חזרה לדף הראשי של פרויקט אסע"י

חזרה לדף הראשי של מס"ע




תמציות סיפורי העדה

ישראל דרוזי


שם הסיפור

תמצית

מספר

מספר אסע"י

אהבת אחים

שני אחים דרוזים בורחים מחלב מפני הואלי. כדי להערים על החיילים צועדים בדיוק אחד בעקבות השני כדי שיה רק זוג אחד של עקבות. בעל בית דרוזי מחביאם. הואלי מגיע ודורש את האיש המתחבא אצלו. מאחר שבעל הבית שומע את שני האחים רבים ביניהם וכל אחד רוצה לצאת לחיילים במקום חברו, מקריב בעל הבית את בנו, הנרצח בידי החיילים. שני האחים, בזכות נאמנותם זה לזה, ניצלים.

עזאם, פאיז

11109

סיפורו של אבו עלי אנצאר

אבו עלי אנצאר ברח מצבא טורקיה, הגיע רעב לבולגריה. אישה נתנה לו אוכל. תוך כדי אכילה נפל מכיסו צרור כספו העטוף בבד. עגל אכל אותו. אבו עלי אנצאר רדף אחרי העגל ושניהם נפלו לבור. האישה שומעת צעקותיו, מושיטה ידה ונופלת לבור. בעלה חושד בה בבגידה. אבו עלי מספר לו סיפורו. הבעל שוחט את העגל, מוצא בבטנו את הבד, מאמין לסיפור ומשלחו לשלום.

אבו סעדה, אוטרשאן

22606

זה מעשיה של שעילה ולא של עגילה

חמות אינה עוזרת לבנה, כלתה ו- 5 ילדיהם הגרים לידה. כל יום היתה יוצקת בטון על הרצפה. הכלה היתה נכנסת לבית החמות כשהיא רכובה על עגל ומוציאה מצרכי מזון. החמות מצאה עקבות רגלי עגל, וחוסר במזון שהשאירה. הכלה שעילה נהגה לאמר: "שעילה - אלה מעשיה של עגילה". החמות עקבה אחרי כלתה, וגילתה את מעשיה וענתה: אלה מעשיה של שעילה, לא של עגילה". ותכננה לנקום בכלתה. קנתה בשר עז ויחד עם כלתה בישלה אותו . הכלה חשדה בכוונותיה של החמות, נתנה לה לטעום מן התבשיל ודאגה שעצם תיתקע בגרונה. כשבא בעלה הודיעה לו שאמו גוססת. הם מחפשים היכן החביאה האם את כספה, כשהאם עושה תנועות של "לא", אל תחפשו. קברו אותה עם הכרית של הכסף. בלילה חזרה הכלה והוציאה את הכסף, ומאז חיו באושר ובעושר.

אבו עאסי, ימאמה

22670

בעלת שיער מתולתל ועיניים קטנות קטנות

בן יתום מאב מבקש מאמו למצוא לו כלה אדומה ולבנה. האם מסתובבת עם מגש כסף, עד שמצאה כלה מתאימה. הבן מאשר את הבחירה והאם מודיעה במיקרופון לכל הכפר לאכול ולשתות על חשבונה 15 יום. שמע את שבע בנות הדוד שלו שרות: לכלה יש שער מתולתל ועיניים קטנות. סירב להסתכל על כלתו וברח מהבית. הכלה הנעזבת יוצאת לאסוף חובזה עם חברותיה. נרדמת מתחת לעץ ונעזבת שם. מגיעה לארמון מופלא ומזהה את בעל הארמון כבעלה שזנח אותה. היא שרה על פרח ועל רימונים ועל אהובה שזנחה. קילפה תפוח והסכין פצע רגלה. חבש אותה בממחטתו. עזבה את הארמון חזרה לבית חמותה. הבן חוזר לבית אמו, מסרב להביט בכלתו עד שראה את הממחטה שלו בידיה. חי באושר עם אשתו וציווה שבני דודו לא יבואו אל ביתו לעולם.

אבו עאסי, ימאמה

22672

טובה נדיבות לב שתמיד שכרה בצידה

שני משוררים עממיים ביקרו בביתו של השיח' עלי שהיה מלא באורחים ומכובדים. הם שרו לכבודו שירים ושיבחו אוו בהם. השיח' נתן להם את שני שווריו כתודה. אשתו וקרוביו כעסו וטענו שלא יוכל לזרוע את אדמתו. השיח' השיב להם שאללה ידאג לו. בעודם מדברים, הגיעו אורחים נושאי מתנות, שקי קמח וכדי שמן. אחד הנכבדים אמר: "המכובד הוא אהובו של אללה. תן מה שבכיסך, ויביא אליך מה שנסתר ממך".

אבו עוואד, הייתיאם

23012

חג הקורבן

לאיברהים עליו השלום (אברהם אבינו), ניגלה בלילה חזון שהוא עתיד להקריב את בנו ישמעאל לקורבן. בבוקר רצה איברהים להקריב את בנו, אך אללה זימן לו כבש לקורבן. הוא הבין שהוא נבחן על ידי אללה, וכך נולד שם החג, חג הקורבן.

