חבורה הלכו למדינת הים, והיו בהם עניים גם כן הולכים לגור באשר ימצאו איזה שרות לפרנסתם. והיה ביניהם אחד שכעס עליו אביו ודחפו מביתו ריקם, כדי שיחזור למוטב. ואביו היה עשיר גדול. וילך גם זה הבן בין חברת האנשים למדינת הים, לסגל לו ממון, ושהה שם זמן רב. ולא עלה בידו, כי לא סיגל מאומה.

עד אשר נכמרו רחמי אביו ויתעשת לשלוח אחריו שליח להביאו אל ביתו. ויהי כבוא אליו השליח, התחיל הבן לבכות במר נפש לאמור: "אוי לי, שלא סיגלתי מאומה בזמן רב שהתמהמהתי פה; ובמה אתרצה אל אדוני אבי?"

ויען השליח ויאמר: "מה לך ולסגולתך? הלא לאביך אתה חוזר והוא עשיר גדול, ומה הוא מבקש ממך, כי אם שתשוב אליו שלם בגופך בלי מום, ולא חסרת דבר מחכמתך ואין תשורה להביא לפניו יותר מזה."

(ו, צו). קול יעקב, 16.