היה פרוש אחד חסיד אשר עבד את יי ימים רבים. ויהי כי סבבוהו תחלואים רעים ונאמנים ולא יכול להירפא, התחיל לקרוא תיגר ולהטיח דברים כלפי מעלה.

ויירא אליו מלאך יי ויאמר לו: "לך עמי, כי יי ציווני להראותך מסודותיו ותעלומות דרכיו."

וילך עמו ויבואו בבית אחד אשר היתה בה קופה מלאה זהובים. ויקח אותה המלאך ויביאה ויניחה לפני פתח בית אחד. אחר כך הוליכו לבית אחר ויהרוג בו ילד קטן מוטל בעריסה.

וכראות הפרוש הדברים האלה, רצה להיפרד ממנו, כי חשב היותו שד או מזיק עושה רק רע. אכן המלאך אמר לו: "עמוד על עמדך ואלמדך בינה על כל אלה: המעות אשר לקחתי היתה נסיבה, כי בעליהן מכר את כל קנייניו ואסף המעות ההן לתתן שכר לרוצח מכה נפש שיהרוג איש אחד אשר הוא שונא לו מתמול שלשום; ואם היה נהרג האיש ההוא, כל בני העיר היו נאנחים על מותו, כי איש ישר הוא. על כן להסיר המכשול הזה ולהשיב בתשובה בעל המעות ההן ממחשבתו הרעה, לקחתי אותם ממנו והנחתים לפני אותו הפתח, כי בעל-הבית טבעה ספינתו בים עם כל אשר לו ומרוב אנחתו וכעסו היה רוצה להיחנק. ועתה ימצא המעות ההם ויינחם ויחיה ולא ימות. הילד אשר הרגתי היה, יען כי בטרם לידתו היה אביו איש תם וישר וירא אלהים; ואחר הולידו את הילד הזה נהפך לרשע, גוזל וחומס, ובעוון אבות בנים מתים כשהם קטנים, ועל כן הרגתיו, כי ישוב אביו מדרכו הרעה.

גם אתה אל תתמה על היסורין אשר עליך, כי גלוי וידוע לפני המקום, אילו לא היית בכך, לא ראינוך בכך ולא היית פרוש וחסיד. והאמן בעצמך, כי אין טוב ואין רע יורד מן השמים, כי אם בצדק, ולא חשוד קודשא בריך הוא, דעביד דינא בלא דינא ומן הרע בוחר במיעוטו. אך בני-האדם אשר לא ידעו ולא באו בסוד השם יתמהו ובעיניהם הוא פלאי."

ויהי כאשר כילה המלאך לדבר לו את הדברים האלה וילך מעיניו. ואחר כך הלך הפרוש לראות, האמת היו דבריו, וימצא הכל יציב ונכון. ונתיישבה דעתו עליו ושב להיות רודף צדקה וחסד כבראשונה.

(ו ,צח). צמח צדיק, סי' ב, 41-39. ב"י ב, 332-330, 362.