חזרה לדף הראשי של פרויקט אסע"י
תמציות סיפורי הרושם
|
אטינגר, איילת |
|
שם הסיפור |
תמצית |
מספר |
מספר אסע"י |
|
היהודי שקנה את זקן הכומר |
כומר מדבר דיבה על היהודים בפני מלך מארוקו. הוא מציע לגרשם . המלך מציע שלפני ביצוע הגזירה יש לבחון את היהודים ואת הכומר: נותן לאחד היהודים ולכומר 1000 לירות, על מנת ראות מה יעשו עם הכסף שנה לאחר מכן. הכומר מחליט להפקיד את הכסף במערה. והיהודי ? בשלושת רבעי הכסף קנה מצרכים לחגוג פסח כהלכתו. נותרו לו עוד 250 לירות. הוא פגש בכומר והתנפל ונישק את זקנו. הכומר התמה שאל מדוע זה ? ענה היהודי: כי התאהב בזקנו והוא מעוניין לקנות את הזקן, לשלם לו כסף תמורת הזכות לטפל בזקן. הכומר מסכים. והיהודי שלם 250 לירות ובא כל יום, סירק את זקנו, טיפל בו, נישק אותו עד שיופ אחד מופיע אצל הכומר , בידיו פחית של צבע אדום ורוצה לצבוע את הזקן! למרות מחאות הכומר שזה לא מכבודו, מתעקש היהודי. הוא לא נסוג גם שמציעים לו סכום כסף. רק כאשר הסכום הגון במיוחד מוכן היהודי לחשוב על יציאה מהעיסקה... כעבור שנה מתיצבים הכומר והיהודי בפני המלך. המעשה שעשה הכומר בכסף לא מצא חן בעיני המלך והוא מוצא להורג לא לפני שהוא נבוז על ידי היהודי המספר למלך כיצד קנה ומכר את זקן הכומר והגדיל על ידי כך את הקרן. המלך משלח את היהודי עם מטען של כסף וזהב והקהילה ניצלת. |
כהן, דני | |
|
שלש השאלות (היהודי האידיוט והכומר) |
יהודי המכונה "אידיוט" מוכן ללכת ולענות על שאלות הכומר, שונא ישראל, אשר שיכנע את המלך כי היהודים אינם רצויים. היהודים יושבים בבית הכנסת וצמים, כי גזירת גירוש מרחפת מעל ראשם, אך כששומעים ש"האידיוט" מוכן ללכת ולהסתכן הם תמהים על כך ולבסוף מתירים לו ללכת. רץ היהודי לעבר הארמון, החיילים מתירים לו להכנס, הכומר צוחק ממראהו בהתחלה, אך נענה לבסוף לאתגר. היהודי מובל בפני המלך, הכומר עושה סימן "וי" בשתי צבעותיו, האידיוט עושה סימן באצבע אחת. הכומר מתפלא ומשיב למלך כי שאל את היהודי אם יש 2 אלוהים והוא השיב : אחד. השאלה השניייה: הכומר מראה לו 5 אצבעות והיהודי מראה אגרוף. הכומר מאבד את צבע פניו: הוא שאל את היהודי מדוע מפוזרים היהודים והוא השיב לי שהם עלולים להתגבש! בתור שאלה שלישית הראה הכומר ליהודי בקבוק יין. היהודי מצדו, הראה לו גבינה לבנה. הכומר איבד את עשתונותיו, הלא הוא שאל: מדוע היהודים שפכו דם נקי והרגו את המשיח, והוא עני לי " אם יהיו חטאותיכם כשנים- כשלג ילבינו". היהודי האידיוט יוצא משם עם רכוש גדול וכסף ויהלומים על חמורים והולך לדרכו. בינתים נפוצה השמועה: היהודי ענה על השאלות והציל את הקהילה מגירוש! כאשר עורכים היהודים חגיגה לכבוד אותו "אידיוט" הוא נשאל על ידי הרב כיצד הצליח לענות על 3 שאלות כה קשות. היהודי משיב כי אינו יודע בכלל מה הקושי: הגוי אמר לי שיוציא עיני בשתי אצבעות אני עניתי לו שאוציא לו אותן באצבע 1 בלבד! עם יד אחת רצה לסתור לי סטירת לחי ואני הראיתי לו שאתן לו אגרוף! כשראה הגוי כך רצה לפייס אותי והגיש לי יין, אז רציתי להשלים איתו ונתתי לו גבינה. צחקו וראו כי אידיוט מסוגל גם כן לפעמים לעזור לעם ישראל. |
