מעשה באיש ערבי, שתעה בלכתו והלחם אזל מכליו ויעברו עליו שני ימים, אשר לא בא בפיו כל מאומה וכמעט מת ברעב, ויגיע האיש אל תעלת המים, אשר ממנה ישקו הנוסעים את גמליהם. וישא עיניו וירא על החול שק עור. וישמח האיש שמחה גדולה ותחי רוחו ויקרא: "יהי שם יי מבורך!"

ויקח בידו את השק ויאמר: "פה אמצא תמרים או אגוזים ואשיב בהם את נפשי ולא אמות ברעב. האח! מה-טוב אתה יי!"

מלא תקווה פתח את השק. אולם אהה! תקוותו נכזבה. ויהי כראותו את אשר בתוכו ויפול רוחו בקרבו ויקרא בדמעות עינים: "הה! את אשר ביקשתי לא מצאתי ותחת מצוא אוכל לנפשי מצאתי כסף וזהב, פנינים ואבני חפץ."

מקבילות:

פנינים

שמעתי פעם אחת סוחר ערבי מספר את הסיפור בעת שהיה בחברתם של סוחרים באבנים יקרות מבצרה: פעם אחת אבדה לי דרכי במדבר. לא נותר לי דבר להחיות בו את נפשי ועד מהרה נכנעתי לגורלי וכבר חשבתי שאבדה תקוותי. ואז, לפתע, מצאתי שק מלא. לעולם לא אשכח את השמחה שחשתי אז, כיוון שחשבתי שהשק מכיל חיטה קלויה או אורז, ולעולם לא אשכח את תחושת המרירות והאכזבה כאשר גיליתי כי כל מה שהשק הכיל היה פנינים.

סעדי הוא משורר וסופר פרסי יליד שיראז (נפטר בשנת 1292). יצירותיו הידועות הן בּוּסְתָּאן (גן עצי פרי) וגוּלֶסְתָּאן (גן ורדים). היצירה הראשונה כתובה כולה בשירה והשנייה בפרוזה מעוטרת בשירים רבים. בוסתאן מכיל סיפורים קצרים, פתגמים, דברי מוסר וזיכרונות ממסעיו והוא טבוע כולו בחותם הערכים הצופיים. את הסיפור דלעיל תרגמתי מתוך ספרו של מסעוד פרזן:

Massud Farzan, The Tale of the Reed Pipe (Teachings of the Sufis), E.P. Dutton & Co. New York, 1974

(ו, קט). מעשים מפוארים, סי' כה.