו בהצלחתו. הבחור התעצב שהיא אינה ככל הנשים. יעץ לו הזקן להשקותה ביין שבו טבולה נוצה. היא שתתה והכישוף יצא ממנה. הבחור הבטיח לעזור לזקן, אך זה סרב בטענה שהוא עזר לו יותר. הזקן הוא המת שהצעיר שילם את חובו.

אלימלך, ויקי

11536

האיש שהוציא כד באמצעות חבית

אדם מפקיד כד זהובים אצל נאמן הידוע כאדם ישר. אולם לאחר שהוא שב ומבקש את הכד הנאמן מתכחש אליו. אותו איש מתאבל על הפסדו ופוגש במקרה יהודי אחר ברחוב. אותו יהודי מציע לו עזרה, ומורה לו להיכנס לביתו של העשיר זמן קצר אחרי שהוא עצמו יכנס אליו לשוחח עימו. אותו יהודי נכנס לבית העשיר ומבקש ממנו להפקיד אצלו חבית זהובים גדולה. הנאמן מרוצה ובמהלך שיחתם מופיע היהודי בעל הכד ומבקש את פקדונו, כפי שהורה לו אותו יהודי. העשיר נענה לו ומוסר בידיו את הכד. לאחר כמה ימים פוגש הנאמן את האדם שהבטיח להפקיד אצלו חבית ושואל מדוע לא חזר אליו, והוא עונה: את הכד הוצאתי באמצעות החבית, וכיצד אוציא את החבית?

לסרי, ר' מכלוף

12618

עולם הנעלם (ר' חנניה בר פרחיה)

בת-דודתו של הרושם, פנינה, נכנסו בה השדים והיתה מקבלת התקפות עווית באחת ההתקפות בא ר' חנניה והשביע את השדים לצאת. לאחר כל מיני פעולות של השבעה החולה נרגעה. הרב מייעץ למשפחה לעלות לארץ ישראל ואז לא תהיה למזיקים שליטה עליה.

אלפסי, שלמה

12907

המלכה שילדה דג

מלך נושא אישה כדי שתלד לו יורש. האישה, שאינה יולדת, חוששת פן תגורש מהארמון ומתחזה כהרה. בחודש התשיעי מביאה לה אמה לבקשתה, דג ,אותו היא מניחה בעריסה במקום הבן. ביום השביעי בהיותה במרחץ, חוטף חתול את הדג. העוזרת רודפת אחריו, מגלה תינוק בוכה וסבורה שהוא התינוק שנחטף. המלך מזעיק את אשתו שתניק את התינוק שבוכה. האישה מבינה מה קרה, אך אינה יכולה להניק ואמה באה לעזרתה ומתרצת זאת כתוצאה מהבהלה. לארמון מובאת ימינקת והמלך זוכה ביורש.

קינן, יצחק

12913

משפטו של רבי חיים פינטו

סבל המביא כדי שמן לעשיר, מועד ושובר את הכד. העשיר תובע את הסבל העני לדין אצל חיים פינטו. רבי חיים פינטו קורא ל-4 שדים ומצווה על השד האשם להביא בכל יום שישי סכום לעני על מנת שישלם חובו לעשיר. השד עושה כמצוות הרב, עד שביום שישי אחד מפסיק הוא את הצו. כשהעני מתלונן אצל ר' חיים פינטו, הרב מברר אצל השד מה קרה. השד מספר שפורקה השותפות של שני האנשים מנין לקח את הכסף ואין לו יותר ממי לגנוב.

קנפו, עליזה ומרים

13466

האורח

אדם עבד אצל אופה סופגניות ובסוף היום היה קונה לעצמו ראש קטן וכיכר לחם, הולך לביתו ומשחק בתוף. המלך המחופש מתארח אצלו ולמחרת אוסר לאפות סופגניות. האיש עובד בהסקת תנורים ואחר כך בבית המרחץ כשכל העבודות נאסרו, גילף מעץ רך סכין, לבש חליפת שומרים, עמד בשער המלך ושפט במקומו והרוויח יפה. המלך מרגיש כי איש אינו בא להישפט אצלו וחוקר. מצאו את האיש הדן בדיני נפשות כשסכין מעץ רך בידו - מי שה' רוצה במותו הוא כבר יהרגהו.

