מסד הנתונים |
|
מקור ישראל – האתר הישן |
|
|
|||
|
שם הסיפור |
סיפור שלושת האוהבים |
טקסט |
אמר הנזיר: דע, כי גבר מהגברים / היו לו שלושה חברים; / ואולם החבר הראשון / היה שומר אותו כבבת-עין ואישון / היה חביב מאד בעיניו, / דבק ללבו ורעיוניו / ישים עליו נפשו בכפו / טורח ועמל בעדו מפה ומפה / יעלהו על ראש שמחתו / ירכיבהו על במתי חדוותו / ישים בעדו ימים ומדברות רכובו / כי אהבת נפשו אהבו. / והחבר השני היתה מדרגתו אצלו ביד ובלשון / מעוטה ממדרגת הראשון / ועם כל זה היה אוהב אותו וחומל עליו / ונוטה בכל רגע אליו / יעבדנו וישמרנו / וישתדל בו ולא יתרשל ממנו. / והחבר השלישי היה שוכח אותו ועצל בעבודתו / אין לו תועלת מאהבתו וחברתו / אלא מעט מזער / לא כביר. ויתהפך הזמן על האיש ההוא / ויקר מקרהו / כי ירד ממאורו / וידל כבודו / ויתחייב למלך ומאומה לא נשאר בידו / להצילו מרעתו ולהליץ בעדו. / ויצטרך ללכת אל רעיו וחבריו נאמני לבבו / ולגלות באוזניהם ריבו וכאבו / ולבקש מהם עצה ועזר במרירות קולו / ובַגדול החל ויאמר לו: / "חברי הנאמן / ורעי הרחמן / כבר ידעת העלותי אותך על ראשי / ויתרון אהבתי אליך והתנדבותי לך בנפשי. / ועתה בא היום, הגיע הזמן, אשר אצטרך לגמולך / ולהיעזר בך ובאוצרות חילך. / ואשרי שיגעתי ברע כמוך מרחם וחומל / משלם טוב וגומל. / ואמרו החכמים: הטוב שבכלים מה שיצילך / והטוב שבאחים מי שישמע לקולך / והטוב שבחברים מי שיקדים להועילך; / ואמרו עוד: החכמים מטמון לא תאכל אש." ויען הראשון ויאמר: "דע, כי אינני עלז עתה באהבתך / ומשתעשע בחברתך / כי יש לי אוהבים וחברים זולתך / יטרידוני מחשוב בך ולפנות לדמותך וצלמך / והם יותר ראויים לי ממך / על כן לא אראה מעצתי / שאעזרך בקנייני ונחלתי / ואחרי כן אצטרך לעזר זולתי. / ואמרו החכמים: כל אדם חייב להיכנע לאל / ויותר חייב למי שהצילו מפגע רע וגואל. / ודע באמת, כי אין לי במה לעזור אותך / כי אם שתי חליפות בגדים לכסות ערוותך / קחם נא ולך לדרכך ולנתיבתך." וילך אל החבר השני / ויאמר לו: "אתה משגב לעיני / החבר הטוב הנמצא לעתות בצרה / כבר ידעת מה יש בינינו מן האהבה והאמונה הטהורה / ויתרון עבודתי לך כל ימי עולם / בנפש חומלת ובלבב שלם; / ועתה אני צריך שתגמלני קצת חסדי / ותזכור את מתנת-ידי / ותעזרני עזר אוהב טוב וישר / נאמן רוח וכשר / ועם מתנת ידך אלך / כי כזאת וכזאת קרה לי עם המלך. / וכבר אמרו החכמים: האחים הנאמנים / מבחר כל הקניינים / כי הם עדי בעת רווחה / ומגן בעת אנחה. / ואמרו עוד: החסדים מזומנים / למגדל עוז בתהפוכות הזמנים." / ויען השני ויאמר לו: "די לי בצרתי ומכאובי / ומרת נפשי וצרת-לבבי / עד תטרידני גם אתה בצרכיך, / קום לך לדרכיך / כי כבר שבה חברתי בלתי חברתך / ונתיבתי בלתי נתיבתך, / ולא טוב שאתנדב עמך בכל חמדתי / ואצטרך שיתנדבו עמי ואתרושש ואשאר באנחתי; / ואמר החכם: לא ידעתי, איזה רע ומר בזמני? / מות העשיר או חיי העני? / ואולם אם תרצה אלך עמך / ואשלחך עד שער מקומך / ואחרי כן אשוב למה שהוא צריך לי יותר ממך." וילך אל החבר השלישי ויאמר לו: "דע, אדוני, כי בושתי מפניך ונכלמתי / ולהרים ראש אליך שמתי פני ארצה ונאלמתי; / ואולם הצורך והשעה עדיך הביאוני / אולי חסדיך יקראוני ויעזרוני. / ואמרו החכמים: אין הנדיב המשיב גמול והמשלם חסדים / כי אם המקדים לעניים מרודים; / ואמר עוד: המתנות פקדונות / והנדיב זוכה לשני שולחנות, / כי קרן שבחיו קיימת לו בעולם הזה, וגמול חסדיו שמור לו לעולם הבא." ויען השלישי ויאמר: "דע, אחי, כי יש לך עלי גמול חסד בכל יכולתי ושמירה / וכל כוונתי עליך תדירה / לעזרך בכוחי ועוצם ידי / ולדבקה בך בכל נפשי ובכל מאודי. / כי אמרו החכמים: לכל מושב גדרים / ולכל זמן גברים / לכל דור גבולים / ולכל מעשה גמולים. / אני אוהבך שלא אבגוד בך, / ולא יֵרע לבבך / על מיעוט התנהגך עמי / כי המעט ההוא שמרתיו בכל נפשי ובכל מאודי / נשאתיו על שכמי / סחרתי בו ונתעסקתי ממנו מרחוק ומקרוב / עד כי המעט אשר היה לפני ויפרוץ לרוב. / ואני מקווה בעזרת השם יתברך שיהיה לך רווח והצלה בכל ענייניך / ובמה שאתה בו מרוב יגוניך / ותתרצה בו אל אדוניך." וישמע האיש וישמח בלבו / ורוח החדווה נשבה בו, / ויעמוד עליז שמח / שקט ובוטח / ויאמר: "לא אדע על איזה משני הדברים איאנח? / על התרשלותי מחבר נאמן שומר ברית וחומל על פקדונות ידידים / או על השתדלותי בשני החברים הכוזבים, הבוגדים?" ועתה, בן המלך, דע כי החבר הראשון הוא עושר האדם והונו / כספו וקניינו / אין תועלת מהם בדבר / אלא בשתי בלויי הסחבות אשר בהם נקבר. / והחבר השני הוא אשת האדם ובניו / ילידי ביתו, קרוביו ושכניו / אשר ילכו עמו וייאנחו מעט לשברו / וישלחוהו עד קברו. / והחבר השלישי הוא מעשה הצדקה, אשר התעסק בו יועילנו / ויושיענו ויצילנו / ויענהו בצר / ויוציאהו מן המצר / ומיגון לשמחה / ומיגיעה למנוחה / והיתה הרווחה. |
מקורות |
|
מלות מפתח |
בן מלך, משל, גמילות חסדים |