כהן, דני | |
|
הבן הסורר של שר האוצר היהודי |
לשר האוצר היהודי של מלך דמשק (במאה ה-19 לפני עלילת דמשק) יש בן, סורר ומורד. לא הולך בדרכי אביו, מבזבז את כל כספו ומציק לשרים האחרים. עד שלאביו אין ברירה אלא לסלקו מהעיר. הולך הבן ומתדרדר עד שנהיה למקבץ נדבות. עברו ימים ופעם עבר בשוק שר אחד מחבריו של אביו, הבן נדחף אליו ומבקשו לומר לאביו שיחלץ אותו משם. השר מספר זאת לאביו. השר קורא לבנו ועורך נשף עם הרבה אנשים בו מצווה על בנו לשאת כוס מלאת מים לקצה האולם בלי להתקל באנשים והעיקר שלא תפול טיפת מים מן הכוס . הבן מבצע את התרגיל ועומד בנסיון. אחר כך כששאלו את הבן כיצד הצליח כל כך במשימתו סיפר כי נשמתו היתה תלויה בטיפות המים שבכוס. וכשם שאדם מוכן לוותר על הנשמה שלו כך לא היה מוכן לוותר על טיפת מים אחת. |
כהן, דני | |
|
הכלב הנאמן |
כלבו של יהודי נודד, נובח כל הזמן, מושך את היהודי במכנסיו ומתנהג גרוע. היהודי מתרגז ובמכה אחת שהוא מטיח בכלבו הורג אותו. לאחר מכן מתברר לו כי ליד גופת כלבו היה מונח תיק הכסף של היהודי ושהכלב רצה להגיד לו כי התיק נפל מעל החמור. |
כהן, דני | |
|
מלך שהיה לו קר |
מלך חש יום אחד שקר לו, ושום רופא לא מסוגל לרפאו. הוואזיר שלו טוען שישנו מקום אחד ששם קר מאוד, אף על פי כן מתהלך לו שם אדם עירום כביום היוולדו. למלך נחוץ לראותו על מנת להתרפא. המלך הולך עם וואזירו ופמלייתו אל המקום, מגיעים בלילה ולא רואים דבר. המלך מתחיל לכעוס. בבקר רואים נקודה מרחוק, מתברר שזהו האיש שהולך ערום בארץ הקרה ההיא. המלך מצווה על הווזיר להביאו. הבחור מופיע והמלך שואל אותו איך המצב והדייג ענה :גרוע. המשיך המלך:השתיים הפכו לשלוש? הדייג- כן. המלך: איך הקשר? הדייג- חזק. המלך: אם אקשור תפתח אותה ? הדייג- אפתח אותה. הרשה המלך לבחור ללכת. פקד על הווזיר לגלות במה המדובר ולא, ימית אותו בתוך חודש. אך לדייג יש זמן והוא דוחה את הגילוי. הוואזיר מתחנן לפניו ומבטיח לו את כל עושרו. אז ניאות הבחור לגלות: א. אני אדם עייף. על כן מצבי לא טוב. ב. בקרוב אלך עם מקל על כן שתיים יהפכו לשלוש. ג. אם יקשור חוט של דיג האם יוכל להתירו? עינתי שכן. בא הוואזיר למלך וענה על כל התשובות. אך המלך אמר שרק אם יקיים את הבטחתו ויתן את רכושו לדייג- רק אז יתן לווזיר את חייו בחזרה. וכך היה. זהו ה"קשר" האמיתי שהמלך פקד להתיר. |
כהן, דני | |
|
העשיר שקיבל מכתב מהרב |