אזולאי, זהרה

16422

מלך היום ומלך הלילה

אב ובנו חילקו בינהם את ממלכתם: האב מלך היום והבן בלילה. הבן יצא בלילה לסיור והגיע לבית בודד ובו 3 חברי כשסיפרו את סיפוריהם: א. אביו ציווה לפני מותו שאין לו קרובי משפחה ולא יאמין למי שיציג עצמו ככזה. פקיה מציג עצמו כדודו ונותן לו כסף. יוצא אתו. הפקיה מוריד אותו לבאר ומצווה עליו להעלות לו מתוכה חרב. מן החרב יוצא שד והמספר מצווה עליו להשליך את הפקיה אל סוף העולם. כן מצווה על השד לבנות לו ארמון. מלך המדינה השכנה רוצה לגלות את סודו ומשיא לו את בתו. בליל הכלולות הבת מערימה עליו וחוטפת את החרב וזורקת אותו לפקיה אל קצה העולם. בעצת הפקיה מציל גוזלי נשר נשר מאפעה וכתודה מביאו הנשר אל המדינה בת 24 המסגדים. שם קונה מנורה בעלת 7 קנים. שמדליק אותם יוצאות 7 רקדניות. בעזרת אחת מהן משיג בחזרה את החרב. כתודה נותן לה את המנורה. בעזרת החרב מטביע את הפקיה ובונה לעצמו בית. ב. אביו ציווה עליו לא לעזוב את המדינה. השתכר ומצא עצמו על יד עץ. שד חטפו והביאו למדינתו. מותר לו לפתוח שישה חדרים אך לא את השביעי. בשביעי יש סוס שגם הוא שד. המספר שיחררו על יד הכאה בשרביט כסף. המספר יכול לקרוא לעזרת השד על יד הכאה בשרביט. ג. אדם בעל מחרוזת פנינים לוקחו אתו למערה. עליו להוציא מתוכה מנורה ואז יזכה באוצרות שבמערה-מרתף. הקטורת הבוערת שפתחה את הדלת נגמר והוא נשאר סגור בפנים. מדליק את המנורה ומתוכה יוצאות 3 נערות. בקופסה מצא טבעת ובעזרתה קרא לשד. ציווה על השד לגזור את האיש לגזרים ולקחתו לבית חברו. בן המלך התוודע אל החברים, הודיע להם שאביו פדה את עוונם. בעזרת השדים שלהם השתלט כל אחד מהם על מדינה ונהיו למלכים.

ברוך, אברהם

16425

שלמה המלך והציפור

בת-מלך מוכנה להינשא למי שיבנה לה בית מאבני כסף וזהב ותקרה מעצמות ציפורים. שלמה המלך מוכן. הבית גמור ויש רק פתח קטן בגג כי ציפור אחת שזה עתה ילדה עוד לא הגיעה. שלמה שלח אליה שליח והיא סיפרה לו סיפור: סוחר עשיר יצא למסחר ובכיסו 3 תמונות של אשתו היפהפיה. נתפס על ידי מלך מדינה שכנה, מצא התמונות ושלח את וזירו להביא את האישה. האשה הצליחה ללכוד את הוזיר בבור והוא טווה חוטים. ממכירתם קנתה לו האשה מזון. כך קרה גם לקאדי וגם למלך. המלך כותב מכתב למדינתו ובה הוראה לשחרר את הסוחר ולהחזיר לו את כספו. כשחזר הביתה שחררו את המלך ושריו. הציפור מגיעה באיחור לבניין הארמון וחדה למלך חידות: מה יותר, כוכבי שמים או מים? ( מגיעים לים אחרי גשמים דרך הנהרות) מי יותר המתים או החיים (מתים- יש חיים כמו המלך, שליבם מת) מי יותר בעולם גברים או נשים? (נשים - גבר השומע בקול אשה כמוהו כאשה). המלך מסכים לתשובת הציפור, מפרק את הבית ומחזיר העצמות לציפורים.