אבו עוואד, הייתיאם

23013

הסולחה

בחור מחזר אחרי בחורה. אחיה מכים אותו והוא פצוע במיטה. הנערה מבקרת את ביתו ומדברת עם אמו. הבחור אינו מתלונן אך מספר לה מה קרה. הנערה חוזרת אל אחיה. הם משתכנעים שהבחור ראוי לאחותם, ומסכימים לנישואים ועושים סולחה.

אבו פארס, עוטרשאן

22614

האחות ושבעת האחים

היתה אישה שהיו לה שבעה בנים, אמר הבעל כי אם תיוולד לה בת יהרוג את שבעת בניו. מאחר שנולדה לה בת ברחו הבנים והתחבאו במערה. יום אחד כשאפתה אמה פיתות,עפה פיתה אחת והתגלגלה למערה. רדפה הילדה אחרי הפיתה והגיעה למערת אחיה. מאותו יום התגוררה שם בישלה להם וניקתה את ביתם. יום אחד כשלא עשתה את בקשת אחיה כבתה לה האש והיא הלכה לחפש אש. הגיעה לשד שהבטיח לתת לה אש בתנאי שתאפשר לו למצוץ את אצבעה יום יום, ואכן הגיע השד יום יום והנערה הלכה ורזתה.כשסיפרה הנערה לאחיה את הסיבה לרזונה הבטיחו האחים להרוג את השד אולם ללא הצלחה. רק האח הצעיר הצליח לירות בשד שחפר את דרכו מתחת לדלת. כשיצאה הנערה מהמערה ודרכה על טיפת דם מדמו של השד הפכה הטיפה למסמר שחדר לרגלה של הנערה והיא מתה. שמו האחים את הנערה בארון זהב והניחוהו על אנקה. יום אחד ראה בנו של השולטן את הנערה וביקש לקחתה למרות סירובה של אמו. כשהגיעו לארמונו ראתה אמו את המסמר שברגל הנערה ולאחר שהרופא שלף אותו חזרה הנערה לחיים הם התחתנו וחיו באושר עם שבעה ילדים.

אבו רוכן, ע'זאלה

24002

עץ החרוב מספר סיפורים

המספר מספר ששמע את הסיפור מעץ החרוב כשנח בצילו: כשהיה המלך שלמה בבית המקדש ביקש מאלוהים שישלח לו עץ שינחה אותו בחייו .בכל יום שלח לו אלוהים עץ אחר באחד הימים כששלח לו עץ שאלו שלמה לשמו והתשובה הייתה "עץ החרוב" נבהל שלמה ואמר כי משמעות המילה היא חורבן וזוהי נבואה על מותו שלו ואכן באותו יום מת המלך. אלא שעם מותו השתחררו מהכלא כל השדים הרעים ששלמה סגר בבית האסורים ומאז בכל הדתות מאמינים שאסור לנוח מתחת לעץ החרוב בלילה.

אבו רוקן, ג'בר ד"ר

24198

משפחת והב מראשוני עוספיא

והב היה אחד המנהיגים בצבא הנסיך פח'ר אלדין אלמעני שחנה באזור שנקרא היום כפר חסידים.הוא התעניין מה יש ביער הכרמל ועלה עם סוסו לכוון הכרמל .בצמאונו חיפש מקור מים. לפי מקום נחיתת הציפורים הבין היכן יש מים. היער היה אז סבוך ופראי היו שם חיות מפחידות וקולות מפחידים. אחרי ששתה והשקה את סוסו המשיך לכיוון ראש ההר הוא ראה בית ישן מלפני 800 עד 1000 שנה וירד לספר לקבוצת החיילים מה ראה. הם החליטו לעלות איתו לשם והם היו האבות הקדומים של הכפר עוספיא. לאט התחילו להגיע לשם משפחות מדרום לבנון מאזור הגליל ומהר הדרוזים והם הקימו את הכפר.

אבו רוקן, ג'בר ד"ר

24200

חכמה מצילה

אב אחד שהיתה לו בת נפטרה אשתו והוא התחתן עם אישה שגם לה היתה בת. האישה רצתה להיפטר מבתו של בעלה ולכן ביקשה ממנה להביא לה מגש מהמפלצת שגרה בראש ההר במערה. הבת שהיתה חכמה מילאה את כיסה בשומשום והלכה למערה. היא אמרה יפה שלום למפלצת והמפלצת אמרה כי אם לא היתה מדברת אליה כך היתה אוכלת אותה. אחר כך ביקשה הבת את המגש והמפלצת אמרה כי עליה למלא שלושה דברים שנראו כדברים שאסור לעשותם, הבת הבחינה בזה ועשתה ההפך מהוראות המפלצת שיצאו לטובה אז נתנה לה המפלצת את המגש ואמרה כי כל מילה שהבת תאמר תהפוך לזהב וכך היה. כשראתה האם החורגת את מה שקרה החליטה לשלוח את בתה למפלצת אלא שהבת היתה טיפשה. היא עשתה כל מה שהמפלצת אמרה ואלה היו דברים שאסור היה לעשותם ולכן המפלצת קיללה אותה שכל מילה שתאמר תהפוך לזבל וכך היה. מרוב קינאה בבת החכמה מתו האם ובתה והאב ובתו חיו באושר.

