מסד הנתונים |
|
מקור ישראל – האתר הישן |
|
|
|||
|
שם הסיפור |
מאזני צדק |
טקסט |
בעיר אחת היתה עצירת גשמים והיו מתים אנשי העיר בצמא. וחכם העיר גזר תעניות על הציבור בכל יום שני וחמישי ושני כדין, והרבו העם להתחנן בתפילות ותחנונים וסליחות ולא נענו. והחכם היה סר וזעף על שלא נענו. ובאו בחלום אליו ואמרו לו: "אל תרבו להתפלל, כי לריק תהיה יגיעתכם, ואין אתם נענים, כי אם כשיעבור אדם פלוני לפני התיבה ויתפלל בעדכם." וייקץ החכם משנתו נבהל, כי היה האיש עם הארץ ופשוט. ויאמר החכם: מה תפילתו ומעשיו, כדי שהקדוש ברוך הוא יעננו בתפילתו? וודאי החלום אין בו ממש. וחזר להתפלל על הגשמים, שירחם אלהים עליהם וייעתר להם. וחזרו לאמור לו בחלום: "אל תטריח עצמך להפציר בתפילתך, שאם אותו האיש לא יעמוד כמקום שליח-ציבור ויתפלל עליכם, אין אתם נענים." וייקץ החכם משנתו ויאמר בלבו: מאחר שבאו אלי פעם שנית בחלום, וודאי שזה לא על חינם. ויהי בבוקר שלח החכם לקרוא לאנשי עירו ויצוום להתאסף בבית-הכנסת לחזור להתפלל. ויתקבצו כל העם בית יי וישאלו להחכם: "מי יהיה היום שליח ציבור?" ויענה להם: "אותו החנווני, היושב בסוף הקהל." ויתמהו, כי היו בקהילה כמה חכמים ואנשים גדולים. וגם החנווני, כאשר קרא אותו החכם לעבור לפני התיבה, אמר: "מה אדוני מדבר אל עבדו? איני יודע אות אחת בתורה ואפילו פסוק שמע ישראל." אמר לו החכם: "תאמר מה שאתה יודע." מיד פשט אותו חנווני טליתו מעליו, מיהר לביתו ויחזור לבית-הכנסת עם מאזניים בידו, ויעלה ישר לתיבה. וכל העם רואים ומסתכלים בו ותמהים. פתח החנווני את פיו ואמר: "רבונו של עולם! אם אני שיקרתי פעם במשקלי זה ופגמתי בשמך הקדוש, תרד אש מן השמים ותשרפני תכף. ואם לא שיקרתי מעולם במשקלי לגזול ולא פגמתי בשמך, אני מתחנן לפניך, ריבון העולמים ובעל הרחמים, שבעבור שקיימתי מצווה זאת, שלא שיקרתי במשקלי, תפן אלינו ברחמים וירדו גשמי רצון בזו השעה." והיה ככלותו לדבר הדברים האלה התקדרו השמים עבים וירדו גשמי ברכה לרוב, עד שלא היו יכולים לצאת החוצה. באותה שעה עמד החכם והתחיל לדרוש ולהוכיח תוכחות מוסר לכל הקהל על דבר איסור של המשקר וגוזל במשקלו או במידתו ואמר: "ראו כמה הוא שכרו של האיש הנזהר הזה, שלא לשקר במשקלו ושלא לגזול במשאו ומתנו." |
מקורות |
|
מלות מפתח |
עצירת גשמים, מאזניים |