ברוך, יעקב

16427

האשה בונה - האשה הורסת

מלך כעס על אשתו שנהגה לאמר: האישה בונה האישה הורסת, ונתן לה גט. היא הלכה לביתו של חוטב עצים עני ואלמן ולו ארבעה ילדים. בעזרתה משקמים את ביתם, היא מחנכת את הילדים לא לחטוף אוכל ושולחת את החוטב לעובי היער, משם הביא גזרי עץ יקרים שממכירתם הם קיבלו שקי כסף. היא בונה בית הזהה בדיוק לבית בעלה ומזמינה אותו ופמלייתו לסעודה בביתם. המלך מודה בגעגועיו לאשתו. היא מזדהה: יש לה שערה בין כתפיה המתגלגלת 7 פעמים על האצבע. והוא מודה בצדקת דבריה. היא מוכנה לשוב אליו בתנאי שיסכים לדאוג לילדי החוטב.

דיין, חביבה

16432

האשה הסבלנית

אב מוכן להשיא את בתו להשיא את בתו היחידה רק למי שיתו לו 3 קונטר ממון עבור יופיה, שערה וסבלנותה. סוחר עשיר נושאה לאשה ובוחן סבלנותה: כשמלאו לבנם הראשון שנתיים האב מתחלה ולפי "הוראות הרופא" עליו לשתות את דמו של בנו. האשה מסכימה. האב מוסר את הבן למורה שתגדל. כך קורה גם לבן השני ולבת. האשה אינה מתלוננת. משמלאו לבת 17, דורש הבעל שאשתו תשיא לו אשה נוספת כדי שיהיו לו עוד ילדים ומראה לה את בתו (שהאם אינה מזהה אותה) כמי שתהיה אשתו השנייה. האש המכינה את חגיגת הנישואין השנייים של בעלה. שערה נשרף קצת מאש נר והיא מגלה כי לבה שרוף יותר משערה. הבעל מגלה לה כי זו בתם ומראה לה את בניהם ומודה כי הוכיחה את סבלנותה.

דיין, חביבה

16433

המלך ואשתו השדה (אמא אלגעוז _ זקנה)

כשנולדה אמא אלעגוז (כינוי לזקנה) היה בידה גרוש שהבטיח פרנסתה לכל חייה. כל מי שהציעה לו את הגרוש נתן לה מצרכים חינם. בליל סערה הגיעה לארמון המלך. התארחה בו וגילתה שאשת המלך היא שדה, המסממת מדי לילה את בעלה ויוצאת לטרוף. גילתה למלך ובעצתה הכין בור עמוק, לתוכו נפלה השדה והערים לבור בחזרה את כל העפר שהוציא מתוכו וניצל מהשדה. בליל סערה אחר הגיעה אמא אלעגוז לארמון מלך שבתו מסרבת לדבר. ישנה בחדר בת-המלך וראתה שבלילה היא מוציאה מארון בחור יפה, מתנה איתו אהבים וחוזרת וכולאת אותו. מודיעה להורי בת-המלך כי בתם מדברת עם מי שהיא אוהבת אותו. בליל סערה שלישי מגיעה אמא אלעגוז לארמון השרוי באבל כי בנו היחיד של המלך נעלם ממנו כבר 4 שנים. היא מביאה את המלך לארמון הנסיכה השותקת, מגלים את הבן, משחררים אותו ומחזירים אותו לאביו. אביה של הנסיכה השותקת מבקש סליחת המלך ומשיאים את הצעירים זה לזה.

