טרם דת נוצרי היה וירגילא, אשר רבו פעליו ונפלאו מעלליו בחכמת התכונה. הוא עשה זבוב נחושתן, אשר אם יקימוהו במקום ישר יגרש כל הזבובים הרחק כמטחווי קשת ובהתקרבם אליו מיד ימותו. הוא אשר עשה סוס נחושת לרפאות כל חלאי סוסים, והיה כי יחלה סוס והביט אל סוס הנחושת ומיד נרפא. הוא יסד בירה גדולה על ביצה והיה כל מניע הביצה מנענע כל הבירה. והנה הזבוב והסוס אשר עשה הלא המה במדינת נאפ"ש. הוא אשר התפיס את האש בעיר רומא על דבר בת-הקיסר והחזירו לרצונו. הוא אשר עשה הגשר הגדול המופלא בתוך המים, אשר נפלאו עליו כל חכמי עץ ואבן, יגעו מצוא איכות הגשר ולא מצאו איכותו ועל מה עמד ואנה ראשיתו ואחריתו. הוא אשר עשה גן אחד מוקף אוויר בלי קיר וחומה והאוויר עב כחומות אבן, בל ייכנס דבר דרך בו, שתי נרות דולקות תמיד, לא תכבינה, ובמותו אחת תכבה ותלויה באוויר. הוא אשר עשה ראש מתכת מדבר אליו ועונה ומשיב ומגיד לו כל העתיד.

ויהי היום וישאל בראש: הילך בדרך אחת? ויען הראש כי ילך כאשר יחפוץ ובלבד כי ישמור ראשו. והוא לא הבין ודימה בדעתו לשמור הראש של מתכת; והראש לא כן דיבר, כי אם בראשו ממש. ויהי כאשר פתר הראש כן היה. בדרך אשר הלך נכנס חום השמש במוחו ויחלה מחוליו אשר מת בו. וירא וירגילא, כי בחוליו ימות, ויצו לתלמידו לשאתו מן רומא. וישאוהו ויקברוהו בארץ שזילא מיל אחת קרוב לים. ועדיין שומרים שם עצמותיו מכל אחרים; וכאשר ינענע עצמותיו ויעלום למעלה יתמלא זעם הים ותפול למטה לפי העלות העצמות, עד ישובון למקומם ואז נח הים מזעפו.

כי מאד החכים מכל אדם ותהי חכמה מפוארת בכלי מכוער. כי שפל הקומה היה וראש נמוך ושדרתו עקומה ורבו פלאי מעלליו.

(ו, קנח-קנט). צל עולם, 29. ב"י ג, 229-228, 314.