היתה משפחה עניה .יום אחד באה אליהם פרה שהיתה גדושה בחלב. חלבו אותה ושתו, צחקה הפרה. בלילה חששה האישה לישון כי שמה לב שהפרה צחקה וחשדה שהפרה איננה פרה אמיתית. ואכן הבחינה שהפרה הפכה לבן אנוש, עברה בין הילדים כשהיא בודקת עד כמה צנומים הם ואמרה כי עליה להביא כבשים כדי שיאכלו וישמינו. למחרת נמצאו כבשים בחזית הבית. שחט אותם הבעל ואכלו. שמח הבעל שיש אוכל ושהפרה נותנת חלב ולא טרח לבדוק את חששות אשתו. ושוב בדקה הפרה את הילדים ואמרה כי טרם שמנו מספיק. אמרה האישה כי עליה ללכת לבאר רחוקה כדי לכבס את בגדי הילדים. הלכה לשם והדליקה אש כיבסה והלבישה את ילדיה. תלתה לפה על העץ כדי שהפרה תחשוב שעדיין האש בוערת, והיא הלכה לכפר קרוב עם ילדיה. בינתיים הגיעה הפרה וגילתה שהאישה וילדיה אינם, הפכה לאדם והחלה לקלל. בעלה של האישה ששמו היה אבו שליל התחבא בחבית התגלה על ידי הפרה והיא אכלה אותו. התחילה לחפש את האישה וילדיה כדי לאכול אותם. בינתיים כיסתה האישה את הבאר בשטיח, ישבה עם ילדיה על השטיח מסביב לבאר וכשהגיעה הפרה פיתתה אותה האישה להתיישב במרכז השטיח על פי הבאר. כשהתרחקו הילדים נפלה הפרה למטה. סיפרה האישה למוכ'תאר את עלילות הפרה שעדיין היו סימני דם על שפתיה והיתה ע'וליה. הביאו קוצים ושרפו אותה באש.