ממקור ישראל

חזרה לדף הראשי של מס"ע

 

מסד הנתונים

 

מקור ישראל – האתר הישן

כניסה למסד הנתונים

 

תוכן העניינים

מקורות הסיפורים

חיפוש בבסיס הנתונים

 

חיפוש לפי מלות מפתח

חיפוש לפי שם הסיפור


לסיפור הבא

לסיפור הקודם

סיפור מספר 763


שם הסיפור

סיפור שלושת האוהבים

טקסט

אמר הנזיר: דע, כי גבר מהגברים / היו לו שלושה חברים; / ואולם החבר הראשון / היה שומר אותו כבבת-עין ואישון / היה חביב מאד בעיניו, / דבק ללבו ורעיוניו / ישים עליו נפשו בכפו / טורח ועמל בעדו מפה ומפה / יעלהו על ראש שמחתו / ירכיבהו על במתי חדוותו / ישים בעדו ימים ומדברות רכובו / כי אהבת נפשו אהבו. / והחבר השני היתה מדרגתו אצלו ביד ובלשון / מעוטה ממדרגת הראשון / ועם כל זה היה אוהב אותו וחומל עליו / ונוטה בכל רגע אליו / יעבדנו וישמרנו / וישתדל בו ולא יתרשל ממנו. / והחבר השלישי היה שוכח אותו ועצל בעבודתו / אין לו תועלת מאהבתו וחברתו / אלא מעט מזער / לא כביר.

ויתהפך הזמן על האיש ההוא / ויקר מקרהו / כי ירד ממאורו / וידל כבודו / ויתחייב למלך ומאומה לא נשאר בידו / להצילו מרעתו ולהליץ בעדו. / ויצטרך ללכת אל רעיו וחבריו נאמני לבבו / ולגלות באוזניהם ריבו וכאבו / ולבקש מהם עצה ועזר במרירות קולו / ובַגדול החל ויאמר לו: / "חברי הנאמן / ורעי הרחמן / כבר ידעת העלותי אותך על ראשי / ויתרון אהבתי אליך והתנדבותי לך בנפשי. / ועתה בא היום, הגיע הזמן, אשר אצטרך לגמולך / ולהיעזר בך ובאוצרות חילך. / ואשרי שיגעתי ברע כמוך מרחם וחומל / משלם טוב וגומל. / ואמרו החכמים: הטוב שבכלים מה שיצילך / והטוב שבאחים מי שישמע לקולך / והטוב שבחברים מי שיקדים להועילך; / ואמרו עוד: החכמים מטמון לא תאכל אש."

ויען הראשון ויאמר: "דע, כי אינני עלז עתה באהבתך / ומשתעשע בחברתך / כי יש לי אוהבים וחברים זולתך / יטרידוני מחשוב בך ולפנות לדמותך וצלמך / והם יותר ראויים לי ממך / על כן לא אראה מעצתי / שאעזרך בקנייני ונחלתי / ואחרי כן אצטרך לעזר זולתי. / ואמרו החכמים: כל אדם חייב להיכנע לאל / ויותר חייב למי שהצילו מפגע רע וגואל. / ודע באמת, כי אין לי במה לעזור אותך / כי אם שתי חליפות בגדים לכסות ערוותך / קחם נא ולך לדרכך ולנתיבתך."

וילך אל החבר השני / ויאמר לו: "אתה משגב לעיני / החבר הטוב הנמצא לעתות בצרה / כבר ידעת מה יש בינינו מן האהבה והאמונה הטהורה / ויתרון עבודתי לך כל ימי עולם / בנפש חומלת ובלבב שלם; / ועתה אני צריך שתגמלני קצת חסדי / ותזכור את מתנת-ידי / ותעזרני עזר אוהב טוב וישר / נאמן רוח וכשר / ועם מתנת ידך אלך / כי כזאת וכזאת קרה לי עם המלך. / וכבר אמרו החכמים: האחים הנאמנים / מבחר כל הקניינים / כי הם עדי בעת רווחה / ומגן בעת אנחה. / ואמרו עוד: החסדים מזומנים / למגדל עוז בתהפוכות הזמנים." /

