מסד הנתונים |
|
מקור ישראל – האתר הישן |
|
|
|||
|
שם הסיפור |
דיוגינס |
טקסט |
דיוגינס א בית דירתו של דיוגינס היתה חמת גדולה, שכיסוה באחד מראשיה להגן עליו מקור החורף ומחום הקיץ, כדי שלא יזיקוהו. והיה שואל צדקה מעוברים ושבים. והיתה לו קערה לשתות בה. ולפי שפעם אחת ראה איש מלקק בידו אל פיו, השליך הקערה. ב וכבר ציווה דיוגינס חכם אחד מפילוסופי הגויים, שישליכו גופו אחר מותו על פני אחד השדות. וכאשר אמרו לו, כי יאכלוהו העופות, השיב: "אם כן, שימו לי מטה בידי ואבריחם מעלי." "ואם לא תרגיש," השיבוהו, "איך תוכל להדיחם מעליך?" אז שחק עליהם ואמר: "ואם לא ארגיש ובשרי לא ישכון לבטח, מה-לי אם יאכלוני העופות או התולעים אשר בגוש עפר יסודם." |
מקורות |
|
מלות מפתח |
דיוגנס, מוות |