דיין, חביבה

16434

שלושה אחים והעוף המקושט

הצעיר משלושה בני מלך מוצא שתיל, שותל אותו בגן המלך ונזכר בו כעבור 6 שנים, בהיותו בן 18. השתיל גדל לעץ תפוחים ענק ועליו 3 תפוחי ענק. המלך אומר לו כי הם 3 חלקי גופו ואם ינזקו הוא עלול למות. בני המלך שומרים מדי לילה בתור על העץ. צעיר האחים מבריח עוף ענק הרוצה לחטוף תפוח ונוצה אחת שלו נופלת. המלך מגלה את הנוצה ודורש את כל העוף. בני המלך יוצאים לחפשו. נפרדים על פרשת דרכים ( יש שם חבק ירוק - סימן חיים). הבכור הולך בדרך האש, בונה בית מרחץ ומפעילו. השני הולך בדרך השלום ועובד במסעדה. הצעיר מגיע בזה אחרי זה אל 7 אחיות שדות הגרות כל אחת על גבעה מצבע אחר (אדם, ירוק, זהוב..שחור). עליו להיכנס ל-7 פתחים, להרוג 200 שומרים ולהגיע לבחורה שתראה לו את העוף. עושה כן וחוזר עם הבחורה ועם העוף ( אסור לו לדבר איתו אחרת יתאבן ). בפרשת הדרכים משאיר את כלתו והעוף ומחלץ את שני אחיו. כולם חוזרים בדרך. בכל לילה הורג הצעיר שניים מראשיו של שד בעל 7 ראשים ואת לשונותיהם מסתיר בחיקו. הבחורה נותנת לו 3 שערות וצמיד אחד מתוך זוג, למקרה שאחיו יבגדו בו וירצו אותה ואת העוף לעצמם. האחים מפילים את הצעיר לבאר. מגיעים לביתם עם העוף. המלך רוצה לשאת את הבחורה לאשה בעצמו. היא מוכנה אם במשך חודש לא יגיע בעל הצמיד הזהה לזה שלה, שהוא בעלה המיועד. הצעיר הבעיר את השערות ובעזרת שד מגיע 3 ימים לפני מועד חתונת הבחורה עם המלך, לבוש בגדים ירוקים וזורק למלך ולבחורה תפוחי-עץ. הבחורה מודיעה כי המיועד לה מגיע למחרת מופיע לבוש בגדים לבנים ונותן לה את הצמיד הזהה. הוא מספר למלך את סיפורו. המלך משיא את הבחורה לבנו ומגרש את שני האחים הגדולים.

דיין, חביבה

16435

אלהפמה - אשתו היפה של המלך

סוסה ואתון המליטו. בעל האתון הרגיל את העיר לינוק מן הסוסה ואת הסייח מן האתון. בעל הסוסה תובע את בעל האתון לפני המלך. המלך פוסק שמי שילך אחר הסוסה שלה הוא. העיר הלך אחריה כי רגיל לינוק ממנה. יצא בעל הסוסה בוכה מן המשפט. בעצת "אלפהמה אשת המלך מכה בעל הסוסה דג ומסביר למלך כי הדג אכל לו פרדס של מלפפונים. המלך תמה כיצד זה אפשרי והאיש עונה בשאלה: כיצד אפשרי שסוסה תמליט עיר? המלך משנה את גזר דינו. בערב מודיע המלך לאשתו כי הוא מגרשה על שהתערבה במשפטו ותוכל לקחת את היקר לה ביותר בארמון. היא מסממת את בעלה מעבירה אותו בארון אל בית הוריה. כשמתעורר מסבירה כי הוא היקר לה ביותר. מתפייסים.

דיין, ימנה

16437

בת החכם הפקחית

מלך רצה להינשא לבתו הפקחית של חכם. שלח לה בידי עבדיו כדי דבש, שמן וגלילי בד. הבת לא פתחה להם מייד את הדלת אלא הסבירה בשפה אניגמטית כי היא לבד בבית. כשפתחה התברר לה שגנבו ממתנות המלך. השביעה אותם להודיע למלך בדיוק את דבריה: היא משביעה את המלך בנשמת הסבים (אבותיו) כי לים חסרים 2 (שמן), מן השמים חסרים אמתיים (יריעות בד) ומן הקריים חסר זוג (כבשים). המלך מבין את דבריה אינו מעניש את העבדים אך מחייבם להחזיר את הגניבה.

