מעשה בחסיד אחד זקן; ויהי כי קרבו ימיו למות, קרא לשלושת בניו ויצוום, כי לא יריבו איש עם אחיו, למען לא יבואו על ידי זה לידי שבועה. והוא עצמו לא נשא שבועה על שפתיו מימיו.

ויהי כי מת, הניח אחריו גן-בשמים ועליהם היה לשמור אותו מגנבים חליפות. ויהי בלילה הראשון, כי שכב הבן הבכור בגן, בא אליו אליהו הנביא ויאמר לו: "בני, האם חפץ אתה ללמוד את התורה, או ברוב הון תחפוץ, או לישא אשה נאה?"

וישב הבן הזה ויאמר: "אני חפץ ברוב הון."

ויתן לו אליהו מטבע אחת ויהי לו הרבה הון.

בלילה השני שכב השני מן האחים בגן. ובא אליהו וישאלהו כמו כן. ויאמר, כי הוא חפץ ללמוד כל התורה. ויתן לו אליהו ספר, ואז ידע כל התורה.

ויהי בלילה השלישי שכב צעיר האחים בגן. ויבוא אליהו אליו וישאל אותו, במה יחפוץ לבו? ויחפוץ הצעיר באשה נאה. ויאמר לו אליהו: "אם כן, עליך ליסע עמדי."

ויסעו שניהם הלאה.

בלילה הראשון לנו בבית אחד שבעליו היה רשע. וישמע אליהו בלילה, איך התרנגולים והאווזים מדברים יחד: "איזה חטא עשה הצעיר, שיקח לו את בת בעל-הבית הזה לאשה?"

ויהי כאשר שמע אליהו את הדברים האלה, הבין הדברים ויסע הלאה.

בלילה השני לנו שוב בבית אחד. וישמע אליהו את התרנגולים והאווזים מדברים שוב יחד לאמור: "איזה חטא עשה הבן, כי יקח את בת בעל הבית הזה, והמה כולם רשעים!"

למחרת השכימו בבוקר ויסעו הלאה. בלילה השלישי לנו בבית אחד ולבעל הבית הזה בת יפה. ושמע אליהו בלילה את התרנגולים והאווזים מדברים יחד: "מה זכות בידי הבן, כי ישא אשה כל כך יפה וכל כך יראה!"

ויהי בבוקר השכים אליהו וישדך אותם ויעשו את הנישואין וישובו בשלום הביתה.

כל זה נתן לו אלהים בעבור ששמר צוואת אביו.

(ה, קסח). סיפור יהודי: מעשה-בוך, 46. גסטר, סי' שנה; מעשה-בוך (גסטר) סי' 157. ב"י א, 310-309, 380. (= סי' 163).