ישראל מוסלמי

שם הסיפור

תמצית

מספר

מספר אסע"י

הכלב והאיילה

כלב רדף אחרי איילה במדבר. האיילה רצה, הביטה לאחור והחלה לצחוק. שאל אותה הכלב בשארית כוחו לסיבת צחוקה. האיילה ענתה שלעולם לא יתפוס אותה, כי הוא רץ עבור אדונו, בעוד היא רצה על חייה.

אדואן, חוסיין אדואן

22603

האח הצעיר והע'ולה

היה נסיך ערבי ולו שלושה בנים. כשנפטרה אשתו נשא אישה אחרת שילדה לו בת מוזרה. כשהיתה בת חמש, התעוררה מידי לילה ניגשה לחוות הכבשים ואכלה את ראשו של אחד הכבשים. כך התמעט מספרם של הכבשים. החליטו בני המלך לעשות תורנות בלילות כדי לגלות מה גורם להעלמות הכבשים. שני האחים הגדולים נרדמו בשמירתם רק האח הצעיר הצליח להשאר ער וגילה שאחותו היא ע'ולה שטורפת את ראשי הכבשים. שנים עברו והאח הצעיר הלך לבקר את אחיו בכפר ופגש שם את אחותו הע'ולה הוא הבין שהוא בסכנה הערים עליה וברח. רדפה האחות אחריו עד שהגיע לשלושה עצי דקל הוא קפץ מעץ לעץ כי אחותו כרסמה בשיניה החדות את גזעי העצים. כשעלה לעץ השלישי הופיע אריה שתקף ופגע בע'ולה. בעודה שותתת דם עברה שיירת סוחרים והאח ביקש להצטרף אליהם הם הסכימו בתנאי שתוך שלושה ניחושים יגלה מהי סחורתם. ניכשל האח פעמיים. בניחוש השלישי פלטה האחות "סמק"ונפחה נשמתה האח אמר זאת וניצל.

אמארה, ראסם

24175

הנסיך שחיפש אישה מתאימה

בן מלך מבקש לשאת אישה. אביו שולחו לחפש אישה כלבבו. הגיע הנסיך לכפר ובו ארמון וסביבו תלויים ראשים של אנשים. לשאלתו על כך משיבים לו ששם מתגורר מלך אכזר ולו בת יפהפיה ומי שרוצה לשאתה ולא עומד בתנאי המלך ראשו מוסר. הנסיך שב לאביו והמעניק לו גמלים טעונים בחיטה שעורה ותבלינים רבים. הלך הנסיך עם הכבודה. בדרך שיירת נמלים חוסמת את הדרך. נתן להן חיטה ובתמורה נתן לו מלך הנמלים שערה, שכאשר ישרפה, יבואו הנמלים לעזרתו. בהמשך דרכו פגש בע'ולה. הוא בירך אותה לשלום וינק מחלבה. היא נתנה לו שערה מראשה, שכאשר ישרפה, תבוא היא לעזרתו. הגיע הנסיך למלך שדרש ממנו להכנס לשני חדרים ובאם ישרוד אותם הוא ייתן לו את בתו. בחדר אחד עמד עבד גבוה וחסון. הנסיך שרף את שערת הע'ולה ומיד היא הופיעה והתיזה את ראש העבד. למחרת בלילה העמיד המלך בחדר השני ערימת חיטה מעורבבת בשעורה ועדשים ובקשו להפריד ביניהם. שרף הנסיך את השערה שקיבל ממלך הנמלים ומיד הופיעו כל הנמלים והפרידו בין השעורה והחיטים. למחרת בבוקר כשראה המלך את הערימות המופרדות נתן את בתו לנסיך לאישה.

אמארה, ראסם

24176

ג'בינה

לפני הרבה זמן היתה אישה נשואה שלא הביאה ילדים. והיתה עושה גבינות. יום אחד ראתה פרוסת גבינה לבנה שמצאה מאוד חן בעיניה וביקשה שתהיה לה ילדה יפה כמו הירח ולבנה כגבינה. אכלה האישה את פרוסת הגבינה ומיד נכנסה להריון וילדה בת יפהפיה ולבנה כמו הגבינה וקראה שמה ג'בינה. אהבו אותה כל אנשי הכפר ואמה שמרה עליה במיוחד. יום אחד ביקשו אנשי הכפר מאמה של ג'בינה שתרשה לה להתלוות לטקס פארדה (מנהג הבאת כלה בליווי אנשי הכפר). מאחר שאיחרה לצאת לדרך יצאה ג'בינה לבדה על גב גמל בליווי שפחה שחורה. אמה נתנה לה חרוז כחול שישמור עליה מסכנות. באחד המקומות איבדה ג'בינה את החרוז והשפחה תפשה את מקומה צבעה את עצמה בלבן ואת ג'בינה בשחור ורכבה על גמלה של ג'בינה. הן הגיעו לארמון סולטן והוא ביקש מהשפחה לשאתה לאישה ואילו ג'בינה יצאה יום יום למרעה ובכתה ושרה לציפורים שימסרו דרישת שלום להוריה. שמע השולטן את שירתה וכשברר שהשפחה רימתה גירש את השפחה השחורה והתחתן עם ג'בינה.

