מסד הנתונים |
|
מקור ישראל – האתר הישן |
|
|
|||
|
שם הסיפור |
השיבה מאי הקופים |
טקסט |
זכרו, כי באי מאיי הים היתה עיר גדולה על הר גבוה ותלול. והיה אווירה ממוצע ומימיה מתוקים, זכים וערבים, ובה כל עץ נחמד למראה וטוב למאכל, והיתה כעדן גן-אלהים, והיו כל שוכניה אחים ורעים מזרע אדם אחד. וחייהם חיים טובים בשקט ושלוה, אין פגע ואין שטן, אין ביניהם קנאה ותחרות ולא שנאה ואיבה, אלא כל אחד היה אוהב לחברו, מה שהיה אוהב לנפשו, ועוזרים אלו לאלו לקנות מידות טובות ולהשיג המעלות הרוחניות, ועל כן נקראת מדינתם מדינת החסידים. ואנשיה אנשי קהל חסידים, מפני שלא נמצא ביניהם מין ממיני הרעות הנמצאות בשאר המדינות שאנשיהן הורגלו במידות הרעות ולהאמין באמונות הנפסדות. ויהי היום הזדמן לכת מהם שירדו לים ללכת אל מקום ידוע אצלם. ויהי סער גדול בים, והרוח השליכה הספינה לאי רחוק מאד מאותו האי. ובאותו האי הר קשה שרבו בו הקוצים והחדק ואילני-סרק; והאילנות הנושאים פרי מועטים בו ומעייניו עמוקים ומימיהם עמוקים. ובו מערות אפלות וזאבים מזיקים. וחיות טורפות, נחשים ועקרבים. וכל שוכני אותו ההר היו קופים. והיה באי מאותם האיים עוף גדול מאד והיה מאכלו מאותם הקופים, שהיה חוטף מהם. ואלה האנשים נתפזרו באותו האי ובמעיינות ההר לקבץ מאכלם; והיו אוכלים מפרי אותם האילנות ושותים ממי המעיינים והיו שוכנים בלילה באותן המערות והיו נסתרים בהן מהחמימות והקרירות, והתחברו להם אותם הקופים, מפני שהיה להם שיווי בצורותיהם יותר משאר החיות המזיקות ומפני שהיה להם רוב התאווה למשגל, שכבו עם נקבות הקופים והתערבו בהם ויַלדו וירבה זרעם באורך הימים עד ששכחו מנהג מדינתם ותענוגיהם ואנשיהם, כאילו לא היו מהם. ויבנו בתים באותו האי ויטעו כרמים וירבו זהב וכסף ושאר מחמדי זה העולם. ויחמדו מה שהיו שונאים בהיותם על אדמתם ויקרבו מה שהיו מרחיקים; ותרבה ביניהם השנאה והקנאה והתחרות. אחרי כן חלם אחד מהם חלום, שחזר אל המדינה שיצאו ממנה ושאנשי אותה המדינה כששמעו בואו יצאו לקראתו ויראו אותו שונה ממה שהיה ולא רצו שייכנס למדינתם בטינוף בגדיו וגופו. והיה על פתח המדינה מעיין וירחצו אותו וגילחו שערו והחליפו שמלותיו ויביאוהו אל המדינה. וישאלו אותו לספר מה שקרה לו ולחבריו, ויספר להם. והיה הוא שמח וטוב לב, בעבור שנמלט מחברת אותם הקופים ומצער אותם החיים והיה חושב שזה בהקיץ. ויהי כאשר הקיץ משנתו, והנה הוא בתוך האי עם הקופים ויכאב וייאנח על זה, ויספר החלום למקצת מחבריו וזכרו מדינתם ואנשיה והטוב שהיו בו בה. ויתייעצו לעשות ספינה מעצי אותו האי ולחזור בה למדינתם. והנה עבר עליהם העוף הגדול וחטף אחד מהם והגביה אותו באוויר. וכשראה העוף, שאינו קוף ולו צורת אדם, הורידו לארץ והזדמן שהשליכו בביתו. וירא האיש, כי הוא בביתו עם אחיו ורעיו וקרוביו, וישמח על זה שמחה גדולה. ויתאב שיקרה כמקרהו לכל אחיו שנשארו שם בתוך האי. אבל אחיו הנשארים באותו האי בכו בכייה גדולה וילבשו שקים, ויתאבלו עליו מפני שנפרד מהם, ולא ידעו אנה הלך. ואילו ידעו, שחזר אל המדינה שיצאו ממנה ושיצא ממקום צר מלא תשואות ותלאות אל מקום רחב והשקט ומנוחה, היו מתאווים שיקרה להם מה שקרה לו. וכן צריך, שתהיה אמונת הרעים הנאמנים, שכוונתם להשיג האמת וההצלחה האמיתית כמי שמת מהם קודם חברו. כי זה כל העולם דומה לאותו האי שהיו בו הקופים ואנשיו דומים לקופים; והמוות דומה לאותו העוף; והחכמים, שהם בני אלהים, כאנשים שהשליכם הרוח לאותו האי; ואותה המדינה שיצאו ממנה כגן עדן המוכן לנפשות הצדיקים. |
מקורות |
|
מלות מפתח |
אי, קוף, חלום, נשר |