עשיר שזלזל (שלא במתכוון) בבחורה ועשה ממנה צחוק, נהפך לעני. נתנו לו מכתב על מנת שייקבץ נדבות. בנדודיו אותו עני למקום ביום שישי שבו מכבדים אותו בארוחה טובה, בקריאת הפטרה ובשינה,ליד בחור ישיבה הגונב ממנו את המכתב ובורח. ביום ראשון כשנוכח שהמכתב נעלם הוא מקים צעקות. על מנת לפצותו נותנים לו סכום כסף גדול ומיום זה מתגלגל מזלו ומתהפך, הוא נהפך שוב לעשיר , אך עדיין לא הגיע לאשתו. בנתיים מצאו את בחור הישיבה הגנב מת. ולפי המכתב הודיעו לאשתו של העני שהפך לעשיר על מותו. בנתיים חוזר העשיר לעירו ומוציא את אשתו מהחופה. היא עמדה להנשא לאדם אחר ועתה שב הכל אל מקומו בשלום. |
כהן, דני | |
|
מה יפה השחור על הלבן |
אדם הבטיח לתת את בתו שתוולד לידידו לאשה. כשנולדה הבת נתלנו אותה לידיד שגידל אותה בארמונו ומשרתים כושים דאגו לכל מחסורה. מעולם לא עזבה את הארמון. כשהיתה בת 20 ובעלה כבן 70 ראתה אותו וכתב בדיו שחורה על נייר לבן והתפעלה " מה יפה השחור על הלבן". הבעל חשד שהתכוונה לאחר המשרתים וכלא אותה בחדר סגור והקציב לה רק אצבעון מים ואצבעון קמח. אביה שמע על כך, עורר רעש רב, חקרו וגילו את הבת כמעט מתה. הבת לאחר שהחיוה דרשה משפט ובעלה נאלץ לתת לה גט והיא חזרה אל הוריה. |
כהן, דני | |
|
אבא מדבר מתוך הקבר |
פונדקאית יהודיה קמצנית לא נותנת יותר מכוס יין לעוזר, גוי דובר יידיש, כפי שעשה אביה כל עוד היה בחיים. כנקמה מתחבא הגוי מאחרי קברו של אביה בערב יום הכיפורים, וכשהבת באה להשתטח על הקבר ולבכות על צרותיה הרבות, נשמע לפתע "קול אביה", הכועס עליה על שמונעת מן המשרת הנאמן את כוס היין. הבת נשבעת שמעתה תיתן לו אפילו כוס וחצי. |
קרושניץ, מרדכי הלל | |
|
איך עורכים סדר? |
ישובניק, שאינו יודע כיצד לערוך את סדר פסח, שולח את אשתו ליהודי שני על מנת שתצפה דרך החלון ותראה כיצד עורכים את הסדר. כאשר היא מגיעה לקצהו השני של הכפר היא רואה דרך החלון שהבעל מכה את אשתו. היא נבהלת ואינה רוצה לספר זאת לבעלה. כאשר לחץ עליה והיא לא דיברה התרגז הבעל והחל מכה אותה. אז יללה האשה וביקשה לדעת מדוע שלחה כל כך רחוק אם בעצם ידע איך עורכים את הסדר. |
קרושניץ, מרדכי הלל | |
|
הבת שאהבה את אמה |
כשהבעל הישובניק נעדר מהבית מתה אשתו, והבנות, שנותרו בבית, בוכות ומונות את מעלותיה: כיצד היתה עושה מטעמים מתפוחי אדמה. כשנכנס השכן הגוי בכתה אחת הבנות על צווארו ואמרה שאילו היתה מאבדת 10 קופיקות לא היתה בוכה כל כך. |
קרושניץ, מרדכי הלל | |
|
הגוי מבקש מחיר גבוה תמורת סל ביצים |
מוכר ביצים גוי עמד בשוק וביקש תמורת סחורתו מחיר גבוה. מובן שהיהודים לא קנו אצלו, אך הוא נשאר בעקשותו גם לאחר שכל הסוחרים עזבו. והנה ניגש לץ יהודי, קונה אצלו את כל הביצים ואומר לו להחזיקן בידיו כדי שיביא סל. כמובן שהלץ לא חוזר ואז, כדי להיפטר מהמשא, הוא מוכר את הביצים בזיל הזול. |
קרושניץ, מרדכי הלל | |
|
היהודי שהערים על הגויים |
בחורף מנצלים הגויים את המצב ומוכרים ליהודים עצים להסקה במחיר גבוה מאוד. יהודי אחד אומר לגויים שהוא רוצה לקנות את כל הסחורה ולחלקה לאחר מכן. מתאספים הגויים ואוספים את כל העצים שיש להם. היהודי בושש לבוא. הם מבינים כי הוא מתח אותם ומתכוננים לפזר את הסחורה, אך לא יודעים מה שייך למי ומתחילים לריב. היהודי, שהסתתר כדי לראות מה קורה, הולך לאנשי העיירה ואומר להם כי עכשיו הזמן לקנות את העצים כי כעת המוכרים הם לא יעמדו על המקח. |