אסדי, מרים

24011

סיפורה של עלויה

לאישה אלמנה חולה יש שתי בנות, עליה ועלויה, וגם כלב. לפני מותה האם ביקשה מהכלב לישמור על בנותיה. לאחר מותה הכלב דאג להן והביא להן אוכל. עלויה הצעירהה באחיות, ביקשה לדעת מניין מביא הוא הכל. היא עקבה אחריו, הגיעה למערה ושם שמעה קול של זקנה שדיברה עם הכלב והוא סיפר לה כי בא מבית הבנות. עלויה הבינה כי הכלב הוא בעצם שד. יום אחד היא בשוגג חזרה על השיחה בין הזקנה לכלב, הוא שמע זאת, ליקק את רגלה שהפכה לרגל חמור, והנשא אותה לארץ רחוקה, שם השליך אותה על ערימת אשפה. שם מצאה אותה משרתת של משפחה אמידה. אם המשפחה רצתה לחתן אותה לבנה. נשות המדינה קינאו בה וביקשו לגלות את עברה. הספרית שלה ראתה את רגל החמור שלה וסיפרה לנשים. אלה הציעו לארגן תחרות ריצה שבה תשתתף גם עלויה, על מנת לחשוף את רגל החמור שלה. בלילה היא חלמה שאחותה ובעלה הכלב שבינתיים הפך לבחור יפה באים אליה. הכלב אמר לה כי עונשה הסתיים. היא ליקק את רגלה שחזרה להיות רגילה. אחותה שמה לה חינה על הרגל והם נעלמו. כשהתעוררה, סירבה עלויה להשתתף במירוץ, אך הרימה את לבושה כך שנראה שתי רגליה היפות. היא נשאה לבן ראש המדינה והם חיו באושר.

דיאב, אמנה

24274

המלאך ובת המלך

היו שני מלכים,לאחד שני בנים ולשני שלוש בנות. החליטו להשיא נסיך אחד לנסיכה הבכורה, והיתה חתונה מפוארת. הבת האמצעית היתה מאוהבת בגבר ממדינה אחרת שאינו נסיך. הבת הקטנה סיפרה בסוד לאחותה האמצעית שהיא מאוהבת במלאך המגיע אליה מדי לילה דרך החלון ונעלם עם עלות השחר. תכננה האחות האמצעית ללכוד את המלאך לעצמה ואטמה את החלון בזכוכית עבה. כשהגיע המלאך נכנס בזכוכית וגופו נקרע. טיפלה בו האחות במסירות ואחיו של המלאך חיפשו אותו ולקחו אותו איתם. האחות הצעירה לא ידעה להיכן הוא נעלם. באחד הימים הגיע המלאך וסיפר לה מה עוללה אחותה והציע לה לבוא עימו. סיפרה על כך האחות האמצעית למלך. בא אביה וכלא את הצעירה בארמון והמלאך נשאר עימה בכלא, אך נעלם. האחות האמצעית מתה. והנסיכה הקטנה הפכה ללא נראית. יום אחד לחמה מדינה זרה בממלכתו של אביה הגיע אחיו של המלאך ונלחם בממלכה הזרה וניצחם. התייעץ המלך עם ווזירו כיצד קרה דבר כל כך לא הגיוני שחייליו המעטים ניצחו את החיילים הרבים של האויב. הסביר לו הווזיר כי נשמת בתו וחברה הם אלו שעזרו במלחמה, והציע לו להתיר לבתו להתחתן עם המלאך. וכך חיו הנסיכה והמלאך בעושר ואושר.

דעור, אחמד

24010

זהב במערה

בכפר סחנין, ליד בית משפחת אלבכר יש סלע. מספרים שפעם בעונת הזיתים הגיע מרוקאי וביקש מבת המשפחה שתפזר קטורת. קרא בקול ונפתחה מערה ובה זהב שנשמר על ידי תרנגולת ואפרחים מזהב שהיו שדים. המרוקאי אסף את הזהב ונתן לבת מגש זהב. כשעזב, הבת שגנבה ממנו מעט קטורת פיזרה אותה, נפתחה המערה. הבת נכנסה לתוכה, אספה זהב, והמערה נסגרה עליה. שבוע שלם שמעו קולה בוקע ממנה. בבית נשאר מגש הזהב.