בארוד, הדייה

24106

המתנה

בממלכה קדומה היה מלך ולו שלושה בנים, והיה לו אח שחי בממלכתו ולו בת יחידה. כשעמד האח למות ביקש מאחיו המלך שישמור על בתו היחידה כאילו היא בתו שלו. הבטיח המלך ואכן גידל את הבת בארמונו כבתו. רצה כל אחד מבני המלך לשאת את בת דודו. לא ידעה הבת במי לבחור והחליטה שזה שיביא לה מתנה מיוחדת שהיא עצמה לא יכולה להשיגה, לו תינשא. נסע הבכור רחוק ובחר בד מיוחד שאין כמותו ותפר לה ממנו שמלה מיוחדת. נסע גם הבן השני הרחק ומצא לה שטיח מעופף עליו תוכל לסייר במקומות בהן טרם היתה, ואילו צעיר האחים לא מצא דבר. כששאלה הנערה את האחים סיפרו הבכור והאמצעי על מתנותיהם המיוחדות, והנערה השיבה כי מתנותיהם משמחות אותה אלא שהיא עצמה מסוגלת להשיגן. ואילו הבן הצעיר אמר לה כי אינו יכול להביא לה דבר פרט לאושר ואהבה אותם אין לקנות בכסף. בחרה הנערה באח הצעיר.

בכריה, אינשראת

24318

אצבעוני

אצבעוני היה ילד קטן וחכם שחי עם ששת אחיו והוריו באושר אבל משפחתו הייתה ענייה .יום אחד כשנגמר האוכל בבית שמע אצבעוני את אביו אומר לאשתו שהוא מתכוון להשאיר את ילדיו ביער מאחר שאין כבר במה להאכיל אותם. מלא אצבעוני את כיסיו באבנים קטנות וכשהלכו פזר אותן לאורך דרכם. כשנעזבו האחים ביער החלו לבכות ואצבעוני הרגיעם שהאבנים שהשליך יובילו אותם חזרה לביתם. ואכן,כשחזרו הבנים הביתה שמחו ההורים כי האב מכר עצים וקיבל עבורם כסף. כעבור מספר חודשים שוב אזל הכסף ושוב נאלץ האב להשאיר את בניו ביער. הפעם פיזר אצבעוני חלקיקי פיתה קטנים אך הם נאכלו על ידי העופות, ולכן לא מצאו האחים את דרכם חזרה. כשהלכו ביער פגשו באישה שהחביאה אותם בביתה כי בעלה היה שד ונהג לאכול ילדים. כשנרדם השד העיר אצבעוני את אחיו והם ברחו. בבוקר כשהתעורר השד החל לרדוף אחריהם באמצעות נעלי הקסם שלו. כשנרדם השד התגנב אצבעוני וגנב את נעל הקסם, ובעזרת הנעל הצליחו האחים לשוב לביתם. האב נעזר בנעל והצליח להרוויח כסף רב ומאז חיו באושר ועושר.

חדד, הדיה

24004

הציפור הירוקה

פעם חיו בכפר רחוק איש ואשתו ושני ילדיהם, בן ובת ושררה ביניהם אהבה עמוקה. יום אחד חלתה האישה ומתה. לפני מותה ציוותה על בעלה כי כשתמות יכרות את ידה. וכשיאלץ להכות את בנם או בתם יכה ביד הזו את הילדים. אנשי הכפר השפיעו על האלמן שיתחתן והאב בדאגתו לילדיו נשא אישה. האם החדשה התעללה בהם ואסרה שיספרו לאביהם. היא השאירה אותם ברפת עם מעט שאריות לחם ושיקרה לבעלה כדי שיכה אותם. אלא שיד המנוחה בה היכם לא הכאיבה. הפרה היתה מניקה אותם כדי שישבעו. באחד הימים הזמין האיש חברים לסעודה בביתו וביקש מאשתו שתכין ארוחה טעימה. האם החורגת טבחה את בנו והגישה את בשרו לסועדים שנהנו מאוד מהטעם. אחותו בכתה כל זמן הארוחה ובסופה אספה את עצמותיו וקברה אותם על ההר הקרוב. לפתע צמח במהירות עץ שהיה ירוק מאוד ובאה אליו ציפור נעמדה ושרה את שקרה לאח. הציפור נדדה עם האחות על גב הפרה ושרה את שירה עד שכל האנשים ידעו את מה שעשתה האם החורגת .האם השתגעה והאב מת מייסורים.