ויען השני ויאמר לו: "די לי בצרתי ומכאובי / ומרת נפשי וצרת-לבבי / עד תטרידני גם אתה בצרכיך, / קום לך לדרכיך / כי כבר שבה חברתי בלתי חברתך / ונתיבתי בלתי נתיבתך, / ולא טוב שאתנדב עמך בכל חמדתי / ואצטרך שיתנדבו עמי ואתרושש ואשאר באנחתי; / ואמר החכם: לא ידעתי, איזה רע ומר בזמני? / מות העשיר או חיי העני? / ואולם אם תרצה אלך עמך / ואשלחך עד שער מקומך / ואחרי כן אשוב למה שהוא צריך לי יותר ממך."

וילך אל החבר השלישי ויאמר לו: "דע, אדוני, כי בושתי מפניך ‏ונכלמתי / ולהרים ראש אליך שמתי פני ארצה ונאלמתי; / ואולם הצורך והשעה עדיך הביאוני / אולי חסדיך יקראוני ויעזרוני. / ואמרו החכמים: אין הנדיב המשיב גמול והמשלם חסדים / כי אם המקדים לעניים מרודים; / ואמר עוד: המתנות פקדונות / והנדיב זוכה לשני שולחנות, / כי קרן שבחיו קיימת לו בעולם הזה, וגמול חסדיו שמור לו לעולם הבא."

ויען השלישי ויאמר: "דע, אחי, כי יש לך עלי גמול חסד בכל יכולתי ושמירה / וכל כוונתי עליך תדירה / לעזרך בכוחי ועוצם ידי / ולדבקה בך בכל נפשי ובכל מאודי. / כי אמרו החכמים: לכל מושב גדרים / ולכל זמן גברים / לכל דור גבולים / ולכל מעשה גמולים. / אני אוהבך שלא אבגוד בך, / ולא יֵרע לבבך / על מיעוט התנהגך עמי / כי המעט ההוא שמרתיו בכל נפשי ובכל מאודי / נשאתיו על שכמי / סחרתי בו ונתעסקתי ממנו מרחוק ומקרוב / עד כי המעט אשר היה לפני ויפרוץ לרוב. / ואני מקווה בעזרת השם יתברך שיהיה לך רווח והצלה בכל ענייניך / ובמה שאתה בו מרוב יגוניך / ותתרצה בו אל אדוניך."

וישמע האיש וישמח בלבו / ורוח החדווה נשבה בו, / ויעמוד עליז שמח / שקט ובוטח / ויאמר: "לא אדע על איזה משני הדברים איאנח? / על התרשלותי מחבר נאמן שומר ברית וחומל על פקדונות ידידים / או על השתדלותי בשני החברים הכוזבים, הבוגדים?"

ועתה, בן המלך, דע כי החבר הראשון הוא עושר האדם והונו / כספו וקניינו / אין תועלת מהם בדבר / אלא בשתי בלויי הסחבות אשר בהם נקבר. / והחבר השני הוא אשת האדם ובניו / ילידי ביתו, קרוביו ושכניו / אשר ילכו עמו וייאנחו מעט לשברו / וישלחוהו עד קברו. / והחבר השלישי הוא מעשה הצדקה, אשר התעסק בו יועילנו / ויושיענו ויצילנו / ויענהו בצר / ויוציאהו מן המצר / ומיגון לשמחה / ומיגיעה למנוחה / והיתה הרווחה.

מקורות

(ו, מה-מו). בן המלך והנזיר, סי' יא, 42-39. ב"י ד, 35-32, 257, 286. (=סי' 164).

מלות מפתח

בן מלך, משל, גמילות חסדים

לסיפור הבא

לסיפור הקודם