קרושניץ, מרדכי הלל | |
|
הישובניק בתפילת יום הכיפורים |
ישובניק עשיר בשם חיים ומשרתי השייגץ מיכלקה התאכסנו בערב יום הכיפורים בעיירה אליה הגיעו. כיוון שחיים איחר לקום שלח את משרתו הגוי לבית הכנסת לראות באיזה תפילה הם עומדים. הגוי, ששמע את החזן אומר את התפילה הנפתחת המילים "מכלכל חיים", בא במרוצה לאדונו וצעק אליו שימהר מפני שקוראים בשמותיהם "מיכלקה וחיים" כדי שיבואו מיד לבית הכנסת. |
קרושניץ, מרדכי הלל | |
|
הישובניק וחתנו הלמדן |
ישובניק עשיר, שרצה להשיא את בתו, בא לראש הישיבה עם משרתו הבריון הגוי. ראש הישיבה המציא לו למדן אך חלשלוש. הישובניק רמז לגוי וזה הכניס לו אגרוף עד שהבחור נפל על הארץ והתפתל. אז נתן לו ראש הישיבה בחור שעבד אצלו, חסון אך בור ועם הארץ. לאחר שעבר את "מבחן" הגוי בהצלחה, הסכים הישובניק כי ישא את בתו בתנאי שילמד תורה. הוא גם הזמינו לסעוד על שולחנו למשך 5 שנים (קעסט). הבחור נהנה מנוחיות עושרו של הישובניק. כיוון שלא ידע קרוא וכתוב עשה את עצמו לומד מספר כלשהו. לפתע התהלך מוטרד וכאשר הישובניק שאלו מדוע אינו לומד השיב כי דבר מה מטריד אותו. הישובניק ביקש לראות מה מטריד את חתנו. כששאלו השיב כי מטרידה אותו תמונה שראה בספר בו הוא לומד: מדוע האיש לובש כפפות יחד עם חולצה קצרת שרוולים? תלמיד חכם המתארח בבית משיב כי במקום יש קיץ ולכן האיש לובש חולצה קצרת שרוולים אך כיוון שרוצה להוציא סרפד מגינתו הוא עוטה כפפות. תשובתו נשאה חן בעיני החתן. |
קרושניץ, מרדכי הלל | |
|
מחבר בלי ראש |
ראש ישיבה בחר לבתו הטפשה של ישובניק עשיר, חתן שהתאים לה: את הטיפש ולא יוצלח שבין בחורי הישיבה. החתן ישב בבית חותנו וכתב פירוש לתורה. באחד הימים יצא הבחור להשגיח על המלח שזרעו הישובניקים (כדי להרוויח מכיוון שלממשלה היה מונופול על המלח), והנה נטרף על ידי זאבים ולא נותרה אלא גופתו ללא הראש. אשתו נותרה עגונה מכיוון שאי אפשר היה לזהותו. לאחר זמן בא בחור ישיבה וראה את כתב היד של הפירוש לתורה שכתב הבעל הנעדר. הוא קבע כי הגופה השסועה שנמצאה היא של הבעל כי אין לו ראש. |
קרושניץ, מרדכי הלל | |
|
ניקור בשר במקום מענה לשון |
לץ נותן לאשה שבאה לבכות על קבר אביה לפני יום כיפור את הספר "ניקור הבשר" במקום הספר "מענה הלשון". היא קוראת בו בקול רם: "לוקחים את החלק האחורי של הבשר וחוטבים את זה בגרזן חד וחותכים לחתיכות. לוקחים את הסכין ומוציאים ממנו כל גיד ..." לפתע, בבכיה, היא אומרת: "אוי אבא, אבא, ככה עושים לך". |
קרושניץ, מרדכי הלל | |
|
נקמת היהודי בגוי הרוצח |
