סוס אחד היה לסוחר / ושכנו את פניו משחר / לאמור: "מכור לי סוסך / את ערכו קח ושים בכיסך." / והנה הסוחר ענהו: / "הסוס בינך וביני מהו? / לזכור דמיו אל תוסף / הנה הוא לך בלא כסף." / וזה ענה: "לא כן יהיה / שונא מתנות יחיה / אך את דמיו גלה אוזני / ואת הכסף קח ממני." / ויען לו הסוחר: / "לתתו לך אהיה בוחר / אמנם זח הסוס לא מצאתיו / בעשרים זהובים קניתיו / והוא שווה כפל-כפליים, מארבעים זהובים לא נופל, ואם בחינם לא תחפוץ אותו / על פי מעריך תהיה מקנתו! / ונשכימה לכרמים שנינו / וראשון היוצא לקראתנו / כאשר יעריך בין טוב בין רע / לא תוסף עליו ולא תגרע."

ויקומו בבוקר במסילותם / ואיש יוצא לקראתם / מעין ימינו היה נשחת / ואין לו רק עין אחת. / ויאמר: "אל תתן לחטוא חכך / הנה סוס זה נמכר כערכך / מן ערכו אתה פלילו / כסף ערכך עליו וקם לו." / ויאמר: "חלילה לי לשקר באמונתי / ערך הסוס בלבי תרתי וראיתי / כי הוא שווה זהובים חמש / סוס כמוהו ראיתי אמש / בחמישה זהובים נמכר / עד הרועה והאיכר."

ויזעף הסוחר ויולך משם סוסו. / ושכנו הזיל זהב מכיסו / חמישה זהובים, ולא אבה / בעל הסוס, וזה באהבה / מביא הערך באהלו / אולי יפותה ויוכל לו. / ויאמר לו: "תן לי הסוס הזה ערכו." / וזה ימרה עליו חכּו. / הקונה צועק לשופטים / חכמי לב אליו נוטים / ציוו להשיב הסוס אליו / אם כופר יושת עליו.

הסוחר נתייעץ במזימה / בדבר מרמה ותוך וערמה / ויספר אליהם כה וכה / וכי האיש אשר העריכו / אם היו לו שתי עיניים / יעריכנו פי שניים. / אך נוקרה עין ימינו / עת נתן בסוס עינו / בחצי ראיה ראהו / על כן בחצי ערך יעריכנהו...

אז אמרו השופטים: "יהי לך אשר לך / כי השכל והבינה נפלו בגורלך / כאשר צדקת ממנו / כי בעינו אחת לא יעריכנו.

(ו, כז). משלי שועלים, סי' עז, 31. הלר, 340 (84).