|
מסד הנתונים |
|
מקור ישראל – האתר הישן |
|
|
|
|||
|
|
|||
|
שם הסיפור |
מעשה נטילת ידיים |
|
טקסט |
(מסיפורי הרב רבי שלום רוקח מבלז) היה איש רשע, שלא הניח שום עבירה בעולם, שלא עשאה, אך במצווה אחת דרבנן החזיק ולא הרפה ממנה כל ימיו, והיא מצוות נטילת ידיים. פעם אחת הוצרך בחול מועד של פסח לנסוע אל מקום אחר ויחבוש את הסוס וירכב עליו ולקח עמו כל החפצים הנצרכים לו וגם צידה לדרך. וכאשר רכב כמה פרסאות חזק עליו הרעב. ולא אבה לאכול ולטעום כלום בלי נטילת ידיים, באמרו: כל העבירות עשיתי ושום מצווה איני מקיים מימי, ואך במצווה זו, נטילת-ידיים, אני מחזיק מעודי. למה ארפה ממנה כרגע? וירכב הלאה כפרסה, ולא היה בו כוח לרכוב עוד בדרך מפני רעבונו. ויפן כה וכה, ואין מבוע-מים לנטילת-ידיים. ונזכר, כי מן הצד הולכת מסילה אחת למקום פראים ושם יש באר מים. ויואל ללכת שמה בשביל המים לנטילת ידיו, אם כי ידע, כי שמה שודדים, גזלנים ורוצחי נפש. וירכב שמה וימצא אל נכון באר בשדה ויטול ידיו וינגבן ויחפוץ להביא אוכל לפיו, ותכף באו צודדי נפשות ויפרשו רשת לפעמיו והמיתוהו. ונעשה רעש גדול ברקיע השמים והגיע עד לפמליא של מעלה, כי איש אחד רשע חירף נפשו למות בעד מצווה אחת דרבנן. ויצא משפטו לאור באור החיים בגן-עדן העליון. |
|
מקורות |
|
|
מלות מפתח |
רשע, נטילת ידיים, גן עדן |