מסד הנתונים |
|
מקור ישראל – האתר הישן |
|
|
|||
|
שם הסיפור |
רוּם לבב |
טקסט |
חסיד אחד היה הולך בדרך. ובא אליהו זכור לטוב ונתלווה עמו. ועודם מהלכים, ראו נבלת סוס מושלכת אשר עלה באשה מאד. החסיד הניח ידו על חטמו ואליהו זכור לטוב לא עשה ולא כלום. וילכו עוד מעט ויפגשו בחור יפה וטוב תואר מאד, מסלסל בשערו. ואז אליהו זכור לטוב עצר את חטמו. החסיד תמה על זה וישאלהו: "למה, אדוני, תעצור חטמך מפני הבחור היפה הזה ולא כן עשית מפני הנבלה המבאישה ההיא?" ויאמר לו אליהו: "דע, בני, כי לפני גדולה באשת הבחור הזה על רום לבבו מכל נבלות שבעולם. דכתיב: 'גבה עינים ורחב לבב אותו לא אוכל'. [תהלים קא, ה]. |
מקורות |
|
מלות מפתח |
חסיד, אליהו הנביא, גילוי אליהו, גאווה |