מעוז, סיגלית

שם הסיפור

תמצית

מספר

מספר אסע"י

האחים שיצאו לחפש את מזלם

אחים התייתמו מהוריהם. יצאו לחפש פרנסה והחליפו ביניהם טבעות. האח הצעיר הגיע לביתו של עשיר והיה מוכן להיות רועה צאנו תמורת לינה ומזון ובתנאי שלא יתרגז ולא יעלב. מי שייעלב השני יוריד מגבו את בשרו בצורת זוג נעליים. בבוקר הביאו לו כד לבן וכיכר לחם למרעה, ואמרו לו שיאכל וישבע בתנאי שכיכר הלחם לא תחסר וכן גם כד הלבן. הצעיר נשאר רעב ונעלב. האדון הוריד לו בשר מהכתפיים והוא מת. הטבעת שעל אצבע הבכור התחילה ללחוץ לו והוא הבין שאחיו מת. הלך לנקום את נקמתו. הגיע לבית האדון ועבד באותם תנאים. אכל את הלחם מבפנים והשאיר רק את הקליפה. קדח חור בתחתית הכד, שתה את הלבן והקרום מלמעלה נשאר שלם. בערב החזיר את הצאן אך סגר את דלת הדיר. האדון אמר לו להכניס את הצאן בכוח. הוא שחט את הכבשים וזרק אותן לדיר מבעד החלון. בתו בת הארבע של האדון רוצה לעשות את צרכיה, אומרים לרועה ללכת איתה, היא אינה רוצה, בפעם השלישית מייעצים ההורים שאם תסרב ידפוק את ראשה בקיר. קיבל את דבריהם באופן מילולי והרג את הילדה. הזוג מחליט להסתלק ולהשאיר לרועה את הכל. הוא מתחבא בשק המזון שלהם. בלילה ישנו על גשר, הוא ישן ביניהם ודחף כל אחד מהם לצד. נפלו למים וטבעו. חזר לביתם וירש את רכושם.

מנחם, זריפה

18089

אפרוחית לבנה כשלג

לזוג לא היו ילדים. עטפה האישה ביצה ונדנדה אותה כתינוק. בעלה הפיל את הביצה ומתוכה יצאה אפרוחית לבנה כשלג שהחלה לדבר. רצתה לצאת לטוות חוטים כמו כל הבנות. הבנות טוו גם את החוטים שלה והיא הביאה להן ירקות ופירות. בן השולטן ארב לה, התאהב בה ודרש מאביו שיבקש את ידה מהוריה. בליל הכלולות הציצו השולטן ואשתו לחדר בנם וראו את הנערה היפה מאירה כחמה והיו מרוצים. בן השר רצה גם כן להתחתן עם תרנגולת. אביו הביא לו תרנגולת לבנה אך זו ניקרה את עיניו.

מנחם, זריפה

18090

בנו המפונק של המלך

מלך כועס על בנו המפונק שבזבז את כל הונו וגרשו. דייג נותן לבן דג צבעוני. לבקשת הדג זורק אותו הבן למים כדי שיביא לו מזל. נודד בהרים. פוגש פרש על סוס שחור. הם מגיעים לעיר ונעשים שותפים. הפרש קצב שכל העיר קונה בחנותו ובן המלך משחק בקלפים ומרוויח. בני העיר מתלוננים אצל המלך. למלך בת שותקת, מי שידובבה יישא אותה לאישה. מי שיכשל ראשו ייערף. בשני הלילות הראשונים הצעיר אינו מצליח לדובבה. בלילה השלישי השדון מספר לו סיפור על שלושה אחים שקיבלו כל אחד אלף לירות ומי שיקנה את החפץ הטוב ביותר ישא את בת הדוד לאשה. קנו ראי פלאים, שטיח מעופף וספר רפואה. בראי ראו שבת דודם חולה, הגיעו אליה באמצעות השטיח ומצאו תרופה בספר. למי תינשא? הבן והשדון מתווכחים ביניהם ובת המלך פוסקת לבעל השטיח. כיוון שדיברה השיאו אותה לבן המלך. הקצב השותף דורש לחלק ביניהם את כל הרכוש כולל את האשה. כשמרים עליה סכין יוצא מפיה נחש ענק שגרם לה לשתוק. הקצב מזדהה כדג אסיר התודה, משאיר את כל רכושו ונעלם. חוזרים לעיר של בן המלך. כל העיר עטופה שחורים אבל על גרושו של בן המלך. כולם שמחים על שיבתו.