זבידאת, פאטמה

23095

ג'בינה

לעקרה נולדה, לבקשתה, בת לבנה כגבינה. קראה לה: ג'בינה. בדרך למסיבה, מאבדת את הטבעת השומרת עליה והמשרתת לובשת את בגדיה ורוכבת על סוסה. הנסיך מתחתן עם המשרתת, שפניה מרוחים בפחם לבן. ג'בינה רועת אווזים, כשפניה מרוחים בפחם שחור. במרעה שרה את קורותיה. האווזים עצובות ומרזות. הנסיך עוקב אחריה , שומע את השיר ומגלה את האמת. מתחתן עם ג'בינה ומעניש את המשרתת.

זבן, מחמד

24273

כורת העצים והע'ולה

היה כורת עצים שהיה הולך ליער כדי לכרות עצים לפרנסתו. יום אחד פגשה אותו הע'ולה ואמרה לו שהיא דודתו והיא הציעה לו ולבני משפחתו לבוא להתגורר אצלה. האמין לה האיש והציע לאשתו שהיא והילדים יבואו אתו. אלא שהאשה חשדה שזו הע'ולה שרוצה לאכול אותם. בסוף השתכנעה האשה ועברה עם ילדיה לע'ולה. בלילה שמעה את הע'ולה אומרת לילדים שלכשישמינו תאכל אותם. אספה האם את ילדיה וחזרה לביתה ללא האב. כשהבינה הע'ולה שהאשה וילדיה עזבו, אמרה לאב שהיא תאכל אותו ואת עצמותיו גם, במקום את אשתו והילדים. הבין האב שאשתו צדקה ממנו.

חאג', פאטמה

24733

הזאב והגדיים

היתה עיזה לבנה שחיה עם שבעת גדייה .כשיצאה מן הבית ציוותה שיזהרו מאוד מלפתוח את הדלת למישהו אחר ממנה. ניסה הזאב לשכנעם שיפתחו לו את הדלת אלא שהם זיהו את קולו הגס. בלע דבש לרכך קולו וניסה שנית אלא שזיהו את זנבו השחור. צבע את זנבו בלבן ופתחו לו את הדלת. מיד טרפם פרט לקטן שהתחבא במגירה. כשבאה האם וראתה את הזאב ישן מתחת לעץ פתחה את בטנו, שחררה את גדייה ומלאה את בטנו באבנים.

חגאזי, חוריה

24208

נוס נסייס

שלוש גיסות. לשתיים יש בן לשלישית אין. הגיסה השלישית קנתה תפוח הריון והתחלקה בו עם בעלה. נולד לה חצי בן עם עין, יד ורגל אחת. לכן נקרא חצי חציון. יצא עם בני דודיו לצייד.הם על סוסים עם נשק אבק שריפה והוא על כבשה עם מרגמת אבנים. צד כל מה שרצה ובני הדודים לקחו ממנו את הציד. בני הדוד זרקו אותו לבאר עמוקה. אדם זר חילץ אותו. עד שהאמת נגלתה לאביו. בכפר היתה אישה, שבלילה הפכה למפלצת. התארחו בביתה נוס נסיס לא ישן, העסיק את המפלצת כל הלילה כך שלא טרפה אותם. מילא את מיטתה במחטים ולא יכלה לישון בה. בני הכפר ברחו מאימתה. נוס נסיס מתחפש למוכר מיני מתיקה, גורם למפלצת להיכנס לארגז הממתקים וכולא אותה. מביא את הארגז למשפחתו. שורפים אותה וחוזרים לכפר.

חמזה, זריפה

24262

הבחורים ששתו עראק באל ח'אדר

לפני למעלה משישים שנה קרה מקרה הערק. צעירים מכפרים השתכרו מערק, ונכנסו לשחות, והחלו לטבוע. אבותיהם באו למערת אליהו, והתחננו לעזרתו. לפתע ראו איש בסירה, שמשה אותם במשוטיו. הציל את כולם, קרוב לחמישים איש. ומיד אחר כך נעלם.

חמרה עאבדי, זהרה

23000

הצבוע כפוי הטובה

ביום גשום חורפי, אדם פוגש צבוע ממין נקבה, כשהיא רטובה ורועדת מקור. הוא מכניס אותה למערה ומדליק אש. לאחר שהיא התחממה והתחזקה, היא רצתה לטרוף אותו. על כך הוא מסיק כי אין לעשות טובה לאדם לא ראוי.

