וזכרו החכמים, כי כאשר מלך אלכסנדר, נקבצו באו אליו כל החכמים לדבר ולהוכיח כמשפטם איש איש כפי לשונו וצחות הגיונו. ויהי כאשר נאספו כולם אל בית תפילתם, אמר המלך: "בחרו מכם איש ונשמע מה ידבר."

וקם מתוך העם נער צעיר לימים לדבר.

אמר אלכסנדר: "הנער הטוב, שוב למקומך, כי נער אתה, ויקום לדבר מי שהוא גדול ממך!"

אמר הנער: "יצליחך אלהים, אדוני המלך! דע, כי האדם בלבו ובלשונו, וכשיתן השם יתברך לעבדו לשון צחה ולב לא ישכח, אז יאות לו לדבר / וחיילים לגבר. / ואלו היה נבחר בשניו / ומולך לפי רוב ימיו / על כל המוניו / דע כי היה בהמון הגדול הזה מי שהוא יותר ראוי למלוך ממך!"

ויענו כולם ויאמרו: "צדקת, הנער הטוב."

(ו, קמח). בן-המלך והנזיר, סי' ו, 26. ב"י ג, 184, 310.