נוסח אחר

אמר רבי יוסי בן רבי חנינא:

ירד מלאך בדמות שלמה והורידו מכסאו וישב לו תחתיו. והיה שלמה מחזר על הפתחים שלוש שנים ואמר: "אני שלמה בן דוד, אני קוהלת!"

ואינון אמרין ליה: "מלכא יתיב על כורסא דידיה [אמרו לו: המלך יושב על כסאו], ואתה אמרת: 'אני שלמה!'."

והיו מכים אותו בקנה ומביאים לו קערה של גריסין.

לסוף שלוש שנים הלך לישון אצל זקנה אחת והיה בוכה כל אותו הלילה.

אמרה לו: "למה אתה בוכה?"

אמר לה: "אני מתבייש לומר לך."

"למה?"

"שאין את מצדקת אותי."

אמרה לו: "אף על פי כן אמור."

אמר לה: "אני שלמה."

אמרה לו: "ואיך ירדת מגדולתך?"

אמר לה: "פעם אחת הייתי משתעה בטבעתי, ובא שד שימדין [שימדין או שמדון, והוא הוא אשמדאי] וחטפה ממני והשליך אותה לים."

באותה שעה ובאותו יום נזדמן לה לזקנה דג גדול ומצאה אותה בתוכו. אמרה לו: "אם אתה רואה אותה, אתה מכירה?"

אמר לה: "הן."

בבוקר הראתה אותה לו, והאירה כל הבית כולו.

כיוון שראה אותה, מיד היה תולה קולו ובוכה. כיוון שנתנה באצבעו, בא מלאך ונטלו והשליכו בשערי ירושלים. מיד שלח אצל בניהו בן יהוידע הכהן ואמר לו: "בבקשה ממך, בקש עלי רחמים, מפני שיש לי שלוש שנים מחזר על הפתחים ולא עוד אלא שאני עירום ועריה. ועתה היזכר אותה הישיבה שהיינו יושבים אני ואתה. וזה סימן אני נותן לך: לך אצל נשותי, והן תגדנה לך, כיצר מנהגו של המלך הזה היושב על כסאי."

מיד הלך בניהו אצל סנהדרין וגזרו תענית וביקשו רחמים כל אותו היום. אחר כך הלכו אצל נשותיו ואמרו להן: "כיצד מנהגו של המלך הזה עמכן?"

סיפרו להם: "המלך שלמה מקודם היה בא אצל כל אחת ואחת לילה אחד, ועכשיו הוא מחזר על אלף נשים בלילה אחד."

מיד הזכיר בניהו את השם והורידו מכסאו. ובא מלאך וחטפו לשלמה והחזירו לכסאו.

(א, קה-קו). מדרש שיר השירים, הו"ל גרינהוט ג, 30-29. – ב"י ג, 52-50.