אמרו הקדמונים, כי אחד ראה לחברו מכה ברגליו, ואמר: "אני מחזיק טובה ליוצרי, שלא נתנה בעיני."

ואמר אחד: "אם הייתי חולה, לא שאלתי להיות בריא, ואם הייתי בשמש, לא איוויתי בצל, אבל חפצתי כאשר חפץ השם יתברך."

הערות: ההפניה לספר "חובות הלבבות" לא ברורה. יתכן והכוונה לציטוט שלהלן:

וכאשר תחזק הכרתו יותר מזה, בחמלת הבורא על ברואיו, ירצה במה שיהיה מגזירת האלוהים לו בלבו ובלשונו ובנראהו ובנסתרו, וישמח בכל אשר עשה לו האלוהים ממוות וחיים וריש ועושר ובריאות וחולי, לא יכסוף לזולת מה שבחר לו האלוהים, ולא ירצה אלא מה שרצה לו ונמסר אל האלוהים, ומשליך נפשו וגופו אל דינו, ולא יגביר עניין על עניין ולא יבחר על זולת מה שהוא בו מענייני עולמו.

כמו שאמר אחד מן הבוטחים: לא הסכמתי מעולם בעניין והתאוויתי לזולתו.

[חובות הלבבות פרק ז]

(ו, פג). "כתוב בס' חובות הלבבות": יש נוחלין, 34. ב"י ד, 255, 287.