|
Paseábase Güeso por toda Granada
A vara de oro en mano también la temblaba
Paseábase Güeso por toda Sevilla
A vara de oro en mano también que le brilla
La gente le dice adiós aguas claras
Su tío le dice ¿qué es esta batalla?
Sobrino, sobrino hijo de mi hermana
¿De quién es Sevilla, de quién es Granada?
Mía es mi tío, si quiere llevadla
¿De quién es la esposa que está en Granada?
Es mía mi tío por ella doy el alma
Sobrino, sobrino hijo de mi hermana
Convidar te quiero a almorzar mañana
A madre tengo en casa iré a preguntarla
Madre la mi madre mi madre leale
Mi tío me llama con él a almorzare
No sé si es por biene no sé si es por male
Tu tío es mi hermano no te hará male
Ya se va don Güezo con su tío a almorzare
Encontrara su tía con la cara raspada
Tía, la mi tía mi tía carnale
¿Por qué a ti te encuentro la cara tapade?
Muerto se me ha muerto un hermano leale
Se sube don Güezo arriba a almorzare
Ya sube don Güezo a la sala arriba
Mientras que se aprontan las ricas comidas
Se sube don Güezo arriba al altare
Mientras que se aprontan los ricos manjares
Se asube don Güezo a la sala a almorzare
Mesa vido puesta en ella non pane
Cuchillos agudos saleros sin sale
De allí vido Güezo su negra señale
Yo ya sé mi tío que quiere matarme
Con el mi caballo dejadme hablare
Caballo, caballo de silla dorada
Llevadle esta nueva a mi madre la amarga
Te quite la silla te ponga la mada
Te vea (en) los campos con las bestias malas
Vuelta dio el caballo y al tío matara
Y otro día la mañana don Güezo reinara. |
מְהַלֵּךְ הָיָה דוֹן גוּאֵיסוֹ, בִּגְרָנָדָה רַבָּתִי,
חֹטֶר פָּז לוֹ בְּיָדוֹ, יַרְעִידֵהוּ, בּוֹ יַחְזִיק.
מְהַלֵּךְ הָיָה דוֹן גוּאֵיסוֹ, בִּגְרָנָדָה רַבָּתִי,
חֹטֶר פָּז לוֹ בְּיָדוֹ, כֹּה רַב זֹהַר, בּוֹ יַחְזִיק.
לוֹ בְּרִיּוֹת יֹאמְרוּ: הֶאָח, מַעְיָן מַיִם זַכִּים!
וְדוֹדוֹ שָׂח: מִלְחָמָה זוֹ, מִי אָסַר אוֹתָהּ, אִישִׁי?
-אַחְיָנִי, הָהּ, דוֹן גוּאֵיסוֹ אַחְיָנִי, בֶּן אֲחוֹתִי,
לְמִי הִיא, הַגֵּד, סֶבִילְיָה, וּגְרָנָדָה, לְמִי הִיא?
-לִי הִנָּן, דּוֹדִי, שֶׁלִּי הֵן, אִם תֹּאבֶה קַח מֵאִתִּי.
-הַכַּלָּה שֶׁבִּגְרָנָדָה, לְמִי הִיא? הַגִּידָה לִי.
-הִיא שֶׁלִּי, דּוֹדִי, נָתַתִּי בְּגִינָהּ אֶת נִשְׁמָתִי!
-אַחְיָנִי, הָהּ, דוֹן גוּאֵיסוֹ אַחְיָנִי, בֶּן אֲחוֹתִי,
בּוֹא נָא עִמָּדִי הַבֹּקֶר וְתִסְעַד עַל שֻׁלְחָנִי.
-אִמָּא יֵשׁ לִי שָׁם בַּבַּיִת אֶשְׁאֲלֶהָ אִם תַּתִּיר.
-אִמָּא, אֵם שֶׁלִּי, הַקְשִׁיבִי, אִמָּא שֶׁיָּקְרָה כֹּה לִי,
לִי דּוֹדִי קָרָא, הִזְמִין הוּא כִּי עִמּוֹ אֶסְעַד אֲנִי,
לֹא אֵדַע אִם טוֹב הָעֵסֶק אוֹ אִם רַע הוּא עֲבוּרִי.
-הֵן דּוֹדְךָ אָחִי הַטּוֹב הוּא, לֹא יָרַע לְךָ כְּלָל, בְּנִי.
כְּבָר הוֹלֵךְ הִנּוֹ דּוֹן גוּאֵיסוֹ אֶל דּוֹדוֹ לִסְעֹד לִבּוֹ.
דּוֹדָתוֹ עַל אֵם הַדֶּרֶךְ נִקְרְתָה, זְעוּמַת פָּנִים.
-דּוֹדָתִי שֶׁלִּי, קְרוֹבָה לִי, נָא אִמְרִי, הַגִּידִי לִי,
לָמָּה זֶה מוּלִי הוֹפַעַת וּפָנַיִךְ זְעוּמִים?
-מֵת לוֹ אַח הַמְקֹרָב לִי, מֵת עָלַי פִּתְאֹם אָחִי.
כְּבָר לִסְעֹד עוֹלֶה דוֹן גוּאֵיסוֹ, שָׁמָּה צְעָדָיו הוֹלְכִים,
כְּבָר לִסְעֹד עוֹלֶה דוֹן גוּאֵיסוֹ, שָׁם בְּתוֹךְ הַטְּרַקְלִינִים.
וּבְעוֹד אֶת הַסְּעוּדָה יָכִינוּ בְּשִׁפְעַת מַאֲכָלִים,
מְטַפֵּס לוֹ שָׁם דוֹן גוּאֵיסוֹ לַמִּזְבֵּחַ מַעְפִּיל;
וּבְעוֹד אֶת הַמְּזוֹנוֹת יָכִינוּ בְּשִׁפְעַת מַאֲכָלִים,
מְטַפֵּס לוֹ שָׁם דוֹן גוּאֵיסוֹ, שָׂם פָּנָיו לַטְּרַקְלִינִים.
שֻׁלְחָנוֹת רָאָה, בְּלֶחֶם, עֲלֵיהֶם, אֵין לְהַבְחִין,
סַכִּינִים חַדּוֹת לָרֹב שָׁם, אַךְ בְּמֶלַח לֹא הִבְחִין.
בָּם אוֹתוֹת רָאָה דּוֹן גוּאֵיסוֹ, לְרָעָה הִנָּם רוֹמְזִים.
-כְּבָר יָדַעְתִּי, דּוֹד, בִּקַּשְׁתָּ לְהָרְגֵנִי, אַךְ תֵּן לִי,
תֵּן לִי, תֵּן לִי כִּי מִקֹּדֶם לְסוּסִי אֹמַר דְּבָרִי.
-הָהּ, סוּסִי, אֻכָּף מֻזְהָב לוֹ, שְׁמַע נָא אֶת דְּבָרַי, סוּסִי,
שָׂא נָא שָׂא אֶת הָאִגֶּרֶת לַבּוֹכָה מָרָה, אִמִּי,
בְּמַרְדַּעַת תַּחֲבשׁ הִיא, הָאֻכָּף מִמְּךָ תָּסִיר.
לַשָּׂדוֹת, בֵּין חַיּוֹת פֶּרֶא, הִיא אוֹתְךָ אָז תַּעֲבִיר.
אֶת הַדּוֹד רָמַס הַסּוּס שָׁם, בְּרַגְלָיו אֲזַי הֵמִית.
וּלְמָחֳרָת עִם אוֹר הַבֹּקֶר גוּאֵיסוֹ בִּמְקוֹמוֹ שַׁלִּיט. |