גוי רוצח כל יהודי המגיע לעיירה ובבית המשפט האנטישמי משחררים אותו בכל פעם מחדש. פחד נופל על היהודים. אחד היהודים מחליט לטמון לגוי פח. הוא בא אליו ורוצה כביכול לקנות מסחורתו. הוא מביא את הגוי עד לבור (שהגוי אינו יודע על קיומו), מניח שם קצת תבן שקנה מהגוי, ומצווה עליו לדרוך על התבן. הגוי נופל פנימה וטובע. היהודים נשמו לרווחה. |
קרושניץ, מרדכי הלל | |
|
עס, צמח |
בן של ישובניק בשם צמח מתעורר בוקר יום כיפור והולך לבית הכנסת להצטרף להוריו. עם הכנסו לבית הכנסת החל החזן קורא את התפילה "את הצמח" (ביידיש מבטאים: "עס צמח"). כששמע בן הישובניק את דברי החזן מיד יצא בחיפזון למלון והרביץ שם ארוחה כדת וכדין. |
קרושניץ, מרדכי הלל | |
|
תרנגולת שהשתגעה |
לץ קבצן, שיום אחד נותר ללא פירור, הלך לבקש נדבה אצל גדול גבירי העיירה, קמצן ללא תקנה. הבטיח לו שאם יתן לו מכספו יראה לו משהו שלא ראה מימיו: תרנגולת שהשתגעה. הגביר, שסקרנותו גברה על קמצנותו, נתן לקבצן כסף והקבצן לקחו אל ביתו. הוא הראה לו תרנגולת מסתובבת ואמר כי היא משוגעת אם היא חושבת למצוא פה משהו. הגביר צחק ונתן לו עוד כמה רובלים. |
קרושניץ, מרדכי הלל | |
|
אהבת אם ונקמת הגורל |
בחורה רוצה להינשא רק בתנאי שהבחור יוציא לאמו עין אחת ויביא זאת אליה. הבן אינו יודע מה לעשות אך האם, בראותה את אומללותו של בנה, נותנת לו את עינה. הבחורה מתחתנת עם הבן, אך דורשת את העין השניה ומאיימת בגירושין. הבן בא בלילה ועוקר לאמו את העין. עיוורת היא נודדת ממקום למקום ומגיעה למגורי הבן. היא שומעת את כלתה ומאהבה מדברים ביניהם על כך שכשיגיע בעלה ירצחו אותו. בינתיים מגיע הבן, רוצה להיכנס לביתו, מבחין באמו ותמה מה היא עושה שם. האם מפצירה בבנה שלא יחזור הביתה אלא כעבור זמן מה. בינתיים, כשהבן הולך, נכנסת האם פנימה ומקבלת מכה. היא מתה מיד. האשה ומאהבה מבחינים בטעות ורוצים לנקות את הדם. בינתיים מגיע הבן, תופס אותם באמצע המעשה ומבין מה קורה. הוא מזעיק את המשטרה. שניהם נידונו לתליה. |
קרושניץ, מרדכי הלל | |
|
האהבה היא נצחית |
זוג זקנים מדבר על המוות. האשה טוענת שהיא רוצה למות קודם כיוון שאינה רוצה לחיות ללא הבעל, איך תוכל לחיות בלעדיו? תוך כדי כך היא שואלת את בעלה כיצד נראה המוות. הוא משיב ללא היסוס שהמוות נראה כמו תרנגול לבן. בלילה, כשאשתו ישנה, רוצה הבעל לנסותה ומבריח ליד מיטתה תרנגול לבן. היא מתעוררת ואומרת לתרנגול שאולי יבקר קודם בצד השני. |
קרושניץ, מרדכי הלל | |
|
אם צריך אז צריך! |
רב היה צריך לנסוע מתחנת הרכבת לעיירה, לקח עגלה ונסע. מכיוון שמזג האוויר היה גשום וסוער, באמצע הדרך דרש העגלון מחיר כפול ואם לא שילך כבוד הרב ברגל! ראה הרב כי כך הם פני הדברים, הוריד מעילו, שינס מותניו ואיים על העגלון בשפה גסה. ראה העגלון כי כך הם פני הדברים ונסוג מדרישתו. כשהגיעו לעיירה תמה העגלון כיצד זה רב ישתמש באיום בכוח ובשפה כל כך גסה. ענה לו הרב כי כמו שמנגנים כך שרים. |
קרושניץ, מרדכי הלל | |
|
לץ העיירה וגופת המת |
