|
Bien se pensaba la reina que honrada hija tenía
Con ese conde Velĵico tres veces parido había
Y con lo que en el cuerpo tiene el de los cuatro sería
Decíanselo a la reina y la reina no lo creía
Cobijó su manto de oro y fue a ver si es verdad o mentira
- ¿Hija qué son esas voces que oigo rondar por la vía?
Ay hija si tú eres libre reina serás de Castilla
Ay hija si no lo fueres y en mal fuego estés ardida
-Tan libre estoy la mi madre como a vuestros pies nacida
Ellas en estas palabras los dolores la darían
Colores de la su cara se la iban y la venían
- ¿Qué tienes tú hija mía que te veo yo amarilla?
-Madre cení muncho anoche tengo dolor de barriga
Perdón, perdón la mi madre que yo acostarme querría
Cogió almohadita en mano y subió a su salita arriba
Y entre almena y almena un niño parido había
Envolviólo en seda y lana y asomólo a la ventana
Vio de pasar a Velĵico la prenda que más quería
-Ay Velĵico y ay Velĵico un hijo te nacería
No se te importe mi alma no se te importe mi vida
Que el que ha criado a los tres a los cuatro criaría
Envolviólo en seda y lana y se lo dio por la ventana
Y en mitad de aquel camino con el buen rey se encontrara
-Ay Velĵico y ay Velĵico ¿qué llevas en esa falda?
-Llevo yo almendritas verdes que son para una preñada
-Dame unas cuantas Velĵico para mi hija la infanta
-Perdón, perdón mi señor rey que las traigo yo contadas
Y si una me faltare la preñada lo abortara
Ellos en estas palabras lo de la halda llorara
-Ay Velĵico y ay Velĵico gran traición tiene armada
-No tengo traición mi rey ni en mi linaje lo uzara
Y otro día en la mañana las ricas bodas se arman. |
כֹּה חָשְׁבָה לָהּ הַמַּלְכָּה: כִּי לָהּ בַּת יֵשׁ מְכֻבֶּדֶת!
לָרוֹזֵן הַזֶּה וֶלְזִ'יקוֹ יְלָדִים שְׁלוֹשָׁה הֵבִיאָה,
עִם הַלָּה שֶׁבְּבִטְנָהּ אַרְבָּעָה כְּבָר יִהְיוּ לָהּ.
זֹאת סִפְּרוּ לָהּ לַמַּלְכָּה, הַמַּלְכָּה לֹא הֶאֱמִינָה.
בִּגְלִימַת זָהָב הָלְכָה לִרְאוֹת הַאִם אֱמֶת סִפְּרוּ לָהּ.
-מַה, בִּתִּי, הֵן הַשְּׁמוּעוֹת שֶׁבַּת קוֹל פֹּה הֶעֱבִירָה?
אִם חָפְשִׁית הִנְּךָ בִּתִּי, תִּמְלְכִי עַל כָּל קַסְטִילְיָה
וְאִם לָאו, יַבְעִירוּ אֵשׁ, עַל מוֹקֵד תִּהְיִי נִשְׂרֶפֶת.
-טְהוֹרָה אֲנִי, הָהּ אִמָּא, כִּבְיוֹם בּוֹ יְלִדְתִּינִי.
עוֹד מִלִּים אֵלּוּ בְּפִיהָ, נִתְקְפָה צִירֵי יוֹלֶדֶת.
פַּרְצוּפָהּ צְבָעִים הֶחְלִיף אָז וְחָוְרוּ מְאוֹד פָּנֶיהָ.
-מַה קָרָה, בִּתִּי, אִמְרִי לִי, לָמָּה זֶה חָוְרוּ פָּנַיִךְ?
-אִמָּא, לֶאֱכֹל הִרְבֵּיתִי אֶמֶשׁ, וּבִטְנֵי כּוֹאֶבֶת.
אִמָּא, נָא סִלְחִי, אֵלֵךְ לִי וְאֶשְׁכַּב לִי עַל יָצוּעַ.
כַּר נַטְלָה הִיא בְּיָדָהּ לְחַדְרָהּ טִפְּסָה לְמַעְלָה,
אֵצֶל הַחוֹמוֹת לְמַעְלָה, בֵּן זָכָר הִיא שָׁם יוֹלֶדֶת.
מֶשִׁי וּזְהוֹרִית חִתְּלַתּוּ וְהִשְׁקִיפָה מִן הַצֹּהַר
אֶת וֶלְזִ'יקוֹ רָאֲתָה הִיא, אֲהוּבָהּ, קָרֵב מִנֶּגֶד.
אַי וֶלְזִ'יקוֹ, אַי וֶלְזִ'יקוֹ, בֵּן זָכָר לְךָ יָלַדְתִּי.
הַמַּלְכָּה אַל תִּתְיָרְאִי נָא, אַל נָא תִּתְיָרְאִי, אִינְפַנְטָה,
זֶה אֲשֶׁר שְׁלוֹשָׁה כִּלְכֵּל, אַרְבָּעָה הוּא יְטַפֵּחַ.
מֶשִׁי וּזְהוֹרִית חִתְּלַתּוּ מְסָרַתּוּ מִן הַצֹּהַר.
בִּהְיוֹתוֹ עַל אֵם הַדֶּרֶךְ אֶל מוּלוֹ מַלְכּוֹ הוֹפִיעַ.
- אַי וֶלְזִ'יקוֹ, אַי וֶלְזִ'יקוֹ, מַה תִּשָּׂא בִּכְנַף הַבֶּגֶד?
-שָׁם שְׁקֵדִים נוֹשֵׂא אֲנִי, יְרֻקִּים, עֲבוּר יוֹלֶדֶת.
-תֵּן נָא לִי מְעַט מֵהֶם וּלְבִתִּי אוֹתָם אָבִיאָה.
-סְלַח, הוֹ סְלַח נָא לִי הַמֶּלֶךְ, אַךְ סְפוּרִים וּמְנוּיִים הֵם,
אֵם אֶחָד יֶחְסַר תַּפִּיל פְּרִי בִּטְנָהּ אָז הַיּוֹלֶדֶת.
וּבְעוֹדָם דּוֹבְרִים בָּקַע מִן הַחֹצֶן בְּכִי הַיֶּלֶד.
¬- אַי וֶלְזִ'יקוֹ, אַי וֶלְזִ'יקוֹ, מַעֲשֵׂה בְּגִידָה אֵרַע כָּאן.
-לֹא דְּבַר בֶּגֶד בִּי הַמֶּלֶךְ, לֹא בְּשׁוֹשַׁלְתִּי אֵי פַּעַם.
וּלְמָחָר עִם אוֹר הוּחָגוּ הַכְּלוּלוֹת שָׁם בְּרֹב עֹשֶׁר. |