חטיב, נעאמה

24101

ג'בנה לבנה כבינה

בני זוג עקרים. האישה חותכת גבינה במטבח ונפצעת ביד. מתפללת שתיוולד לה ילדה יפה לבנה כגבינה עם לחיים אדומות כדם. יולדת תינוקת יפהפיה, בדיוק כזאת, קוראת לה ג'בינה. האם חוששת לה מאד, שומרת אותה בבית, יש לה משרתת. ג'בינה מבקשת לצאת לטייל ביער. האם חוששת ומסרת. אחרי הפצרות רבות, ג'בינה יוצאת, מלווה במשרתת, ועונדת חרוז קסם, שיאפשר לאמה לשמוע אותה בשעת מצוקה. בדרך המשרתת מנסה להוריד אותה בכוח מהסוס. ג'בינה קוראת לאמה דרך החרוז. כשהיא מתכופפת לשתות מים מהנחל, המשרתת דוחפת אותה למים, והחרוז נופל. אז המשרתת מחליפה ביניהן את הבגדים, צובעת את פניה בסיד לבן, ואת ג'בינה צובעת בפחם. היא רוכבת על הסוס, והופכת את ג'בינה למשרתת. הן מגיעות לממלכה, שם הנסיך מארח את המשרתת, ואת ג'בינה שולחים לרעות אווזים. ביום הראשון, ג'בינה שרה לעופות השמיים ומבקשת מהם שימסרו ד"ש להוריה. האווזים מתחילים להשתולל, היא זורקת אבן הפוצעת אחד מהם. הנסיך שם לב לפציעה, אך ג'בינה אומרת לו שהאווזה נתקעה בגדר. אותו דבר חוזר ביום השני. ביום השלישי, הנסיך מסתתר ובולש אחר הנעשה. הוא דורש מג'בינה שתספר לו הכל. חוזר לארמון, דורש מהמשרתת לרחוץ פניה, ג'בינה גם היא מתרחצת. בראותו את יפיה, מתאהב בה מיד, ומבקש את ידה. היא מסכימה. הנסיך ביקש להצליף במשרתת מאה מכות ביום, ללא אוכל ושתיה כשהיא תלויה על עמוד. ג'בינה מרחמת עליה ומבקשת את שחרורה. ג'בינה מתחתנת עם הנסיך, במסיבה בת שלושה ימים. הם רוכבים יחד על סוס לאמה המודאגת של ג'בינה.

חלבי, עפיפה [דודתה]

23987

העז, הגדיים והע'ולה

עז גרה עם שלושת גדיה. שני הגדיים הגדולים לועגים לצעיר. העז משלחת את בניה ליער שיחיו יחד וילמדו לא ללעוג אחד לשני. הבכור בנה בית מקש, השני בנה בית מגבס, והגדי הקטן בנה בית מלבנים, וזה לקח לו המון זמן. האחרים הגדולים לועגים לו על הזמן והמאמץ שהשקיע. באחד הלילות ע'ולה מגיעה, נושפת על בית הבכור, הקש התעופף והיא טרפה אותו. עברה לבית של הגדי השני, נשפה עליו ללא הצלחה. בעטה בו, והבית נשבר וטרפה גם את השני. עברה לבית של הגדי הצעיר, נשפה, בעטה אך לשווא. טיפסה על הגג ונכנסה דרך הארובה. אך נפלה לתוך סיר מים רותחים. למחרת העז באה לבקר את בניה, מוצאת רק את הגדי הקטן. מספר לה מה שקרה. היא פותחת את בטנה של הע'ולה ומוציאה את הגדיים, שלמדו לאהוב ולחיות יחד.

חלבי, רמז'ה

23989

הע'ולה ושבעת הגדיים

בבית קטן, סמוך ליער בו התגוררה ע'ולה ענקית, התגוררו עז ושבעת בניה. יום אחד יצאה העז לחברתה והזהירה את ילדיה לבל יפתחו את דלת ביתם לאיש. הע'ולה ניסתה מספר פעמים להתחפש לאם הגדיים ולשכנע את הגדיים שהיא אימם. בפעם האחרונה האמינו לה הגדיים ופתחו לה את הדלת. טרפה הע'ולה את הגדיים פרט לקטן. כששבה אמו סיפר לה את מה שקרה. רצה האם לע'ולה נגחה בבטנה והוציאה משם את גדייה.

חלבי, רפעאת

24008

תני לי טיפת דם מהאצבע

באחד הכפרים חיו בעל ואשתו ושבעת בניהם. כשהרתה האישה אמר לה בעלה כי אם תיוולד בת הוא יהרגה. כשנולדה בת הסתירה אותה אמה עד שבגרה והפכה לנערה יפהפיה. יום אחד שאלה הנערה על אחיה ואמה אמרה שהיא תגלגל פיתה שתוביל אותה למערה בה הם חיים. כשהגיעה הנערה למערה לא היה בה איש. היא ניקתה אותה היטב והתחבאה. כך עשתה מידי יום כשאחיה הלכו לעבודתם. יום אחד החליטו האחים לגלות מי מנקה את ביתם וקבעו שאחד מהם יישאר במערה וייצפה במנקה הניסתר. אלא שכולם נרדמו במשמרתם. רק האח הקטן נישאר ער וגילה כי אחותו היא המנקה. כששבו שאר האחים התחבקו כולם בשמחה והאחות נשארה לגור איתם. באחד הימים נודע לע'ול על הבחורה היפה המתגוררת במערה והוא דרש למצוץ דם מאצבעה. וכך עשה יום יום עד שהאחים הרגישו שאחותם נחלשת ומרזה. למחרת חיכו לו האחים והרגו אותו. הם ביקשו מאחותם לנקות כל טיפת דם שנותרה במערה והנערה לא הבחינה בטיפת דם אחת כשדרכה עליה נפלה ומתה. מששבו האחים לביתם וראו את אחותם הם הניחו אותה בארון זכוכית.יום אחד הגיע נסיך עשיר שראה את יופיה .הוא נשק לה היא התעוררה הם התחתנו וחיו באושר עם שבעת האחים בארמון.
מספר אסע''י 24106

מוראד, נורה

24104

הע'ולה ושלושת הגדיים

עז ושלושה גדיים חיים בדיר ביער גדול. שם גרה גם ע'ולה הטורפת בעלי חיים. העז יוצאת להביא עשב לגדיים, מזהירה אותם לא לפתוח את הדלת. הע'ולה מגיעה מנסה ללא הצלחה לשכנע את הגדיים לפתוח את הדלת. בסוף פורצת אותה, טורפת שניים מהם. גדי אחד מסתתר בערימת ענפים. העז חוזרת, הגדי מספר לה מה ארע. היא משכנעת את הע'ולה לעשות איתה תחרות על סלע גדול ביער. הע'ולה נענית, העז מנגחת אותה, הע'ולה נופלת ומתה. העז מוציאה מבטנה את שני גדיה בריאים ושלימים.

