'כה אמר יי: אל יתהלל חכם בחכמתו'! [ירמיה ט, כב]

זה שלמה מלך ישראל, בשעה שישב על כסא מלכותו, נשתבח ונתגאה ועבר על מה שכתוב בתורה: 'לא ירבה לו נשים' [דברים יז, יז].

מה עשתה יו"ד של 'ירבה'? עמדה לפני הקדוש ברוך הוא ואמרה לפניו: "רבונו של עולם! כלום כתבת בתורתך אות אחת לבטלה?"

אמר לה: "לאו."

אמרה לפניו: "הרי שלמה ביטלני ונשא לו אלף נשים ועבר על תורתך."

אמר הקדוש ברוך הוא ליו"ד: "עלי לריב את ריבך ולדון דינך."

מיד אמר הקדוש ברוך הוא לאשמדאי מלך השדים: "לך אצל שלמה וטול חותמך מידו ותידמה בדמותו ותשב על כסאו."

באותה שעה הלך אשמדאי ונטל חותמו מידו ונדמה בדמותו, ישב על כסאו, והיו ישראל סבורין שהוא שלמה. והיה שלמה משוטט בכל העיירות והכפרים ואומר: "אני שלמה! 'אני קוהלת הייתי מלך על ישראל'!" [קהלת א, יב].

עד שעברו שלוש שנים. והיו בני אדם אומרים זה לזה: "כמה שוטה הוא זה! המלך יושב על כסאו, והוא אומר: אני קוהלת הייתי מלך!"

והיה משוטט נע ונד.

אמר הקדוש ברוך הוא: "כבר נטלתי דין יו"ד."

מה עשה אשמדאי באותן שלוש שנים? עבר על כל נשיו של שלמה, עד שבא אצל אחת מהן והיא פירסה נידה. כיוון שראתה אותו, אמרה לו: "שלמה, למה שינית את טעמך ומנהגך שהיית נוהג בנו?"

מיד שתק. אמרה לו: "אין אתה שלמה."

ולא עוד, אלא שהלך גם לאם שלמה, אמר לה: "אמי, כך וכך אני מבקש ממך."

אמרה לו: "בני, ממקום שיצאת ממנו, שם תמצא שום הנאה?" אם אתה עושה כן, אין אתה בני!"

מיד הלכה אצל בניהו בן יהוידע ואמרה לו: "בניהו, כך וכך תבע ממני שלמה."

מיד נזדעזע וקרע את בגדיו ותלש בשערו ואמר: "בודאי אין זה שלמה, אלא אשמדאי הוא, ואותו הבער שהוא משוטט ואומר: 'אני קוהלת' – הוא שלמה בעצמו."

מיד שלח וקרא לאותו הנער ואמר לו: "בני! אמור לי, מי אתה?"

אמר לו: "אני שלמה בן דוד."

אמר לו: "בני, כיצד היה מעשך?"

אמר לו: "יום אחד הייתי יושב במקומי ובא עלי כמו רוח סערה והשליכני ממקומי. ומאותו היום ועד עכשיו ניטלה דעתי, לפיכך הייתי משוטט."

אמר לו: "כלום יש לך סימן?"

אמר לו: "הן. בשעה שמלכתי נטל אבי דוד ידי אחת והניחה בידך וידי האחרת ביד נתן הנביא, ועמדה אמי ונישקה ראש אבי. זה הסימן יש לי."

כיוון ששמע בניהו דבריו, מה עשה? קרא לסנהדרין ואמר להם: "לכו כתבו לכם שם המפורש וקבעוהו על לבבכם!"

הלכו ובאו אצלו ואמרו: "מתיראים אנו מאותו השם שהוא חקוק על לבו של אשמדאי."

אמר להם: "וכי שם אחד יכול על שבעים שמות? אבל אין לכם החסד מיי!"

מה עשה בניהו? נטל את ידו והכה לאשמדאי מכה אחת ונטל את החותם וביקש להרגו. יצתה בת קול ואמרה: "אל תגע בו. כי ממני יצא הדבר, שעבר על מה שכתוב בתורה."

מיד החזיר את החותם על יד שלמה ונדמה בדמותו וחזר למלכותו.

מיד אמר שלמה: "איה מלכותי, איה גבורתי? שלא הועילו לי כלום. אלא שכל המשפיל את עצמו בעולם הזה, הקדוש ברוך היא מגביהו, שאין לך בעולם הזה כמו ענוה ושפלות הרוח שנאמר: 'זבחי אלהים רוח נשברה'." [תהלים נא, יט].

(א, קד-קה). מדרש אל יתהלל: ס' הליקוטים א, 22-20; בית המדרש ו, 107-106; אוצר מדרשים א, 17-16; נוה שלום, 55-53; חיבור מעשיות; ס' המעשיות (בגדד) ד', 6-5; עושה פלא א, 19-18. המקור: בבלי, גיטין סח, ומקבילות (בתורת המשך הסיפור הקודם, סי' סח). – גינצברג ו, 300-299 (86). ש"א 169 (13). – ב"י ג, 50-47, (=סי' 25).