חסין כטיב, מוחמד (אבו חאתם)

24219

יד המגל

אישה שלה שבעה בנים משתוקקת לבת. היא מבקשת מהאל בת, גם אם יהיה לה יד מגל. ואכן היא יולדת תינוקת, וידה היא בצורת מגל. אבל התינוקת היא שדה, ובכל לילה היא קמה ממיטתה וטורפת כבשה או עז מן עדר המשפחה. האחים החלו לשמור כל אחד בתורו בלילות, אך היא תמיד חיכתה שהשומר ירדם ואז יצאה. כשהגיעו תורות של האח הצעיר, הוא נשאר ער כל הלילה, וראה כיצד אחותו טורפת מן העדר. סיפר זאת לאמו, ועזב יחד עם אשתו את הבית. נדד למדינה אחרת, קנה אדמה, והתיישב עם אשתו וילדיו., והיה רועה צאנו בשדות ובהרים. יום אחד מצא שני גורי אריות וגידל אותם בביתו. לאחר שנים ביקש לבקר את משפחתו. תלש שתי שערות מהאריות, ואמר לאשתו שאם תראה שהאריות לא שקטים, שתשחרר אותם. בדרך, אכל תמרים וזרק את החרצנים. בא לכפר הולדתו, מצא אותו שומם מאדם ובעלי חיים. רק אחותו היתה שם. הוא הסתתר על גג הבית, היא טרפה את סוסו. בינתיים צמחו עצי התמר, הוא טיפס עליהם ועבר מעץ לעץ, כשאחותו רודפת אחריו. ביקש ממנה רשות לעשן סיגריה, לפני שהיא אוכלת אותו. שרף את שערות האריות. אשתו במדינה הרחוקה ראתה שהאריות סוערים, שחררה אותם. הם הגיעו וטרפו את האחות, נשארה ממנה רק טיפת דם אחת. בדרך פגש סוחרים וגמלים. הם הציעו לו לנחש מה שיש בשקיהם, אם יצליח, יקבל את הגמלים ומשאם, ואם לא, הם יקחו לו את האריות. טיפת הדם רמזה לו על התוכן הנכון. הוא קיבל חזרה את האריות וכן את הגמלים, וחזר לאשתו.

טהה יונס, חיאת

23974

אום סלימאן

למשפחה אין כסף לקנות מצרכים לחג. הבעל לוקח את פרתם לשוק על מנת למוכרה. בדרך עוצר ליד עץ ועליו תנשמת. משוכנע שהציפור מדברת אליו ומורה לו להשאיר את הפרה ליד העץ ולחפש את המטמון הטמון לידו. הוא אכן מוצא את המטמון, חוזר לביתו ומספר את המעשה לאשתו. זו הולכת לעץ ומחזירה את הפרה לביתם, למורת רוחו של הבעל המבקש להתלונן על אשתו בבית המשפט. בשל החג הוא נאלץ לחכות יומיים. בינתיים אשתו מכינה מאכלי חג, ומפזרת אותם בחצר. מעירה את בעלה ומספרת לו שהמאכלים נפלו מן השמיים. כשלבסוף מגיעים לבית המשפט, הבעל מספר את סיפורו ואשתו טוענת שהוא חולה במחלת נפש. כאשר נשאל הבעל מתי קרה המקרה, עונה שזה היה כשירד גשם של מצרכים. השופט ממליץ שילך להסתכלות בבית חולים לחולי נפש.

טהה יונס, כמאל

23973

הפרה המתחזה

היתה משפחה עניה .יום אחד באה אליהם פרה שהיתה גדושה בחלב. חלבו אותה ושתו, צחקה הפרה. בלילה חששה האישה לישון כי שמה לב שהפרה צחקה וחשדה שהפרה איננה פרה אמיתית. ואכן הבחינה שהפרה הפכה לבן אנוש, עברה בין הילדים כשהיא בודקת עד כמה צנומים הם ואמרה כי עליה להביא כבשים כדי שיאכלו וישמינו. למחרת נמצאו כבשים בחזית הבית. שחט אותם הבעל ואכלו. שמח הבעל שיש אוכל ושהפרה נותנת חלב ולא טרח לבדוק את חששות אשתו. ושוב בדקה הפרה את הילדים ואמרה כי טרם שמנו מספיק. אמרה האישה כי עליה ללכת לבאר רחוקה כדי לכבס את בגדי הילדים. הלכה לשם והדליקה אש כיבסה והלבישה את ילדיה. תלתה לפה על העץ כדי שהפרה תחשוב שעדיין האש בוערת, והיא הלכה לכפר קרוב עם ילדיה. בינתיים הגיעה הפרה וגילתה שהאישה וילדיה אינם, הפכה לאדם והחלה לקלל. בעלה של האישה ששמו היה אבו שליל התחבא בחבית התגלה על ידי הפרה והיא אכלה אותו. התחילה לחפש את האישה וילדיה כדי לאכול אותם. בינתיים כיסתה האישה את הבאר בשטיח, ישבה עם ילדיה על השטיח מסביב לבאר וכשהגיעה הפרה פיתתה אותה האישה להתיישב במרכז השטיח על פי הבאר. כשהתרחקו הילדים נפלה הפרה למטה. סיפרה האישה למוכ'תאר את עלילות הפרה שעדיין היו סימני דם על שפתיה והיתה ע'וליה. הביאו קוצים ושרפו אותה באש.