דיין, ימנה

16438

בת המלך והיונים

בתו היחידה של מלך התאהב בזוג יונים ונתנה להם מתכשיטיה. כשהפסיקו לבוא חלתה מאהבה להן. על ערב באה משפחה אחרת מבני-העיר לספר לה סיפורים להעביר את הלילה. לבסוף נשארו רק האם ובתה העניות. בבוקר הלכו לכבס בגדיהן לקראת ההליכה לארמון וראו פרדה הבאה למים, נהפכה לאשה השוטפת כלי. בת הענייה עקבה אחריה, ראתה אותה נכנסת לבית וקוראת לרוח ולגשם לטאטא ולשטוף את הבית, קרואת לעצים לבכות. הגיעו 2 יונים שהפכו לצעירים ימם וחמם , אכלו, נהפכו שוב ליונים והפרדה חזרה לנהרהבת ואמה מספרות בלילה את סיפורן לבת-המלך. היא מתחלפת בבגדיה עם בת-העניה ועוקבת אחרי הפרדה, מגיעה לבית 2 היונים שכושפו על-ידי הפרדה-השדה ומבלה את הלילה עם ימם. חמם מקנא ובלילה הבא שולח את אחיו לחתונת בן-דודו. ימם מגלה כי אחיו בגד בו ומבקש מן השדה שתנענעו וכך מותז ראשו מעליו. בת-המלך מסרבת לחמם והוא הולך לאותה שדה גם כן מת. בת-המלך מחפשת את ימם, רואה את ראשו הכרות ומבקשת מן השדה שגם ראשה ייכרת וכך היה.

דיין, ימנה

16439

מסעודה אחותי ומסעוד אחי

מסעוד ביש גד לא היה לו במה לפרנס את אשתו ו-7 בנותיו והלך לשממה. פגש שם רולה (שדה) והציג עצמו כאחיה. נתנה לו כסף שיביא את אשתו ובנותיה. בניגוד לעצת אשתו לקח אותם אל מתחת לאדמה אל הרולה ו-7 בניה. הבנות היו צריכות מדי לילה לנקות שניה לפלות ראשה ובגדיה של הרולה. רצתה להשיא בניה ל-7 הבנות. האם חבשה לבנותיה כובעים לבנים ולבני הרולה חבשה מפחות. הבריחה את הבנות החוצה והרולה טרפה את בניה, כי חשבה אותם לבנות. אחר כך טרפה הרולה את מסעוד והטביעה עצמה בנהר. האישה לקחה את האוצרות והעשירה בהם את המלך.

חפותה, פרחה

16445

סמידה רמידה

בעצת שכנה ולה בנות טומנת בת, צפע בכד חמאה, שולחת את אמה להכין לה מאכל עם חמאה, הצפע מקישה והיא מתה. הבת משכנעת את אביה לשאת את השכנה לאשה. בנות השכנה עושות צרכיהן בלילה על האב ומאשימות את בתו. כולאים אותה בחדר האפיה. בן המלך מחפש אשה לשאתה ומזמין את כולם לארמון. משאירם את הבת למיין גרגירי חיטה ושעורה. שברה אחד מ-7 אגוזים שהביא לה אביו ממסעו, הופיע שד ומיין את הגרגרים. אגוז אחר מספק בגדים ירוקים ומביאה לנשף. אגוז אחר נושא אותה מהנשף בחזרה לביתה. בדרך נפלה מרגלה נעל. בן-המלך ישא לאשה את מי שהנעל תתאים לרגלה. מגלה את הבת ונושאה לאשה. כשהיתה בהריון דוחפות אותה אחיותיה לבאר המלאה בחיות טרף. שם יולדת את בנה. אחת האחיות החורגות, שתומת עין, תופסת את מקומה ומאשימה את אחיה שניקר עינה. בן-המלך שומע שיחת האח, על פי-הבאר עם שבתוכה והאמת מתגלה. שוחטים את האחות החורגת ושולחים את בשרה הצלוי לאמה.