נסראלדין, אמג'ד

23988

העז והע'ולה

ביער אחד חיו בשכנות עז ושבעת גדייה שחיו בח'ושה וע'ולה שחיה במערה. יום אחד יצאה האם להביא אוכל לילדיה וביקשה מהם לא לפתוח את הדלת לאף אחד. התחפשה הע'ולה לאם הגדיים וניסתה להשפיע על הגדיים בדרכים שונות שיפתחו את דלת ביתם אך ללא הצלחה. לבסוף בעטה בדלת החלשה שנשברה נכנסה פנימה ובלעה את כל הגדיים פרט לקטן שהתחבא. כשחזרה האם מהקניות סיפר לה בנה הקטן את מה שארע. הציעה העז לע'ולה להאבק ,אולם הע'ולה סירבה כי אין לה קרניים. הכינה לה העז קרניים מקמח ומים. במהלך הקרב נשברו הקרניים לע'ולה היא נפלה ומתה. פתחה העז את בטנה הוציאה את ילדיה ומאז הם חיו בשלווה בח'ושה שלהם.

נסראלדין, אמג'ד

24007

העז והע'ולה

עז וע'ולה חיות בידידות. כשנולדים לעז חמישה גדיים, הע'ולה מקנאה בה. העז דואגת ושמה דלת ברזל לביתה. כל יום העז הולכת להביא אוכל לגדייה. בזמן העדרה, הע'ולה מנסה להכנס לבית הגדיים שלוש פעמים. הגדיים מסרבים בכל פעם, אומרים לה שאיננה בצבע של אמם, למרות שצובעת עצמה כל פעם בצבע הקודם של העז (ירוק, צהוב, אדום). לבסוף הע'ולה פורצת את הדלת בעזרת מוט ברזל, ואוכלת ארבעה גדיים. הגדי החמישי מסתתר בתוך סיר. בערב העז חוזרת, מוצאת את הדלת פרוצה, ואת הגדי בסיר. בכעס מזמינה את הע'ולה לדו קרב קרניים. הע'ולה מסרבת בטוענה שאין לה קרניים. העז מכינה לה מבצק. על סלע גבוה הן מתחילות בדו קרב. קרני הבצק של הע'ולה נשברות, היא מתה. העז פותחת את בטנה ומוציאה את הגדיים שלמים ובריאים.

נסראלדין, אשתיאק

23978

נוס נסיס רוכב העז

היה איש אחד ולו שלוש נשים שלא יכלו ללדת. באחד הימים מכר לו איש אחד שלושה תפוחים והבטיח לו כי מי שתאכל מהתפוח תוכל ללדת. אכלו כל אחת מהנשים תפוח וכדי לטעום אכל הבעל מהתפוח השלישי מחצית. ואכן,ילדו הנשים בנים והאישה השלישית ילדה תינוק קטן מאוד שנקרא נוס נסיס (רבע אדם). הלכו הבנים לצוד ביער כשלרשותם סוס וחרב ולעגו לאח הקטן שרכב על עז. בדרכם פגשו אישה יפה שסיפרה להם כי היא דודתם, והזמינה אותם ללון בביתה.האח הקטן היה היחיד שלא נרדם, והבחין שהאישה נהפכת לשדה ענקית ומפחידה. הוא הבין שהיא מתכוונת לפטם את אחיו ולאכלם וסיפר את הדבר לאחיו. נוס נסיס גנב מהשדה את תרנגולותיה וכל אוצרותיה והטעינם על גב העז ויחד ברחו לביתם. לאחר מכן חזר נוס נסיס לשדה ובעורמה סגר אותה בעגלה הביאה לביתו והוא ואחיו שרפו את השדה ומאז חיו בעושר ואושר.

נסראלדין, אשתיאק

24003

נס נסיס

היה איש ולו שלוש נשים שהיו בהריון. נתן האיש לשתיים מנשותיו לכל אחת תפוח ולשלישית חצי תפוח. כשנולדו הילדים נולדו שני בנים שלמים והשלישי נולד חצי אדם עם רגל אחת ויד אחת ונקרא נס נסיס .כשגדלו הילדים קבלו שניים סוס וחרב ונס נסיס קיבל גדי. גנב נס נסיס מע'ולה זהב ותרנגולות והביא לאימו. ראה את זה אביו מכר את הסוסים והחרבות של האחים ונתן לנס נסיס את הכסף ונהיה עשיר.