לץ העיירה מבטיח לאביו של ילד יהודי שמת להביאו לקבורה בעיירה הסמוכה. הלץ, שמתעצל לסחוב את הגופה על גבו עד העיירה, פוגש עגלונים וטוען שהשק מכיל דברי מתיקה. העגלונים מעלים את השק על עגלתם, בתקווה כי בדרך תהיה להם סעודה טובה. הלץ ממשיך בדרכו לעיירה משוחרר מן המשא. כשהעגלונים פותחים את השק ומגלים, לאכזבתם, את הגופה, הם מחליטים להכות את הלץ לכשיזדמן להם. הלץ יודע על כך ומתכונן. כשהוא מגיע לפונדק ורואה שם את העגלונים הוא מוסר את אדרתו למשרתת הגויה כשזו ישנה ומתכסה באדרת מתנפלים עליה שני העגלונים ומפליאים בה מכותיהם. |
קרושניץ, מרדכי הלל | |
|
לץ העיירה והפונדק |
לץ העיירה נכנס לפונדק ורצה לאכול. בעל הפונדק אמר שאין מה. הלץ ראה שמתבשל תבשיל. פתח את הקדרה, אכל את התבשיל, שפך מעט איטריות על זקנו של אדם שישן ליד המטבח ואחר כך זרק לתוך הסיר את תחתוניו המלוכלכים (בעל הבית אמר לו שבסיר יש כביסה). בבוקר, כשאשת הפונדקאי התעוררה, היא השתוממה לראות את הקדרה ריקה ובתוכה תחתונים מלוכלכים. הלץ אמר כי האיש עם הזקן הוא שעולל זאת והראיה: האיטריות שעל זקנו. |
קרושניץ, מרדכי הלל | |
|
מארישה סמובר |
יהודי בעיירה קם בשבת ממנוחת צהריים והיה צמא. בשבת אסור אפילו לבקש ממשרתת גויה להכין תה אלא אם כן היא מכינה לעצמה. והנה מצא היהודי דרך. הוא ממלמל לעצמו: אם אני אומר מארישה, הכיני את הסמובר, אסור לי, כי היום שבת. אמר זאת כך שהגיעו הדברים לאוזנה של מארישה. היא שמעה ומיד הכינה מיחם מלא מים. |
קרושניץ, מרדכי הלל | |
|
מניין האמרה: אשה רעה מרה ממוות? |
האמרה: "אשה רעה רעה ממוות" מקורה באירוע הבא: מלאך המוות שוטט "רואה ואינו נראה" בארץ. התאהב נואשות בבחורה יפה והציע לה נישואין (קודם לבש צורת אנוש). לאחר שנישאו חש המלאך כי לפניו אשה רעה מאוד, מכשפה. נולד לו בן והוא כיוונו ללימודי רפואה. לאחר שהבן סיים את לימודיו קרא לו אביו ואמר שברצונו לעזור לו. כיצד? בכל פעם שהבן יקרא לחולה, אם יראה את האב למראשותיו של החולה, לא חשוב איזה תרופה יתן לו, החולה ימות. אם יראה את אביו מסתובב בחדר או שכלל לא יראה אותו, לא משנה מה יתן לחולה - רעל חזק או מעט מים, החולה יחיה. הבן מאמץ את עצת אביו ונעשה רופא מפורסם. פעם אחת חלתה חברתו של הבן. הוא הוזמן אליה ואבוי, מה הוא רואה? אביו למראשות המיטה. לפתע מצא הבן הנואש עצה: אמר לאביו שאמו באה. מלאך המוות ברח מהמקום ולא ראו אותו יותר בסביבה. |
קרושניץ, מרדכי הלל | |
|
המתגרדים |
שני יהודים קבצנים הגיעו מפולין לפריס והמשיכו שם את מקצועם. יהודי פריס אינם רואים זאת בעין יפה והם רוצים לשלחם חזרה לפולין. הקבצנים מסכימים בתנאי שיפגשו קודם עם רוטשילד. רוטשילד מצדו מתנה גם הוא תנאי: שבזמן הראיון לא יתגרדו. בעת שהם ישובים לצדו של רוטשילד רוצים הקבצנים להתגרד. מה עושה הראשון? מספר לרוטשילד על אביו החייט, כיצד תפר כתפיות, בטנות, שרוולים ומכנסיים. תוך כדי שהוא מדבר הוא מכניס את ידיו במקומות הללו ומתגרד. ידידו רואה את ה"פתרון" ומתקנא בו. מוצא לבסוף פתרון משלו: הוא מספר לרוטשילד כיצד אביו הסנדלר לא תפר בטנות וכתפיות, ובינתיים, תוך כדי דיבור, מתגרד גם הוא. |
