מעשה במלך גדול שהיה משועמם ובער ולא היו לו בנים. וירא משנהו שהיה פתי מאמין לכל דבר ויקנה קנה של נחושת חלול וילך על הגג במקום אשר עשן הכבשן של הבית עולה, ויקרא אל המלך בשמו בקול גדול מבהל ומפחיד ויאמר לו: "פלוני, פלוני, יי אלוהים שלחני להודיעך, שאי אתה ראוי למלכות, לפי שאינך יודע לרעות את צאנו, ואם לא תוריד הנזר מעל ראשך, דע כי כלתה אליך הרעה וסופך יורש גיהינום."

ויהי כשמוע המלך ותפעם רוחו ורעדה אחזתו, פלצות ביעתתו. וישלח ויקרא את המשנה ויאמר לו: "שמעתי בת-קול מן השמים וכזאת וכזאת דיברה אלי."

ויאמר לו המשנה: "אל תשם את לבך לדבר הזה, כי שמא הדמיון הטעך, כי אתה ישר ותמים; תמיד לבך נוקפך, פן לא יצאת ידי חובתך וחייבת את הזכאי וזיבית את החייב, ורעיוניך על משכבך סליקו; או שמא השטן מקנא בחסידותך וצדקתך ומבקש להטעות אותך כדי שתיפול במכמרתו. ובכן אני מפיל תחינתי לפניך, שמע בקולי, איעצך, היכבד ושב בביתך, אל תשנה דבר בין בהנהגת עצמך, בין בהנהגת המדינה עד בוא הלילה, ושב כל היום בתפילה ובתחנונים לאל, כדי שיהיה עמך ובקש ממנו, שאם זה מעשה שטן יגער בו ויבריחנו מעליך ואם דמיון או מחשבה היא יבטלנה; ואם רצון יי הוא ישנה הקול פעמיים שלוש וישים בלבך מה שנכון לעבודתו יתברך ומה שראוי לך להנחילך העולם הבא."

והמלך קיבל עצתו. ‏ויהי בחצי הלילה והקול נשמע בית המלך כאשר בראשונה, ויהי באשמורת הבוקר וימהר המשנה לבוא לפני המלך ויספר לו המלך את אשר שמע. ויאמר לו המשנה: "על הישנות הקול פעמיים, אפשר שתהיה מצוות אלוהים, כי מעשה שטן לא היה יכול להצליח לפני ישרותך וטוב מעשיך. ועתה הואל וחכה עד בוא הלילה; ואם תשמע את הקול מדבר אליך פעם שלישית, אז תדע, כי דבר יי צבאות הוא."

ויהי בלילה ויבוא הקול ויקרא כבראשונה. אז אמר המלך: "דבר יי הוא."

והמשנה בערמתו הסיתהו והדיחהו וחיזקהו ואימצהו בכל כוחו. ובין דא ודא נתן מתנות בסתר לכל שרי המלך, כדי שיהיו אוהביו ויבחרו בו, כשהמלך יעזוב את כסא מלכותו.

והמלך שלח ויקבוץ את כל שריו ועבדיו ויספר אליהם את דברי הקול אשר שמע. ויאמר: "בהיות שהקדוש ברוך הוא שלח אלי לאמור, שאיני הגון למלכות ושאם אחזיקה במלכותי אין ישועתה לי באלוהים, נפשי בהלה בנזר ושבט המלכות, והנם בידכם; עשו בהם כטוב בעיניכם ותנום לאדם אחר ראוי והגון ממני."

ויפצרו בו אף הם מן השפה ולחוץ. וימאן ויעזוב את כסא המלוכה וילך אל ארץ צייה ושממה וישב שם בדד עד יום מותו. ויקומו השרים ויבחרו במשנה ויקימוהו עליהם למלך.

(ז, כו-כז). מטה דן, 50-49. ב"י ד, 222-220, 285.