טהה יונס, כמאל

24009

ג'בינה, השפחה ובן השולטן

לפני שנים רבות, היתה אישה שעשתה גבינה. כשהיתה בהריון אכלה פרוסת גבינה. ילדה בת לבנה ויפה שקראו לה ג'בינה. כשבגרה, אמה שלחה אותה עם שפחתה אל הנסיך. כשהגיעו, השפחה צבעה פניה בלבן, את פניה של הנערה צבעה בשחור והחליפה את בגדיה. הנסיך נישא לשפחה וג'בינה הפכה לרועת צאן. כל יום ג'בינה שרה וביקשה מהציפורים שיודיעו להוריה מה עלה בגורלה. כששמע הנסיך את שירתה, הזמין אותה לארמון וביקש ממנה להתרחץ. כשראה אותה יפה ולבנה, גירש את השפחה ונישא לה. שבעה ימים חגגו אנשי הכפר בבית השולטן.

יחיא, סלים

23139

חוטב העצים והנחש

חוטב עצים עני מוצא בבאר חתול, נחש ואדם. הם מבקשים ממנו להוציאם וכל אחד מבטיח לגמול לו על כך. החתול מבטיח עושר, הנחש מבטיח שיחלץ אותו מצרה קשה. הוא מוציא את שניהם. אך את האדם איננו רוצה להציל כי הוא כפוי טובה. לבסוף, אחרי שכנועים הוא מציל גם את האדם, ההופך לידידו ומבקר בביתו לעיתים קרובות. יום אחד החתול מביא לחוטב עצים שרשרות זהב. הוא מוכר חלק מהן ומתעשר. האדם הבא לביקור חושד כי גנב מן המלך ומלשין עליו. אוסרים את חוטב העצים ועומדים להוציאו להורג. אך ביום המיועד, ההוצאה להורג מתעכבת כי הנחש נכרך על גוף המלך. חוטב העצים מרחיק את הנחש ומספר למלך את קורותיו. האדם המלשין מוצא להורג.

נסאר, אחמד

22895

מציאת הכלה המתאימה

למלך ערבי היה בן שרצה להתחתן. אביו הסכים בתנאי שימצא בחורה שחומה ולבנה קצרה וארוכה, תמימה וזונה. עלה הנסיך על סוסו לחפש את האישה המתאימה והגיע לבית במדבר, שבו היתה נערה, שענתה על שאלותיו בחידות. כשהנסיך הסביר לאביה את סיבת בואו, היא הודיעה שהיא המתאימה ופתרה את דבריו האניגמטיים של המלך.

סואעד, חזנה

23629

אהבת סאלח וסאלחה

בשפרעם היתה בחורה יפה מאוד בשם סאלחה שהייתה הולכת לשאוב מים מהמעיין, והייתה משחקת ורוקדת שם עם חברותיה. ראה אותה בחור בשם סאלח, התאהב בה ואמר, שאם לא ייתחתן איתה, ימות. היא הייתה מאורסת לאחר, והוא לא ויתר, ושכנע אותה ואת הוריה ,שתתחתן איתו. היא באה מהשכונה המערבית בשפרעם, והוא מהשכונה המזרחית והייתה נקמת דם בין שתי השכונות, ולמרות כל הבעיות שהיו, התחתן איתה.

ספורי, מוחמד

23557

חוטב העצים והעץ

חוטב עצים עני שכבר לא נשארו לו עצים לחטוב פרט לעץ אחד, רוצה להכות בעץ אבל העץ אומר לו לקחת מן הסלע שלידו אבן ריחיים שתפרנס אותו. וכך היה. שכנה קנאית מחליפה את אבן הריחיים המיוחדת באב ריחיים רגילה. החוט חוזר אל העץ. זה נותן לו מקל שמכה בעצמו. בבית המקל מכה את השכנה וזו מחזירה מייד את אבן הריחיים הקסומה.

