מסד הנתונים |
|
מקור ישראל – האתר הישן |
|
|
|||
|
שם הסיפור |
ההלואה |
טקסט |
נוסח ראשון מעשה בחסיד אחד, שקיבל עליו שלא יקבל משום אדם כלום, והיה לו בגד אחד וסדין אחד, וכל הלילה היה עומר ובוכה וצועק ומתחנן. ולא זז מלהמית עצמו, ער שצריך לישב באשפה ובלי בגדים. פעם אחת נגלה אליו אליהו זכור לטוב בדמות ערבי אחד. ועמד לו כנגדו והתחיל מתאנח. אמר לו: "רצונך, אני אלווה אותך שני כספים, ותהא נושא ונותן בהם ותחיה." אמר לו: "הן." ונתן לו שני כספים, וקנה חפצים והשתכר בהם. וכך ביום השני וכך ביום השלישי. לא יצאה השנה עד שהעשיר. ושכח את חסידותו ושימוש תפילתו. אמר לו הקדוש ברוך הוא לאליהו: "חסיד אחד היה בעולמי ועיכבתו עלי." הלך כנגדו ומצאו במלאכה גדולה. אמר לו: "אני הוא שנתתי לך שני הכספים הראשונים, חפש אחריהם ותנם לי, שאני רוצה להחזירם למקומם." חיפש אחריהם ונתנם לו. ולא יצא אותו יום, עד שירד מנכסיו, ונכנס אותו ממון לטמיון, וחזר אותו האיש אל האשפה והיה יושב ובוכה. חזר אליו אליהו זכור לטוב, אמר לו: "מה אותו זקן עושה?" אמר לו: "אוי לו לאותו איש שחזר עליו הגלגל והורידו מנכסיו." אמר לו: "נשבע אתה, שאתה חוזר למידת חסידותך ולשימוש תפילתך, ואני אחזיר לך שני הכספים." אמר לו: "הן." ונטל שני הכספים ונשא ונתן בהם והעשיר. נוסח שני מעשה בחסיד אחה שהיה מתפלל בכל יום שלועז תפילות והיתה תפילתו עולה לפני כסא-הכבוד כתמיד שהיה קרב על גבי המזבח. וקיבל עליו אותו חסיד, שלא יקבל מתנה משום אדם, והיה מהלך בכל יום באשפות ומלקט סמרטוטין ונותן לפניו ולאחוריו לכסות ערוותו. וכך היה מנהגו. משראה הקדוש ברוך הוא עלבונו וענוּתו, אמר לאליהו: "לך ותן לו ארבעה זהובים." הלך אליהו ומצאו מתפלל כמנהגו. המתין לו עד שנתפלל; אמר לו: "שלום עליך, רבי!" והחזיר לו שלום. ורצה אליהו לתת לו ארבעה זהובים, כמו שציווהו הקדוש ברוך הוא, ולא רצה לקבלם, עד שפייס אותו וקיבלם. הלך לשוק וקנה בהם בגד לצרכו ובא אליו אדם אחד וחמד אותה טלית שעליו; אמר לו: "מכור לי טלית זו." אמר לו: "בכמה?" אמר לו: "בעשרים וארבעה זהובים." אמר לו: "קחהו!" ומן אותם עשרים וארבעה זהובים נתעשר וקנה בהם עבדים ושפחות ועיירות, וספינות היו לו פורשות בים. כיון שנתעשר, נמנע מהתפלל ושכח מנהגו הראשון. אמר הקדוש ברוך הוא לאליהו: "ראה שאותו צדיק שהרביתי לו עושר ונכסים וכבוד מנע תפילתו; לך וקח ממנו, מה שנתתי לו." הלך אליהו ומצאו שהיה יושב בקתדרא של זהב בבית הכנסת. אמר לו: "שלום עליך, רבי!" והחזיר לו שלום. אמר לו אליהו: "עשה לי טובה והחזר לי מה שהפקדתי אצלך." אמר לו: "מה המעשה שהפקדת אצלי?" אמר לו: "ארבעה זהובים שנתתי בידך." אמר לו: "איני מכירך." מיד אמר לו אליהו: "כך שמי ונתתי לך, כשהיית מתפלל בבית-הכנסת." אמר לו: "יפה הזכרתני." מיד רצה ליתן לו. אמר לו אליהו: "אותם עצמם תן לי ולא אחרים." אמר לו: "ומי מכירם ומי יוכל לפשפש אחריהם?" אמר אליהו: "תביא ארנקי שלך ואבחר אותם." מיד נעשה לו נס ולקח אותם עצמם והלך לו. מיד נתמעט אותו חסיד ומתו כל בניו וכל בנותיו ושפחותיו, וספינותיו טבעו בים. וחזר אותו חסיד למנהגו הראשון והיה מלקט סמרטוטין באשפות ומתפלל שלוש תפילות בכל יום. כבש הקדוש ברוך הוא כעסו ואמר לאליהו: "אותו חסיד חביב עלי ביותר ואיני יכול לראות צערו; לך והלווהו עשרה זהובים והשביעהו בשמי, שלא יבטל תפילתו לעולם כמנהגו!" מיד בא אליהו אצלו ומצאו מתפלל והמתין עד שנתפלל ונתן לו שלום. ואמר לו: "טול מה שאני נותן לך, ואשביעך ביי, שלא תבטל תפילתך לעולם." |
מקורות |
|
מלות מפתח |
חסיד, אליהו הנביא, גילוי אליהו, תפילה |