בני זוג עקרים. האישה חותכת גבינה במטבח ונפצעת ביד. מתפללת שתיוולד לה ילדה יפה לבנה כגבינה עם לחיים אדומות כדם. יולדת תינוקת יפהפיה, בדיוק כזאת, קוראת לה ג'בינה. האם חוששת לה מאד, שומרת אותה בבית, יש לה משרתת. ג'בינה מבקשת לצאת לטייל ביער. האם חוששת ומסרת. אחרי הפצרות רבות, ג'בינה יוצאת, מלווה במשרתת, ועונדת חרוז קסם, שיאפשר לאמה לשמוע אותה בשעת מצוקה. בדרך המשרתת מנסה להוריד אותה בכוח מהסוס. ג'בינה קוראת לאמה דרך החרוז. כשהיא מתכופפת לשתות מים מהנחל, המשרתת דוחפת אותה למים, והחרוז נופל. אז המשרתת מחליפה ביניהן את הבגדים, צובעת את פניה בסיד לבן, ואת ג'בינה צובעת בפחם. היא רוכבת על הסוס, והופכת את ג'בינה למשרתת. הן מגיעות לממלכה, שם הנסיך מארח את המשרתת, ואת ג'בינה שולחים לרעות אווזים. ביום הראשון, ג'בינה שרה לעופות השמיים ומבקשת מהם שימסרו ד"ש להוריה. האווזים מתחילים להשתולל, היא זורקת אבן הפוצעת אחד מהם. הנסיך שם לב לפציעה, אך ג'בינה אומרת לו שהאווזה נתקעה בגדר. אותו דבר חוזר ביום השני. ביום השלישי, הנסיך מסתתר ובולש אחר הנעשה. הוא דורש מג'בינה שתספר לו הכל. חוזר לארמון, דורש מהמשרתת לרחוץ פניה, ג'בינה גם היא מתרחצת. בראותו את יפיה, מתאהב בה מיד, ומבקש את ידה. היא מסכימה. הנסיך ביקש להצליף במשרתת מאה מכות ביום, ללא אוכל ושתיה כשהיא תלויה על עמוד. ג'בינה מרחמת עליה ומבקשת את שחרורה. ג'בינה מתחתנת עם הנסיך, במסיבה בת שלושה ימים. הם רוכבים יחד על סוס לאמה המודאגת של ג'בינה.