'מלפנו מבהמות ארץ' [איוב לה, יא]. אמר להם הקדוש ברוך הוא לישראל: ‏למדו מפרו של אליהו.

‏שבשעה שאמר להם אליהו לעובדי הבעל: "בחרו לכם הפר האחד ועשו ראשונה, כי אתם הרבים" –באותה שעה נתקבצו ארבע מאות וחמישים נביאי הבעל וארבע מאות נביאי האשרה ולא יכלו להזיז את רגליו מן הארץ.

מה עשה אליהו? אמר להם: "בחרו לכם שניים פרים תאומים מאם אחת הגדלים על אבוס אחד והטילו עליהם גורלות, אחד לשם שמים ואחד לשם הבעל."

ובחרו להם הפר האחד. ופרו של אליהו מיד נמשך אחריו והלך, ואותו הפר שעלה לשם הבעל נתקבצו כל נביאי הבעל ונביאי האשרה ולא יכלו להזיז את רגליו. ‏עד שפתח אליהו ואמר לו: "לך עמהם!"

השיב הפר ואמר לו לעיני כל העם: "אני וחברי יצאנו מרחם אחד וגדלנו במרעה אחד על אבוס אחד, והוא עלה בחלקו של מקום ושמו של הקדוש ברוך הוא מתקדש עליו, ואני עליתי בחלקו של הבעל להכעיס את בוראי."

אמר לו אליהו: "פר, פר, אל תירא, לך עמהם ואל ימצאו עלילה, שכשם ששמו של הקדוש ברוך הוא מתקדש על אותו שעמי, כך מתקדש עליך."

אמר לו הפר: "וכך אתה מייעצני? שבועה, איני זז מכאן, עד שתמסרני בידם."

ויקחו את הפר אשר נתן להם. ומי נתן להם? אליהו.

(א, קל). מד' תנחומא, מסעי, סי' 8; במדבר רבה כג, ט. – גינצברג ו, 319 (14). – א"י ה, 227-225. צפונות, קטז ("הפר המדבר").