נוסח ראשון

אנשים עיוורים הובאו אל בית מוכן להם בכל תועלותיהם. והושם כל דבר בו על מכונתו הטובה והותקן על התיקון הנאה והנאות לתועלתם וכוונת תקנתם. וזומן להם בו עם כל זה כחלים מועילים ורופא חכם לרפאם בהם, כדי שייטיב ראוּתם. והם התעלמו מעסוק ברפואות עיניהם ולא שמעו אל הרופא, אשר היה מתעסק ברפואתם והיו הולכים בבית בעניין רע מעיוורונם; וכל אשר הלכו בבית, נכשלו בדברים המוכנים לתועלתם ונפלו על פניהם. והיה מהם מי שנפצע ומי שנשבר, ורב צערם ונכפלה רעתם. והיו מתרעמים על בעל הבית והבונה אותו וגינו את מעשהו, והיה בעיניהם כמקצר וכמנהיג רע. וחשבו, כי לא כיוון בהם כוונת טובה וחסד, כי אם כוונת הצער והנזק; וגרם להם זה לכפור בטובת בעל הבית וחסדו.

נוסח שני

עיוור נכנס לבית ונכשל בצפחת השמן או בקדירה ויתר כלי הבית, ואמר: "למה זה שמתם הכלים האלה בדרך? ולמה לא תחזירו כל אחד מהם במקומו?"

ענו ואמרו לו: "דע לך שכל דבר מהם הוא במקומו, ואולם ההפסד הוא בראוּת."

להלן נוסח הסיפור מ"חובות הלבבות" על פי ‏מהדורת האינטרנט בעריכת יהודה איזנברג, תשס"ב: http://www.daat.ac.il/daat/mahshevt/hovot/shaar-2.htm

מראה מקום במהדורת איזנברג: שער שני – שער הבחינה, הקדמה

ומה נידמו בזה אל אנשים עיוורים, הובאו אל בית מוכן להם בכל תועלותיהם, והושם כל דבר בו על מכוונתו הטובה, והותקן על התיקון הנאה והנאות לתועלותם וכוונת תקנותם. וזומן להם בו עם כל זה כחלים [=תרופות] מועילים, ורופא חכם לרפאם בהם, כדי שייטיב ראותם.

והם התעלמו מעסוק ברפואת עיניהם, ולא שמעו אל הרופא אשר היה מתעסק ברפואתם, והיו הולכים בבית בעניין רע מעיוורונם, וכל אשר הלכו בבית נכשלו בדברים המוכנים לתועלתם ונפלו על פניהם. והיה מהם מי שנפצע, ומי שנשבר, ורב צערם ונכפלה רעתם. והיו מתרעמים על בעל הבית והבונה אותו, וגינו את מעשהו, והיה בעיניהם כמקצר וכמנהיג רע. וחשבו כי לא כיוון בהם כוונת טובה וחסד, כי אם כוונת הצער והנזק. וגרם להם זה לכפור בטובת בעל הבית וחסדו.

כמו שאמר החכם (קהלת י) וגם בדרך כשסכל הולך לבו חסר, ואמר לכל סכל הוא.

(ו, סד-סה) א: חובות הלבבות, סי' ב, 33. ב"י ד, 83, 279. ב: מאזני צדק, 157-156. ב"י ד, 248, 287 (6).