מנחם, זריפה

18091

בן השולטן והגבירה

בן שולטן מנסה לסדר בת שתלתה שלט על ביתה "אני אסדר את כל הגברים". במשך שלושה ימים הוא תולה שלוש שמלות מפוארות. מוכן לתת אותן תמורת הצגת ידה של הבת, הצגת שערה ובילוי במיטתה. היא ממלאת את שלושת התנאים כשמציגה את המשרתת שלה. בן השולטן הכועס נושא אותה לאישה ונותן אותה לעבדו, מרג'אן. בלילה הראשון נותנת לו לשאוב מים בקערה מנוקבת, בשני למיין חרוזים שחורים ולבנים. בשלישי מציגה בחלונה שמלה מפוארת. אשת השולטן חושקת בשמלה ומוכנה לבלות לילה עם העבד ושהבת תבלה לילה עם בן השולטן. בן השולטן יוצא למשא ודורש מעבדו שאם תלד אשתו בן ישים אותו על כתפו ואם תלד אשתו של העבד ישים אותו תחת בית שחיו. כשחוזר רואה תינוק שחור על הכתף ולבן תחת בית השחי. הבת מוכיחה לו כי סידרה אותו: גם ילדה לו בן וגם אשתו שכבה עם העבד תמורת שמלה אחת. בן השולטן מודה בעליונותה ומגרש את אשתו.

מנחם, זריפה

18092

בן מזהב ובת מכסף

מלך שציווה לא להדליק אור, שומע שיחה של שלוש אחיות שלא שמעו לאיסור. אחות אחת הבטיחה שאם המלך ישאנה תארוג לו שטיח שכל העיר תשב עליו. אחות שנייה הבטיחה שתכין אוהל שכל העיר תשב תחתיו והשלישית הבטיחה ללדת לו בן מזהב ובת מכסף. המלך נשא את שלושתן. שתי הראשונות התחמקו מהבטחותיהן ואילו השלישית ילדה כפי שהבטיחה. אחיותיה שיחדו את המיילדת שתיפטר מהילדים ותשים במקומם גורי כלבים. המלך עטף את אשתו בעור פרה וכל היוצא והנכנס לארמונו חייב ליידות בה אבן. עז הניקה את התינוקות, זקנה אמצה אותם והתעשרה. כשגדלו פגש המלך בבנו והתאהב בו. האחיות שלחו את המיילדת להיפטר מן הילדים. היא הסיתה את האחות לבקש מאחיה שיביא לה תפוחים מזמרים ומרקדים ואת גולבהר שתהיה לה לחברה. האח פגש בדרכו שלושה אחים ששלחוהו מאחד לשני. טיפל בהם ונהג על פי עצותיהם: החליף בין מזונות האריה והסוס, אמר על סכינים שהן דשא רך. הביא את התפוחים ואת גולבהר ונשאה לאשה. המלך הזמינו לארוחה בארמון. בעצת אשתו זרק על אמו פרח במקום אבן והאכיל את החתול במזון שהוגש לו. החתול מת מיד. למחרת הזמין את המלך לארוחה בביתו. גולבהר מספרת את תולדות חייהם. המלך מכיר בילדיו, מעניש את נשותיו ומחזיר אליו את אם ילדיו.

מנחם, זריפה

18093

הבעל שיצא לחפש פרנסה

בעל ואשה עזבו את עירם כדי לחפש את מזלם בעיר הגדולה. בדרך ריחמו על עיוור והרכיבו אותו על חמורם. בעיר הגדולה טען העיוור שהחמור והאשה הם שלו. השופט פקד לשים כל אחד מן השלושה בחדר מבודד ולהאזין בסתר לדבריהם. העיוור שמח כי הוא עומד להתעשר, הבעל והאשה ביכו את מר גורלם. למחרת פסק השופט שיש להחזיר לבעל ולאשה את כל רכושם ולגרש את העיוור.

מנחם, זריפה

18094

בת קניבאלית ואחיה

למלך בת ובן. הבת השתגעה, נעשתה קניבאלית וטרפה את בני משפחתה. רק אחיה הצליח להימלט. בדרכו הצטרפו אליו: שועל, קופה, אריה ונשר. הגיעו לארמון מלא כל טוב וגרו בו. החיות החליטו למצוא לאדונם בת-זוג. השועל והקופה הלכו לבגדד, חרשו וזרעו. בת המלך עלתה לגג לראות את הפלא והנשר חטפה. המלך שלח חיילים להציל את בתו אך הם נטרפו על ידי בעלי החיים. מכשפה מצליחה לחטוף את הבת, אך כשהמלך מכיר את הבחור הוא מברך את הזוג. הקופה והשועל חוזרים אל משפחותיהם. הכלב מת והאדון מבטיח לבנות לו קבר, שיהיה מקום עליה לרגל. בפעם הראשונה הכלב עושה את עצמו והאדון משליכו לזבל. בפעם השנייה הוא מת באמת והאדון קוברו בכבוד. הוא מתגעגע לעיר מולדתו. מגיע לארמון אביו, הכל שומם וריק כי האחות אכלה את כולם. היא מתחילה לאכול גם את סוסו. עולה לגג ומזעיק את האריה. האריה טורף את האחות והבעל מביא את אשתו אל ארמון אביו.

מנחם, זריפה

18095

הבת שנישאה לכלב

כלב נהג לגנוב את הלחם שקנתה אמן של שלוש אחיות שטוו כל הלילה. הבת הצעירה רודפת אחרי הכלב לארמון הסולטן. הצעירה נהגה תוך כדי טוויה לשיר לירח אשר שמו כשם בן הסולטן "מסל-אל-רירב". ביום הוא כלב ובלילה מתחת לאדמה עם שדה. הצעירה מוכנה להינשא לו ואמו דואגת לכל מחסורה. בעצתו היא יורדת בליל חג אל מתחת לאדמה ומבקשת מן השדה להניח לו לחיות את חייו אתה. השדה מסכימה ומשחררת אותו.

