מעשה בחסיד אחד שהיה אדם גדול בתורה והיו לו בנים ובנות. והיה חסיד גדול בכל מעשיו וביתו פתוח לרווחה וכל מידות טובות שמנו חכמים בו נמצאו. פעם אחת זחה דעתו עליו והיה סובר, שכל השפע שהשפיע לו הקדוש ברוך הוא, הכל עבור חסידותו וצדקתו – ולא אמר: הכל מחסדי אל אשר גבר עלינו.

מה עשו לו מן השמים? פעם אתת יצא החסיד מביתו לטייל ארוכות וקצרות ומצא עצמו במדבר, בארץ לא עבר בה איש ונתיב לא ידעו עיט. והוציא עליו הקדוש ברוך הוא חמה מנרתיקה וצמא למים עד שקצרה נפשו למות. ובא אליו אליהו הנביא זכור לטוב ונדמה לו כערבי אחד שואב מים ובידו נאד אחד מלא מים; מגביהו ומקשקש ואומר בקול רם: "מי זה אשר צמא למים יבוא וישתה!"

מיד שמע החסיד והלך אצלו ואמר לו: "תן לי מעט מים לשתות!"

אמר לו אליהו הנביא זכור לטוב: "מה תתן לי?"

אמר לו החסיד: "דמים."

אמר לו אליהו: "אם תתן לי כל ממון שבעולם, איני נותן לך מים; ואם רוצה אתה לשתות, תן מעשים טובים שלך ואני נותן לך מים לשתות."

וקיבל עליו החסיד ונתן לו מחצית מצוות ומעשים טובים שלו. ואז נתן לו מים ושתה.

ומיד צבתה בטנו והלך למות והיה צועק ומצטער הרבה. אז בא אליהו הנביא זכור לטוב בדמות רופא והיה מכריז: "רופא, רופא!"

הלך אצלו ואמר לו: "תן לי רפואה!"

אמר לו: "אם תתן לי מעשים טובים שלך, אני נותן לך רפואה."

נתן לו החצי הנשאר. ואליהו זכור לטוב נתן לו עשב אחד ואכלו ונתרפא ועמד על רגליו. ומצא עצמו ריק ממצוות ומעשים טובים והיה צועק ובוכה ומבכה אחרים עמו.

אמרו לו בניו: "מה לך?"

אמר להם: "כל מצוות ומעשים טובים שעשיתי מנעורי ועד היום הזה, נתתי עבור שתיית מים ולא אבכה?"

ולרוב צערו גילו לו מן השמים והודיעוהו, שהוא גרם לו כל זאת. וחזר בו והכיר כי לעבוד בוראו נוצר. וזאת הכונה: אם למדת תורה הרבה, אל תחזיק טובה לעצמך.

(ה, קעט). נפלאים מעשיך, סי' ח, 26-25. ב"י ב, 251-249, 356. (= סי' 145).