חפותה, פרחה

16446

בן-מלך הנוצרים

לאח עשיר בת מכוערת ולאחיו העני בת-יפה. אשת העני היתה כובסת ובתם עזרה לה. כשהבת חיכתה שהכביסה תתיבש, נהגה ללמוד אצל מורתה של בת העשיר. פעם התעלפה שם וחלמה על בחור לבוש לבש - הוא בן-מלך הנוצרים מזלה. בן-מלך הנוצרים מגיע בסערה ומתארח אצל העשיר. מזהה את בת העני כמזלו ומשאיר לה בגדים לכביסה. הדודה העשירה מבעירה אותם. בן המלך מבקש את ידה של בת העני מדודה העשיר. בליל הכלולות מכניסים לחדרו את בת-העשיר המכוערת. מגלה את התרמית, תולה אותה בחדר וחוזר לביתו. צובעו בשחור ושם את תמונת בת העני מתחת לכרו. בת העני מוכרת עצמה בשוק. מרפאה בת-העשיר משגעונה על ידי כך שרוכשת מזקנה, ביער את כלבה. כשהזקנה מכה אותו בת-העשיר מתנהגת כמשוגעת. זורקת את הכלב לים והמשוגעת נרפאת מוכרת עצמה בשוק שנית למשפחה שבתם מצורעות. משקה אותה בחלב שהחתול הקיא והבת נרפאת. בשלישת נמכרת לחכם חסר ילדים, כבת לוויה לאשתו. רואה את הבית השכן שהוא שחור. והבת נכנסת לחדרו של בן- המלך, בהעדרו, לוקחת את תמונתה. בן המלך חוזר מגלה אותה והם מתחתנים.

מגירה, ז'ולייט

16447

החכם העקר

חכם שהיה מתפלל לנשים שילדו, לא היו ילדים. לאחר שאלת חלום בה צריך לבחור בין בת שתמיר את דתה בערב יום כיפור בין בן חסר מזל , בחרו בבן. כשהגיע הבן לגיל 18. כשהגיע הבן לגיל 18, שלחו אביו עם חברים וכסף למסחר. הבן פדה גופת רב שנפטר והמלך דרש עבור קבורתו סכום עצום. הבן ישב שנה שלמה בעיר כדי לקיים את מצוות האבלות. לאחר שחזר לביתו יצא למסע שני ובו קנה אוניה מלאת חביות יין. מצא בה חביות זהב ואת בת מלך הנוצרים. הם נישאו, הולידו ילדים והאשה ארגה שטיחים. מלך הנוצרים. מלך הנוצרים, מחפש את בתו,מזהה אות מקומה בעקבות השטיחים וחוטף אותה ואת ילדיה. בן-החכם יורד לחוף ומעין מספק לו מים ומזון. אחר כך עולה על אוניה של יהודים ומפליג בה 10 שנים. הגיעו למקום מגוריה של אשתו, שלבשה כל הזמן שחורים. הקברניט הופך מזבלה לגן פרי ומזמין את התושבים לבקר בו. הוא אומר לבן החכם שכאן יפגוש את אשתו. כך קורה והם חוזרים לעירם. הקברניט הוא אותו רב מת אסיר תודה המוכן לבוא לעזרת בן החכם בכל עת.

מויאל, מסעוד

16451

נס פסח

מלך עשיר סבל ממחלת עיניים וחיפש מי שיפר לו סיפורים במשך כל הלילה ובתמורה יעשירו. אם לא - יותז ראשו. יהודי עני שלא היה לו כסף לצרכי פסח בא לספר סיפורים. סיפר והמלך נרדם, נרדם גם הוא. המלך התעורר וציווה להתיז ראשו אך העני אמר שהוא חושב על הבעיה, להיכן נעלם העפר מן הגומה שלתוכה תוקעים יתד מתכת. המלך הודה שגם הוא אינו יודע. כן הודה המלך בתמיהת העני להיכן נעלמים כל הבגדים שבלו ונקרעו ולהיכן - כל השברים של כלי החרס שנשברו. בסוף דבריו העני מודיע למלך כי הוא ממזר. המלך חוקר את אמו ומתברר שמצאה אותו עזוב וצורח בשדה ואמצה אותו. המלך מצווה להעשיר את את העני.

