מצאנו ראינו בספרים, כי איש היה כילי בתכלית, וברוב צייקנותו אסף כסף וזהב ומעות אשר לא ייספרו מרוב. ויהי בבוא עת פקודתו אשר חלה ונטה למות, ציווה להביא מזרקות מלאים זהובים ומטבעות של כסף והיה ממשמש בהם ואומר: "עזרוני, עזרוני, שמרוני, רפאוני ממחלתי!"

ויהי בראותו, כי ללא הועיל היו לו, קרא לבניו ואמר להם: "בני, אתם ידעתם את כל התלאה אשר נטלתי עלי לאסוף את אלה ולא נהניתי אפילו באצבע קטנה מרוב חפצי בם. ועתה בעת צרתי לא יושיעוני. ולכן אני מצווה אתכם, שתרחיבו ידיכם להוציאם לדברים נאותים, כי גם לו חייתי אלף שנים, לא הייתי יכול לשנות הרגלי מרוב לימודי במידה הרעה הזאת. ועתה השתמשו אתם בדבר, אשר שימשתי אותו אני כל ימי חיי."

(ו, צט). צמח צדיק, סי' יד, 29-28. ב"י, 171-170, 282.