|
Un hijo tiene el rey Davi(d) que por nombre Ablón se llama
Namorose de Tamar y aunque era su propia hermana
Fuertes fueron los amores malo cayó y metido en cama
¿Qué tienes y tú Ablón hijo mío y de mi alma?
Malo estoy yo rey mi padre malo estoy non como y nada
Si comeras tú Ablón pechuguitas de una pava
Yo las comeré mi padre si Tamar me las guizare
Yo se lo diré a Tamar que te las guize y te las mande
Si fue coza que viniere venga sola y sin compaña
Ellos en estas palabras Tamar por la puerta entrara
¿Qué tienes y tú Ablón hermano mío y de mi alma?
De tus amores Tamar estoy metido en esta cama
Si de mi amor estás malo no te levantes de esa cama
Tiróla la mano al pecho la mano al pecho la echara
La mano al pecho la echara y a la cama l'aronĵara
Triste saliera Tamar triste saliera y mal airada
Y en mitad de aquel camino con Absalón se encontrara
¿Qué tienes y tú Tamar hermana mía y de mi alma?
(Mai ?) ese malo de Ablón me quitó mi honra y fama
Non temas y tú Tamar non temas y tú mi hermana
Mañana por la mañana tú serás la bien ĵuzgada
Mañana por la mañana tú serás la bien ĵuzgada. |
בֵּן אֶחָד לוֹ לַמֶּלֶךְ דָּוִד אַמְנוֹן שְׁמוֹ, אָהוּב עַל הַמֶּלֶךְ.
בְּתָמָר הִתְאַהֵב, אַף שֶׁהִיא אֲחוֹתוֹ, לִבְשָׂרוֹ מְקֹרֶבֶת.
קָשִׁים יִסּוּרֵי אַהֲבָה חוֹלֶה הוּא מוּטָל עַל הָעֶרֶשׂ.
יוֹם אֶחָד עֵת הַבֹּקֶר עָלָה לְבַקֵּר אֶת אַמְנוֹן, סָר הַמֶּלֶךְ.
-אַמְנוֹן, נִשְׁמָתִי, נָא אֱמֹר עַל מָה רוּחֲךָ מִתְיַסֶּרֶת?
-חָלִיתִי, הַמֶּלֶךְ, אָבִי כָּל אֹכֶל נַפְשִׁי מְתַעֶבֶת.
-אַמְנוֹן, מַה תֹּאבֶה לֶאֱכֹל? הֲתֹאכַל בְּשַׂר חֲזֵה תַּרְנְגֹלֶת?
-אָכְלֵהוּ, אָבִי, אִם אוֹתוֹ יַד תָּמָר תִּהְיֶה מְבַשֶּׁלֶת.
-אֹמַר לְתָמָר כִּי תָּכִין וּלְךָ תַּגִּישֵׁהוּ לָעֶרֶשׂ
-אִם אָמְנָם תָּבוֹא לְהַגִּישׁ, שֶׁתָּבוֹא בְּגָפָּהּ, בּוֹדֶדֶת.
הֵם שְׁנֵיהֶם עוֹדָם מִדְבָּרִים וְתָמָר נִכְנְסָה בַּדֶּלֶת.
-אַמְנוֹן, נִשְׁמָתִי, נָא אֱמֹר עַל מָה רוּחֲךָ מִתְיַסֶּרֶת?
-רַק בְּשֶׁל אַהֲבָה לָךְ, אֲנִי פֹּה מוּטָל, מִתְיַסֵּר עַל הָעֶרֶשׂ.
-אִם עַל כָּךְ הִנְּךָ מִתְיַסֵּר אַל תָּקוּם עוֹד, אָחִי, מִן הָעֶרֶשׂ.
-שָׁלַח אֶת יָדוֹ אֶל חָזָהּ אֶל עַרְשׂוֹ הִיא בְּאֹנֶס נִגְרֶרֶת.
עֲגוּמָה תֵּצֵא לָהּ תָּמָר עֲגוּמָה הִיא יוֹצֵאת נִשְׂרֶכֶת.
עוֹדָהּ בְּאֶמְצַע הַדֶּרֶךְ שָׁם אֶת אַבְשָׁלוֹם הִיא פּוֹגֶשֶׁת.
-תָּמָר, נִשְׁמָתִי, נָא אִמְרִי עַל מָה רוּחֵךְ מִתְיַסֶּרֶת?
-אֲהָהּ, כִּי אַמְנוֹן, זֶה אָחִי הוֹתִיר תֻּמָּתִי מְחֻלֶּלֶת.
-תָּמָר, נִשְׁמָתִי, אַל דְּאָבָה, אַל תִּדְאֲבִי, אָחוֹת נֶאֱהֶבֶת.
טֶרֶם שֶׁמֶשׁ תָּפִיץ אֶת נָגְהָהּ, לָךְ יֵעָשֶׂה פֹּה צֶדֶק.
טֶרֶם שֶׁמֶשׁ תָּפִיץ אֶת נָגְהָהּ, לָךְ יֵעָשֶׂה פֹּה צֶדֶק.
|