עבאס, מונא

24266

ג'לבאן מתחתן עם שדה

ג'לבאן הצייד (דייג?) נהג למתוח רשת על חוף הים כדי לצוד ציפורים. ציפור גדולה קורעת את רשתותיו שלוש פעמים ובפעם השלישית מכה את הדייג והוא נופל לים. נערה-שדה שהתאהבה בו מוציאה אותו מן המים והם מתחתנים. עם ישאל אותה שאלה היא תמות. ילדה לו 3 ילדים והניחה אותם בכדים חתומים. כשמת אביו בכתה בכי מר. כשמת בן-דודו צחקה ושמחה. ג'לבאן לא התאפק ושאל לפשר התנהגותה. תשובותיה: הילדים היו עתידים למות בשריפה, בקטטה ובטביעה. הרגה אותם כשהם קטנים. אביו היה שודד קמצן ודינו ? גהינום. בן-דודו עומד לשאת את אחותה בגן-עדן. לפני מותה התגלתה לבני כפרו כך שלא יחשבו שהוא משוגע.

עואד, מחמוד

24261

אלוהים עזור לנו

כפיר שומע את אביו האריה חוזר על המשפט: "אלוהים הרחק מאיתנו את רוע בני האדם". הכפיר מחפש את האדם שמעולם לא נתקל בו. הוא פוגש בדרך בעלי-חיים שונים (חמור, שור, סוס, גמל) וכולם מגיבים בפחד מן האדם. לבסוף פוגש הכפיר באדם המוכן להלחם בו, אך עליו להביא את כלי אומנותו מן הבית, ועד שיחזור הוא קושר את הכפיר כדי שלא יברח. ובינתיים מכה אותו מכות רצח. הכפיר חוזר לאביו ועונה לדבריו: "אמן ואמן".

עואד, סמירה

24267

הנסיך חמוד

עם מותו של הנסיך-השייח אביו של חמוד, החרים אחיו של הנסיך (דודו של חמוד) את כל רכושו וחמוד ואמו נשארו בחוסר כל. חמוד רוצה לשאת את בת דודו לאישה אך לא היה לו כסף למוהר. יצא לחפש עבודה. שייח שחי במערה, נתן לחמוד 3 עצות המוכיחות עצמן כנכונות: א. להתרחק ממקום זרימת מים (שיירת גמלים של סוחרים לא שעתה לעצה ונסחפה בשיטפון. מחמוד מצא את סחורותיהם). ב. לא לגלות סוד לאישה ( מגלה לאמו שהרג בטעות בכר של דודו, האם מגלה לשכנה. הדבר מגיע לאוזני הדוד שדורש תמורת הבכר 22 נאקות הרות). ג. להתחבר לעני ולא לעשיר (גיסו העשיר מסרב לעזור לו להשיג את הנאקות, אבל שייך עני חברו של אביו עוזר).

עיאדאת, פאטמה

24269

ודיעה

אישה שבעה בנים. בלידה הבאה ביקשו הבנים שאם תלד שוב בן תתלה חרב על דלת הבית, ואם בת ? צנצנת כוחל ומראה. האישה ילדה בת, שכנותיה תלו חרב. הבנים עזבו וגרו במערה. כשגדלה הבת הלכה לחפש את אחיה. בעזרת שייך מצאה את מערתם ונשארה לגור איתם. יצאה לחפש אש, פגשה מפלצת שבא כל יום למצוץ את אצבעה. היא רזתה מאוד. האחים ארבו למפלצת וכרתו ראשה. חתול מגלה לאחיות המפלצת היכן ראשו הכרות. קברו את שיניו בפתח המערה. הנערה דרכה על אחת מהן ונפלה כאילו מתה. "ציפור העזרה" כששמעה מפי בחור שכן את המשפט הנכון "רד בשם מי שנתן לך את החיים", ירדה אל הגופה. הבחור ואמו רחצו את הגופה, שלפו את השן התקועה ברגלה והיא התעוררה. התחתנה עם הבחור. אחיו החורג חשק בנערה. הזוג הצעיר ברח וחי בשלום

עיאדאת, פאטמה

24270

הנערה הבוגדנית

סעדה, מטוניסיה, בת למשפחת זינתי, בקיאה בחיזוי עתידות. היא חושקת במרעי, צעיר יפה תואר ממארוקו, ממשפחת אבו זיד משבט בני אילאל. בתחבולותיה היא גוררת למלחמה את משפחת זינתי ואת משפחת אבו זיד. בת משפחת זינתי מבקשת להסב את תשומת לב הלוחמים על ידי הופעת מאה בחורות יפות ומזמרות. דעתו של בן משפחת זינתי מוסחת והוא נהרג. סעדה הנחשבת לבוגדנית נהרגת.