מור יוסף, יהודה

16452

מיהו הטמא? (משה רבנו, מוחמד)

וזיר קנאי אומר למלך כי יועצו היהודי מטמא אותו כשהוא מנשק את שולי גלימת המלך. החכם הרגיש כי המלך שינה יחסו, לקח מרגלית מאשתו ונתנה לשפחת המלך. הוא מסביר למלך כי 2 מרגליות ירדו לעולם אחת נתן משה רבנו לחכם ואחת נתן מוחמד לווזיר. הוא נתן את שלו לשפחה כי השפיל עיניו ולא ראה למי נתן. המלך דורש את המרגלית השנייה מן הווזיר לאשתו. היועץ אומר לווזיר כי המרגלית השנייה נפלה לביוב ואם הוא רוצה אותה ירד ויוציאנה. הוא מזמין את המלך לראות את הווזיר מחטט במי הביוב. המלך גוער בווזיר: מי טמא באמת? ומעביר את רכושו של הווזיר ליועץ היהודי החכם.

פרץ, יוסף

16456

המקצוע - גנב

ילד גילה שאביו היה גנב. יוצא לחפש פרנסתו במקצוע אביו. פוגש זקן עני ממשפחתו ונעשים שותפים. משרת מביא מגש יונים לאפיה בתנור ושולח שליח לקחתם, הילד שומע את הסיסמה. כשהיונים מוכנות הוא אומר את הסיסמה ולוקח את מגש היונים. בלילה הולך עם הזקן לארמון המלך, סוגר את שומריו בשק, צולה אווזים במטבח הארמון, מספר למלך המנומנם על מעשיו ולוקח את טבעתו. בבוקר מוכן המלך לחוס על הגנב האמיץ אם יזדהה. הילד בא ומספר על מעשיו. המלך ממנה אותו לווזיר.

שלי, שמעון

16458

אבן הסבלנות וחרב הבגידה

אחד מצא את צמידיה של בת-עשיר והיה מוכן להחזירם, אם אביה יבנה מסגד על ידי בית הקברות. כך היה. הבת באה לשם ללמוד אצלו לקרוא. ראתה אותו אוכל בשר-אדם וברחה. מצא אותה סוחר ונשאה לאשה. הקאניבל שרף את כל בגדיו. מגורשת, לנה בחנותו של חייו והקאניבל הרג אותם, היא הואשמה ברצח וגורשה למרתף. השולטן יוצא למסע ומבטיח מתנות לכל נשות החצר. הבת מבקשת את אבן הסבלנות וחרב הבגידה. בעצת מי שמכר לו, מתחבא השולטן בחדרה, שומע את סיפורה ומונע מן החרב להרגה, לאחר שהאבן מתפוצצת מסבל. הקאניבל מחזיר את ילדיה חיים ובריאים כתודה על שלא גילת את כלימתו (אכילת בשר-אדם) ברבים.

דיין, ימנה

17536

חוטב העצים ובתו

חוטב עצים הפקיד את בתו הצעירה להשקות את עץ הבושם. בן-מלך רואה אותה ולועג לה, לועגת לו בחזרה. קונה ממנו דג תמורת נשיקה. חולה - מחופשת לרופאה משקה אותו שתן וצואה והוא מחלים. נושא אותה לאשה אך משאיר אותה בחדר מבודד. יוצא למדע לסור, עוקבת אחריו, בונה אוהל ירוק מול אוהלו הצהוב, מוכנה לבלות אתו אם ימכור קודם לבן. משאיר לה חרבו. יולדת בן וקוראת לו סור (צור) . במסע הבא בונה אוהל אדום מול הכחול שלו, מחייבת אותו לקלות פולים ולמכרם והוא משאיר לה חניתו. קוראת לבן שנולד דור. בשלישית מקבלת ממנו מסרק וקוראת לבת שנולדה רומא, על שם המקום בו נפגשו. כשעושה הכנות לחתונה, שולחת את ילדיה להרוס ולהשחית הכל. עד שהאמת מתגלה והוא מחזיר אותה אליו.