קרושניץ, מרדכי הלל | |
|
שני יהודים ואייל |
שני יהודים מצאו בדרך אייל קשור. הם התאמצו על מנת להעלותו על עגלתם. לאחר מכן החלו לריב מה לעשות עם המציאה. כשהגיעו סמוך לעיירה שמעו מאחוריהם, על עגלתם, קול אדם האומר כי האייל שלו. כשהסתובבו ראו תרנגול שחור יושב שם. נבהלו, השליכו את האייל ונכנסו לבית הכנסת לומר ברכת הגומל על הצלתם משד. |
קרושניץ, מרדכי הלל | |
|
אבני יסוד הבניינים בעיר חלם |
את האבנים ליסודות הבתים היו החלמאים מביאים מראש ההר, כשהם נושאים אותן על הגב. אורח מראה להם שאפשר לגלגל את האבנים מההר מבלי להתאמץ. החלמאים שמחו על העצה, לקחו על גבם את כל האבנים שכבר הורידו, העלו אותם למעלה וגלגלו שוב למטה. |
קרושניץ, מרדכי הלל | |
|
בית המרחץ בחלם |
בזמן בניית בית המרחץ החדש בחלם (לאחר שכל העיר נשרפה בדלקה) פרץ ויכוח אם לשים על הרצפה קרשים מהוקצעים או בלתי מהוקצעים. לבסוף הוחלט להניח את הקרשים כשהצד המהוקצע שלהם כלפי מטה. |
קרושניץ, מרדכי הלל | |
|
הדליקה החתולית בחלם |
העיר חלם סבלה ממכת עכברים. חלמאי קנה חתול ומלווה אותו תמורת תשלום לבתי העיר. במשך הזמן גרם החתול לנזקים בבתים ורצו להיפטר ממנו. זרקוהו מגג בניין גבוה והחתול נפל על רגליו. זרקוהו מן הגג יחד עם השמש - השמש נהרג והחתול ברח. הכניסוהו לבית, נעלו את הבית היטב והציתו אותו. הבית נשרף עם החתול שבתוכו ועם כל שאר בתי העיירה. |
קרושניץ, מרדכי הלל | |
|
ההר על יד חלם |
כדי שכשהמשיח יבוא להודיע על הגאולה הוא יראה את חלם, ולא יפסח עליה, מחליטים החלמאים להזיז מן הדרך את ההר המסתיר את העיר. כולם דוחפים את ההר, מתחממים ומסירים את הבגדים. צוענים גונבים את הבגדים. החלמאים מסתובבים, ומשאינם רואים את בגדיהם מסיקים כי כבר דחפו את ההר רחוק מאוד. |
קרושניץ, מרדכי הלל | |
|
חכמי חלם ומקור הדאגות |
חכמי חלם ממנים איש מיוחד שהוא יהיה "הדאגן של העיירה". נותנים לו בית, משכורת ועצים להסקה כדי שהוא ישחרר אותם מדאגותיהם (מצרכים לחורף, לפסח, דאגה לנדוניה וכו'). מסתבר כי המינוי לא שחרר אותם מדאגותיהם והם קוראים לאיש לדין תורה בפני הרב על שאינו ממלא את תפקידו. האיש מסביר כי פשוט אינו מסוגל לדאוג כשיש לו כל מה שחסר לו. מפטרים אותו. |
קרושניץ, מרדכי הלל | |
|
חלמאים קונים יושר |
חלמאים שולחים משלחת לקנות יושר בשביל חלם. בכל מקום שמגיעים אליו נענים בשלילה. פונדקאי ערמומי מוכר להם חבית מלאה "יושר" (צואה). כל חלם מתאספת לפתיחת חבילת היושר. הרב פותח את החבית ומכריז כי היושר הזה מסריח. |
קרושניץ, מרדכי הלל | |
|
החצוצרה המכבה שריפות בחלם |