עלי, סלים

24216

הנערה החולה והאביר

לקשישה עניה מאד היו שתי בנות, אחת בריאה והשניה נכה שסבלה כאבים עזים. כשהנכה היתה מתאוננת על כאביה, אמה נהגה לשיר לה שירי אמונה על מנת לעודד את רוחה. פעם עבר אביר, הוא ביקש את רשות האם ולקח את הנכה לכפר רחוק, שם טיפל בה בתרופה. האם שהיתה משוכנעת שהאביר הוא מלאך משמיים, המשיכה לשיר שירי אמונה ודת. אחרי מספר ימים, האביר חזר עם הבת שהבריאה בינתיים. הנסיך המשיך להגיע לבית עד שהתאהב בבת הנכה והתחתן עמה.

עלי, סעדה

24215

איך מוצאים אוצר

יום אחד הגיעה למערה שליד משפחת אלבכר שבסחנין, קבוצת מרוקאים שעסקו בכישוף. על פי ספרי האוצרות שבידיהם, טענו שיש בה אוצרות. הם קראו לבת משפחת אלבכר, לשים קטורת על האש. הבטיחו לה בתמורה מעט זהב. אמרו דברי כישוף והמערה נפתחה. לאחר שלקחו את הזהב והלכו, ביקשה הבת לבדוק אם נשאר זהב. שמה קטורת, נפתחה המערה ונכנסה לתוכה. המערה נסגרה עליה, כי לא היה מי שישים עליה קטורת. הזקנים בכפר טוענים שיש ספרים המדריכים כיצד למצוא אוצרות.

שאהין, מחמוד (אבו זאקי)

23097

עליה ועיסאם

פרצה מריבה בין שתי חמולות חיו בסוריה. בראש האחת אבו עליה ובראש השניה אבו עיסאם. אחד מאנשי המקום לקח את חרבו של אבו עליה והרג בה את אבו עיסאם. אבו עליה הואשם ברצח. בתו עליה ועיסאם, בנו של הנרצח, התאהבו. אמו סיפרה לו שאביה של עליה הוא רוצח אביו, ועליו לנקום מותו. עיסאם רצח את אביה של עליה. עליה ביקשה מעיסאם שינקום את מות אביה. הוא הסכים והמית עצמו בחרבו. עליה, שנותרה בודדה, לאחר מות אביה ואהובה התאבדה אף היא.

שאהין, מחמוד (אבו זאקי)

23265

הזהב ושולי השמלה

לפני חמישים שנה, הגיע מרוקאי לשכונה, רכוב על חמור. מצא שם בת בשם פאטמה וביקש שתעזור לו בהרמת מגש. היתה לו קטורת, קרא בפסוקי הקוראן, עד שנפתחה מערה. נכנס ומלא את השקיות שהיו על החמור, בזהב והלך. פאטמה חזרה על מעשהו, נפתחה המערה, נכנסה לתוכה. נסגרה המערה אך חלק משמלתה נשאר בחוץ. כולם ראו חלק זה.

שואהנה, רסמיה

23096

ג'בינה והעול שהפסיד

אישה ולה בת יפה ושמה ג'בינה. הבת הולכת עם חברותיה ליער לקטוף דומים. הן ממלאות את סלה באבנים. כשחוזרת הביתה, אמה שולחת אותה ליער בשנית, לקטוף דומים לבדה. ביער תופס אותה הע'ול, מביאה למערתו, והולך לצוד לארוחת ערב. מוכר ענבים עובר ושומע את בכיה. הוא מזעיק את אחיה להצילה. כששב הע'ול ואיננו מוצא אותה, הוא לובש בגדים ישנים וקרועים, סובב בכפר ומבקש אוכל, בגדים ושתיה. הוריה של ג'בינה מרחמים עליו, מאכילים אותו ומלינים אותו בחצר. בלילה כשג'בינה יוצאת לחצר, הוא שוב חוטף אותה. אך אחיה שומעים אותה והורגים אותו.

שנטי, סארה

23153

בן המלך והמלכה

אישה עקרה התפללה לאלוהים, וביקשה בת אפילו אם תהיה כלבה. ואכן, ילדה האישה כלבה, וטיפלה במסירות .מדי יום אחד הלכה הכלבה לגן משופע בפירות ששומר בפתחו, ומילאה את סלה בפירות. ולאחר שהתפשטה ורחצה במעיין שבה לביתה. כשבן המלך הבחין שהגן נהרס ושמע מן השומר על הכלבה, רצה לראות במו עיניו את מעשיה. הוא התחבא בין ענפי עץ תות וחיכה לבואה. בגן הכלבה התרחצה כהרגלה, והחלה לענוד עשר טבעות על אצבעותיה. בן המלך לקח בהחבא טבעת אחת. הוא שב לארמונו והודיע לאימו, כי ברצונו לשאת את הכלבה לאישה. כשלקח הנסיך את הכלבה לביתו ,והראה לה את הטבעת ,הבינה הכלבה. היא הורידה את בגדיה, והנסיך שרפם באש. הכלבה הפכה לנערה יפהפיה, עד שאנשים שמו לה מטבעות כסף במטפחתה בשל יופיה. בן השר קינא במה שאירע לבן המלך, והחליט להתחתן גם הוא עם כלבה. כשהכה אותה במקלות כדי שתפשוט את בגדיה טרפה אותו הכלבה.