נסראלדין, אשתיאק

24230

דוניה, הנערה ללא ידיים

דוניה היתה נערה יפה ללא ידיים. התאהב בה נער, התחתן איתה ונולד להם ילד. הביא הנער איילה שתטפל בילד ותניק אותו. יום אחד הלכה דוניה עם האיילה לטייל כשבנה בתוך תיק שעליה. כשהתכופפה לשתות מים ממעיין נפל בנה מתיקה למים. לפתע צמחו לדוניה ידיים והחזיקה בבנה מאז חיה באושר ועושר.

נסראלדין, אשתיאק

24231

העז וגדיה (אלענזה אלעוניזיה)

היתה עיזה ולה ארבעה גדיים. כשיצאה העז מביתה בקשה מגדייה לא לפתוח את הדלת לאף אחד. באה ע'ולה דפקה בדלת ואמרה לגדיים שהיא אימם. אלא שלא הצליחה להוליך אותם שולל. לבסוף פתחה את הדלת ובלעה שלושה גדיים והרביעי התחבא. כששבה האם סיפר לה בנה את מה שקרה. התקרבה העז לע'ולה בעורמה, בעטה בה הרגה אותה והצילה את גדיה.

נסראלדין, אשתיאק

24232

הע'ולה ושנים עשר הגדיים

היתה עז שגרה עם שנים עשר ילדיה הגדיים בשכנות לע'ולה ענקית. יום אחד יצאה העז להביא לילדיה אוכל והורתה להם לא לפתוח את דלת ביתם לאף אחד. כשנודע הדבר לע'ולה התחפשה לאם הגדיים וניסתה בכל מיני תחבולות לגרום לכך שהגדיים ייתנו לה להיכנס אולם לא הצליחה. לבסוף כעסה ושרפה את דלת ביתם. היא טרפה אחד עשר גדיים פרט לקטן ביותר שהתחבא מאחורי השעון. כשחזרה העז לביתה וגילתה מה עשתה השכנה הע'ולה לילדיה היא העלתה אותה בעורמה לגג הבית, הפילה אותה למטה פתחה את בטנה והוציאה את ילדיה. מאז הם חיו באושר הרחק מהרשע של הע'ולה.

נסראלדין, פואד

24006

שערותיה של סלמא

צעירה שהוריה רצו להשיאה לבן-דודה למרות שידעו כי היא אוהבת בחור ממשפחה שהיו מסוכסכים אתה, מתאבדת בקפיצה לבאר עין אל-ביצ'ה. הבחור שאהב אותה ניסה להצילה אך הצליח רק לתפוס כמה משערותיה. מרוב צער הוא השתגע. ליד הבאר צומח פרח המצמיח שערות כשערותיה של סלמא.

סקר, דלאל

22612

שבע בנות

היה אב ולו שבע בנות .כשמתה אשתו דרשה ממנו האשה החדשה לגרש את הבנות מביתם. האב הוליך את בנותיו בעורמה ליער והשאירן שם. הן מצאו מערה ובתוכה זקנה(ג'ין) עם ילדה.הזמינה אותן הזקנה להשאר אצלה והן לא ידעו שהיא שדה. בלילה שמעה האחות הקטנה שהזקנה אומרת לילדה לקחת בבוקר את האחות הגדולה לתנור הלחם לדחוף אותה פנימה ואז יאכלו אותה. בבוקר דחפה האחות הגדולה את הילדה לתנור ואז הביאו את בשרה לזקנה והיא לא הבחינה בהבדל ואכלה אותה. למחרת הלכה הזקנה עם האחות הצעירה לאפות ואז דחפה הצעירה את הזקנה לתנור.התחננה הזקנה שתוציא אותה מהתנור וגילתה לאחות על מפתחות בביתה המיועדים לשבעה חדרים בביתה. היא הרשתה לפתוח את כל החדרים ובקשה שאת החדר השביעי לא תפתח. השאירה הנערה את הזקנה בתנור ויחד עם אחיותיה פתחו את כל החדרים ובחדר השביעי גילו מטמונות של זהב. הן חזרו לביתן כשהן מחלקות את הזהב והכסף והגיעו לכפרן. שם פגשו את אביהן הזקן. האב הרג את אשתו והם חיו בשלום.

פלאח, סלמאן ד"ר

1031

הפרה הצהובה (אלבקרה אלספרה)

אישה לפני מותה צוותה על בעלה שיכרות ידה, וכשירצה להכות את בתם, יכה אותה רק ביד האם. האלמן התחתן שנית. האם החורגת שולחת את הבת לרעות את הפרה הצהובה. הבת מאכילה את הפרה בפיתה של שעורה שקיבלה לדרך. צואת הפרה היא צימוקים ושקדים שמהם ניזונה הבת. האם שולחת את בתה החורגת לזקנה, ע'ולה להביא ממנה מסנן. בדרכה מברכת הבת עץ פטל ועץ רימונים על פירותיהם הטובים. הזקנה מטילה עליה משימות אניגמטיות והבת מבצעת אותם כהלכה. במצוות הזקנה, יורדת הבת לבאר וקוראת לזקנה כשיונים לבנות מגיעות. הזקנה מברכת אותה שתתן זהב וכסף בכל פעם שחותכים ממנה. בתה של האם החורגת יוצאת בדרכה של אחותה, מקללת את עצי הפטל והרימון, מבצעת את המשימות כלשונן, וכשיורדת לבאר מגיעות יונים שחורות. הזקנה מקללת אותה שתתמלא צואה של חמורים. בן הסולטן מבקש ידה של הבת היפה. האם מנסה לתת לו את בתה המכוערת. השקר מתגלה על ידי כלה. האם מתלווה אל בתה החורגת. בדרך היא מוציאה את אחת מעיניה ושוברת ידה. הסולטן מתחתן איתה למרות הכל. הבת המכוערת מתה ואמה בוכה כל הזמן.