מנחם, זריפה

18096

הילדה שמצאה גולגולת

הצעירה בשבע בנות מצאה גולגולת מבריקה כזהב. הגולגולת דיברה ואמרה שלמחרת תהיה לוחם לבוש שחורים שינצח את כולם, אך אסור לה לגלות את זהותו. כך היה. ביום השני הופיע כלוחם אדום ושוב שתקה. ביום השלישי הופיע כלוחם לבן ואז לא שתקה והוא נעלם ולקח איתו את מטפחתה. ביקרה בקברי קדושים ואצל מכשפים אך איש לא עזר לה. יצאה לחפשו בנעלי ברזל ובמקל פלדה. ירדה בבאר ובאה לארמון של 40 בחורים. האש אמרה לסיר לא לגרום לה כוויה כי היא אהובת האדון. התחבאה מתחת למיטה הגדולה ביותר ובלילה התוודעה אליו, לאחר שראתה אותו מחבק את מטפחתה.

מנחם, זריפה

18098

הכלה שמכרה את חמותה ללהקת זמרים

בן יחיד לאמו נשא אשה בניגוד לרצונו. כשנסע לחו"ל התעללה הכלה בחמותה: הושיבה אותה לדגור על ביצים ועוד. לבסוף מכרה אותה כרקדנית ללהקה של זמרים. הבן ראה את אמו רוקדת ופדה אותה. הושיבה אצל השכנים ןשאל את אשתו היכן אמו. האשה הראתה לו קבר ובו כבשה עטופה תכריכים. חפר והוציא את נבלת הכבשה. קשר את אשתו לסוס צמא ודרבן אותו לדהור. החזיר את אמו הביתה.

מנחם, זריפה

18099

מה עדיף החורף או הקיץ?

מנחם, זריפה

18100

מזלה של בת מלך: יוסף אל-מסחור

לבת מלך נודע כי מזלה הוא יוסף אל-מסחור מעבר לשבעת הימים. נדדה בסנדלי ברזל ובמקל פלדה עד שמצאה אותו. בדיוק נרדם לשבע שנים. הניחה ראשו על רגלה וטיפלה בו. קנתה בת-צוענים שתארח לה לחברה. כשיצאה לנוח בגן התעורר יוסף אל-מסחור, נשא לאשה את הצוענייה ובת המלך הפכה לעוזרת. לפני צאתו למסע שואל מה להביא. העוזרת מבקשת קופסת סבלנות. המוכר יעץ לו להאזין מאחורי הדלת לדברי מי שביקשה את הקופסה וכשתגמור לדבר לחבקה, אחרת תתפוצץ. עשה כפי שיעץ לו ושמע את סיפורה של העוזרת. חיבק אותה והקופסה התפוצצה מצער. נשא אותה לאשה וגרש את הצוענייה.

מנחם, זריפה

18101

מי טעים יותר הענב השחור או הלבן?

בעל שואל את אשתו איזה ענבים טעימים יותר. כשעונה כי השחורים הוא חושד בה שבוגדת עם עבדו השחור, ומכה אותה מדי יום. בעצת שכנה אומר לו האשה כי סל אבו מטר יפה ועשיר ממנו. הבעל מגיע לעיר בה כל מה שקונים בחנויות משולם על ידי סל אבו מטר. מתארח בביתו, מגלה כי אשת הנדיב בוגדת בו עם שד. האורח הורג את השד ואת הילדים שנולדו לזוג ומביאם לבעל כעדות לבגידת האשה. סל אבו מטר הורג את הבוגדת ולוקח אליו את האשה המוכה. בינתיים עורך הבעל קניות על חשבון מארחו הנדיב. כשמגיע הביתה מוצא אותו ריק.

מנחם, זריפה

18102

נשים ובעליהן השוטים

שלוש נשים מספרות זו לזו על בעליהן השוטים. האחת שלחה את בעלה למעלה, להביא כיכר לחם. באמצע המדרגות נעצר ולא זכר אם הוא עולה או יורד. השניה שלחה את בעלה לטחון חיטה עם קערה ריקה. הצועני הטוחן צבע את פניו בשחור וגילח לו את זקנו. כשבא הביתה והסתכל בראי לא הכיר את עצמו והיה בטוח שהחליפו אותו. בעלה של השלישית דופק בדלת ביתו. אשתו מוכנה להכניסו רק אם יגיד את שמו. לא זכר והלך לאחותו לשאול. כל הדרך חזר על השם "אחמד" אך כשהגיע לדלת שכח. הלך שוב לאחות והיא נתנה לו את בנה כמלווה. הילד אמר את השם כל הדרך עד שנרדם וכשהגיעו לדלת שוב לא זכר מה שמו.

מנחם, זריפה

18103