דיין, ימנה

17537

המלך שחשק באשת הרב

מלך חשק באשתו היפה של הרב. נכנס לבית הרב בהעדרו, אך האשה הצליחה להימלט ממנו. בכעסו השאיר סכין מתחת לכרית הבעל. הרב מצא את הסכין, חדש באשתו ולא התקרב אליה עוד. היא רזתה מאוד. אחיה תבעו את הבעל לדין בפני המלך. את טיעוניהם הביעו לפניו במשל על אדמה, שקיבלו בירושה מאביהם ונתנוה לבעל ועתה חדל להפוך ולהשקות אותה. המלך הבין ושיכנע את הרב כי זרים ניסו לדרוך על אדמתו אך לא הצליחו, וההוכחה היתה מתחת לכרית שלו. הרב השתכנע והחזיר אליו את האשה.

מגירה, ז'ולייט

17538

האשה שילדה ראש קטן (של כבש)

עקרה מבקשת מהקב"ה ילד ולו רק ראש. ילדה ראש כבש. כשגדל ביקש אשה לשאתה ובלילה התגלה לה כבחור יפה. בעצת אמה שרפה האשה את כיסוי הכבש והבעל נעלם. התחפשה לגבר ובעצת יועץ השייך של השדים הגישה לשדים פרה ובתמורה אמרו לה היכן למצוא את בעלה הישן. עליה מרוח אותו בחלב במשך שנה ואז יתעורר. יום לפני תום השנה, הרשתה לשפחת הנגר לשבת ליד הבעל הישן ובעצמה נרדמה. השפחה תקעה באשה מחטים, הפכה אותה ליונה ונישאה לבחור. היונה באה לגינה והרסה אותה. הבחור מרח דבש על עץ בגינה, תפס את היונה, הוציא את המחטים התקועות בה והחזירה לדמות אשה. את שפחת הנגר ובנותיה קשרו לסוסים דוהרים.

שושן, סולטנה

17543

אלמנה עם שני ילדים

אלמנה ולה 7 בנות משכנעת את בת השכן שתשפיע על אביה להתחתן איתה. למרות אזהרות האב שהאלמנה תתנכל לה, הבת מתעקשת והוא מתחתן עם השכנה. המלך מזמין את כולם לחתונת בנו. האם החורגת משאירה את הבת בבית למיין גרעינים. הבת מפצחת אחד מ- 2 האגוזים שברשותה. יוצא שד וממלא משאלותיה: למיין את הגרעינים, להלבישה ולהעבירה לאולם המשתה. בסוף המשתה עוזבת, מאבדת קבקב. שלוחי המלך מאתרים אותה, לוקחים אותה לארמון והיא נישאת לבן המלך. היא בהריון. אחותה החורגת באה לבקרה, כולאת אותה בחדר האריות שבארמון וזו מפילה מפחד. עוטפת את הוולד בשרוול החלוק שלה. האחות החורגת מתחפשת לאשת בן המלך ודורשת ממנו לשחוט את אחיה החורג ולצלותו. מבעירים את התנורים. בן המלך שומע שיחת האח ואחותו. פורץ את הדלת הנעולה, משחרר את אשתו ואחיה. וזורק לתנור את האחות הצבועה. אשת בן המלך שולחת לאמה החורגת ככרות לחם ואת בשרה הצלוי של בתה. האישה שמחה ואוכלת מן הבשר והלחם עד שמגלה כי זו בתה. קוראת לכל מי שטעם מן הבשר להזיל דמעה יחד איתה.

דיין, ימנה

22600