חלמאי לוקח את דמי הנדוניה שלו כדי לסחור בווארשה. הוא קונה חצוצרה לכיבוי שריפות. כשפורצת בחלם דליקה הוא נעמד בכיכר השוק ותוקע בחצוצרה. הכל עומדים סביבו לראות כיצד תכבה החצוצרה את האש ואינם מנסים בעצמם לכבותה. השריפה נגמרת לבסוף אך העיירה נשרפה. |
קרושניץ, מרדכי הלל | |
|
הירח של חלם נגנב |
הירח של חלם נגנב ומשלחת של העיר יוצאת לקנות ירח אחר. הם מגיעים לפונדק בליל ירח, הפונדקאי מוכר להם חבית מים שבה משתקף הירח. בהגיעם לעירם פותחים את החבית ומגלים כי הירח שוב נגנב. |
קרושניץ, מרדכי הלל | |
|
מסחר זה מסחר |
יהודי חושש שיאחר להגיע הביתה לפני בוא השבת. הוא מבקש מהגוי, איוון, להסיעו בעגלתו תמורת שכר של 2 רובל. איוון מסרב. הוא גם מסרב להצעה של 4 רובל. היהודי מציע לקנות מן הגוי אבן גדולה המונחת בחצרו, תמורת רובל וחצי. הגוי מסכים מיד ואף מסיע את האבן (ואת היהודי) לביתו של היהודי תמורת אותו רובל וחצי. היהודי שואל אותו מדוע לא הסכים להסעה פשוטה ב-4 רובל. תשובתו של איוון: זה מסחר, אתם היהודים עשירים ממסחר וגם אני רוצה להיות כמותכם ולהתעשר. |
קרושניץ, מרדכי הלל | |
|
הקרדינל ה"סגפן" |
תלמיד ישיבה התנצר והגיע לדרגת קרדינל. חברו היהודי בא לבקרו והקרדינל מראה לו את הכנסיה ובמיוחד צלב יקר שקיבל במתנה מן האפיפיור. כן מראה לו הקרדינל את חדרו הפרטי שהיה בו רק דרגש צר ושמיכה דקה - אות לחיי הסגפנות שלו. למחרת התברר שהצלב היקר חסר. הקרדינל שולח מכתב לחברו היהודי ומבקשו להחזיר את הצלב ואם מצבו קשה כל כך הוא מוכן לעזור לו בכסף. תשובת היהודי: הצלב נמצא על הדרגש מתחת לשמיכה. אם אמנם היית ישן עליו היית מוצאו מיד. |
קרושניץ, מרדכי הלל | |
|
שאלות של כומר לרב יהודי (מריה, ישו) |
כומר שואל רב יהודי שלוש שאלות והרב משיב עליהן: א. מדוע בלוויה יהודית בוכים וצועקים ובלוויה נוצרית שקט ויש מוסיקת אבל? התשובה: באמת לוויה נוצרית נעימה יותר והרב היה מעדיף להשתתף בה מאשר בלווית יהודי. ב. מדוע יהודים מתפללים בקול וצועקים ונוצרים מתפללים בשקט? התשובה: האלוהים של היהודים זקן יותר וכבד שמיעה. ג. מדוע בנות יהודיות מתחתנות צעירות כל כך? התשובה: למדו מן הנסיון. פעם היתה בת שלא נישאה צעירה ועד היום היהודים סובלים מן העניין - מריה אם ישו. |
קרושניץ, מרדכי הלל | |
|
חלם - רופא חלמאי |
רופא מודיע לסנדלר בעיר חלם כי קרוב קיצו. הסנדלר מבקש לאכול כרוב כבוש. אוכל הרבה ונרפא. מסקנת הרופא: כרוב כבוש מציל ממוות. הרופא מצווה כרוב כבוש לחייט חולה. החייט אוכל ומת. מסקנת הרופא: כרוב כבוש הוא תרופה טובה רק לסנדלרים. |
קרושניץ, מרדכי הלל | |
|
הסוס ה"חוטא" |
גנבים גונבים את סוסו של עגלון. אחד מהם רותם עצמו לעגלה ומסביר לעגלון המופתע כי הוא חוטא ובעוונותיו נהפך לסוס. עתה, משסבל בעבודה קשה ובאוכל הקצוב שנתן לו העגלון, הוא נדר שלא לחטוא עוד. אלוהים סלח לו והחזירו לדמות אדם. העגלון משחרר אותו ונוסע לשוק לקנות סוס חדש. בשוק הוא מזהה את סוסו, ניגש אליו וגוער בו על שכל כך מהר הפר את נדרו וחטא. |
קרושניץ, מרדכי הלל |