קייס, זמורוד

22660

חמדה כרותת הידיים (חמדה מקתעת אלדיאת)

אח ואחות יתומים. האחות מחכה שאחיה יתבגר ואז נתנה לו את כספי המשפחה. האח מתאהב בצועניה ונושא אותה לאשה. הצועניה מאכילה את גיסתה ביצי נחשים הגדלים בבטנה. האח כורת ידי אחותו ומשלח אותה. היא מקללת אותו שיתקע בו קוץ מפרח הבתולות, ורק היא תוכל להוציאו. היא חיה במערה. פרש שומע את סיפורה, לוקח אותה לאמו. תולים אותה מעל חלב רותח והנחשים יוצאים מבטנה. היא נישאת לפרש. הוא יוצא למסע והיא כותבת לו שילדה תאומים. השליח הנושא את המכתב לן ליד בית אחיה, ואשתו משנה את תוכן המכתב: תאומים - כלבים. הבעל כותב לאמו שתשאיר את אשתו בבית. הגיסה משנה: גרשי אותה. האישה כרותת הידיים והתאומים התלויים על צוארה מגיעים למעיין. מהאזנה לשיחת יונים טובלת האישה ידיה במים והידיים נרפאות. היא חיה עם בניה בבית בודד. האח והבעל נפגשים בחיפושיהם אחריה. הם מגיעים לביתה, האמת מתגלה והאח מגרש את אשתו.

קייס, זמורוד

22661

השבעה שגרשו את אחותם (מטלקת אלסבעה)

לבת נודע שעם הולדתה עזבו שבעת אחיה את הבית. היא יצאה לחפשם. בעצת זקנה זרקה לאויר פיתה שרופה ויצאה בעקבותיה. מצאה אותם במערה והיתה עקרת הבית ע'ול מוצץ דם מאצבעה והיא מרזה. אחיה כורתים ראשו. טיפה מדמו מגיעה לגג ונעשית מסמר, הנתקע ברגלה של האחות. היא מתעלפת כמתה. האחים עוטפים אותה בבד לבן, מעמיסים אותה על גמל שמותר לו לכרוע ברך רק אם ישביעו אותו בחיי זה שעל גבו. זקנה אומרת את המילים הנכונות. הגמל כורע, והזקנה מגלה את הבחורה. מוציאה את המסמר מרגלה והיא שבה לחיות וחזרה לאחיה.

קייס, זמורוד

22662

שבעת הצדיקים (בת הצדיק)

אלמן רוצה להצטרף ל 5 צדיקים שגרים במערה ועובדים את האל. בתו מצטרפת גם היא, מחופשת לנער. בת המלך מתאהבת ב"נער" אך הוא מסרב. כדי להתנקם נכנסת להריון מאחד מעבדיה ומאשימה את ה"נער". מגרשים את הנער עם התינוק. ה"נער" מתפלל לאל שיקח את התינוק המעסיק אותה במקום תפילה. התינוק מת וה"נער" חוזר אל הצדיקים. לפני מותו מצווה האב על הצדיקים שאם הנער ימות יחתכו את חולצתו של הנער. הנער חולה ומת, פותחים את חולצתו ומגלים שהוא נערה. המלך שורף את בתו הזונה.

קייס, זמורוד

22664

זה שיש בו הרבה פעמונים (מחנחן ג'ראסו)

סולטאן נכנע לנשים שפגש בבוסתאן של ארמונו, המאיימות להטביעו. הוא נשא שתיים מהן בנוסף לאשתו הראשונה ואחר נשא אישה רביעית שדרשה זאת ממנו באיומי הטבעה. הרביעית עקרה עיניהן של שלוש הנשים וגרשה אותן. כל אחת מהן ילדה בן. ברעבונן אכלו את התינוקות פרט לאשה השלישית ששמרה על תינוקה. הן גידלו את הילד וכשגדל הוא דאג לשלוש האמהות. אשת השולטן גילתה מי הוא, התחלתה ושכנעה את הרופא לשלוח אותו למסע מסוכן ולהביא לה תרופה - לב הגמל השחור, הנמצא ברשותו של אחיה הע'ול. בעזרת תחבולה הצליח להרוג את הע'ול ולהביא את הגמל. שוב התחלתה המלכה והפעם על הבן להביא את ארמון הפעמונים הנמצא ברשותה של אחותה. הבן מאכיל את האחות בחלווה ומוציא ממנה את סוד הארמון וכן את סוד נשמתן החיצונית של שתי האחיות. הורג את הנשמות ומחזיר לאמהותיו את עיניהן שנמצאו בארמונה של האחות.