תיתי, ג'מילה

23632

הבת הצעירה והשד

במשפחה בה היו שלוש בנות, נפטרה האם. האב נשא אישה אחרת ,שדרשה ממנו לגרש את בנותיו מן הבית. פעמיים לקח האב את בנותיו למקום מרוחק מביתן, כדי להשאירן שם. הבת הצעירה השאירה סימנים בדרך, כדי שיוכלו לשוב לביתן. בפעם השלישית נרדמה הצעירה, והן לא יכלו למצוא את דרכן חזרה. הן מצאו מערה בהר הקרוב לכפר, הן קנו בכפר מזון, וכל בת קנתה גם תרנגולת. כל יום התרנגולת של הצעירה הטילה יהלום, בעוד שהתרנגולות של אחיותיה הטילו ביצים רגילות. קינאו האחיות והשליכו את התרנגולת שלה לבור. חיפשה הצעירה את התרנגולת, וראתה אותה בבור של הע'ול. כשירדה בחבל לתוך הבור, חתכו אחיותיה את החבל. הצעירה נשארה בבית הע'ול. היא ניקתה אותו והתחבאה מתחת לסיר גדול. יומיים התפלא הע'ול על הניקיון בביתו, ביום השלישי הבין שיש מישהו בביתו והבטיח לא לעשות דבר למי שיתגלה. הצעירה יצאה ממחבואה, והע'ול הבטיח לה כי יהיה לה לאב. יום אחד ביקשה הצעירה מאביה, שיביא לה חוטים ,כדי שתוכל לארוג. כשישבה וארגה, באו אליה שבע יונים והזהירו אותה שיום יבוא והע'ול יאכל אותה. כשסיפרה זאת לאביה, הציע לה להשיב ליונים כי יום אחד היא תינשא לבן מלך, תשחוט אותן, ותעשה מנוצותיהן מיטה. כששמעו היונים את דברי הצעירה טבלו עצמן באפר ועפו לבן המלך. בן המלך עקב אחריהן, והגיע למערה. הוא שמע את חילופי הדברים בין הצעירה ליונים ,שב לאימו ואמר לה, כי ברצונו לשאת את בת הע'ול לאישה. אביה הע'ול הסכים לבקשת אם הנסיך לתת לבנה את בתו לאישה. בדרכה לבית הנסיך,תפסה הנערה את היונים, שחטה אותן ואכלה אותן, ומנוצותיהן עשתה מיטה עליה ישנה.

תיתי, ג'מילה

23633

הילדה והעבד

גבר ואישה עלו למכה, וביקשו משכנם, אבו עלי, שישמור על בתם. כשנשארה הבת בביתה לבדה, עבד שיצא מחדר אפל מורה לה להכין בורגול ולשיר. הילדה בשירתה קוראת לעזרת השכן. השכן הורג את העבד הרדום, חותך אותו לחתיכות ושולח אותן לבית העבד. אשת העבד שהיתה ע'ולה מבשלת אותן אך מגלה שזהו בעלה. היא עוקבת אחר סימני הדם, ומגיעה לבית הנערה ומארגנת חתונה בין הנערה לאחת מבניה. ביום החתונה הכינו את סירי המים, והושיבו את הכלה ליד אחות החתן. היא בקשה מאחות החתן להחליף עימה את בגדיה ונמלטה. הע'ולה ובניה, בישלו את הכלה בסיר. כשהתכוננו לאכול אותה, זיהו האחים את עגילי אחותם בתבשיל. הע'ולה שלחה את בניה לחפש את הנעריה אך הם לא הצליחו למצוא אותה. כששבים ההורים ממכה, הנערה מספרת להם מה שארע.

תיתי, ג'מילה

23634

הרועה והנחש

רועה זקן מגיע עם עדרו למערה ונח בה. מנגן בחלילו. נחש יוצא ורוקד לקול הנגינה. בסיום נותן לרועה לירה זהב, וכך כל יום. הרועה מתעשר. כשאין לו עוד כוח לצאת למרעה, מגלה את הסוד לבנו. הבן מנסה להרוג את הנחש כדי לזכות בכל האוצר בבת אחת. הנחש זריז ממנו. מקיש אותו והבן מת.

תיתי, מוחמד

24263