אמרו, כי היה בארץ סנד רופא חנם וימת. ויקחו ספריו / וילמדו מקצת חכמתו ומוסריו. / ויבוא אליהם איש מתפאר, כי הוא רופא. והוא פתי מן הרופאים / ולא ידע לרפא מאומה מן התחלואים. / ולמלך אותה המדינה בת הרה / אחזתה צרה כמבכירה. / ויהי רופא חכם והוא עיוור קרוב למדינתה / וילכו אליו ויספרו לו צרתה / ויאמר: יוקח לה הצרי פלוני ותתרפא. / וישובו אל המלך ויספרו לו דברי הרופא. / ויבואו אל האיש המתפאר, כי הוא רופא מהיר / והוא פתי וזד יהיר / ויבקש ברפואות הרופא המת / וימצא צרור מלא רוש, אשר כל אוכלו ימות וייצמת / ויפתחהו ויחבר אליו רפואות אחרות אשר לא ידע, מועילות הן אם מצירות? / ויאמר למלך: הנה רפואה נעלה / תועיל לכל מעלה. / ויחשוב המלך, כי הוא רופא חנם, ויתן לו כסף שקלים מאתיים / וכסות עיניים. / וישק את הרפואה בתו ותמת פתאום בתמרוריה / כי נהפכו עליה ציריה.

ויצו המלך להשקות את הרופא מרפואתו / וימת גם הוא מפרי פתיותו ותצא בבהלה נשמתו.

(ו, לח). כלילה ודמנה, ב, 364. ב"י ד, 66-65, 278.