ממקור ישראל

חזרה לדף הראשי של מס"ע

 

מסד הנתונים

 

מקור ישראל – האתר הישן

כניסה למסד הנתונים

 

תוכן העניינים

מקורות הסיפורים

חיפוש בבסיס הנתונים

 

חיפוש לפי מלות מפתח

חיפוש לפי שם הסיפור


לסיפור הבא

לסיפור הקודם

סיפור מספר 898


שם הסיפור

דיוגינס

טקסט

דיוגינס

א

בית דירתו של דיוגינס היתה חמת גדולה, שכיסוה באחד מראשיה להגן עליו מקור החורף ומחום הקיץ, כדי שלא יזיקוהו. והיה שואל צדקה מעוברים ושבים. והיתה לו קערה לשתות בה. ולפי שפעם אחת ראה איש מלקק בידו אל פיו, השליך הקערה.

ב

וכבר ציווה דיוגינס חכם אחד מפילוסופי הגויים, שישליכו גופו אחר מותו על פני אחד השדות. וכאשר אמרו לו, כי יאכלוהו העופות, השיב: "אם כן, שימו לי מטה בידי ואבריחם מעלי."

"ואם לא תרגיש," השיבוהו, "איך תוכל להדיחם מעליך?"

אז שחק עליהם ואמר: "ואם לא ארגיש ובשרי לא ישכון לבטח, מה-לי אם יאכלוני העופות או התולעים אשר בגוש עפר יסודם."

מקורות

(ו. קנח). א: מטה דן, סי' ו, 40. ב: נשמת חיים, א, סי' ה, 6. ב"י ג, 223-222, 226, 313.

מלות מפתח

דיוגנס, מוות

לסיפור הבא

לסיפור הקודם