קייס, זמורוד

22667

דיר אלהוג'ראן (דיר הניתוק, הפרידה )

הורים שלחו את בתם דיר אל-הוג'רן לבית הספר כדי שתהיה אם טובה. שם ראתה ע'ול אוכל ילד. מאז סרבה ללכת לבית הספר, אך את סודו של הע'ול לא גילתה. התחתנה והע'ול לקח את שלושת ילדיה (2 בנים ובת) בזה אחר זה, ומרח את פניה בדם. הכלה הודתה שאכלה את ילדיה. הבעל נוטש אותה במערה, והיו זורקים לה אוכל ושתיה מפתח בתקרה. הבעל רוצה להינשא שנית. האשה מבקשת שיביא לה עלי חנא וצבר. ואם ישכח הגמלים ישתינו דם. כך היה. הביא לה את העלים. כל יום פתחה שני עלים ודקלמה: מי סבל יותר ממני. הע'ול לא טרף את הילדים אלא שלח אותם לבית הספר. החזיר אותם לאמם. שלחה אותה לחתונה, שישבו על ברכי הכלה ויגידו: החתונה של אבינו ורוצים לגרש אותנו. האב רודף אחר הילדים ומחזיר אליו את אשתו.

קייס, זמורוד

22671

הדייג

מופתי, סולטן ושופט לוקחים בזה אחר זה את שלל הדגים של דייג ואין לו במה לפרנס את משפחתו. אשת הדייג נוקמת בהם. מזמינה כל אחד מן השלושה לבלות איתה וקובעת עם בעלה מתי ייכנס. היא מחביאה כל אחד מן השלושה. המופתי מנקה את השרותים, הסולטן מתחפש לעגל ברפת וחותכים לו את אברו, השופט שופכים עליו מים רותחים. השלושה רוצים לנקום. האישה מכינה חותם ברזל לוהט ומחתימה את רגליהם . לפני השופט טוענת האישה שהשלושה עבדו אצל אביה ולראיה החותמת.

קייס, ע'זאלה

22665

בת השיח / הגורל

בתו היפהפיה של שבלי אלאטראש, השיח' הגיבור, ראתה צעיר יפה הגורר שור על כתפיו. אמרה לאביה שמצא חן בעיניה ואישרה שהצעיר ראה רק את עיניה מעל הרעלה. הבחור מבקש את ידה, האב מסכים למרות מעמדו הנמוך של המועמד. כי העיקר הוא שמירה על כבוד המשפחה.

קייס, קאסם

22673

נוס נסיס רוכב התרנגול

היו שבעה אחים וביניהם אח אחד קטן ביותר. יצאו כולם לצייד רכובים על סוסים ורק האח הקטן ששמו נוס נסיס רכב על תרנגול. צחקו האחים על גודלו ועל זה שאינו מסוגל לעזור בדבר. בדרכם פגשו אישה ששכנעה אותם כי היא דודתם והזמינה אותם לישון בביתה כדי לפטמם. רק האח נוס נסיס הבין שהיא שדה הרוצה לשחוט את אחיו. הוא לא נרדם ובבוקר הבחין שהיא ישנה כשעיניה פקוחות ואדומות ולשונה מחוץ לפיה. הוא סיפר לאחיו שהיא שדה והם נמלטו מביתה והתפלאו על חכמת אחיהם. בבוקר כשהבחינה השדה בהעלמם רדפה אחריהם ופגעה בסוסיהם. הרכיב האח הצעיר את אחיו על התרנגול וכך שבו בשלום לבית אימם. הציע נוס נסיס לאחיו להרוג את השדה אבל הם צחקו עליו ואמרו שמאחר שהיא שדה היא תאכל אותו. קנה נוס נסים קופסה מלאה בדברי מתיקה והציע לשדה להיכנס פנימה כדי שתאכל כאוות נפשה. כשנכנסה השדה פנימה סגר עליה נוס נסיס את המכסה והוא ואחיו שרפו את הקופסה על השדה שבפנים.

שחידם, עפאף

24000

הנערה בת הזאב

היתה ילדה קטנה שאימה היתה אופה פיתות בטאבון. יום אחד רדפה לתוך מערה אחרי פיתה שהרוח העיפה. נכנסה הילדה למערה שהיתה מלוכלכת בשאריות בשר. שמעה קול קורא ונבהלה, אלא שהקול הבטיח לה שלא יעשה לה כלום. זה היה זאב ענק שאמר לה שמעתה תהיה בתו והוא ישמור עליה וכך חיו הרבה שנים עד שבגרה הילדה והפכה לנערה יפה מאוד. באחד הימים הופיעה לפניה אווזה שאמרה לה כי הזאב מגדלה כדי שתשמין ויוכל לאכול אותה. כך באה האווזה יום יום. הילדה הלכה ורזתה. כשהזאב שאל אותה מדוע רזתה, סיפרה לו על האווזה. הוא הציע לה לומר לאווזה כי הוא ישחוט אותה ביום חתונת הנסיך. רזתה האווזה. הנסיך שם לב ולכך וביקש להבין את סיבת הדבר. הוא עקב אחריה וראה את הנערה. הוא התאהב בה וביקש מאמו שתבקש מהזאב את הנערה כדי שתנשא לו. הזאב מסכים אך מתנה זאת שהנערה תשוב למערה, ותפשוט מגוויתו את פרוותו. הנערה לובשת את הפרווה. אם הנסיך מתביישת מבת הזאב. אך כשהיא פושטת את הפרווה לעיני כל, מתגלה יופיה. מבקשת מהנסיך לשחוט את האווזה המפחידה אותה, והם חיו בעושר ואושר.

שחידם, עפאף

24001